איסור קדשה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה (זמני)

פרמטרים [ שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

איסור קדשה
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, כ"ג, י"ח
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו שנ"ה
ספר החינוך, מצווה תק"ע

איסור קדשה הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא האוסרת קיום יחסי אישות ללא קידושין.

מקור המצווה

המצווה מופיעה בדברים, כ"ג, י"ח: "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל." לדעת כל המפרשים, המילה "קדשה" מתייחסת לזונה. על פי פרשנות זו מבאר הרמב"ם את מהות האיסור:

"קודם מתן תורה היה אדם פוגע אישה בשוק, אם רצה הוא והיא, נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת קדשה. משניתנה התורה נאסרה הקדשה, שנאמר "לא תהיה קדשה מבנות ישראל". לפיכך כל הבועל אישה לשם זנות, בלא קידושין, לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה."[1]

עם זאת, בגלל הופעת המילה "קדשה" בכמה פסוקים העוסקים בעבודה זרה, היו שפירשו שקדשה הייתה אישה שקיימה יחסי אישות לצרכים פולחניים. פרשנות זו מבהירה את הפסוק המופיע מיד לאחר המצווה: "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם." (דברים, כ"ג, י"ט)

ראו גם

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0