ההסלמה בדרום (נובמבר 2018)

ההסלמה בדרום (נובמבר 2018)
	AH-64 אפאצ'י ברגע השיגור לעבר חוליית משגרי רקטות. זמן קצר לאחר צילום זה דווח על הרוג מקרב החוליה
	מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
	מלחמה: העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)
תאריכים	11 בנובמבר 2018 – 13 בנובמבר 2018 (יומיים)
קרב לפני	עימותים בגבול רצועת עזה (2018)
קרב אחרי	ההסלמה בדרום (מרץ 2019)
מקום	רצועת עזה, עוטף עזה, אשקלון, נתיבות, אופקים, שדרות ועוד
הצדדים הלוחמים
רצועת עזה; חמאס; ; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני;	ישראל; צה"ל;
מפקדים
יחיא סינואר	אביגדור ליברמן; גדי איזנקוט; והאלופים; הרצי הלוי; עמיקם נורקין
אבדות
14 הרוגים, רובם מחבלים. למעלה מ-30 פצועים.	2 הרוגים - קצין צה"ל ופלסטיני,; למעלה מ-70 פצועים.

שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ ראש מדינה שני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה ראשון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ההסלמה בדרום ישראל בנובמבר 2018, החלה עם פעולת חדירה של כוח מיוחד של צה"ל לרצועת עזה ב-11 בנובמבר שהסתבכה ובה נהרגו קצין צה"ל ושבעה מחבלי חמאס^[2]. לאחר הפעולה נורו מרצועת עזה מאות רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ולישובים נוספים ובהם אשקלון, אופקים, שדרות ונתיבות, מהם נפצעו 70 ישראלים ונהרג פלסטיני שעבד באשקלון ולן בה^[3]. הפלסטינים גם ירו טיל מונחה נגד טנקים שפגע באוטובוס וגרם לפציעת חייל צה"ל^[4]. בתגובה לירי פתח צה"ל במתקפה על יעדי טרור ברצועת עזה ובין השאר הרס בניינים אחדים, בהם מבנה אולפני הטלוויזיה של החמאס^[5].

קדמו להסלמה זו מהומות "צעדת השיבה" שהחלו במרץ 2018 והובילו לעימותים בגבול ישראל-רצועת עזה. בחודשי הקיץ אירעו מספר סבבי הסלמה בגזרה בהם שגרו הפלסטינים מאות רקטות ופצמ"רים על יישובים בישראל.

שעות אחדות לפני תחילת ההסלמה אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "אני עושה כל מה שאני יכול כדי להימנע ממלחמה מיותרת"^[6]. במהלך ההסלמה פעלו שני הצדדים בריסון מסוים, כדי לא להגיע למלחמה כוללת.

מהלך האירועים

הפצצה ישראלית על מטה ואולפני ערוץ אל-אקצא בעזה, 12 בנובמבר 2018

ב-11 בנובמבר 2018 נכנס כוח מיחידה מובחרת של צה"ל לאזור ח'אן יונס, ובהתקלות עם מחבלי חמאס נהרגו קצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף^[7] ושבעה מחבלים, בהם מפקד גדוד ח'אן יונס בגדודי עז א-דין אל-קסאם, נור בראכה^[8]^[9]. מטוסי חיל האוויר תקפו באזור לשם סיוע לכוח הקרקעי בדרכו חזרה לישראל. ישראל לא פירסמה פרטים על הכוח ומטרתו, אך דובר צה"ל ציין כי "מטרת הפעולה לא הייתה חיסול או חטיפה". לדברי חמאס, הכוח מנה שבעה לוחמים שדיברו ערבית. הם נכנסו במכונית עמוסת מזון וכשנעצרו לבדיקה בידי אנשי חמאס הציגו תעודות זהות מזויפות. בעקבות חשד של אנשי חמאס החלו חילופי אש, שבהם נהרגו נור בראכה וסא"ל מ'^[10].

בעקבות התקרית נורו 17 רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה כמה מהן, והירי הוביל לביטול הלימודים בעוטף עזה ולהשבתת הרכבת בקו אשקלון-באר שבע^[11]^[7].

