תהילים פ"א

תהילים פ"א
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף. (ב) הַרְנִינוּ לֵא-לֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב. (ג) שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. (ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. (ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב. (ו) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. (ז) הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה. (ח) בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה. (ט) שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי. (י) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. (יא) אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ. (יב) וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי. (יג) וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם. (יד) לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ. (טו) כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי. (טז) מְשַׂנְאֵי ה' יְכַחֲשׁוּ לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם. (יז) וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ.

תהילים פ"א הוא המזמור ה־81 בספר תהילים, חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו ושיר של יום של יום חמישי.

תוכן המזמור

מזמור פ"א מורכב משבעה עשר פסוקים ומחולק לשני חלקים:

א'-ה'

בחלקו הראשון של המזמור קורא המשורר לשומעיו להרנין ולהריע לאלוקים: "הַרְנִינוּ לֵא-לֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (ב'), "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל" (ג') ולתקוע בשופר: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (ד'). המשורר מנמק את דבריו: "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב" (ה').

ו'-י"ז

בחלקו השני של המזמור מביא המשורר חלק מתולדות עם ישראל, יחד עם תוכחה על עם ישראל:

"עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע" (ו') - נתינת החוק הראשון שישראל קיבלו לאחר יציאת מצרים,

"בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה" (ח') - הושעת ישראל במי מריבה,

"לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר" (י') - עשרת הדיברות,

"וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי" (י"ב) - קשיות העורף של עם ישראל (חטא העגל כדוגמה),

"וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם" (י"ג) - הענשת ה' את ישראל,

המשורר מסיים בהצהרה אם ישובו ישראל בתשובה אז: "כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי" (ט"ו), לעומת הטוב שיושפע על ישראל: "וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ" (י"ז).

בתפילה היהודית

תהילם פ"א הוא שיר של יום של יום חמישי, ולמנהג הגר"א שיר של יום לימי ראש השנה, יש הנוהגים לומר את המזמור בסוף תפילת ערבית בלילות ראש השנה.

בתרבות

• הרנינו לאלקים עוזנו, ניגון חב"ד

קישורים חיצוניים

תהילים פ"א, באתר ויקיטקסט

מדיה וקבצים בנושא תהילים פ"א בוויקישיתוף

תהילים פרק פ"א – חגי בן ארצי, סרטון בערוץ "raheli bezalel", באתר יוטיוב (אורך: 40:44)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33255835תהילים פ"א