שחוטי חוץ

חייבי כריתות
בא על האם • בא על אשת האב • בא על כלתו • משכב זכור • משכב בהמה • בא על אישה ובתה • אשת איש • בא על אחותו • בא על אחות אביו • בא על אחות אמו • בא על אחות אשתו • בא על אשת אחיו • בא על אשת אחי אביו (ועל אשת אחי אמו) • נידה • מגדף • עובד ע"ז • נותן מזרעו למולך • בעל אוב • מחלל שבת • טמא שאכל קודש • הבא למקדש טמא • האוכל חלב • האוכל דם • האוכל נותר • האוכל פיגול • השוחט בחוץ • המעלה בחוץ • האוכל חמץ בפסח • האוכל ביום הכיפורים • העושה מלאכה ביום הכיפורים • המפטם את השמן • המפטם את הקטורת • הסך בשמן המשחה • המבטל קרבן פסח • המבטל ברית מילה

איסור שחוטי חוץ הוא איסור לשחוט קרבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם. זהו איסור חמור, והעונש על כל אחד ממעשים אלו הוא כרת במזיד או קרבן חטאת בשוגג.

עם זאת, בתקופות מסוימות עד לבניין בית המקדש, הותר להקריב קרבנות בבמות בכל מקום. גם לאחר בניין הבית, איסור זה הוא רק ליהודים אך לגוי מותר להקריב קרבן לה' בכל מקום.

מקור האיסור

מקור האיסור הוא בפרשת אחרי מות:

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה, או אשר ישחט מחוץ למחנה. ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה', דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו... ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם, אשר יעלה עלה או זבח. ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו לה', ונכרת האיש ההוא מעמיו.

— ספר ויקרא, פרק י"ז, פסוקים ג'-ט'

במות

ערך מורחב – במות

במות הם מקומות שנועדו להקרבה לה' שלא במקום המשכן או המקדש. החל מהקמת המשכן, הקרבה בבמות נאסרה וחייבים עליה כרת משום שחוטי חוץ. עם זאת, במך תקופות מסוימות בהן המשכן לא היה קבוע וטרם נבנה המקדש (כאשר המשכן היה בגלגל, בנוב ובגבעון).

דיני האיסור

בתורה מופיעים שני איסורים. האחד, לשחוט קרבנות בחוץ, והאחר, להקטיר אותם בחוץ. חז"ל לומדים מריבוי הפסוקים שיש גם איסור על זריקת הדם בחוץ. העובר על כל אחד משלשה איסורים אלה במזיד חייב כרת, ואם עבר בשוגג חייב להביא קרבן חטאת.

ראו גם

• במות

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שחוטי חוץ23212251