הרב מיכאל הרשקוביץ
 | |
| הרב מיכאל הרשקוביץ (משמאל) לצד הרב יהושע מגנס, בהכנסת ספר תורה | |
| לידה |
11 באפריל 1943 (גיל: 81) ו' בניסן ה'תש"ג |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים; נריה |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה |
| רבותיו |
הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי. |
| חיבוריו |
ולך לך אל ארץ המוריה, הרשום בכתב אמת. ספרים שערך: השבת ישראל והזמנים, מדבר שור, זכור זאת ליעקב |
| בת זוג | ד"ר בת-שבע הרשקוביץ |
הרב מיכאל הרשקוביץ (נולד בו' בניסן ה'תש"ג, 11 באפריל 1943) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב, רב היישוב נריה שבבנימין ודיין בבית הדין לממונות במערב בנימין. מעורכי הספר מדבר שור וחבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.
תולדות חייו
נולד לשרגא צבי, צאצא של רבי אהרן דוד דייטש בעל שו״ת גורן דוד ומתלמידי החתם סופר, ולטובה, שניהם ילידי צ'כוסלובקיה שהתגוררו בפרשבורג[1]. למד בישיבת נתיב מאיר. ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשלהי שנת תשל"א נישא לבת-שבע, בתו של משה קטן[2]. תקופה מסוימת לימד בישיבת ניר קריית ארבע, ולאחר מכן נקרא על ידי הרצי"ה, בשנת תשל"ח, לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב, בה הוא מלמד מאז, מעל ארבעה עשורים, גמרא ואמונה. הוסמך לרבנות "יורה יורה" על ידי הרב אברהם שפירא בכ"א בשבט תשמ"ה.
לחם במספר מלחמות ושירת בפלס"ר של החטיבה הירושלמית. בשנת ה'תשנ"ג עמד בראש הגרעין המייסד של היישוב נריה שבבנימין, ולאחר מספר שנים התמנה לרב היישוב, תפקיד בו הוא מכהן גם כיום. בנוסף משמש כאב"ד לענייני ממונות שפועל במערב בנימין, יחד איתו יושבים בהרכב הרב רמי ברכיהו, הרב יעקב שרעבי, הרב יחזקאל קופלד רב היישוב דולב והרב חיים צפרי[3]. לימד תקופה קצרה במכון מרחבים.
בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[4].
חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.
הרב הרשקוביץ חבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.
כתיבה ועריכה ספרותית
בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, הגיע מדי יום לרצי"ה קוק ועזר לו להוציא מחדש את ספרי הראי"ה קוק 'עקבי הצאן', 'אדר היקר', 'מוסר אביך' ו'מידות הראי"ה'[5]. מספר שנים לאחר מכן היה מהמגיהים והמוציאים לאור של הספר אורח משפט שחיבר הראי"ה קוק[6].
לאחר נישואיו השתתף בכתיבת בירורי הלכה במסגרת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה ושימש כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע. בשנת ה'תשל"א ערך והוציא את הקובץ "השבת, ישראל והזמנים" ובו מאמרים מאת הראי"ה קוק על השבת והמועדים. הקובץ נדפס בתוך הספר "זכור זאת ליעקב" אותו ערך הרב הרשקוביץ לזכרו של חברו הרב יעקב פנחס כהן, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים, וכן בחוברת נפרדת (לימים נכללה החוברת במאמרי הראי"ה).
ערך יחד עם הרב דוד לנדאו את הספר "מדבר שור".
בשנת ה'תשע"א הוציא לאור תלמידו הרב מנחם נוביק את החוברת לך לך אל ארץ המוריה, בה שיעורים שמסר בישיבת מרכז הרב על פרשת עקידת יצחק, על פי דרכו של הראי"ה קוק בספרו עולת ראיה, החוברת יצאה מחדש על ידי מכון מים חיים.
.jpg)
בשנת ה'תשפ"ג הוציאו תלמידיו לכבוד הגיעו לגבורות את הספר "הרשום בכתב אמת" ובו אוסף מאמרים ושיעורים בעיון ובאמונה שכתב ומסר במהלך השנים.
