יהדות אסטוריאס
יהדות אסטוריאס היא תפוצה יהודית-ספרדית, שהתקיימה בין האלף הראשון לספירה עם הגעת היהודים לאסטוריאס שבצפון חצי האי האיברי עד אמצע האלף השני לספירה, עת גורשו יהודים אלה בגירוש ספרד. יהודי אסטוריאס דיברו אסטורית וספרדית וייתכן שגם גליסיאנית עם שכניהם; וג'ודזמו ועברית וארמית עם קהילות יהודיות אחרות.
כיום חיים בחבל ארץ זה יהודים שלאו דווקא צאצאי יהודי אסטוריאס הקדומים[1], חלקם אף מהגרים מיהדות מזרח אירופה לאחר השואה ומהגרים מיהדות אמריקה הלטינית, בעיקר בעיר אוביידו שבה נאמדה ב-2019 קהילה יהודית בת 130 נפש[2].
היסטוריה
בתקופה הרומית
לפי ממצאים ארכאולוגיים כגון שקלים עתיקים שנטבעו בתקופה הרומית בארץ ישראל, ראשית היישוב היהודי בספרד הוא מן המאה השנייה לאחר שגולים מפרובינקיית יהודה הגיעו לשם במטרה להימלט מן המצב בארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש השני[3].
תחת הנצרות באלף הראשון לספירה
יש הטוענים כי יהודים חיו באסטוריאס ככל הנראה מהתקופה הרומית בספרד עת הגיעו היהודים לראשונה לחצי האי האיברי, ייתכן שעם משלחות מסחר פינקיות. לא ברור מתי הגיעו היהודים הראשונים לאסטוריאס אולם במאה השמינית ידוע כי היהודים הם כבר חלק מן האוכלוסייה במקום, תחת השלטון של הויזיגותים שהיגרו לספרד מגרמניה. חלקם עסק במטלורגיה ובצורפות - שכן מכרות (ובעיקר זהב) נפוצים מאוד בחבל ארץ זה ונודעו ככאלה עוד מימי פליניוס הזקן - וחלקם עסק בחקלאות. במאה השמינית היו מלכי אסטוריאס שליטים וסאלים של האימפריה הקרולינגית, ושטחם היה עני וחלש מבחינה מדינית (דל באוכלוסין), כך שיהודים רבים בחרו שלא לחיות שם[4].
"האגדה על פלאיו" היא סיפור עם מן המאה השמינית לספירה המתארת את כיבושי האסלאם בטולדו וכיצד בשל "בוגדנות מצד היהודים תושבי העיר, אשר מטבעם הם אויבי הנצרות ועל כן אויבי תושבי חצי האי האיברי הנוצריים, נפלה העיר לידי המוסלמים ואילו היהודים שסייעו להם מבפנים נעלו את שערי העיר טולדו מפני הקתולים שנמלטו ממנה אל עבר אמיארה, אסטוריאס וההרים" - גיבור האגדה ההירואי שיהפך למייסד הממלכה הספרדית המאוחדת, פלאיו, וה"פטריקים" שלו מתמקמים באסטוריאס, "ולא היה עמם אף יהודי שהיגר לשם, ומשם יצאו למלחמות במוסלמים (שמתוארים כ"תאבי מין שאחד משליטיהם אף חטף את אחותו של פלאיו וניסה לעבור על חוקי טוהר הדם בניסיונו לערבב דם מוסלמי עם דם ויזיגותי-נוצרי") שלהם אין מקום בספרד הטהורה, וכמוהם גם ליהודים שותפיהם ברצח נוצרים תמימים"[5].
