אפרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־06:55, 30 במאי 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:אפרת יובאה: ייבוא כמותי. ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בהתנחלות באזור יהודה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפרת (פירושונים).
אפרת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עודד רביבי
גובה ממוצע[1] ‎839 מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 12,451 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 12,312 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 160
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,986 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 124
תחום שיפוט[2] 6,270 דונם
    - דירוג ארצי 177
31°39′45″N 35°09′21″E / 31.6625136710117°N 35.1559399618997°E / 31.6625136710117; 35.1559399618997
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 84
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.4583
    - דירוג ארצי 38
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.0%
גילאי 5 - 9 12.9%
גילאי 10 - 14 12.1%
גילאי 15 - 19 10.3%
גילאי 20 - 29 12.5%
גילאי 30 - 44 18.7%
גילאי 45 - 59 11.0%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,402
 –  יסודי 2,296
 –  על-יסודי 1,106
מספר כיתות 156
ממוצע תלמידים לכיתה 24.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל אפרת נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.efrat.muni.il
היישוב אפרת בשלג, 2/08
בית לחם או אפרתה, במפה משנת 1815

אֶפְרָת (אֶפְרָתָה) היא התנחלות ומועצה מקומית באזור יהודה. אפרת שוכנת בלב שטחה המוניציפלי של מועצה אזורית גוש עציון, אך היא אינה חלק ממנה. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם, ומספר תושביה (נכון לינואר 2016) 9,589 תושבים. אפרת הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. בבחירות לראשות המועצה בנובמבר 2008 נבחר עודד רביבי. רב היישוב הוא הרב שלמה ריסקין. וראש המועצה הדתית הוא בוב לנג.

היישוב כולל שני מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ומבחר גדול (ביחס לאוכלוסייה) של בתי ספר ובתי כנסת לכל העדות. חוק העזר העירוני באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות מצופה באבן ירושלמית, וכי כל גגות הרעפים חייבים להיות אדומים[4]. בשנת תש"ע זכה היישוב בפעם התשיעית ברציפות, בפרס הניהול התקין של משרד הפנים[5].

שם היישוב

שמו של היישוב נגזר מן הפסוק בספר בראשית ל"ה, י"ט: "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה...", בשל מיקומו בין בית לחם לחברון. לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית המקורית שם היישוב היה אפרתה, אך במשך שנים השם שהיה נפוץ יותר הוא אפרת, היישוב נקרא כך גם בפרסומי המועצה המקומית.

בשנת 2012 התכנסה ועדת השמות לדיון חוזר בעקבות בקשת היישוב והחליטה לשנות את שמו של היישוב ולקרוא לו בשם הנפוץ יותר, אפרת[6].

מיקום

אפרת ממוקמת מזרחית לכביש 60 מול המקבץ המרכזי של יישובי גוש עציון שכולל את אלעזר, אלון שבות, ראש צורים, כפר עציון ונווה דניאל, הנמצאים ממערב לכביש 60. מדרום לאפרת נמצא הקיבוץ מגדל עז, וממזרח, במרחק אווירי של כ-8 קילומטר, נמצאת תקוע.

מצפון לאפרת נמצאים מחנה הפליטים דהיישה, הכפר ארטאס, העיירה אל-ח'דר והעיר בית לחם, מדרום נמצאים מחנה הפליטים אל-ערוב והכפר בית פג'אר, וממזרח ואדי א-ניס. כקילומטר מצפון ליישוב נמצאת חורבת עיטם (ח' אלח'וח'), ובצמוד ממערב ליישוב נמצאת אמת הביאר, אשר מזינה את בריכות שלמה הסמוכות מצפון יחד עם אמת הערוב המזרחית יותר.

תושבי אפרת מקיימים קשרים קרובים עם התושבים הפלסטינים של ואדי א-ניס. רב היישוב, הרב שלמה ריסקין, נהג לבקר בכפר בחתונות[7], והמוכתר של ואדי א-ניס ביקר אצל ריסקין כאשר ישב שבעה[8]. לדברי ראש מועצת אפרת, תושבי ואדי א-ניס ואפרת הפגינו יחד כנגד הקמת גדר בין היישובים ובשני מקרים הזהירו תושבי ואדי א-ניס את תושבי אפרת מפני חוליות מחבלים. תושבי אפרת מסייעים לתושבי ואדי א-ניס ברופאים, תרופות, מים ועזרה בשיפוץ קווי מים וחלק מתושבי ואדי א-ניס עובדים באפרת[9]. בשנת 1999 הוקם בשיתוף פעולה של אפרת וואדי א-ניס, גן ילדים ומרכז רפואי לילדים, עבור התושבים של שני היישובים[10]. גמ"ח בגדים של אפרת מספק בגדים גם לתושבי ואדי א-ניס[11]. ביוני 2010 הציע ראש מועצת אפרת למורים בכפרים הסמוכים לעיר, ללמד את השפה הערבית בבתי הספר ביישוב, יוזמה שלא יצאה לפועל[12].

