תיקון הכללי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף התיקון הכללי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש"

התיקון הכללי הוא כינוי לקובץ של עשרה פרקי תהילים אשר נבחרו על ידי רבי נחמן מברסלב[1], כתיקון לפגם הברית. לדעת רבי נחמן, התיקון הכללי מהווה תמצות של ספר תהילים עקב היותו דוגם את כל לשונות השירה שבתהילים {אשרי, ברכה, משכיל, שיר, ניצוח/למנצח, ניגון, תפילה, הודאה, מזמור, הללוי-ה}.

עשרת המזמורים הם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז וק"נ.[2]

רקע

מכיון שאיסורי עריות נחשבים כחטאים מרכזיים ביותר, בין שלושת האיסורים היחידים שנאמר עליהם "יהרג ואל יעבור". ואי שמירה על הקדושה העצמית גם היא חמורה מאד, ואף שלא במתכוון כגון מקרה לילה. ומובא בגמרא, שאין פגיעה בקדושה העצמית באה לגמרי במקרה:

ונשמרת מכל דבר רע (דברים, כ"ג, י') מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה

ומסביר רש"י, כי משמעות הדין של "ונשמרת מכל דבר רע", נובעת מהסמיכות לפסוק הבא אחריו (שם, י"א):”כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה”. רבי יהודה החסיד הוסיף והסביר:

בחלום אין מתבייש, שאם היה מתבייש ... לא היה עושה דברים שאדם מתבייש בהם כשהוא ער. והטעם, לפי שהחלומות באים על ידי הרהורים, וכשאדם מהרהר אין מתבייש מהרהוריו, שאין אדם יודע ומבין מה שחבירו מהרהר בלבו, לפיכך (אף) אינו מתבייש בחלומו. ומי שהוא ירא שמים בכל לב, שירא מבוראו מלהרהר דבר רע כשהוא ער, גם לעולם לא יבוא לו הרהור רע גם בחלומו.

ספר חסידים - סימן ט"ו

איסור זה של הרהור עבירה העלולים לגרום לקרי לילה, נחשב על ידי רוב הראשונים[3] כאיסור מדאורייתא. על פי פוסקים רבים[4], מקרה הלילה אינו רחוק בחומרתו חטא מכוון בידיים. ספר הזוהר אף מחמיר בהסתכלותו על החטא בידיים במזיד ורואה בה כעבירה שאין עליה כפרה. על מנת למנוע מקרי לילה הובאו בהלכה הנחיות לסוגי המאכלים הראויים להאכל בלילה.

חומרת ההסתכלות על חטא זה, שרבים נכשלים בו הביאה מחברים תורניים רבים במרוצת הדורות, למצוא תיקונים על מנת לכפר על החטאים הללו. חלק ניכר מהתיקונים הללו היו כרוכים בסיגופים עצמיים שונים, כגון: גלגולי שלג, תעניות, התנזרות מתענוגות וכדומה, ולא תמיד היו שווים לכל נפש. כפתרון לבעיה זו ניסו רבים מחכמי הקבלה להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת פרקי תהילים.

כשהגיע רבי נחמן מברסלב, אמר: "הייתי כדאי לרדת לעולם רק כדי לגלות תיקון זה" הכלול מאמירת עשרה מזמורי תהלים - שזכו לשם "התיקון הכללי".

התיקון הכללי בחסידות ברסלב

מאז פרסומו על ידי רבי נחמן מברסלב, השתדלו חסידי ברסלב לומר רבות את התיקון ויש מהם שהקפידו לאומרו על בסיס יומי[5]. הם הדפיסו אותו במהדורות שונות, וצירפו אותו לרוב המהדורות של ספרי החסידות. אמנים הלחינו והקליטו את התיקון הכללי, כשהגרסה המפורסמת ביותר היא האלבום שהלחין, עיבד והפיק אודי דמארי בביצועו של ארז יחיאל. גרסה זו חולקה חינם וללא מטרות רווח אישי בידי חסידי ברסלב והופצה ברחבי הארץ במספר רב של עותקים.

בשנים האחרונות רבנים שונים תמכו בקריאת התיקון הכללי, בהם:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בספרו "ליקוטי מוהר"ן" חלק א', סימן ר"ה. ובחלק ב' סימן צ"ב. ובאריכות רבה בשיחות הר"ן אות קמ"א.
  2. ^ ראו בקישורים חיצוניים הפנייה לויקיטקסט.
  3. ^ תוספות מסכת עבודה זרה כ':, רמב"ן וחידושי הר"ן חולין ל"ז:, סמ"ג לאוין קכ"ו, סמ"ק סימן כ"ד, ארחות חיים בשם רבנו יונה, ספר חרדים פרק כ"א סעיף ל', ועוד.
  4. ^ ראו בקיצור שולחן ערוך סימן קנ"ו.
  5. ^ ראה בסידור עם פירוש "עת רצון" שהוציא הרב אליעזר שלמה שיק זצ"ל, הובא באתר ברסלב סיטי
  6. ^ מקור: הספר "שבחו של צדיק".
  7. ^ הובא בהוצאה שנייה של התיקון הכללי, על ידי מכון אב"ן שתייה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30875189תיקון הכללי