תהילים קט"ו

תהילים קט"ו לֹא לָנוּ
(א) לֹא לָנוּ ה' לֹא-לָנוּ כִּי-לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל-אֲמִתֶּךָ. (ב) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה-נָא אֱלֹהֵיהֶם. (ג) וֵא-לֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר-חָפֵץ עָשָׂה. (ד) עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. (ה) פֶּה-לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. (ו) אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. (ז) יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא-יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. (ח) כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם. (ט) יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. (י) בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. (יא) יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. (יב) ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת-בֵּית אַהֲרֹן. (יג) יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה' הַקְּטַנִּים עִם-הַגְּדֹלִים. (יד) יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. (טו) בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. (טז) הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם. (יז) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ וְלֹא כָּל-יֹרְדֵי דוּמָה. (יח) וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם הַלְלוּ-יָהּ.

תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים. לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כחציו השני של מזמור 113 (פסוקים 9–26).

המזמור מתחיל בפסוק ובו תקבולת חוזרת "לא לנו".

פסוקים א-ד

בקשה מה' לעשות טוב לעם ישראל לא לנו כי אם למען כבודו של הבורא עצמו. בפס' ב' – "למה יאמרו הגויים איה אלוהיהם" – מופיע בנוסח זהה בתהילים ע"ט פסוק י', ומרמז על תפלת משה לאחר חטא העגל – "למה יאמרו מצרים לאמר" (ספר שמות לב יב).

פסוקים ג-ה

בפסוקים אלו נאמר שה' הוא כל יכול ואלילי עובדי האלילים הם הבל. פסוקים אלה מופיעים באופן דומה בפרק קל"ה:

תהילים קט"ו

תהילים קל"ה

ד עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. ה פֶּה-לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא-יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. ח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם. ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יא יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

טו עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. טז פֶּה-לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. יז אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין-יֶשׁ-רוּחַ בְּפִיהֶם. יח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם. יט בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת-ה' בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת-ה'. כ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת-ה' יִרְאֵי ה' בָּרְכוּ אֶת-ה'.

ט-י"א

ישראל, בית אהרן ויראי ה' – הם הבוטחים ב-ה'. כל שלושת הפסוקים מסתיימים בסיומת זהה – "עזרם ומגינם הוא".

יב-טו

כתשובה לכך שעם ישראל בוטח בה' באה התשובה – ה' זכרנו יברך", אכן הביטחון בה' נענה והוא מברך את בית עשראל, בית אהרן ויראי ה' – שלוש הקבוצות שהוזכרו בבית הקודם.

ט"ז-י"ח

השמים – הם לה', והארץ ניתנה לבני האדם לכפקדון לטיפול והשגחה. והפרק מסתיים בהזכרת החובה של בני האדם לברך את ה', שהרי לא המתים מברכים אותו, אלא החיים כאן בארץ.

המזמור בליטורגיה

המזמור הוא חלק מ"הלל המצרי". פסוקים א-י"א נאמרים בתפילת הלל ביום שגומרים בו את ההלל. פסוקים י"ב ועד סוף הפרק נאמרים גם כאשר אומרים חצי הלל (כמו בראש חודש). פסוק י"ח החותם את הפרק, חותם גם את פרק אשרי יושבי ביתך הנאמר כל יום בפסוקי דזמרא, בסוף תפילת שחרית ובתפילת מנחה.

המזמור בתרבות

למזמור שנאמר תמיד בהלל ממחצית פסוק י"א ועד סופו ("ה' זכרנו יברך") יש ניגון מסורתי שמושר בקהילות רבות בעת אמירת ההלל, וישנם לפרק עוד מנגינות רבות.

פסוק ד' ("עצביהם כסף וזהב - מעשה ידי אדם") ישנה יצירת חזנות ידועה של החזן פיליפ ברומר.

לפסוק ט' ישנה מנגינה ידועה בלחנו של הרב שלמה קרליבך. לניגון קיימים ביצועים רבים, ביניהם של יגאל בשן, חנן יובל, ואחרים.

מוזיקה חסידית

• ישראל בטח - לחן של ר' משה גולדמן באלבום לנצח של מחנה שלווה.
• לא לנו - אהרלה סמט באלבומו אהר'לע בלחן של הרשי רוטנברגר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קט"ו בוויקישיתוף

• תהילים קט"ו מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34902315תהילים קט"ו