בן עזאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקום קבורתו של בן עזאי, במערת שם ועבר

שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן התנאים בדור השלישי, לקראת סוף שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק ולאחריהן.

רבו היה כנראה רבי יהושע בן חנניה, וכן נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא[1]. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן גדל, בתלמוד מסופר[2] כי בתו של רבי עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. מאידך צויין בתלמוד דעה שנשאר רווק עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה"[3]. התוספות מתייחסים לסתירה זו ומיישבים שלדעה שנשאר רווק הוא רק אירס אותה אך לא נשא אותה[4], במדרש מסופר שנשא אותה לאישה ומיד גירש אותה[5].

הוא מכונה במשנה בכינוי "בן עזאי", ללא התואר "רבי", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לסמיכה ומשום שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי. אמנם במקומות מסוימים נזכר בשם רבי (משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה' ועוד הרבה).

בן עזאי עסק רבות בענייני בית המקדש וסדרי הקורבנות, ואף בענייני נזיקין. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי". על פי המסופר במסכת חגיגה, היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'פרדס', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות[6] היה אחד מעשרת הרוגי מלכות שנהרגו על ידי מלכות רומי. לפי האר"י נקבר במערת שם ועבר בצפת[7].

אמרות משל בן עזאי:

  • בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.
  • הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. (משנה, מסכת אבות, פרק ד')
  • מכאן אמר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה. (משנה, מסכת סוטה, פרק ג', משנה ג')
  • בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (הכוונה לרבי עקיבא) (תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח עמוד א').
  • 'ואהבת לרעך כמוך', רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר 'זה ספר תולדות אדם' זה כלל גדול מזה (ספרא, פרשת קדושים, פרק ד', י"ב; גרסה שונה מעט מובאת בבראשית רבה, פרשה כד)[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ח עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ד' עמוד ב'
  4. ^ תוספות, מסכת כתובות, דף ס"ג עמוד א', ד"ה ברתיה דר' עקיבא עבדא ליה לבן עזאי הכי
  5. ^ במדרש שיר השירים פרשה א' מסופר שביקש ממנה שתביא לו קיתון של מים לטול ידיו לפני קריאת שמע, וכשראה את המים בידה התחיל לדרוש על הפסוק בישעיהו מ יב ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם”. במשך כל הזמן שדרש אשתו עמדה על ראשו וחיכתה שיסיים. כשסיים לדרוש הסתכל עליה ואמר לה: "עד עכשיו את עומדת בכאן?" ואמרה לו: "הן". אמר לה: "לכי לבית אביך, שאי אפשר לי באישה."
  6. ^ עיין באיכה רבה פרשה ב, מדרש תהלים פרק ט, ובמדרש שיר השירים פרשה א
  7. ^ רבי שמעון בן עזאי, באתר אהלי צדיקים
  8. ^ וראו: בנימין לאו, הקדושה שבין איש לרעהו, באתר הארץ, 25 באפריל 2007.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0