עם פטירת אביו במגפת הטיפוס בשנת תר"פ נתמנה ביחד עם אחיו הצעיר רבי יצחק לכהן באדמו"רות בשפיקוב, אולם מיד לאחר מכן נאלץ להימלט עקב רדיפות השלטונות וכך נדד עד שנת תר"צ אז קבע מושבו בפלוישט. הוא ייסד בה את בית מדרשו וכיהן ברבנות העיר במקביל לאדמו"רות.
בשנת תש"א נתפס על ידי אנשי המשטר הפשיסטי ונשפט על ידיהם לאחר שהואשם בתמיכה בתנועת הקומוניזם. במשפטו נגזר עליו גזר דין מוות ואכן בתוך כמה ימים הוצא להורג ביחד עם עוד כעשרה יהודים שהואשמו בבגידה בשלטון. מסופר כי על אף גזר הדין שריחף מעל ראשו לא נשברה רוחו ואף חיזק את שאר היהודים שנשפטו ביחד אתו.
↑בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
↑לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
