קריית מוצקין

קריית מוצקין

כיכר התותח בקריית מוצקין
מדינה
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	חיים צורי
גובה ממוצע	‎9 מטר
תאריך ייסוד	1934
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	49,400 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	44
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.7% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	12,898 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	7
תחום שיפוט	3,830 דונם
- דירוג ארצי	211
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   קריית מוצקין (למפת הגליל המערבי רגילה)   קריית מוצקין (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית מוצקין (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית מוצקין 32°50′08″N 35°04′47″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	89
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4234
- דירוג ארצי	85
לאום ודת   יהודים: 89.1%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 10.9% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.6% גילאי 5 - 9 7.0% גילאי 10 - 14 6.2% גילאי 15 - 19 5.4% גילאי 20 - 29 10.5% גילאי 30 - 44 20.4% גילאי 45 - 59 16.1% גילאי 60 - 64 5.4% גילאי 65 ומעלה 21.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 14 –  יסודיים 8 –  על-יסודיים 7 תלמידים 6,976  –  יסודי 3,633  –  על-יסודי 3,343 מספר כיתות 265 ממוצע תלמידים לכיתה 27.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית מוצקין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
motzkin.co.il

חיים צורי, ראש העיר משנת 1993

קִרְיית מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976.

נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיות קריית חיים וקריית שמואל במערב, קריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עובר כביש 4.

העיר קרויה על שם ליאו מוצקין, שהיה מיוזמי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים.

היסטוריה

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה פעלו בארץ ישראל מספר גופים שעסקו בגאולת קרקעות. ביניהם היו "קהילת ציון אמריקאית", חברת "משק", שהוקמה בגליציה כחברה כלכלית ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, וחברת "קדם" של יהודי גרמניה. את אדמת ג'ידרו, הקרקע שעל חלקה הוקמו קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין ושכונת "עיר גנים" שבקריית אתא, התכוונה לרכוש הקרן הקימת לישראל, אולם לא היה לה די כסף לכך. כאשר עלתה האפשרות לרכוש את אדמות ג'ידרו, הוקמה, ביוזמת יוסף לוי ובניהולו של מיכאל אליניקוב, "חברת הכשרת מפרץ חיפה" שאיגדה את שלושת הגופים במטרה לרכוש אדמות אלו ממשפחת סורסוק. האדמות נרכשו לבסוף בשנת 1924, אולם המשבר הכלכלי שבא שנתיים אחר כך, והוצאות הפיתוח הגדולות שהיו כרוכות בהכשרת הקרקע, הביאו את החברה למכור את האדמות לקרן הקיימת ולחברת PEC ‏(Palestine Economic Corporation; במאה ה-21, "החברה הכלכלית לישראל").

חלק ניכר מהעולים בני העליות הרביעית והחמישית התיישבו בערים, עובדה שגרמה לעליית מחירי הדיור לקנייה ולהשכרה, וחלק מהעולים לא הצליחו למצוא לעצמם פתרונות דיור סבירים. עובדה זו גרמה לקבוצות שונות בארץ ישראל להקים יישובים חדשים, ובכך לאפשר זמינות דיור. בין קבוצות אלו התארגנו גם בני המעמד הבינוני בחיפה, רובם סוחרים, ובעלי מלאכה עצמאיים, במטרה להקים יישוב סמוך לחיפה שבו יוכלו לגור.

בפברואר 1933 הקצתה הקרן הקיימת שטח בגודל כ-300 דונם ל"ארגון המעמד הבינוני בחיפה" לשם הקמת שכונה למשפחות שמפרנסיהן אינם חברי ההסתדרות הכללית. תכנון השכונה התבצע על ידי סר פטריק אברקרומבי. ב-9 באוקטובר 1934 הונחה אבן הפינה לשכונה, והוחלט לקראה על שם המנהיג הציוני ליאו מוצקין. ב-1935 התיישבו המשפחות הראשונות בבתיהן שבשכונה והתאגדו באגודה שיתופית בשם "שכונה עממית אגודה שיתופית בע"מ", אגודה שלא קיבלה אל שורותיה מי שהיה חבר בהסתדרות הכללית.

ב-11 ביוני 1940 הוכרזה קריית מוצקין כמועצה מקומית. בתחומי היישוב שכן אז בסיס צבאי בריטי גדול וכן, תחנת נוטרים.

