אלעד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלעד
סמל העיר
מראה היישוב מכיוון דרום, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ישראל פרוש
גובה ממוצע[1] ‎122 מטר
תאריך ייסוד 1998
סוג יישוב יישוב עירוני 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 50,535 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 50,440 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 42
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 14,439 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 6
תחום שיפוט[2] 3,500 דונם
    - דירוג ארצי 216
32°03′04″N 34°57′24″E / 32.0510600037929°N 34.9566715158066°E / 32.0510600037929; 34.9566715158066
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי 239
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4106
    - דירוג ארצי 110
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.6%
גילאי 5 - 9 14.6%
גילאי 10 - 14 15.7%
גילאי 15 - 19 14.1%
גילאי 20 - 29 14.1%
גילאי 30 - 44 15.8%
גילאי 45 - 59 9.0%
גילאי 60 - 64 1.1%
גילאי 65 ומעלה 2.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 81
–  יסודיים 44
–  על-יסודיים 42
תלמידים 17,173
 –  יסודי 12,080
 –  על-יסודי 5,093
מספר כיתות 739
ממוצע תלמידים לכיתה 24.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל אלעד נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il
הכניסה לעיר אלעד
רחוב טיפוסי באלעד, 2005
מאוזוליאום מזור

אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998 וב-23 בנובמבר 2007 הוכרזה כעיר.

היסטוריה

אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לנמל תעופה בן-גוריון, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב. יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור.

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צרכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005[4]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,550 דונמים.

באוגוסט 2017 העביר משרד הביטחון לעיר שטח אש בן מאות דונמים ששכן ממזרח לעיר. שטח זה יאפשר בנייה של אלפי דירות נוספות[5].

בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי[6].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים באלעד 50,535 תושבים, מתוכם 50,440 תושבי ישראל (מקום 42 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.2% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 24.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,178 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

רבנים

לעיר שני רבנים ראשיים הרב שלמה זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכא.

בשנת ה'תשע"ב (2012), עם פטירתו של האדמו"ר מנדבורנה, מונה בנו רבי יוסף נפתלי כאדמו"ר מנדבורנה - אלעד (לאחר שכיהן כשנה קודם לכן כרב הקהילה באלעד).

בשנת 2019, עם פטירתו של האדמו"ר מטמשוועאר ארצות הברית מונה בנו הרה"צ כאדמו"ר מטמשוועאר אלעד.

תחבורה ציבורית

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים-עילית. החברה מפעילה קווים לבני ברק, פתח תקווה, ירושלים, ראש העין, תל אביב, אשדוד, מודיעין עילית, ביתר עילית, נתניה, כפר חב"ד ותל השומר על בסיס יומי, וכן לנתיבות, צפת, יסודות, רחובות, שוהם ויבנה בימי שישי ומוצ"ש. בחופשות ובזמנים מיוחדים מופעלים קווים גם לגני יהושע ולחופי הים בתל אביב ובהרצליה. כמו כן מפעילות חברות אחרות קווים לרכסים וחיפה (אגד), לבית שמש, עפולה וטבריה (סופרבוס).

באפריל 2008 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות לשקם את תוואי המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפעלת הקו, תוקם תחנת רכבת ממערב לעיר.

ביולי 2015 זכתה חברת קווים במכרז להפעלת התחבורה הציבורית באלעד, והיא החלה להפעילה ביוני 2016.

בשנת 2017 הוקמה פינת חי במתחם הפארק באלעד. בשנת 2018 הוחלט להרחיבו ל"גן חיות"

ישיבות באלעד

  • ישיבה גדולה "כנסת יחזקאל"
  • ישיבה גדולה "שערי תבונה"
  • ישיבה גדולה "תורה בתפארתה"
  • ישיבה גדולה "נר ישראל"
  • קיבוץ היכל אלעזר (ברוידא)
  • ישיבה תיכונית "ישיבת ראשית חכמה (עתיד)"
  • ישיבה גדולה "באר התלמוד"
  • ישיבת גדולה "באר אברהם" סלאנים
  • ישיבה גדולה "באר התלמוד"
  • ישיבה לצעירים "</nowiki>עטרת שלמה"</nowiki>
  • ישיבה לצעירים "תורת חסד"
  • ישיבה לצעירים "בני ראובן"
  • ישיבה לצעירים "משאת המלך"
  • ישיבה לצעירים "אהל אברהם"
  • ישיבה לצעירים "ארחות יהודה"
  • ישיבה לצעירים "</nowiki>בעלזא מכנובקא"</nowiki>
  • ישיבה לצעירים "מבצר התורה" קרעטשניף
  • ישיבה לצעירים "אבן האזל"
  • ישיבה לצעירים "חכמת התורה"
  • ישיבה לצעירים "הליכות שלמה"
  • ישיבה לצעירים "מאור יוסף"
  • ישיבה לצעירים "משכן אהרן"
  • ישיבה לצעירים "שיח התלמוד"

סמינרים לנערות

  • סמינר "דרכי חנה".
  • סמינר "לדעת חכמה".
  • סמינר "גברא".
  • סמינר "אור האמת"
  • סמינר "ויז'ניץ"

בתי ספר יסודיים עירוניים באלעד

  • תלמוד תורה "קהילות יעקב".
  • תלמוד תורה דעת תורה ".
  • תלמוד תורה "דרכי שלום".
  • תלמוד תורה "סלבודקא"
  • תלמוד תורה "דרכי שמואל"
  • תלמוד תורה חב"ד "פאר מנחם".
  • תלמוד תורה "זכרון יעקב"
  • תלמוד תורה "אמרי בינה"
  • תלמוד תורה "מאור ישראל"
  • תלמוד תורה "פרי תואר"
  • תלמוד תורה "ערלוי"
  • תלמוד תורה דרכי אבות "צאנז"
  • תלמוד תורה "קהל חסידים"
  • תלמוד תורה "ויז'ניץ"
  • בית ספר בית יעקב - שני סניפים.
  • בית ספר ממלכתי דתי "עמיעד".
  • בית ספר ממלכתי דתי "נעם".
  • בית הספר חב"ד "תפארת חיה".
  • בית הספר "</nowiki>בית מרגלית"</nowiki>- שני סניפים
  • בית הספר "אור האמת"
  • בית הספר "אהל חיה"

אתרים בעלי עניין

ראשי המועצה והעירייה

סמל העיר

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

  • שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות
  • עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות
  • ספר פתוח - מסמל את אופייה הדתי של העיר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. דו"ח מסכם של משרד הפנים
  5. בילי פרנקל, אלעד קיבלה שטח אש - תבנה אלפי יח"ד, באתר ynet, 24 באוגוסט 2017
    נצחיה יעקב, ‏בשורה לתושבי אלעד: שטח אש של צה"ל יעבור לרשות העיר - לבנייה, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2017
  6. אלעד: "העיר החרדית היפה ביותר".
  7. פרופיל אלעד באתר הלמ"ס
אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה
אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלעד23706356