תהילים י"ג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד

א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד
ב עַד-אָנָה ה', תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח; עַד-אָנָה, תַּסְתִּיר אֶת-פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
ג עַד-אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת, בְּנַפְשִׁי - יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם;
עַד-אָנָה, יָרוּם אֹיְבִי עָלָי.
ד הַבִּיטָה עֲנֵנִי, ה' אֱלֹקָי; הָאִירָה עֵינַי, פֶּן-אִישַׁן הַמָּוֶת.
ה פֶּן-יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו; צָרַי יָגִילוּ, כִּי אֶמּוֹט.
ו וַאֲנִי, בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי - יָגֵל לִבִּי, בִּישׁוּעָתֶךָ:
אָשִׁירָה לַה', כִּי גָמַל עָלָי.

תהילים י"ג הוא המזמור ה-13 בספר תהילים. (בתרגום השבעים זהו המזמור ה-12 במספר)

תוכן המזמור

המזמור נאמר על דוד בעת שהיה בצרה מאויביו[1], יש מפרשים שהמזמור נאמר על אריכות הגלות ועל ארבע פעמים שישראל גלו, ולכן נאמר בו ארבע פעמים "עד אנה"[2].

במזמור מביע המשורר את מצוקתו. המצוקה נוכחת שיר ובאה לידי באמצעות הביטוי החוזר "עַד-אָנָה", עד מתי.[3]

מבנה המזמור

יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים, בתים כאשר פסוק א' משמש כפתיחה. הבית הראשון (פסוקים ב'-ג') בנוי מחמש צלעות, מתאר את המשורר השרוי באפלה וחושך. בבית השני הבנוי מארבע צלעות, מביע משורר תהילים את תקוותו לאור. בבית השלישי הבנוי משלוש צלעות, מביע בעל המזמור ביטחון בה'.[4]

סוגת המזמור

למרות סיום המזמור במילות הודיה לה', יש המסווגים את המזמור כקינת יחיד.[5]

סגולת המזמור

רבי דניאל פריש, מחבר פירוש "מתוק מדבש" על הזוהר, היה ממליץ לומר את פרק י"ג של תהילים, י"ג פעמים במשך י"ג ימים, לאלה הזקוקים לישועה[6].

המזמור בתרבות

ידועה יצירתו המוזיקלית של משה מילנר, מלחין רוסי ממוצא יהודי "עד אנה ה'". היצירה נוגנה בקונצרט שנערך באלברט הול בלונדון בפברואר 1946 ומטרתו גיוס כספים למען הליגה הימית העברית כחלק מהניסיון להקים צי עברי.[7] מילות הפסוק "עַד-אָנָה ה', תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח" שזורות בשירו של חיים נחמן ביאליק, "על השחיטה" ונאמרות מפי הדובר.[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים י"ג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רד"ק על ספר תהילים, פרק י"ג
  2. ^ רש"י על ספר תהילים, פרק י"ג. מאירי על תהלים י"ג. מדרש תהלים, שוחר טוב י"ג
  3. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ג, ע"מ 153-152
  4. ^ מאיר וייס, המקרא כדמותו, מוסד ביאליק, ירושלים , תשכ"ז, ע"מ 157-156
  5. ^ מאיר וייס, המקרא כדמותו, מוסד ביאליק, ירושלים , תשכ"ז, ע"מ 157
  6. ^ עלון השפעת מתיקות הזוהר, גיליון ט'
  7. ^ ירמיהו הלפרן, תחיית הימאות העברית, תל אביב, מכון ז'בוטינסקי, תשכ"א, 255-254
  8. ^ אריה שטראוס, בדרכי הספרות: עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1965, עמ' 109

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0