בימי מלחמת העצמאות, הותקפה והושמדה בגבולה של קריית מוצקין שיירת נשק ערבית, אשר הובילה נשק ותחמושת לערביי חיפה. בסמוך למקום הקרב הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בו.

ערך מורחב – תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין

אנדרטת השיירה בקריית מוצקין

ב-1949 נהרגו חמישה מילדי הקריה ומספר ילדים אחרים נפצעו, כשרימון יד ישן, שמצאו בחולות סמוך לעיר, התפוצץ. חמשת הילדים הובאו לקבורה בלוויה משותפת. הם הונצחו כנפגעי פעולות איבה ולזכרם נקרא רחוב בעיר בשם "רחוב הילדים".

בסוף שנת 1988 החליטה ועדה של משרד הפנים על סיפוח לעיר של שטח המחנה הצבאי "כורדאני" (870 דונם). בשנת 2007 סיים צה"ל את פעילותו במחנה, ובשטח שהתפנה נבנתה שכונה חדשה, "משכנות האומנים". במקום מתוכננים לקום עוד כמה אלפי יחידות דיור וכן מתנ"ס חדש.

בתחילת המאה ה-21 הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות לאיחוד הקריה עם שכנתה קריית ביאליק, או לחלופין איחוד כל אזור הקריות לעיר אחת, רעיון שלא יושם עד כה.

ראשי היישוב מאז היותו מועצה מקומית

שם	תקופת כהונה
ישראל שפירא	12.5.1940 – 26.3.1941
אריה גרושקביץ	26.3.1941 – 9.1.1958
נח עלוני	12.1.1958 – 14.12.1959
משה גושן	15.12.1959 – 26.6.1984
שמחה מילר	יולי 1984 – נובמבר 1993
חיים צורי	מנובמבר 1993

יו"ר ועד השכונה הראשון היה פישל ברייטמן, איש "המזרחי". הוא שימש בתפקיד החל מאמצע מאי 1934 ועד 1936, עת התפטר בשל חילוקי דעות שהיו בין ארגון המעמד הבינוני לבין האגודה השיתופית. בשנה שלאחר מכן כיהנו ברוטציה ארבעה בראשות ועד השכונה: יעקב ז'ק, אלימלך ברקוביץ, משה מנדלסון ומשה אלנבוגן. לאחריהם, במשך כשנה (1937–1938) שימש בתפקיד זאב פרוש. ישראל שפירא החליף את פרוש בשנים 1938–1940, והוא זה שמונה לכהן כראש המועצה המקומית הראשון.

ב-1941 נערכו בחירות, בהן נבחר אריה גרושקביץ לראשות המועצה. במשך חמש שנים הוא כיהן גם כיו"ר האגודה השיתופית עד שב-1946, בשל חילוקי דעות בין חברי האגודה לבין המועצה, הודח גרושקביץ מראשות ועד האגודה.

ב-1958 עבר השלטון מהציונים הכלליים למפלגה הפרוגרסיבית. במשך שנה שימש נח עלוני בתפקיד יו"ר המועצה המקומית ובבחירות 1959 נבחר לתפקיד נציג מפא"י, משה גושן. גושן, השלישי לכהן כראש המועצה המקומית קריית מוצקין, היה גם הראשון לכהן בה כראש העיר, עת הוכרזה כעיר ב-1976. הוא שימש בתפקיד עד פטירתו מאירוע לבבי בעצרת פוליטית בשנת 1984. לאחריו כיהן בראשות העיר, במשך שתי קדנציות, שמחה מילר.

ראש העיר הנוכחי הוא חיים צורי. הוא משמש בתפקיד ראש עיריית קריית מוצקין (כראש סיעת "מוצקינטו", סיעה מקומית) משנת 1993. לצידו שלושה סגני ראש-עיר ומועצת-עיר בת 15 חברים.