פרופיל היישוב

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים באפרת 12,451 תושבים, מתוכם 12,312 תושבי ישראל (מקום 160 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.1% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,518 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[13]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

מרבית תושבי אפרת דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. ביישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית).

חינוך

באפרת 23 גני ילדים, 4 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים (ביניהם "עשה חיל"[1] ו"אורות עציון"), שתי ישיבות תיכוניות (ישיבת נווה שמואל, וישיבת אורות יהודה) ותיכון תורני - דרך אבות (בכינויו בית המדרש, או ה-"המשך"). יתר התלמידים לומדים בבתי ספר אחרים בגוש עציון וירושלים. בית הספר "אורות עציון בנים" זכה בפרס החינוך הארצי לשנת 2017. בית הספר "עשה חיל" זכה פעמיים בפרס החינוך הארצי, ובשנת תשס"ח היה זה "בזכות לימוד חוויתי ושילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים"[14].

ביישוב שוכנות גם מכינה קדם צבאית וישיבת הסדר: מכינת נטע שורק וישיבת שיח יצחק. בעבר פעלה ביישוב גם ישיבת שבות ישראל עד שנסגרה.

בשנת התשע"ג זכתה המועצה בפרס החינוך היוקרתי.

תרבות

החל משנת 2008 מתקיימת באפרת "פסטיבל קולנוער", פסטיבל בו מוצגים סרטים שהוכנו על ידי נוער בגיל תיכון. הוצגו בפסטיבל סרטים של תלמידי בתי ספר ידועים כמו תלמה ילין, תיכון בליך, תיכון קוגל, כמו גם סרטים של נוער שנפלט מהלימודים. בתחרות הפסטיבל של שנת 2010 שפטו מנחם גולן, שרה ב"ק ועמרי לוי[15]. בנוסף, יש באפרת ספרייה ציבורית ובה כ-45,000 כותרים. בנוסף למגוון שיעורי מחול לגילאים שונים, המתנ"ס באפרת מקים להקת מחול בשיתוף הורה ירושלים[16]

שכונותיה של אפרת

  • הרימון: השכונה הראשונה שנבנתה. מורכבת בעיקר מתושביה הראשונים והוותיקים של אפרת. המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה בשנת תשמ"ג[17].
  • התאנה: כוללת את בניין המועצה, המרכז המסחרי הראשון, מוסדות הלימוד ישיבת נווה שמואל, והתיכון התורני "דרך אבות", המכונה בפי בני העיר "ההמשך". תושבי השכונה גם הם מהוותיקים שביישוב.
  • הגפן: השכונה השלישית שנבנתה, כולל את מגרשי הטניס והכדורגל/בייסבול, המתנ"ס, הספרייה, המרכז להתפתחות הילד, בית ספר עשה חיל.
  • הדקל: השכונה הגדולה באפרת. כוללת את המרכז המסחרי השני, בית הספר אורות עציון בנים וישיבת ההסדר שבות ישראל.
  • הזית: כוללת את בית הספר "אורות עציון בנות" ואת שלוחת המתנ"ס בזית. העמותה שהקימה את השכונה, עמותת הזית, הוקמה בשנת 1990. לאחר זמן הוחלט שהעמותה תבנה בגבעת התמר, היותר צפונית, על מנת לתפוס שטח יותר גדול. אולם ממשלת ישראל העשרים וחמש לא אפשרה את הבנייה בגבעת התמר והעמותה החלה לבנות בגבעת הזית בשנת 1996. התחילה אושרו במקום 196 יחידות דיור ובהמשך בהתערבות אישית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אושרו עוד 150 יחידות דיור. בסך הכל נבנו במקום 358 יחידות דיור בשלושה פרויקטים אשר האחרונה שבהם הסתיימה בסביבות שנת 2008. גבעות הזית כולל, בניגוד לשכונות אחרות באפרת, רבי קומות[18]. בט"ו בשבט תש"ע, בעיצומה של תקופת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ניטעו בשכונה זו 3000 עצים על ידי חניכי תנועת הנוער "עזרא" מכל הארץ, למרות הקפאת הבנייה. השטח שניטע, עתיד להיות חלק מפארק שעשועים ענק, בן כ-20 דונם[19].
  • התמר: בינתיים מאוכלסת בקרוואנים ובתים קטנים של זוגות צעירים וכוללת את מכינת "נטע שורק" של הרב צבי ליפשיץ. במרץ 2015 הוחל בבנייה בגבעה[20] וב-2017 החל אכלוס בתי הקבע בה, בנוסף נפתח בה בית ספר ממ"ד.
  • גבעת הדגן: התחילה כשכונת קרוואנים המאכלסת את תלמידי ואברכי ישיבת שיח יצחק וזוגות צעירים נוספים. ב-2016 החל אכלוס בתי הקבע בשכונה.
  • גבעת העיטם: מתוכננת להיות השכונה הגדולה באפרת. כרגע עומדת לפני ניתוק מאפרת עקב גדר ההפרדה אשר עתידה לחצוץ בינה לבין אפרת[21]. כיום יש במקום חווה חקלאית.