במאה התשיעית התחוללו תמורות לרעה מצד השליטים הנוצרים באסטוריאס, שהייתה לממלכה ענייה ומקום לא מתועדף למחיה (יהודים למשל, העדיפו לחיות באיטליה של האימפריה הביזנטית שהקלה כלפי יהודים עם נושא מיסוי), בעוד שבממלכות המוסלמיות ובהאימפריה הקרולינגית שאף נגסה בחלקים ממזרח ספרד וגבלו באסטוריאס הוחלה מדיניות שסייעה ליהודים שם להתבסס כלכלית. המלכים האסטוריאנים החריבו בתי כנסת, שרפו את ספרי הקודש של היהודים שנכתבו בעברית ורצחו מנהיגי קהילה יהודיים שחיו תחת שליטתם. על אף כל אלה ישנם היסטוריונים בני זממנו שטוענים כי יש חוסר במקורות בני תקופה זאת מצפון ספרד ומתנגדים לתיאור המצב כ"אסון" עבור יהדות אסטוריאס, שכן אם היה ליהודים כה נורא שם הם היו יכולים לבחור בהגירה (קלה יחסית) לספרד הקרולינגית (לעיר המבצר הקדמית, אוסונה, שאוכלסה בידי רוב של יהודים) או לברצלונה או לממלכה המוסלמית השכנה שבסרגוסה[4].
בימי הביניים
בימי המאה העשירית התפתח ז'אנר הרומאנסה בארבעה חבלי ארץ בספרד ובהם אסטוריאס (רמון מננדס-פידל[6] חשד שהז'אנר התפתח באסטוריאס עצמה או בקסטיליה), שתפס את מקומו גם בקרב היהודים ולאחר הגירוש נדד עמם בשירתם לארצות אשר בהם התיישבו[7].
בשנת 1050 הוציאה הדיוקסיה של אוביידו מסמך של ישיבת מועצת קויאנזה שטוען בפרק 4[8]:
"אף נוצרי לא יחיה באותו בית עם יהודים או יאכל איתם; אם מישהו יפר את החוקה שלנו, הוא יקנס למשך שבעה ימים, ואם הם לא מוכנים לעשות כן, בהיותם אנשים אצילים, הם יימנעו מהתקהלות למשך שנה שלמה, ואם הם נחותים - יקבלו מאה מלקות".
ב-1133 נחתמו מספר מסמכי תרומות כספים והלוואת כספים על ידי עדים יהודים, מה שמעיד כי כבר במאה ה-12 היו חלק מן היהודים באסטוריאס עשירים[9]. מסמך מ-Valle de Toranzo שבקנטבריה מעיד על כך שיהודים מאסטוריאס הלוו כסף לנוצרים בני המקום[10].
נוכחותם באסטוריאס התגברה ככל הנראה כחלק מהמגמה הכללית של הגירת יהודים צפונה אל עבר "ספרד הנוצרית" כמפלט מלחציהם וקנאותם הדתית האיסלאמית של שושלת האל-מוואחידון שהחלה לפעול באנדלוסיה ב-1148[11]. העובדה שאסטוריאס נשארה חסינה מפני הכיבוש המוסלמי למשך 800 שנים[12] הייתה גורם שעודד הגירת מפלט עבור יהודים שנעו אל עבר הקהילה היהודית שם[13].
בשנת 1274 הקימה מועצת אוביידו את הגטו, שכונה בספרדית "ג'ודריה", המשתרע מפוארטה דל קסטיליו לפוארטה נואבה דה סוסקאסטיילו. הצו הגביל את הקהילה עד 500 איש ולכ-50 בתים. מבקרים היום יכולים לטייל ברובע היהודי הישן בו סוחרי הדייג והקצבים המודרניים בנו את עסקיהם. במאה ה-19, אדריכלים בנו את תיאטרון קמפואר מעל בית הקברות היהודי, וכמה מהם לוחיות עומדות כיום בתיחום של הרובע היהודי לשעבר. הנוכחות היהודית באסטוריאס התחזקה עד למאה ה-13, בית כנסת גדול היה ממוקם בקזינה דל פונטן ברובע ההיסטורי היפהפה, ועד הרבע האחרון של המאה ה-13, יהודים נעו בחופשיות בתוך חומות העיר והתגוררו ברחבי העיר לצד שכניהם הנוצרים[14].