סמל העיר

סמלה של העיר עד עיצובו מחדש בשנת 2012

הסמל המקורי עוצב בשנת 1946 על ידי אברהם ניסטי, מורה לאמנות בבית הספר היסודי "אחדות". העיצוב נבחר באופן רשמי, בשינויים קלים, על ידי חברי המועצה המקומית בשנת 1956 ועבר שינוי קל נוסף בשנות ה-70. הסמל כולל מספר מרכיבים:

• מגדל המסמל את מגדל המים ההיסטורי של העיר - המבנה הראשון שהוקם ביישוב
• מנורה המסמלת את האור ואת מדינת ישראל
• סירה השטה בים ומסמלת את מפרץ חיפה ואת המעפילים שיישבו את העיר בראשית ימיה, ובאו בדרך הים

בעבר נהוג היה לחשוב כי הסירה היא סמלו של שבט זבולון, שבשטחו ממוקמת העיר. הסירה לקוחה מברכת יעקב לזבולון: ”זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון” (בראשית מ"ט 13).

בשנת 2012 שונה עיצוב סמל העיר. הסמל משמר את המוטיבים שהופיעו בשלושת העיצובים הקודמים של הסמל: מגדל המים, המנורה וספינת המעפילים. התווספו להם סרט ובו שם העיר, צמרת עץ ירוקה, המסמלת את ההקפדה על איכות הסביבה הנהוגה בעיר, וכן בניינים, המתארים את הנוף האורבני של העיר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מוצקין 49,400 תושבים (מקום 44 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,407 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתונים אלה, בעוד העיר נעדרת אזורי תעשייה וכשאזורי המסחר בה מצומצמים, מציבים את קריית מוצקין מבחינה סטטיסטית ברשימת עשרת הערים הצפופות ביותר בישראל. צפיפות האוכלוסין בה היא 10,170.8 נפש לקמ"ר.

בבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף שנת 2007, נמצא כי רמת שביעות הרצון של תושבי העיר מהשירותים העירוניים אותם הם מקבלים, היא השנייה בגובהה בארץ.

שכונות

כיכר הפסנתרן בקריית מוצקין. פיסל: ראובן גפני

• לב מוצקין: שכונת רבי קומות במרכז העיר, בה נמצאים רבי הקומות הגבוהים ביותר צפונית לעיר חיפה (18 עד 24 קומות), בשכונה מצוי ה"רַבְמַד" (הלחם של המילים "רב ממדים"), מרכז מסחרי המכיל עשרות חנויות ובתי כלבו, וסניף דואר. בסמוך מצוי גשר רבין, המחבר את הקריה עם קריית ים. בלב מוצקין ממוקמים גם התיכון "אורט קריית מוצקין" אולפנה "סגולה" והחטיבות הממלכתיות "יצחק רבין" ו"יונתן נתניהו"
• מוצקין הוותיקה: גרעין ההתיישבות הראשוני של העיר משנות ה-30 וה-40, בעיקרה בנייה נמוכה צמודת קרקע.
• מוצקין הצעירה: שכונה שנבנתה במודל מיוחד (בניינים בני 5–7 קומות - מסביב מרכז נופש צמוד שאינו פעיל עוד), ממוקמת בצפון העיר.
• נווה אביבים: שכונת וילות צמודות קרקע, בסמוך שכונה נוספת דומה - בנייה רוויה צמודת קרקע.
• נווה גנים: מצויה בצפון העיר, בניינים בני 4–6 קומות ובצידם מגדלי מגורים בני 12–15 קומות. בקצה השכונה נמצא גשר בגין, המחבר את הקריה עם קריית ים.
• משכנות אמנים: השכונה החדשה ביותר בעיר. ממוקמת במקום בו שכן בעבר המחנה הצבאי "כורדני". שמות הרחובות בשכונה הם שמותיהם של אמנים ישראליים שהלכו לעולמם, כגון עוזי חיטמן, נעמי שמר ואהוד מנור.

בעיר שכונות נוספות משנותיה הראשונות: שכונות (שיכוני) "רסקו" ו"עמידר", "שיכון צ'כי" ושכונת "פנטגון".

