תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 25 בספטמבר 2018[1] | ||||
| אדריכל | ברחנא אדריכלים ובוני ערים | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום |
 שדרות שז"ר 6, ירושלים | ||||
| קואורדינטות | 31°47′18″N 35°12′09″E / 31.788219°N 35.202439°E | ||||
| אתרים סמוכים | בנייני האומה, התחנה המרכזית של ירושלים, גשר המיתרים | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| סוג התחנה | תחנת נוסעים | ||||
| שירות רכבות | נמל התעופה בן-גוריון, תל אביב, הרצליה, מודיעין | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
ירושלים — הרצליה ירושלים — מודיעין | ||||
|
(למפת ירושלים רגילה)   תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון | |||||
| |||||
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון[2] היא תחנת רכבת תת־קרקעית בכניסה לירושלים, שנבנתה כתחנת הקצה במסילת ירושלים - גנות במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל. התחנה נקראת על שם יצחק נבון, נשיאה ה-5 של מדינת ישראל, ונפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018[1]. היא תחנת הרכבת הגדולה בישראל, המשתרעת על שטח של כ-60,000 מטר רבוע[3]. התחנה ממוקמת בכניסה המערבית לעיר ירושלים ובסמוך לה נמצאים בנייני האומה, ולצידם קישורים תחבורתיים משלימים לתחנת האוטובוסים המרכזית ולתחנה של הרכבת הקלה.
היסטוריה ובניית התחנה
ב־12 בספטמבר 2006 הונחה אבן הפינה לתחנת הרכבת ליד בנייני האומה בטקס בהשתתפותם של שר התחבורה שאול מופז, ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי ומנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי. בעת בנייתה היא כונתה "תחנת הרכבת בנייני האומה" אך עם פתיחתה נבחר שמה הנוכחי.
התחנה נבנתה במיקום שבו הייתה "כיכר נזכור" ובמרכזה עמדה במשך כ־37 שנים אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים. האנדרטה הועתקה לאזור בניין בית המשפט העליון.
תכנון התחנה בוצע על ידי ברחנא אדריכלים. כריית הרציפים, פיר הדרגנועים ומנהרות האוורור של מבנה המערכות המזרחי בוצעו על ידי חופרי השרון. את השלד בנתה חברת רמט. מערכות החשמל, הדרגנועים, המים והניקוז בתחנה - כולל מבנה הזכוכית ופיר האוורור - בוצעו על ידי אלקטרה מערכות. העלות המוערכת הכוללת של בניית התחנה עומדת על כ־350 מיליון ש"ח[4].
באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה" - מערת מים זורמים והנחל התת־קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל.
מבנה התחנה
בשל אילוצי בניית מסילת הרכבת מתל אביב לירושלים בשיפוע המתאים לתנועת רכבת נוסעים, נוצר הכרח לבנות את רציפי התחנה בעומק של כ-80 מטרים מתחת למפלס הרחוב. התחנה נבנתה בקצה מנהרה המקשרת בין התחנה לבין גשר הרכבת מעל עמק הארזים.
התחנה מחולקת לשני מפלסים עיקריים, מפלס עליון בסמוך לפני הקרקע ובו משרדים, קופות ושירותים נוספים, ומפלס תחתון שבו ארבעה רציפים. הקישור בין שני המפלסים, שההבדל ביניהם הוא כ־60 מטר, נעשה באמצעות מעליות מהירות, דרגנועים ומדרגות. בשטח התחנה אזורים תפעוליים גדולים, שמטרתם לאפשר את פעילות התחנה תוך שמירה על בטיחות. בשל עומקה הרב של התחנה, הותקנו בחלקה התחתון מערכות אוורור גדולות המזרימות אוויר ממפלס הרחוב וכן מערכות חירום המאפשרות יניקה מהירה של האוויר במפלס התחתון במקרה של שרפה. הטמפרטורה במפלס הרציפים יציבה בשל עומקה הרב של התחנה, ואינה מושפעת משינויי עונות השנה.
בחלק מהמפלס התחתון של התחנה יש דלתות איטום המאפשרות לו לתפקד כמקלט מוגן.
תחנה זו היא תחנת רכבת תפעולית.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית עם פתיחתה. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול
פתיחת התחנה ופעילותה בתחילה
התחנה נפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ[1], ובתחילה פעלו הרכבות מתחנה זו לתחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון[5]. בחודשיים הראשונים לאחר פתיחתה נוסעים אשר היו מעוניינים לנסוע בקו זה נדרשו להירשם מראש לנסיעה.
