תיקון הכללי

מתוך המכלול
(הופנה מהדף התיקון הכללי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש"

התיקון הכללי הוא כינוי לקובץ של עשרה פרקי תהילים אשר נבחרו על ידי רבי נחמן מברסלב[1], כתיקון לפגם הברית. לדעת רבי נחמן, התיקון הכללי מהווה תמצות של ספר תהילים עקב היותו דוגם את כל לשונות השירה שבתהילים {למנצח, מזמור, משכיל, הללויה וכו'}

עשרת המזמורים הם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז וק"נ.[2]

רקע

ביהדות, איסורי עריות נחשבים כחטאים גדולים. לכן רואים חז"ל בחומרה גם מקרים שלא במתכוון כחטאים הראויים לתיקון. מגמרא מובא הטעם, שאין עבירה הבאה לגמרי במקרה:

ומסביר רש"י, כי לימוד משמעות זאת בפסוק "ונשמרת מכל דבר רע", נובע מהסמיכות לפסוק הבא אחריו (שם, י"א):"כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה". הסבר על הדברים הביא רבי יהודה החסיד:


בחלום אין מתבייש, שאם היה מתבייש ... לא היה עושה דברים שאדם מתבייש בהם כשהוא ער. והטעם, לפי שהחלומות באים על ידי הרהורים, וכשאדם מהרהר אין מתבייש מהרהוריו, שאין אדם יודע ומבין מה שחבירו מהרהר בלבו, לפיכך (אף) אינו מתבייש בחלומו. ומי שהוא ירא שמים בכל לב, שירא מבוראו מלהרהר דבר רע כשהוא ער, גם לעולם לא יבוא לו הרהור רע גם בחלומו.

ספר חסידים - סימן ט"ו

איסור זה של הרהור עבירה העלולים לגרום לקרי לילה, נחשב על ידי רוב הראשונים[3] כאיסור מדאורייתא. על פי פוסקים רבים[4], מקרה הלילה אינו רחוק בחומרתו מהוצאת זרע לבטלה. ספר הזוהר מחמיר יותר, ורואה בהוצאת זרע לבטלה כעבירה שאין עליה כפרה. על מנת למנוע מקרי לילה הובאו בהלכה הנחיות לסוגי המאכלים הראויים להאכל בלילה על מנת שלא יגרמו לקרי לילה.

חומרת ההסתכלות על חטא זה שרבים נכשלים בו, הביאה מחברים תורניים רבים במרוצת הדורות, למצוא תיקונים שתפקידם לכפר או לבטל את השפעת החטאים הללו. חלק ניכר מהתיקונים הללו היו כרוכים בסיגופים עצמיים שונים, כגון: גלגולי שלג, תעניות, התנזרות מתענוגות וכדומה, ולא תמיד היו שווים לכל נפש. כפתרון לבעיה זו ניסו רבים מחכמי הקבלה להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת פרקי תהילים.

עד שהגיע רבי נחמן מברסלב, שזכה לגלות דעת של רחמנות ואמר "הייתי כדאי לרדת לעולם רק כדי לגלות תיקון זה" הכלול מאמירת עשרה מזמורי תהלים - שזכו לשם "התיקון הכללי".

התיקון הכללי בחסידות ברסלב

מאז פרסומו על ידי רבי נחמן מברסלב, השתדלו חסידי ברסלב לומר רבות את התיקון ויש מהם שהקפידו לאומרו על בסיס יומי. הם הדפיסו אותו במהדורות שונות, וצירפו אותו לרוב המהדורות של ספרי החסידות.
אומנים הלחינו והקליטו את התיקון הכללי, כשהגרסה המפורסמת ביותר היא של ארז יחיאל. גרסה זו חולקה חינם וללא מטרות רווח אישי בידי חסידי ברסלב והופצה ברחבי הארץ במספר רב של עותקים.

בשנים האחרונות רבנים שונים תמכו בקריאת התיקון הכללי, ביניהם:

קישורים חיצוניים

אתר תיקון הכללי לקריאה, שמיעה, הורדה וחיזוקים מרבי נחמן מברסלב זיע"א

הערות שוליים

  1. בספרו "ליקוטי מוהר"ן" חלק א', סימן ר"ה. ובחלק ב' סימן צ"ב. ובאריכות רבה בשבחי הר"ן אות קמ"א.
  2. ראו בקישורים חיצוניים הפנייה לויקיטקסט.
  3. תוספות מסכת עבודה זרה כ':, רמב"ן וחידושי הר"ן חולין ל"ז:, סמ"ג לאוין קכ"ו, סמ"ק סימן כ"ד, ארחות חיים בשם רבנו יונה, ספר חרדים פרק כ"א סעיף ל', ועוד.
  4. ראו בקיצור שולחן ערוך סימן קנ"ו.
  5. מקור: הספר "שבחו של צדיק".
  6. הובא בהוצאה שנייה של התיקון הכללי, על ידי מכון אב"ן שתייה.