תהילים צ"ט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים צ"ט
ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים

א ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ.
ב ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים.
ג יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.
ד וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ.
ה רוֹמְמוּ ה' אֱלֹקֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
ו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם.
ז בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ.
ח ה' אֱלֹקֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵ-ל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.
ט רוֹמְמוּ ה' אֱלֹקֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֹקֵינוּ.

תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה) והחמישי מבין ששת מזמורי הגאולה אותם נוהגים לומר בקבלת שבת. המזמור מכיל המנון המלכה המתאר את מלכות ה' בעם ישראל.

מבנה ותוכן המזמור

המזמור מתאר את מלכות ה' בעולם ובכך דומה למזמורי המלכה נוספים בספר תהלים, אך הוא חריג כיוון שהוא מתמקד בקשר בין ה' לעם ישראל. בעוד במזמורים אחרים מוזכר שה' משליט צדק ומישרים בעולם (מזמור צ"ו, צ"ח), במזמור זה מוזכר שהוא משליט אותם בעם ישראל בלבד (פסוק ד').

יש המחלקים את המזמור כך:[1]

פסוקים כותרת
א'-ג' ה' מולך על כל העולם
ד'-ה' ה' הוא מלך שמשכין משפט וצדק
ו'-ח' ה' מקשיב לתפילות הקרובים אליו
ט' צריך להלל את ה' בעקבות כך

יש שחילקו באופן מעט שונה וטענו שפסוקים ו'-ט' זו יחידה אחת וכך המזמור מחולק ל3 יחידות שכל יחידה מסתיימת בפזמון.[2]

בתפילה

מזמור צ"ט הוא המזמור החמישי הנאמר בעת קבלת שבת[3]. בסידור היעב"ץ וכן בספר אוצר דינים ומנהגים[4] ועוד מיחסים את המנהג של אמירת 'ששת מזמורי הגאולה' בקבלת שבת לר' משה קורדובירו גיסו של רבו ר' שלמה אלקבץ מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין מקובלי צפת במאה השש עשרה ומנהגם פשט בארץ ישראל. במהלך המאות הבאות הלך המנהג והתפשט ברוב תפוצות ישראל. יש המפקפקים בזהות מחבר המנהג[5].

פסוקים ה' וט' נאמרים בפסוקי דזמרא ובהוצאת ספר תורה ביום חול.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, עמ' 113
  2. ^ עמוס חכם, כרך ב, דעת מקרא: תהלים, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' ריח
  3. ^ סקירה מקיפה של מקורות המנהג ותולדות התפשטותו ערך יצחק יוסף כהן, בספרו 'מקורות וקורות' (ירושלים, תשמ"ב) עמודים 74–106, בפרק "סדר קבלת שבת ופזמון לכה דודי"
  4. ^ ערך לכו נרננה
  5. ^ ראו בספרו של ר' קימלמן 'לכה דודי וקבלת שבת', ירושלים תשס"ג, עמ' 19–20 ועמ' 23.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0