במהלך המאה ה-14 חלה עלייה באנטישמיות ובמעשי הפגיעה ביהודים בממלכת אסטוריאס, מלובה בידי המלך, אנריקה השני, מלך קסטיליה, שישב באסטוריאס. אנריקה האשים במזיד את אחיו-למחצה, פדרו האכזר, כי הוא "מפחד מהיהודים שבקטסטיליה ומעדיף אותם על פני תושביו הנוצרים". אנריקה ביסס בקרב האצולה הקסטיליאנית פחד מהיהודים שם והעצים את הקנאה הקיימת שם בעושר היהודים. ב-1360 פלש אנריקה לקסטיליה וטבח ביהודיה כדי לזכות באהדה מהציבור הרחב בספרד ואף המשיך אל עבר רצח פדרו. בשל מעשיו החלה התעצמות באנטישמיות ובפגיעה ביהודים בכל רחבי ספרד ששיאן בפרעות קנ"א וגזירות שמד ב-1391. המגמה האנטי-יהודית במהלך המאה ה-15 באסטוריאס התעצמה, כמו גם בספרד כולה וקהילות יהודיות שלמות נשחטו בידי המוני מתפרעים נוצרים בשלהוב הממסד הדתי (האינקווזיציה הספרדית), עד לגירוש כלל יהודי ספרד שסירבו לקבל על עצמם את הנצרות והטמעת אנוסיה[5].
שמות משפחותיהם של יהודים מרחבי העולם כגון: לוגסי[15], מיארה[16], פוזו[17], מהון[18] ונהון[19] מעידים על שורשיהם מחבל הארץ הזה בטרם גירוש ספרד. שמותיהם לא מתועדים כמעט בקהילות יהודיות היסטוריות אחרות בספרד לפני גירוש ספרד, מה שמציע כי ייתכן וכי מעולם לא הרגישו צורך להגר לקהילות אחרות ולהתפרס על חצי האי האיברי - כמו שקרה ליהודים מקהילות שונות בספרד[9].
לאחר גירוש ספרד
לכשנשאלו אנוסים רבים בספרד על מוצאם בשל חוקי טוהר הדם, נהגו לשקר כי הם "נוצרים מימים ימימה וכי שורשיהם מאסטוריאס" מכיוון שרוב הספרדים הנוצרים לא ידעו על קיומה של הקהילה היהודית הקטנה שהתקיימה באסטוריאס טרם הגירוש וכי האזור נחשב כ"נוצרי טהור מאז עליית הנצרות". לאחר שהתברר הנושא לקהל הרחב בשל הסברי האינקוויזיציה, התגלגלה בדיחה בספרד כי אם אדם טוען כי שורשיו מאסטוריאס ייתכן כי הוא יהודי מומר[20].
בטרם הגירוש מתועדת אמונת הפולקלור של יהודי ספרד שבארצות אחרות ביצורים תת-קרקעיים וקונדסיים אשר עבורם נטבע המונח באסטוריאנית: "la buena Xente", "העם הטוב", ידוע באסטוריאס שבספרד, ובהיותם נאמנים למסורת הספרדית (ההיספאנית) עדיין קוראים היהודים הספרדים ליצורים הקטנים "la buena gente" בארצות אשר הגיעו המגורשים[21].
בעת המודרנית
ב-1972 קמה מחדש הקהילה היהודית באוביידו[22]. ב-1999 העניקה מועצת העיר אוביידו את הבניין המכונה "La Casina" בכיכר אל-פונטיין לקהילה היהודית בקהילה האוטונומית אסטוריאס והכריזו על המקום כמרכז מחקר וקידום התרבות היהודית שזכה להתקרא "בית אמונה"[23]. הקהילה שומרת על קשר עם ישראל ומפגינה תמיכה בה בהמלכיה ולוקחת חלק בהסברה הישראלית[22].
ב-2008 נערך מחקר גנטי לחקר מורשתם התורשתית של יהדות ספרד והמורים בקרב תושבי חצי האיברי המודרניים לאחר ששתי אוכלוסיות אלו גורשו על ידי האינקוויזיציה הספרדית, ממנו עלה כי 42% מהדגימות כרומוזום Y שנלקחו מאסטוריאס העידו על מוצא יהודי-ספרדי[24]. החוקרים הציעו כי סך הדגימות שנלקחו מאסטוריאס הוא מאוד קטן וכנראה מאזור שבו התגוררו יהודים רבים בטרם הגירוש והמרות הדת ההמוניות לנצרות קתולית ולכן סביר שהנדגמים הם צאצאיהם מבלי שידוע להם על כך[25].
ב-2017 חוותה הקהילה היהודית באוביידו אירוע אנטישמי של ריסוס כתובת נאצה על בית הכנסת שלהם[26].