שכונותיה הצפוניות של קריית מוצקין במבט אווירי, נובמבר 2014

מוסדות בעיר

• תחנת מד"א
• תחנת משמר אזרחי ושיטור קהילתי
• הספרייה העירונית ע"ש שמחה מילר
• "בית גרושקביץ" - מוזיאון היסטורי לתולדות העיר, פועל בבית ראש המועצה הראשון אריה לייב גרושקביץ. המבנה שופץ ב-2004 ונחנך כמוזיאון ב-2006.
• קונסרבטוריון עירוני ללימודי מוזיקה ופיתוח קול
• שתי מרפאות של שירותי בריאות כללית ("הרמן" ו"הרב קוק") ושתיים של מכבי שירותי בריאות ("גושן" ו"נתניהו")
• רשת מתנ"סים עירונית

אתרי בילוי ופנאי

ברבורים באגם ליד ה"חי-פארק" בקריית מוצקין

• ה"חי פארק" - נבנה בתחילת שנות האלפיים. הפארק כולל אמפיתיאטרון המכיל 2,500 מקומות ישיבה ו-7,500 מקומות נוספים על המדשאות, לונה פארק לילדים שנקרא "לונה חי פארק", מסלולי צעידה וגן חיות מהגדולים בישראל, החבר ב-EAZA - איגוד גני החיות האירופאי.
• קאנטרי קלאב "גלי גיל"
• הרבמד - מרכז מסחרי; שמו הוא הֶלחֵם של "רב ממדים"
• מועדון השחמט העירוני

תחבורה

כביש 4 עובר במזרח העיר ומפריד אותה מקריית ביאליק. מסילת הרכבת בין נהריה לחיפה עוברת במקביל לכביש זה, במערב העיר ומפרידה בין קריית מוצקין לקריית ים וקריית שמואל. לעיר גם תחנת רכבת.

חינוך

בית הספר הראשון שהוקם בעיר הוא בית הספר "אחדות" אשר נוסד ב-1936. השני הוא בית הספר הממלכתי-דתי "מצפה" (נקרא קודם לכן "תחכמוני"), אשר נוסד בשנות ה-40. אחר כך, ב-1957, קם בית הספר הממלכתי ע"ש חיים ויצמן ולאחר מכן, בתי-הספר "קורצ'אק", "אלונים" ו"שרת" (שני האחרונים חדלו לפעול בתחילת שנות ה-2000). לאחר מכן הוקמו עוד שני בתי הספר ממלכתיים: "בן-גוריון" ו"בגין".

בעיר שתי חטיבות ביניים, ע"ש יצחק רבין וע"ש יונתן נתניהו, בית הספר התיכון העירוני "אורט קריית מוצקין", אולפנת "סגולה" לבנות וכן תיכון טכנולוגי שנפתח בשנת 2011 ושייך לרשת "עתיד".

בעיר פועלות מספר תנועות נוער לציבור הכללי והדתי לאומי: עזרא, הצופים, בני עקיבא, המחנות העולים, של"ח (מש"צים), מד"צים וצמר"ת. כמו כן פועלת בקריית מוצקין "מועצת נוער עירונית".

במאי 2012 נבחרה העיר על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך לזוכה בפרס הראשון מבין הרשויות בארץ, על הישגיה בקידום הנוער והחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר.

שירותי דת

בעיר כ-20 בתי כנסת, שני מקוואות טהרה, שני בתי חב"ד ומועצה דתית פעילה.

הרב הראשי הראשון של העיר היה הרב מרדכי פוגלמן. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי הוא הרב דוד מאיר דרוקמן (רבה הראשי הספרדי לשעבר של העיר הוא הרב יוסף אוחנה אשר פרש לגמלאות).

בשנת תש"ע החל לפעול בעיר גרעין תורני בשם "סרוגי מוצקין", הפועל בבתי הכנסת השונים ובבתי הספר בעיר במהלך השבוע, בשבתות ובחגים. בחגי ישראל, הגרעין מקיים אירועים מרכזים לכלל תושבי העיר כגון "שמחת בית השואבה", "הקפות שניות" ו"מדורת ל"ג בעומר".

ערים תאומות

• נירג'האזה, הונגריה
• טקומה, ארצות הברית
• אורלנדו, ארצות הברית
• קאיפנג, סין
• הסברגה, גרמניה
• באד–קרוצנך, גרמניה
• באד–זגברג, גרמניה

קישורים חיצוניים

• קריית מוצקין - אתר העירייה
• ראובן לייבל, תולדות קריית מוצקין 1934 - 1947, באתר "מאמרים" - רשת להפצת מאמרים לשימוש חופשי, 12 בדצמבר 2010
• בית גרושקביץ - מוזיאון וארכיון היסטורי לתולדות קריית מוצקין - אתר האינטרנט של המוזיאון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0