רבי אלעזר בן דמא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי אלעזר בן דמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלעזר בן דמא
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות דור שני או רביעי לתנאים
רבותיו רבן יוחנן בן זכאי או רבי ישמעאל

רבי אלעזר בן דמא היה תנא בדור הרביעי, בן אחותו של רבי ישמעאל. אך יש המקדימים אותו לדור השני והיה מעשרה הרוגי מלכות.

דמותו

בתלמוד[1] מסופר ששאל את דודו רבי ישמעאל, אם הוא, רבי אלעזר שלמד את כל התורה כולה, מותר לו ללמוד חכמה יוונית, חכמה שאסרו חכמים ללמדה. ענה לו רבי ישמעאל שיחפש שעה שאיננה יום ולא לילה ובה ילמד, וכוונתו הייתה שאף לרבי אלעזר אסור לבטל מלימוד התורה כדי ללמוד חכמה זו.

עוד מסופר בתלמוד[2] שחלם על שתי לחייו שנשרו, וכששאל את רבי ישמעאל לפתרון החלום השיב לו כי שני גדודי רומי יעצו עליו רעה, ומתו.

סיפור פטירתו

חז"ל מתארים[3] את אירוע פטירתו כדי להדגיש את הצורך להרחיק מן המינים. וכך מסופר כי היה עם דודו רבי ישמעאל כאשר נשכו נחש, והגיע יעקב איש כפר סמא לרפאותו, על ידי שמו של אותו האיש - ישו בן פנדרא. אמר לו רבי ישמעאל ”אי אתה רשאי, בן דמא”. אמר לו רבי אלעזר - אני אביא ראייה שמותר לי להתרפא על ידו. אך לא הספיק להביא ראייה עד שמת. אמר לו ר' ישמעאל: ”אשריך בן דמא, שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצת גדרן של חכמים, לקיים מה שנאמר[4] וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ”.

והעירו בתלמוד[5] כי אף שבפועל מת מנשיכת נחש למרות סירובו לפרוץ את הגדר שגדרו חכמים, ויישבו שכוונת הפסוק "ישכנו נחש" היא שימות על שעבר דברי חכמים, ולכן אף אם היה מתרפא – היה מת על עברו על דברי חכמים.

במדרש רבה[6] דורש על מאורע זה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ – 'טוב' זה אלעזר בן דמא, ו'חוטא' זה יעקב איש כפר סאמא.

לפי התלמוד ירושלמי שמו של "בן דמא" זה היה רבי יהושע, ואילו רבי אלעזר בן דמא נהרג על שקיים מצוות תפילין.

מעשרה הרוגי מלכות

הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה – מונה את רבי אלעזר בן דמא עם החכמים שהיו בזמן חורבן בית שני. ובמדרש היכלות הוא נמנה בחבורתו של רבן יוחנן בן זכאי.

לדעות רבות היה בין עשרה הרוגי מלכות, ואם כן לא היה זה שנפטר על סירובו להתרפא על ידי הזכרת שמו של אותו האיש. ובספר היוחסין הביא גם דעה זו.

וכך מופיע במדרש "פרקי היכלות רבתי"[7]: "אמר רבי ישמעאל, אותו היום חמישי בשבת היה, כשבאה שמועה קשה מקיסר של רומי לומר יתפשו מאבירי ישראל ארבעה אנשים, רבן שמעון בן גמליאל, רבי ישמעאל בן אלישע, ורבי אלעזר בן דמא, ורבי יהודה בן בבא..."

במדרש אלה אזכרה נמנה בין עשרה הרוגי מלכות רבי יהודה בן דמא, אך יש המכניסים במקומו את רבי אלעזר בן דמא, וכן בקינת ארזי הלבנון בנוסח מתוקן שפרסם דניאל גולדשמידט[8] נוספו שורות חסרות על פי כתבי יד, ובהם תיאור מותו של רבי אלעזר בן דמא:

"וְאַחֲרָיו רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא, עַל מִצְוַת תְּפִלִּין יְשָׁרָה"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ"ט עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ו עמוד ב'.
  3. ^ תוספתא חולין פרק כ' הלכה כב
  4. ^ קהלת פרק י' פסוק ח'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ז עמוד ב'.
  6. ^ קהלת פרשה ז' פיסקה כו
  7. ^ פרק ה' אות ד ה
  8. ^ דניאל גולדשמידט, סדר הקינות לתשעה באב, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשלב, עמ' יב, [מובא בסוגריים מרובועת, בחלונית צד].