תהילים נ'

תהילים נ' מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱ‍לֹהִים ה' דִּבֶּר.
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֵ-ל אֱ‍-לֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ. (ב) מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. (ג) יָבֹא אֱ-לֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד. (ד) יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ. (ה) אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. (ו) וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱ-לֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה. (ז) שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֶיךָ אָנֹכִי. (ח) לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד. (ט) לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים. (י) כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף. (יא) יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי. (יב) אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ. (יג) הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה. (יד) זְבַח לֵא-לֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ. (טו) וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי. (טז) וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ. (יז) וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ. (יח) אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ. (יט) פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה. (כ) תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי. (כא) אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ. (כב) בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱ-לוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל. (כג) זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹהִים.

תהילים נ' הוא המזמור החמישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-49) הוא מיוחס לאסף המשורר המוזכר בספר דברי הימים כאחד המשוררים מבני לוי במקדש.

יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה למי שיש שונא לאשתו.

תוכנו של המזמור

מזמור נ' מורכב מעשרים ושלושה פסוקים הנחלק לארבעה חלקים.

א'-ו'

החלק הראשון של המזמור מתאר מעמד בו אלוקים מדבר לכל העולם. אל המעמד הגיע "מִצִּיּוֹן... אֱ-לֹהִים הוֹפִיעַ" במטרה "לָדִין עַמּוֹ". כעדים הוא קורא לוותיקים וליציבים מכולם "הַשָּׁמַיִם מֵעָל... הָאָרֶץ" ש"וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ". לאחר תיאור המעמד מתחיל נאום בשני חלקים וסיום.

ז'-ט"ו

החלק הראשון עוסק בשאלה מצד האל: מי צריך קרבנות? "לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ", אין לאל טענות בעניין הקרבנות הוא פשוט לא זקוק להם: "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר". וזאת בגלל ש"כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר". כל עולם הטבע שייך לא-ל כך שמתנת האדם מיותרת. הא-ל ממשיך לתמוה בעניין "הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים? וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?". אם בכל זאת בני האדם מתעקשים להביא קרבנות, לפחות שהפעולה תהיה מלווה בהתנהגות משמעותית דוגמת "זְבַח לֵא-לֹהִים תּוֹדָה" ו"שַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ".

ט"ז-כ"א

החלק השני עוסק בתוכחה לרשע. ומיהו הרשע? זה שמצד אחד מראה בעצמו מחויבות לאל "לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ", אבל באורח חייו הוא "שָׂנֵאתָ מוּסָר" ולא מפספס הזדמנויות לנאוף לגנוב ולרמות. אדם כזה ראוי לתוכחה.

כ"ב-כ"ג

החלק האחרון הוא סיכום הנאום הכולל אזהרה לרשעים והבטחה למאמינים "שֹׁכְחֵי אֱ-לוֹהַּ" ה' רואה אתכם, קחו לתשומת לבכם, "פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל". לעומתם "זֹבֵחַ תּוֹדָה" יזכה "בְּיֵשַׁע אֱ-לֹהִים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים נ' בוויקישיתוף

• תהילים נ' מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33124303תהילים נ'