ב-12 בנובמבר בשעות אחר הצהריים שוגר טיל נגד טנקים מסוג קורנט לעבר אוטובוס, ומהפיצוץ חייל צה"ל נפצע קשה וחייל נוסף נפצע קל^[12]. מיד לאחר ירי טיל הנ"ט, החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים בירי כבד של רקטות על עוטף עזה, אופקים, נתיבות, אשקלון, מועצה אזורית הר חברון, קריית גת ואזור ים המלח^[13]. המטח הראשוני (ב־30 הדקות הראשונות שלאחר הפגיעה באוטובוס) כלל למעלה מ־260 רקטות והופעלו 257 אזעקות ברחבי העוטף, במשך היום ועד חצות ביצעו המחבלים כ-460 שיגורים של רקטות ופצמ"רים, עשרות מהם יורטו על ידי כיפת ברזל. מירי הרקטות נפצעו למעלה מ-80 אזרחים ונגרם נזק למספר בתים ובתי עסק^[14]. בתגובה לירי הכבד תקף חיל האוויר הישראלי למעלה מ-70 מטרות טרור, בהן נהרגו 3 פלסטינים, וכן הפציץ את תחנת הטלוויזיה של חמאס^[15]. בעקבות המשך הירי הכבד בוטלו הלימודים עד ל40 קילומטרים מקו רצועת עזה שבהן כלולות הערים המרכזיות:אשדוד, יבנה, קריית גת, אשקלון, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע, וכן מועצות אזוריות בהן, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית מרחבים, מועצה אזורית שדות נגב, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית חוף אשקלון^[16].

ב-13 בנובמבר המשיך הירי על ישראל^[17]. פגיעה בבניין באשקלון גרמה להרוג, פלסטיני תושב חלחול שעבד ולן באשקלון, פצועה אנוש ופצועה קשה^[18]. במהלך הלילה תקף חיל האוויר 80 מטרות טרור נוספות, בהן מנהרת טרור התקפית, ובניינים רבי-קומות בעזה - מטה המודיעין הצבאי של חמאס, מטה לביטחון פנים של חמאס ומבנה המשמש את הכוח הצבאי של חמאס ואת הכוח המודיעיני הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס^[19]^[20]. תקיפות אלה נעשו בנוהל "הקש בגג" ולא גרמו לנפגעים. בבוקר השמיד חיל הים הישראלי מספר כלי שיט של הכוח הימי של חמאס, וכלי טיס תקף חוליית משגרי רקטות והרג מחבל אחד^[21]. במהלך היום המשיך הירי על אשקלון ויישובי עוטף עזה, למעלה מ-50 אזעקות צבע אדום נשמעו, ונזק נגרם למספר מבנים. בשעות אחר הצהריים צה"ל תקף ופגע בחוליית מחבלים ששיגרה רקטות אל עבר ישראל^[22].

במהלך היום צה"ל תגבר כוחות וכן גויסו כוחות מילואים^[23]. בשעות אחר הצהריים הושגה הפסקת אש בתיווך מצרים^[24].

בעקבות האירועים

בעקבות ההחלטה על הפסקת האש פרצו הפגנות של תושבי שדרות, אשקלון ועוטף עזה שחסמו כבישים והבעירו צמיגים, הפגנות התרחשו גם בישובי השומרון ובאוניברסיטת אריאל, שם אגודת הסטודנטים השביתה חלק ממחלקות הלימוד והסטודנטים יצאו להפגין. ביקורת רבה נמתחה על ההחלטה לקבל את הפסקת האש ועל כך שהתגובה הצבאית לא הייתה חזקה מספיק^[25].

ב-14 בנובמבר הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן על התפטרותו בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל את הפסקת האש^[26]. התפטרות זו לוותה ביציאת מפלגת ישראל ביתנו מהקואליציה, שהצטמצמה ל-61 חברי כנסת.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טען כי "אויבינו התחננו להפסקת אש"^[27], ואילו חמאס הציג את תוצאות העימות כניצחון על ישראל^[28]. בנוסף איפשרה ישראל את העברת מענק הכסף הקטרי לרצועת עזה.

בניסיון לפענח את מטרתו של הכוח המיוחד של צה"ל פרסם חמאס תמונות שלדבריו הן של לוחמי הכוח. הצנזורה הצבאית אסרה על פרסום התמונות באמצעי התקשורת בישראל, וביקשה מהציבור להימנע מהפצתן ברשתות החברתיות^[29].

בעקבות המבצע שהסתבך והחל הסלמה זו מינה הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, את אלוף ניצן אלון לראש צוות לבחינת השימוש שעושה צה"ל בכוחות המיוחדים^[30].