ספר ישעיהו
 | |
| קטע מספר ישעיהו במגילות הגנוזות | |
| מספר פרקים | 66 |
|---|---|
| מספר פסוקים | 1291 |
| סדרת ספרים | נביאים |
| הספר הקודם | ספר מלכים |
| הספר הבא | ספר ירמיהו |
| דמויות מרכזיות | ישעיהו בן אמוץ |
ספר ישעיהו הוא אחד מספרי נביאים אחרונים שבתנ"ך הספר כולל בתוכו את נבואותיו של הנביא ישעיהו בן אמוץ. הספר מתייחד במספר גבוה של נבואות נחמה, ורבים מההפטרות לקוחים מנבואותיו של ישעיהו.
על פי ברייתא המובאת בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, הועלו הנבואות על גבי הכתב על ידי חזקיה מלך יהודה וסיעתו (המאה השמינית - שביעית לפני הספירה, על פי הכרונולוגיה המקובלת במחקר).
תקופת הנבואות
בפסוקים הפותחים את הספר, נאמר שישעיהו בן אמוץ התנבא בתקופת מלכי יהודה - עוזיהו [1], דרך מלכות יותם, אחז, ועד סוף ימי חזקיהו. פרשנים מסוימים מרחיבים את ימי נבואתו גם לימי מנשה[2].
תוכן הספר
|
שנים עשר הפרקים הראשונים של הספר הינם נבואות לעם ישראל המשולבים בדברי תוכחה, נבואות פורענות ונחמה, ונבואות לעתיד לבא. הפרק הראשון של הספר הינו תוכחה חריפה ביותר לעם ישראל, והוא נקבע כהפטרת שבת חזון שלפני תשעה באב. פרק י"א הפותח במילים הידועות ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה” עוסק במלך המשיח. כך גם פרק י"ב פורש על ידי הפרשנים כעוסק בעתיד לבוא.
פרקים י"ג עד כ"ג הינם משאות על אומות העולם ביניהם מצרים צור ובבל. פרקים כ"ד עד ל"ה חוזרים לעסוק בבני ישראל תוך שילוב תוכחות ונחמות.
פרקים לו-לז עוסקים בעלייתו של סנחריב מלך אשור והמצור על ירושלים ונפילתם בידי מלאך ה', ופרקים לח-לט עוסקים בחוליו של חזקיהו ורפואתו, ובעקבות כך המעשה עם מרודך בלאדן מלך בבל.
מפרק מ' מובאים בספר נבואות נחמה. הפרשן בן המאה ה-11, משה אבן ג'יקטילה, מפרש שהנבואות הללו עוסקות בתקופת העלייה מבבל והכרזת כורש, קרי כ-200 שנה לאחר הזמן הכתוב בתחילת הספר. את דבריו מביא האבן עזרא בפירושו לישעיהו[3] ”ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני”[4].
נבואותיו של ישעיהו עוסקות בין היתר בחידוד העובדה שחזרה בתשובה יכולה לכפר על החטאים, במלחמה בעוולות החברתיים, בהתנגדות לתפיסה שרווחה אז - שהקורבנות מכפרים גם ללא שינוי במעשים, ובעבודה זרה. בניגוד לתפיסות רבות ביהדות שלעגו לעבודת הפסילים כלא מועילה וכחסרת הגיון[5] ישעיהו מלבד כי העבודה הזרה היא ביטוי לגאווה של האדם עצמו - שמשתחווה למעשי ידיו כלומר לעצמו, ובהתאם, כדי לתקן את הבעיה יש לשבור את גאוות האדם[6].
רקע היסטורי
בנבואותיו של ישעיהו הוא מנבא על תקופה היסטורית ארוכה בת מאות שנים, בה קמו ונפלו מעצמות אזוריות (האימפריות האשורית, הבבלית והפרסית), נוהלו מסעי כיבושים נרחבים והגליות עמים. בשנים אלו התחוללו שינויים מדיניים שעברו על ממלכת ישראל ויהודה, ולוו בתככים, יריבויות ובריתות עם העמים הסובבים.
על פי כותרת הספר הנביא ניבא בימי המלכים עוזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו, ברבע האחרון של המאה השמינית לפנה"ס לערך (יש' א 1). הנבואה המוקדמת ביותר של הנביא ישעיה בן אמוץ בה מוזכר במפורש רקעה ההיסטורי, היא מימי אחז בשנת 733 לפנה"ס (יש' ז), והמאוחרת ביותר[7] מתוארכת לשנת 701 לפנה"ס, בתקופת המצור על ירושלים, בימי המלך חזקיהו מלך יהודה[8]. שנים אלו, מ-733 עד 701 לפנה"ס היו בצל התעצמותה של ממלכת אשור, וכיבושיה המרשימים את ארם דמשק, ואת שומרון (יש' ז-ח). עם נפילת שומרון בשנת 720 לפנה"ס הוגלו תושבים רבים, וקרבתה של אשור, העלה חשש מכוחה והעיק מטבע הדברים גם על ממלכת יהודה הסמוכה. כנגד חששות אלה עמדו נבואותיו של ישעיהו בן אמוץ, כי ירושלים עירו של ה' תינצל מכיבוש (כגון יש' ח 8; ל 8-33; לא 5–9 ). נבואה זו התגשמה בימי סנחריב מלך אשור.