בשנים 2010-2000 לא הוצאו מכרזים חדשים לבנייה באפרת, דבר שיצר מצוקת דיור קשה בעיר ועלייה במחירי הדיור לרמות של ירושלים[22]. מאז תום הקפאת הבנייה (ספטמבר 2010) שווקו 766 יחידות דיור ביישוב.

סמל היישוב

הסמל עוצב על ידי משה מושקוביץ, ראש המועצה הראשון וכולל את האלמנטים הבאים:

  • כיפה בצבע חום – מסמלת את קבר רחל, הנמצא בקרבה יחסית לאפרת. מבטא גם את השאיפה לקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם"
  • בית עם גג אדום – מסמל את האופי הכפרי של ההתיישבות באפרת
  • תלמי שדה אפרת ושני עצים – סמל לרצון התושבים להכות שורשים באדמת המולדת

ראשי המועצה

ראש המועצה תחילת הכהונה
משה מושקוביץ מ־1980
ינון אחימן מ־1985
איתן גולן מ־2000
אליהו מזרחי מ־2004
עודד רביבי מ-2008

לקריאה נוספת

  • אברהם שבות, אפרת, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 183), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפרת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. ↑ אפרת באתר דעת
  5. ↑ למרות ההקפאה - 11 רשויות ביו"ש זכו בפרס, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2010
  6. ↑ חגי הוברמן, עיר הבה"דים תיקרא 'קריית בן-גוריון', באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2012
  7. ↑ Barton Gellman, FRIENDS and ENEMIES; The Rabbi of Efrat Is a Peacekeeper. He's Willing to Use Force to Prove It., September 28, 1995, The Washington Post
  8. ↑ Shlomo Riskin, INTERNET PARSHA SHEET ON REEH - 5758
  9. ↑ בן כספית, נציגים אמריקאים הגיעו לבחון את הבנייה ביו"ש, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2009
  10. ↑ This is How It should Be, January 31, 1999, Israel Buisness Today
  11. ↑ ניסן שטראוכלר, טוב שכן טוב, 25 בינואר 2010, ידיעות אחרונות, עמוד 22
  12. ↑ אפרת זמר-ברונפמן, מברוק: ילדי המתנחלים יתחילו ללמוד ערבית, באתר nrg‏, 15 ביוני 2010
  13. ↑ פרופיל אפרת באתר הלמ"ס
  14. ↑ פרס הנשיא לבית ספר באפרת, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2010
  15. ↑ אריק בורנשטיין, אמנות בהתנחלות – פסטיבל קולנוע בגוש עציון ב-16.3, אתר קולנוען
  16. ↑ מחול, מרכז קהילתי אפרת
  17. ↑ ישיבת שבות ישראל - מבט לעבר
  18. ↑ עמותת הזית - תאריכים ומספרים, אפרתון, ט"ז בסיון תשס"ח, עמוד 8
  19. ↑ המינהל האזרחי נטע 3000 עצים חדשים באפרת, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2010
  20. ↑ בג"ץ 2290/15
  21. ↑ נדב שרגאי, 1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
  22. ↑ "באפרת יש הקפאה כבר עשר שנים", באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2010
מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון
מועצות אזוריות גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון


ראשי המועצה המקומית אפרת ‏
משה מושקוביץ (מ־1980) • ינון אחימן (מ־1985) • איתן גולן (מ־2000) • אלי מזרחי (מ־2004) • עודד רביבי (מ־2008) • דובי שפלר (מ־2024)
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אפרת&oldid=413577"