תהילים ק"ל

פסוקי המזמור: תהילים ק"ל שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. ב ה', שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת - לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָ-הּ - ה', מִי יַעֲמֹד. ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה - לְמַעַן, תִּוָּרֵא. ה קִוִּיתִי ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. ו נַפְשִׁי לַה'-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה': כִּי-עִם-ה' הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל - מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים. עיקר המזמור הוא תפילה ותחינה לה' שיסלח לעמו ובקשה שיפדה אותם מכל צרה. המזמור הוא היחיד מבין המזמורים שנמצאים בקובץ שירי המעלות העוסק בחטאי עם ישראל ואינו עוסק בחטאי הגויים.

מבנה המזמור ותוכנו

ניתן לחלק את מזמור ק"ל לשני חלקים. בחלקו הראשון של המזמור: פסוקים א' - ד' פונה משורר תהילים אל ה' בבקשה, ובחלקו השני : פסוקים ה' - ח' מדבר בעל המזמור אל עצמו או פונה אל קהל השומעים, בפסוקים ה' - ו' המשורר מקווה, ולאחר מכן בפסוקים ז' - ח' הוא פונה אל עם ישראל שיקווה..

אחד הקשיים העולים במזמור ק"ל הוא היחס בין פסוקים א'- ו' ובין פסוקים ז' - ח'. פסוקים א'- ו' נושאם בתפילת היחיד, והם מסתיימים בדבקות ה'. בניגוד לפסוקים אלה, פסוקים ז' - ח' עוסקים בתפילת הקהל, וקיימת בהם חזרה על החטאים, שנשכחו בפסוקים ה' -ו'.

חלק ראשון

כאמור ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים : פסוקים א' - ד' ופסוקים ה - ח'. בחלק הראשון פונה בעל המזמור אל ה' ומזכיר לו שבכוחו למחול. הקריאה אל ה' נעשית "ממעמקים". מופעיה של התבנית "מעמקים" בתנ"ך משמשת בתנ"ך למים עמוקים ועל פי תהילים ס"ט ניתן לפרש את המילה "ממעמקים" כסכנה: "טָבַעְתִּי, בִּיוֵן מְצוּלָה-וְאֵין מָעֳמָד; בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי-מַיִם, וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי מכאן ניתן להבין כי מהמעמקים קורא בעל המזמור לה' שיצילו מהסכנות האורבות לו כלומר מטביעות אותו. סכנות אלו הם החטאים של האדם. בפסוק ב' מתחנן משורר תהילים כי ה' יסלח לו וישמע לתפילתו. בפסוק ג' מבקש משורר תהילים מה' לא לזכור את חטאיו הרבים שכן אם יזכור, לא יוכל אדם להתקיים. פסוק ד' החותם את חלק זה של המזמור, ובא בזיקה עם הרעיון המובע באמצעות חלקו הראשון של הפסוק: " אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר י-ה'", מציין בעל המזמור כי לה' שמורה מידת הרחמים.

חלק שני

לעומת מצוקתו של המשורר העולה מחלקו החלק הראשון של המזמור, בחלק השני פונה בעל המזמור אל ה' מתוך דבקות ואמונה. את החלק השני ניתן לחלק לשניים: פסוקים ה' - ו' באה לידי ביטוי על ידי בעל המזמור התקווה. בפסוקים ז' - ח' קורא המשורר לקהל השומעים להצטרף אליו לאותה תקווה בה יש דבקות באמונה.

אמצעים אמנותיים

מזמור ק"ל

פסוק ה' בנוי מתקבולת משלימה משולשת: "קִוִּיתִי ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" הצלע השנייה בתקבולת נרדפת לראשונה ואילו הצלע השלישית בתקבולת מקבילה לצלע הראשונה והשנייה.

המזמור במנהגים

תהילים ק"ל ותהילים ק"ג על פי מסכת סופרים הם מזמורים הנאמרים ביום כיפור. בנוסף, מזמור זה נאמר כתפילה בעת צרה ובצומות, בהקראת פסוק אחר פסוק, לפי האר"י, אומרים מזמור זה בתפילות בעשרת ימי תשובה (ולפי מנהג חסידות בעלזא, צאנז, סאטמר וענפיהם גם בהושענא רבה) בין ישתבח לקדיש, יש שהתנגדו למנהג זה משום שהוא הפסק באמצע התפילה.

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים קד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

יש שהקצו לשליח הציבור בבית הכנסת מקום נמוך (כגון בחסידות בעלזא), כדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'".

במוזיקה היהודית

• שיר המעלות - יעקב יהודה דסקל באלבומו נאר מיט אמונה.
• ממעמקים - אודי דוידי באלבום רוחות טובות.
• ממעמקים - חיים ישראל באלבום ממעמקים.
• ממעמקים - יצחק פוקס באלבום ממעמקים.
• ממעמקים - גד אלבז, לחן של מנדי ליפסקר.
• ממעמקים - שמחה ליינר.
• ממעמקים - נותי פוקס.
• ממעמקים - חיים שלמה מאיעס, לחן של יוסף צבי ברייער.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"ל בוויקישיתוף

ממעמקים קראתיך, מזמור ק"ל מושר בפי חיים משה, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25820733תהילים ק"ל