נבואות ישעיהו, בפרקים מ- ס"ו, עוסקות בתקופה מאוחרת יותר, שבה העם כבר מצוי בגלות בבבל, ובהן קריאות והפצרות של הנביא אל העם לצאת מבבל ולשוב לארץ. קריאות אלה מאפיינות את תקופת עליית האימפריה הפרסית ובראשה המנהיג כורש, בשנת 539 לפנה"ס. מכאן שמדובר בשליש האחרון של המאה השישית לפנה"ס. כורש השתלט על בבל ומלך על כל שטחי האימפריה הבבלית במסופוטמיה. מהכרזת כורש אשר פורסמה בראשית עלייתו לשלטון, עולה כי הנהיג מדיניות גמישה ונוחה כלפי העמים בשטח מלכותו, ובכלל זה יהודה, ואפשר את חזרתם לישראל של גולי בבל ובניית המקדש בירושלים (עז' א 1-4; עז' ו 1-5; דה"ב לו 22–23). זהו הנתון ההיסטורי היחיד המצוין בחלקו המאוחר של הספר.
.JPG)
חיבורו של ספר ישעיה
ספר ישעיהו חובר על פי הברייתא בידי חזקיהו המלך וסייעתו[9]. הראשונים נחלקו בסיבת הדבר שלא כתב ישעיה עצמו את נבואותיו. רש"י מבאר שדרך הנביאים היה לכתוב את נבואותיהם סמוך למותם, וישעיהו שנרצח בידי מנשה נכדו לא הספיק לכתוב את נבואותיו. התוספות לעומת זאת מעירים שחזקיהו מת לפני שבנו מנשה עלה למלוכה והרג את ישעיהו, ולכן מפרשים שהספר נקרא על שמו של חזקיהו כשכר על שגרם לישראל לעסוק בתורה. לא ברור מי כתב את הספר לדעת התוספות.
הערה מסקרנת כתב רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לספר (פרק מ, פסוק א) שכתב ”ודע כי מעתיקי המצוות ז"ל אמרו כי ספר שמואל כתבו שמואל והוא אמת, עד וימת שמואל. והנה דברי הימים יוכיח ששם דור אחר דור לפני זרובבל...”. כוונתו היא שאף שחז"ל ייחסו את ספר שמואל לשמואל - כמחצית הספר נכתבה לדעתם על ידי ממשיכיו, וכך אמרו חז"ל אף ביחס לספר דברי-הימים[10]. נראה כי אבן-עזרא סבר שאף ספר ישעיהו נכתב בצורה דומה. האבן עזרא חותם את הערתו במילים המסתוריות ”והמשכיל יבין” שמשמשות בדרך כלל כרמז להסתרת עניין כלשהוא מטעמים שונים.
יש שראו בדברי האבן עזרא רמז לכך שמפרק מ' מובא בספר תוספת מאוחרת יותר, והיו אף חוקרים שהציעו שבספר משולבים נבואות של נביאים מאוחרים יותר. ואולם התפיסה המסורתית רואה בכל הספר חיבור אחיד שחובר בתקופה אחת ואשר כולל רק את נבואותיו של ישעיהו. תפיסה זו רווחה בכל הדורות ויש עדויות לכך מאז שלהי ימי בית שני לפחות. כך למשל אנו למדים מדברי בן סירא, בן המאה ה-3 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס, אשר בחיבורו הוא כותב על ישעיהו כי ”בעוז רוחו ראה מראשית אחרית, וינחם אבלי ציון” (ספר בן סירא, מח לג), כאשר כוונתו ככל הנראה לנבואה הכתובה בחלק השני של הספר. גם יוסף בן מתתיהו, בן המאה ה-1 לספירה, מתאר בספרו כי יהודי בבל הראו לכורש כי הנביא ישעיהו ניבא לפני כמאתיים שנה על ניצחונותיו, וכי דבר זה השפיע לטובה על יחסו של כורש ליהודים. גם במגילות ים המלח, המתוארכות החל מהמאה ה-3 לפנה"ס, אנו רואים כי מגילת ישעיהו כללה את שני החלקים כחיבור אחד.