שיטתו
יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות (בייחוד זו של קירקגור) הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך שאברהם אבינו עקד את יצחק הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו האלוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה[7].
בנושא המאבק על ארץ ישראל דוגל הרב הרשקוביץ במאבק אקטיבי ובקו תקיף ולא מתפשר, וסובר כי חובה על חייל לסרב לפקודה לפנות יישובים. עם זאת, אין הוא רואה זאת כקונפליקט בין פקודת הצבא לבין ציווי התורה, אלא אדרבה, דווקא קיום פקודה הנוגדת את התורה פוגעת לשיטתו במהותה של המדינה, ש"יסוד הווייתה, חייה ופעליה הוא ברוח תורת ישראל", ולכן "לא יעלה על הדעת שהכלי יקום על יוצרו ויהיו ערכיה של תורה כפופים למרותו של המלך". לדבריו, ציות עיוור להוראות השלטון מבלי להתייחס למוסריותן "שוללת את החותם המוסרי ממעשיו והוראותיו, וסופן שלא יתקיימו". הוא מותח ביקורת חריפה כלפי רבנים שהורו לתלמידיהם שלא לסרב לפקודה כזו. להגדרתו, נתינת ערך עליון לפקודות המדינה מצד עצמן, גם כשהן לא הולכות בד בבד עם ציווי התורה, היא "פאשיזם"[8].
משפחתו
נשוי לד"ר בת שבע (ילידת תשי"א), רופאת משפחה, בתו של ד"ר משה קטן (מחבר הספר אוצר לעזי רש"י), ולהם עשרה ילדים. אחד מבניו הוא הרב יוסף אליצור, ר"מ בישיבת עוד יוסף חי וממחברי הספר "תורת המלך". בן נוסף, הרב אבנר הרשקוביץ, שימש כרב קהילה באנטוורפן, וכיום משמש כר"מ בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל. בנו שרגא נהרג בתאונת דרכים בצעירותו. חתנו יניב מזומן משמש כראש מכינה קדם צבאית דתית-חילונית[9]. בין גיסיו: הרב יואל קטן, ד"ר חנה קטן, הרב יצחק בן שחר (כיהן כראש ישיבת קדומים) ופרופ' רפאל קטן. אחיו היה הרב שמואל הרשקוביץ שכיהן כר"מ בישיבת נתיב מאיר[10].
הרב הרשקוביץ הוא אחיינו של חוקר ופרשן המקרא יהודה אליצור, אחיינה של הרופאה ויולה טורק ובן דודו של פרופסור מיכה קליין.
קישורים חיצוניים
- שיעוריו באתר ישיבה
- אסופת מאמרים בנושא הרב מיכאל הרשקוביץ, באתר אסיף
- סדרת שיעורים בספר "אורות" שהעביר בישיבת מרכז הרב
- הרב הרשקוביץ נואם בכנס לזכר הרצי"ה בישיבת לנתיבות ישראל בבת ים
- שיעור בנושא "ניסיון לגילוי כוחות פנימיים", באתר ישיבת שדרות
- דברים בכנס מעמדות בדולב
- "על הציות ועל הסירוב" מאמר בנושא סירוב פקודה, ערוץ 7
- הספד על הרב אברהם שפירא
מיכאל בן שרגא צבי הרשקוביץ (1943-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ראו: הרב יעקב קאפל, מגילת אסתר עם פירוש שושנת יעקב, (עורך שלמה וייס), מכון זיכרון להנצחת יהדות הונגריה תשנ"ט, עמ' קסב
- ^ שולמית קטן, מגילת שולמית, או: שרשרת הדורות, ירושלים תשנ"ז, עמ' 113
- ^ פסק דין שכתב, באתר דין תורה
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
- ^ ראו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 651
- ^ משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 66-67
- ^ ראו "לך לך אל ארץ המוריה" עמ' 8
- ^ "על הציות ועל הסירוב", אתר ערוץ 7
- ^ מדע, אינטלקט והרבה סיפורים אנושיים / אבי גז, ריאיון עם ד"ר בת שבע הרשקוביץ ב'מוסף שבת' מקור ראשון
- ^ נפטר ביט בכסלו ה'תשע"ט. ראו כאן מודעה על פטירתו.