עם פתיחת התחנה היא חוברה לתשתית המסילות הארצית אך את התחנה משרתים קווים בעלי תשתית חשמלית בלבד. פרויקט החשמול ופריסת תשתית החשמול נמשך ולקראת חג החנוכה, ב-21 בדצמבר 2019, הוארך הקו עד תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה, ביוני 2020 הוארך הקו עד תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, וב-21 בספטמבר עד תחנת הרכבת הרצליה.[6]
במשך 90 ימים מיום פתיחת התחנה הייתה הנסיעה ממנה בחינם, ובמשך תשעה חודשים לאחר מכן הנסיעה ממנה הייתה בחצי המחיר[7].
עם חשמול המסילה בתל אביב והפעלת השירות הישיר בין ירושלים לתל אביב, תחנת נבון תפסה את הבכורה מתחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל והפכה לתחנה העמוסה ביותר מחוץ לתל אביב[8].
שירות רכבות בתחנה
פעם בחצי-שעה יוצאת רכבת בקו ירושלים נבון - הרצליה דרך נתב"ג ותחנות ת"א. זמן הנסיעה לנתב"ג הוא כ22 דקות, לתחנת הרכבת סבידור-מרכז כ38 דקות, ולתחנת הרצלייה כ55 דקות.
החל מ-31 במרץ 2022 פועל קו הרכבת מתחנה זו אל מודיעין דרך פאתי מודיעין שמחבר בין התחנות דרך קשת מודיעין.
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת מודיעין — ירושלים-נבון מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • ירושלים-נבון |
תוכניות עתידיות
הארכת המסילה מזרחה
בשנת 2022 במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת תחנת ירושלים מרכז. העבודה עליו צפויה להתחיל ב־2024 וסיום הארכת המסילה עד מרכז העיר צפוי עד 2030.[9]
על פי תכנון ראשוני של רכבת ישראל, תוארך המסילה מזרחה ותבנה תחנה נוספת, תחת רחבת הכותל המערבי.
לתחנת ירושלים - הכותל נבחנו בשלב זה שתי חלופות. על פי האחת תצא המסילה מתחנת ירושלים-מרכז ותעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ומשם צמוד לחומות העיר העתיקה (ומתחת להן) עד לשער האשפות; ואילו בחלופה השנייה תמשיך המסילה מירושלים־מרכז, תעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ובסמוך למגדל דוד ייכנס התוואי ישירות מתחת לעיר העתיקה, דרך הרובע היהודי ועד לכותל. במשרד התחבורה הדגישו כי תחנת הכותל תהיה בכל מקרה במתחם הרובע היהודי, וכן שמתכנני המשרד יערכו סקר עתיקות, והתוואי התת־קרקעי יעבור על סלע טבעי מתחת להן[10]. נכון ל־2017 אין תקצוב לתכנון ואין מועד משוער לביצוע הפרויקט.
קיים שיקול לקשר את הרכבת גם לתחנה הרכבת מלחה בקו תת-קרקעי אבל תוכנית זו אינה עומדת על הפרק כרגע. אך עם זאת אושר ב-2019 תקציב ראשוני לתכנון הארכת הקו מהכניסה לעיר במנהרות התת-קרקעיות תחת תוואי רחוב יפו אל תחנת ירושלים - מרכז בכיכר הדוידקה, ומשם תחת תוואי רחובות קינג ג'ורג' וקרן היסוד אל תחנה תת-קרקעית נוספת שתוקם לצד מתחם תחנת החאן ההיסטורית, כשמשם ניתן יהיה בהמשך לתכנן להאריך את מסלול הקו אל תחנת מלחה.
בניית חניון תת-קרקעי
כחלק מפרויקט הכניסה לעיר המתוכנן באזור שסביב התחנה, צפוי להיבנות חניון תת־קרקעי אשר יכיל כ-1000 מקומות חניה עבור כלי רכב פרטיים בסמוך לתחנה[11].
קווי רכבת עתידיים בתחנה
לפי התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 מתוכננים:
- קו נוסעים לכיוון ראשון לציון (עוקף נתב"ג ותל אביב) - בסוף 2019 החלה בנייתה של מסילת ראשון לציון – מודיעין, התוכנית כוללת בניית קשת נוספת במחלף ענבה המאפשרת לרכבות המגיעות מכיוון תחנת נבון להמשיך לכיוון ראשון לציון.
- בעתיד מתוכננת הקמת קשתות נוספות מהמסילה לראשון לציון, קשתות אלו יאפשרו שירות בקו נוסעים ישיר מכיוון באר שבע ואשדוד לירושלים.
- במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל מתוכנן חיבור המסילה למסילה המזרחית והקמת קו חיפה - ירושלים מבלי צורך לעבור בתחנות תל אביב.[9]
גלריית תמונות
בניית אולם הנוסעים התחתון, דצמבר 2013
הַרְכָּבַת מכונה לדיפון סופי בקצה מנהרת הרציפים הצפונית בתחנה
קצה פיר הדרגנועים בתחנה לאחר דיפון ראשוני, דצמבר 2013
עבודות החפירה של התחנה, ספטמבר 2010
אולם רכישת הכרטיסים ומכשירי התיקוף
המפלס התחתון של הדרגנועים בתחנה
המפלס התחתון של הדרגנועים בתחנה
הכניסה למעליות במפלס התחתון
מעבר בין רציפי התחנה
רציפי תחנת הרכבת בעומק 80 מטר מתחת לאדמה
רציפי תחנת הרכבת בעומק 80 מטר מתחת לאדמה
קטר חשמלי עומד ברציפי תחנת הרכבת בעומק של 80 מטר מתחת לאדמה
רכבת סימנס דזירו HC בתחנת הרכבת, ספטמבר 2021
רכבת סימנס דזירו HC בתחנת הרכבת, ספטמבר 2021
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון- התחנה באתר ברחנא אדריכלים
צילומים מתוך אתר הבניה של התחנה, באתר YouTube- שרשור תמונות בפורום תחבורה ציבורית בתפוז ממאי 2012
- שרשור תמונות בפורום תחבורה ציבורית בתפוז מנובמבר 2013
- תחנת האומה באתר חברת רמט
- ערן סוקול, עולה על הפסים: אלקטרה זכתה במכרז לתחנת האומה בירושלים, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2013
נעמה ריבה, רוצים לתפוס רכבת בירושלים? תצללו לתהום, באתר הארץ, 27 ביוני 2016- מיכאל יעקובסון, 80 מטר מתחת לאדמה: סיור מצולם בתוך "תחנת האומה" בירושלים, באתר Xnet, 8 באוקטובר 2017
- רועי רובינשטיין, רכבת מירושלים לת"א: בתום 17 שנות ביצוע, תוכלו להגיע לחצי הדרך, באתר ynet, 20 בספטמבר 2018
- עופר פטרסבורג, הנה באה, באתר ידיעות אחרונות, 21 בספטמבר 2018
- דן הנדל, תחנת הרכבת בירושלים מזמנת חוויה של עכבר במבוך, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2018
- מפת תחנת הרכבת יצחק נבון
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מירב מורן, ככה נראה פרויקט לאומי? הרכבת מירושלים תגיע רק עד נתב"ג; מספר הנוסעים יוגבל, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2018
- ^ אור רביד, תחנת רכבת "האומה" בירושלים תיקרא על שם יצחק נבון, באתר וואלה!, 13 בספטמבר 2016
- ^ https://www.haaretz.co.il/.premium-MAGAZINE-1.6510606 מפלצת תת-קרקעית: תחנת הרכבת החדשה יכולה לשנות את ירושלים - הארץ]
- ^ התחשיב כולל את הרציפים ואינו כולל את הפרויקט העירוני הנפרד של עיריית ירושלים להסדרת מפלס שד' שז"ר
- ^ שלומי דיאז, למרות ההבטחות: רכבת מהירה לירושלים בסוכות – רק מנתב"ג, באתר ישראל היום, 23 באוגוסט 2018
- ^ הפעלת קו ירושלים יצחק נבון עד תחנת הרצליה, באתר רכבת ישראל
- ^ צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת) (תיקון), התשע"ט-2018, ק"ת 8069 מ-13 בספטמבר 2018
- ^ שחר וייסמן, דוח חופש המידע לשנת 2020, באתר רכבת ישראל
- ^ 9.0 9.1 תוכנית הרכבת: 13 רכבות בשעה למרכז ירושלים | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-03-03
- ^ דניאל הרץ, החל תכנון קו הרכבת עד לכותל המערבי, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2017
- ^ נעמה ריבה, מפלצת תת-קרקעית: תחנת הרכבת החדשה יכולה לשנות את ירושלים, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||
| מסילת ירושלים - גנות | ||
|---|---|---|
| תחנות | ירושלים – יצחק נבון • נתב"ג • ירושלים - מרכז (בתכנון) • ירושלים - החאן (בתכנון) |  |
| גשרים | מעל כביש 1 (גשר 1) • גשר 2 • גשר 3 • גשר 4 • גשר 5 • עמק איילון (גשר 6) • גשר 7 • נחל יתלה (גשר 8) • גשר 9 • עמק הארזים (גשר 10) | |
| מנהרות | מנהרת הרכבת ליד מחלף שפירים • מנהרה 1 • מנהרה 2 • מנהרה 3 • מנהרה 3A • מנהרה 4 | |