על דמותו של ישעיהו
ערך מורחב – ישעיהו
ישעיהו היה בנו של אמוץ אחיו של אמציה מלך יהודה.
ניבים, ביטויים שמקורם בספר ישעיהו
- בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי (פרק א׳, פסוק ב׳) - ביטוי לאכזבה של אבות מבניהם או של מחנכים מתלמידיהם.
- שָׁמִיר וָשָׁיִת (פרק ה׳ פסוק ו׳) - במקור - מיני קוצים, ובהשאלה - חורבן ועזובה.
- וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים (פרק ו׳ פסוק ד׳) - ביטוי לאירוע דרמטי שהתרחש. אמות הספים הם העמודים המרכזיים עליהם מונח המשקוף.
- אָכֹל וְשָׁתֹה כִּי מָחָר נָמוּת (פרק כ"ב, פסוק י"ג) - פתגם על נהנתנות וחוסר דאגה מיום המחר;
- מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (פרק מ"ט, פסוק י"ז) - פתגם על גַיִס חמישי - אנשים מבפנים המביאים לאסונות[11];
- אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אושר אֲיַשֵּׁ֑ר (פרק מה, פסוק ב), מקור הביטוי 'ליישר את ההדורים'.
- מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה (פרק כ"ט, פסוק י"ג) – מעשה הנעשה ללא כוונה והרגשה, אלא כאוטומציה וכדבר שבשגרה.
ספר ישעיהו במגילות ים המלח
נמצאו מספר עותקים של ספר ישעיהו במגילות ים המלח. בפרט, הספר השלם היחיד שנמצא הוא ספר ישעיהו שנמצא במערה 1 בקומראן[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ספר ישעיהו |
 טקסט בוויקיטקסט: ספר ישעיהו |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- ספר ישעיהו באתר 929 - תנ"ך ביחד
- ישעיהו על ציר הזמן - אירועים ותאריכים בספר ישעיהו, באתר 929 - תנ"ך ביחד
- סריקה של מגילת ישעיהו שנמצאה בין המגילות הגנוזות, באתר מוזיאון ישראל
- יחזקאל קוטשר, נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה, באתר מט"ח
- השוואה בין נוסח ספר ישעיהו בתנ"ך לבין נוסח מגילת ישעיה מקומראן
- George Buchanan Gray, Isaiah 1-27[13] (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1912. Online copy at the Internet Archive
הערות שוליים
- ^ לרוב הדיעות רק משנת מותו - ג'קס"ז
- ^ חז"ל פירשו שכיוון שהיה מנשה מלך רשע הוא לא נכלל ברשימת המלכים שבתחילת ספר ישעיהו, ראה סדר עולם רבה פרק כ'. ביבמות מט מובא שמנשה הרג את ישעיהו
- ^ על פרק מ', פסוק א'
- ^ פרופ' זאב וייסמן, מבוא למקרא, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1, עמ' 34
- ^ ראו לדוגמה ספר תהלים, פרק קט"ו, פסוקים ד'-ז'
- ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוקים ה'-כ"ב
- ^ פרק לו
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך - ישעיה, תל אביב: דודזון-עתי, 1994, עמ' 8
- ^ בבלי בבא בתרא טו ע"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'
- ^ בפרשנות המקובלת משמעות פסוק זה היא נבואת נחמה – שהמהרסים והמחריבים יסתלקו מהעיר; עם הזמן הפתגם הושאל למשמעות שלילית – שאלה המהרסים והמחריבים יבואו דווקא ממך
- ^ עמנואל טוב, המגילות המקראיות ממדבר יהודה
- ^ כמבואר בהקדמתו, כרך זה תוכנן להיות הראשון בשני כרכי פירוש על ספר ישעיהו בסדרת ICC; הכרך השני תוכנן לכלול את המשך פירושו של גריי על פרקים כח–לט, ואת פירושו של פיק (Arthur S. Peake) על פרקים מ–סו. אך הדבר לא נסתייע: הכרך השני לא הושלם בשל מותו של פיק בטרם עת, ופירושו של גריי על פרקים כח–לט, אף על פי שהושלם, לא ראה אור מעולם.
מאז יצאו לאור בסדרה פירושם של גולדינגיי ופיין (John Goldingay & David Payne) על פרקים מ–נה (2006, בשני כרכים), פירושו של ויליאמסון (Hugh Williamson) על פרקים א–כז (בשלושה כרכים, מהם ראו אור עד כה שניים: על פרקים א–ה [2006]; ו–יב [2018]), ופירושו של גולדינגיי על פרקים נו–סו (2013).
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | .jpg)
|
| נביאים | יהושע • שופטים • ספר שמואל • מלכים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |
