שמאי הזקן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמאי הזקן
קבר המיוחס לשמאי בהר מירון
קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע
תקופתו תקופת שלטון הורדוס
דור דור חמישי ואחרון של הזוגות
בית מדרש בית שמאי
רבותיו שמעיה, אבטליון
חבריו הלל הזקן
תלמידיו בבא בן בוטא, רבן יוחנן בן זכאי, תלמידי בית שמאי (הדור הראשון)

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בשנות ה-ג'ת"ש) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. היה בנאי במקצועו, והאריך ימים כבר פלוגתו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי"[1].

ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך להיות שם דבר לקפדנות ולשמרנות. עם זאת, חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי"[2]. גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה. מסכת עדויות שבמשנה מונה 30 מקרים בהם דווקא הלל היה המחמיר ושמאי המקל, אך מקרים אלה מנויים כיוצאי דופן - כלומר שבדרך כלל שמאי היה המחמיר מבין השניים.

מניחים כי עסק בבניין, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי[3], שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

לפי מסורת אחת שמאי הזקן ואשתו קבורים בהר מירון, במקום המכונה על פי הערבים תושבי המקום, חורבת שמע. הקבר, מאוזוליאום דו-קומתי אשר בקומתו העליונה שתי שקתות. אין סימוכין ארכיאולוגיים וודאיים למסורת זו.

מהדרכותיו

  • "שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"[4].

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "שער שלישי: שמאי, הלל ותלמידיהם", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, 2006, עמ' 202-151.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3