רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אין קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ סיום כהונה, תחילת כהונה, סיבת הפטירה, חסידות, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מדרוהוביץ'
חיים מאיר יחיאל שפירא
לידה 1863
י' בכסלו ה'תרכ"ד
אוקראינה
פטירה 1924 (בגיל 61 בערך)
ל' בניסן ה'תרפ"ד
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מקום מגורים דרוהוביץ', וינה, ירושלים
מקום פעילות דרוהוביץ', ירושלים
רבותיו סבו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא
חיבוריו השלום והאחדות
בת זוג שבע פרידמן
אב אבי עזרא זעליג שפירא
אם הדסה פייגא פרידמן
צאצאים אברהם יעקב שפירא, אבי עזרא זעליג שפירא, יצחק שפירא, ישראל שפירא, בלומה רייזל

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מכונה: "השלום והאחדות" (ע"ש ספרו) או ביידיש רבי חיים מוניא) (י' בכסלו ה'תרכ"ד - ל' בניסן ה'תרפ"ד) נכדו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) - היה האדמו"ר הראשון לשושלת דרוהוביץ' ומייסד החצר.

תולדותיו

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא נולד לאביו רבי אבי עזרא זליג שפירא מסטרי, ונקרא על שם זקינו - אבי אביו - רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, השרף ממוגלניצא. אביו של השרף ממוגלניצא היה רבי אבי עזרא זעליג שפירא מגרניץ, שהיה חתנו של המגיד מקוז'ניץ - ממנהיגי תנועת החסידות בדורו.

אמו של רבי חיים מאיר יחיאל הייתה הרבנית הדסה פייגא (נפטרה בי"א בתשרי תרצ"ב)[1], בתו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין ומייסד חסידות סדיגורה.

הרבנות והאדמו"רות

עם פטירת אביו בי"ט באב תרמ"ה, בקשו להכתירו באדמו"רות תחת אביו, אולם רבי חיים מאיר סירב בתוקף, בנמקו כי טרם מרגיש ראוי לכך. לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו על ידי חשובי החסידים - הסכים לשמש באדמו"רות בעיר דרוהוביץ', השוכנת בחבל לבוב שבאוקראינה.

בעיר זו זכה לאהדה רבה. לאחר שהסתיימו פרעות קישינב התרכזו בדרוהוביץ', בקישינב ובערי רוסיה השונות פליטים רבים, והוא דאג לצורכיהם.

הציונות והעלייה לארץ ישראל

רבי חיים מאיר בלט בהיותו האדמו"ר הראשון לשושלת רוז'ין שהביע הזדהות פומבית עם התנועה הציונית, והיה מהאדמו"רים היחידים ששקלו את השקל הציוני.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח רבי חיים מאיר להונגריה ומשם היגר לווינה, בירת אוסטריה. לאחר הכרזתה של הצהרת בלפור בווינה, ייסד רבי חיים מאיר יחד עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה ועם רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין את ארגון "ההסתדרות החסידית-ציונית". מטרתו העיקרית של הארגון הייתה לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. רבי חיים מאיר נהג לומר כי "ארץ ישראל אינה צריכה להיות רק מדינתו של העם היהודי, אלא מרכזה של התורה בעולם"[דרוש מקור]. בשנת תרע"ז הסתפחה ההסתדרות החסידית-ציונית אל תנועת המזרחי.

בשנת תרפ"ב עלה הרב חיים מאיר לארץ ישראל והשתכן בירושלים, ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים. בירושלים הקים הרב חיים מאיר את "אגודת בוני הארץ בגופם" אשר חבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לשם סיוע בבניין ארץ ישראל. בתקופה זו היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק קוק.

רבי חיים מאיר נפטר בל' בניסן (ראש חודש אייר) תרפ"ד לאחר מחלה ממנה סבל בשתי שנותיו האחרונות. הוא נקבר בבית הקברות הר הזיתים בירושלים. אשתו, הרבנית שבע שפירא, נפטרה בכ' באדר א' תרצ"ו, ונקברה לצידו בהר הזיתים.

צאצאיו

רבי חיים מאיר נישא לרבנית שבע פרידמן, בת רבי יצחק פרידמן מבוהוש. ילדיהם:

ספריו

  • השלום והאחדות

לקריאה נוספת

  • מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון הר-ברכה, ה'תש"ע
  • הרב משה צבי נריה, 'על אדמו"ר מדרוהוביטש ובנו "קשור בצפיית ישועה וצמיחת אור גאולה"', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 79-88
  • מכון מורשת ישראל, השלום והאחדות-נתיבות שלום, ירושלים, תשע"ד

הערות שוליים

  1. ^ 'הרבנית שפירא ז"ל', דואר היום, 25 בספטמבר 1931, עמ' 10.
  2. ^ נהרג בתאונת דרכים.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0