ישיבת הר המור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי
פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| סמליל הישיבה | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית, ישיבות הקו |
| תקופת הפעילות | ה'תשנ"ח–הווה |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו |
| בעלי תפקידים | |
| ראש ה | הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג |
| תלמידים | |
| כ-500 תלמידים | |
| מיקום | |
| מיקום | הר חומה ירושלים |
| קואורדינטות | 31°45′51″N 35°10′14″E / 31.764253°N 35.170482°E |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם הציוני דתי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי טאו וראשיה הם האחים התאומים הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג. הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה, לדבריהם, נעוצה בהבדלי גישות בין ראש הישיבה הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, על הדגשים בלימודים התורניים, כאשר נקודת השבר הייתה טענתו של הרב טאו שיש כוונה לפתיחת מכון אקדמאי להכשרת מורים בישיבה - דבר שלדעתו עשוי היה לפגוע בטהרת ערך לימוד התורה בישיבה. הרב שפירא הכחיש קיומה של כוונה כזו וטען כי מדובר בשקר[1]. לאחר הפרישה התכנסו זקני רבני הציונות הדתית תלמידי הרצי"ה בספריית מרכז הרב, ביניהם - הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב אריה שטרן ועוד, וחתמו על מכתב הקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהגר"א שפירא. והראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל הצטרף לדברים.[2].
בתחילה הישיבה הייתה בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולאחר מכן בשכונת בית וגן. בשנים תשס"ח (2008) - תשע"ז (2017) הייתה סמוך לשכונת קריית יובל שבירושלים. מבנה הקבע של הישיבה בשכונת חומת שמואל (הר חומה) נחנך בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).
מקור השם בפסוק ”עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה”.(מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו') השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[3].
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כיסא ה' בעולם"[4] הישיבה עומדת בראש שורה של מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד הגמרא יש דגש רב ללימוד עמקני של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. מגמת הלימוד היא עיונית, ולא פרקטית הלכתית.
הישיבה מחשיבה באופן בולט במיוחד את ערך לימוד התורה. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים נוספים בלימוד ואין בישיבה לימודי הוראה.
התלמידים שחונכו ברוח בית המדרש מכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב להתיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב קשת שברמת הגולן.
הישיבה מונה כ-500 תלמידים[5], מתוכם כמחצית הם אברכים נשואים, ומתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.
הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.
מדי שנה מתקיימות בישיבה הקפות שניות המוניות, שבהן משתתפים אלפי אנשים.
רמי"ם בישיבה
- הרב עודד וולנסקי - ר"מ אמונה
- הרב יעקב לבנון - ר"מ אמונה
- הרב אברהם יהושע צוקרמן - ר"מ אמונה, בעבר שימש כר"מ גם בגמרא.
- הרב אלי בזק - ר"מ אמונה
- הרב אריאל אדרי - ר"מ ודיין בבית הדין הרבני בבאר שבע
- הרב ידידיה ריין - ר"מ
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ
- הרב שלמה דרייפוס - ר"מ
- הרב משה שטרנברג - ר"מ, בנו של ראש הישיבה הרב עמיאל.
- הרב אסף שטראוס - ר"מ לבוגרי צבא.
מוסדות הקשורים לישיבה
- הוצאות הספרים חוסן ישועות ושירת ישראל.
לקריאה נוספת
- החוברת "לדרך הקודש" - שיחות ומסמכים שונים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של רבני "הר המור", ירושלים תשנ"ח
- הספר "צדיק באמונתו יחיה" - שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
קישורים חיצוניים
- אתר הישיבה
- חוסן ישועות - מכון תורני להוצאת כתבי רבני הישיבה
- עמותת הישיבה, אתר גיידסטאר ישראל
