שמעון בן ננס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.
חייו
שמעון בן ננס היה חברם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל. לפי חלק מן הדעות, היה מאלו שדנו לפני חכמים ביבנה[1]. היה מומחה גדול בדיני ממונות, עד שפעם אחת לאחר שניצח את רבי ישמעאל בוויכוח בדיני ממונות, אמר רבי ישמעאל: ”הרוצה שיחכים, יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן, שהן כמעיין הנובע, והרוצה שיעסוק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס”[2]. גם את ר' עקיבא ניצח בוויכוח בעניין קרבנות חג השבועות[3], ובוויכוח אחר סייע לעמדת ר' עקיבא בוויכוח[4].
יש הטוענים שכינויו "בן ננס" ניתן לו משום שהיה קטן קומה מאד[5].
מאמרותיו
נותרו לנו ממנו אמרות הלכתיות בלבד. מבין ההלכות שהשתמרו ממנו:
- אסור לעטר את סל הביכורים בפירות שבעת המינים (משנה, מסכת בכורים, פרק ג', משנה ט').
- מותר לפרוס עור של גדי על גבי רהיט שנשרף בשבת, מפני שהעור איננו נשרף (משנה, מסכת שבת, פרק ט"ז, משנה ה').
- שרץ שנמצא בהיכל, באולם ובין האולם ולמזבח מוציאים אפילו בשבת (משנה, מסכת עירובין, פרק י', משנה ט"ו).
- מי שהיו לו כמה נשים ונפטר, כולן נוטלות את ככתובתן בשבועה, כולל האחרונה (משנה, מסכת כתובות, פרק י', משנה ה').
- גם עדים פסולים יכולים לחתום על קשריו של גט קרח (גט מקושר שקשריו מרובים מעדיו) (משנה, מסכת גיטין, פרק ח', משנה י').
- בהלכות אונאה, אם מוכר אמר שתי אמירות סותרות, הולכים אחר דבריו האחרונים. למשל:, אם אמר המוכר "מידה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר", שהביטוי "מידה בחבל" פירושו מידה מדויקת והביטוי "הן חסר הן יתר" פירושו מידה שאינה מדויקת, אמירתו האחרונה גוברת על אמירתו הראשונה (משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ז', משנה ג').
- במקרה של "חנוני על פנקסו" (אדם שהורה למוכר לתת סחורה לאדם אחר על חשבונו, וישנה מחלוקת בין המוכר למוטב האם הסחורה ניתנה או לא) שני הצדדים לא נשבעים (משנה, מסכת שבועות, פרק ז', משנה ה').
- ביום ליקוט עצמות, אין לזלף יין על עצמות, מפני שהוא מתנדף, אלא רק שמן (מסכתות קטנות, מסכת שמחות, פרק יב הלכה ט).
- "מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך" (ר' יעקב בן חביב, הקדמת הכותב ל"עין יעקב").
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "שמעון בן ננס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1205-1206, באתר היברובוקס
- Simeon Ben Nanas באתר "Encyclopedia" (באנגלית).
הערות שוליים
- ^ לפי רב נחמן בר יצחק היו אלה "שמעון שמעון ושמעון חנן וחנניה", שמעון אחד זהו בן זומא, ואחד זהו בן עזאי חנן זהו חנן המצרי וחנניה הוא רבי חנינא בן חכינאי (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז עמוד ב'). רבנו חננאל מזהה את "שמעון" השלישי עם שמעון בן ננס, וכך כתב הרמב"ם בהקדמתו לזרעים וכן רבי אברהם זכות בספר יוחסין. אולם לדעת רש"י זהו שמעון התימני. הרב אהרן היימן מצדד בדעת רש"י, משום שבן ננס מתואר כחברו של ר"ע ולא תלמידו.
- ^ משנה, מסכת בבא בתרא, פרק י', משנה ח'
- ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ד', משנה ג' וספרא אמור יג ה.
- ^ תוספתא, מסכת מקואות, פרק ח הלכה ו, לפי נוסח משה שמואל צוקרמנדל. בגרסת הדפוסים, סייע בן ננס דווקא לרבי יוסי הגלילי כנגד ר' עקיבא.
- ^ שמואל קליין, לחקר השמות והכינויים, עמוד 341 (17) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