ביוני 2018, עם עליית רמת האנטישמיות בספרד, אימצה עיריית אוביידו את המלצות מדיניות ה-BDS כי יש להחרים מופעי תרבות ישראלים וביטלה קונצרט של התזמורת הקאמרית נתניה, שהיה צפוי להתקיים בעיר בסתיו 2019. במקביל ביטלה העירייה גם מופע בלט ישראלי[27][28].
ב-2019 חיו באוביידו 130 יהודים בלבד[2] אך במקום מתקיים פסטיבל סרטים יהודיים בכל שנה בחודש מאי[14].
הערות שוליים
- ^ ספרד, באתר הקונגרס היהודי העולמי (ארכיון)
- ^ 2.0 2.1 Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, With Sephardic Routes, Spain connects with Jewish history, Los Angeles Times, 2019-05-11 (באנגלית)
- ^ Origins of Sephardic Jewry Dr. Henry Abramson, נבדק ב-2020-06-19
- ^ 4.0 4.1 Bernard S. Bachrach, Early Medieval Jewish Policy in Western Europe, U of Minnesota Press, 1977-01-01, מסת"ב 978-0-8166-0814-0. (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Patricia E. Grieve, The Eve of Spain: Myths of Origins in the History of Christian, Muslim, and Jewish Conflict, JHU Press, 2020-03-03, מסת"ב 978-1-4214-2914-4. (באנגלית)
- ^ (הקישור אינו פעיל, 28.6.2020)בתיה מעוז, "יוצאת נפשו של בן המלך" - מסיפור מיתולוגי לרומנסה יהודית־ספרדית מהבלקן, עמ' 46 doi: https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_maoz2.pdf
- ^ בתיה מעוז, הרומאנסה של היהודים הספרדים מתורכיה ומארצות הבאלקאן, עמ' 50
- ^ Surnames of the Sephardic Jews from the site Comunidad Judia Del Principado de Asturias
- ^ 9.0 9.1 [http://www.nameyourroots.com/names/report.pdf?name1=Camhi&printed_version=yes Apellidos de Judios Sefardies (Surnames of the Sephardic Jews) from the site Comunidad Judia Del Principado de Asturias]
- ^ Haim Beinart, חיים ביינארט, גירוש ספרד, הוצאת הספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1994, מסת"ב 978-965-223-861-0. (בiw)
- ^ "ספרד היהודית" מאת יונתן בן-נחום
- ^ Routes of Spain: Rediscovering a lost Jewish kingdom, The Jerusalem Post | JPost.com
- ^ Alisa Meyuhas Ginio, עליזה מיוחס ג׳יניאו, יהודים אנוסים ו׳נוצרים חדשים׳ בספרד, משרד הביטחון, 1999. (בiw)
- ^ 14.0 14.1 SpainJewishHeritageGuide_new
- ^ לוגסי, באתר בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי
- ^ מיארה, באתר בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי
- ^ פוזו, באתר בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי
- ^ מהון, באתר בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי
- ^ נהון, באתר בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי
- ^ אפיריון, 1996. (בiw)
- ^ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1984. (בiw)
- ^ 22.0 22.1 Kehilah Beit Emunah, Asturias, Spain, Masorti Olami, 2018-06-11
- ^ מידע על הקהילה היהודית באתר "ספרד-אסטוריאס" של קהילת יהודי אסטוריאס(הקישור אינו פעיל, 28.6.2020)
- ^ Ewen Callaway, Spanish Inquisition left genetic legacy in Iberia, New Scientist (באנגלית)
- ^ Susan M. Adams, Elena Bosch, Patricia L. Balaresque, Stéphane J. Ballereau, The Genetic Legacy of Religious Diversity and Intolerance: Paternal Lineages of Christians, Jews, and Muslims in the Iberian Peninsula, American Journal of Human Genetics 83, 2008-12-12, עמ' 725–736 doi: 10.1016/j.ajhg.2008.11.007
- ^ כתובות נאצה אנטישמיות בקהילה היהודית, באתר antisemitism.org.il
- ^ "המצב בספרד דומה לגרמניה של שנות ה־30", באתר www.israelhayom.co.il
- ^ גירוש ספרד, גרסת 2018: "להכריז על נציגי ישראל כלא רצויים", באתר ynet, 2018-06-19
