יחידות מערך ההגנה האווירית

מערך ההגנה האווירית, שנקרא עד 2011 מערך הנ"מ, בנוי מיחידות.

גדודיו הראשונים של המערך הוקמו תחת חיל התותחנים עם הקמתו במהלך מלחמת העצמאות, לצד גונדות נ"מ של החיל שפעלו תחת חטיבות חי"ר ושריון. ב־1950 הועברו יחידות הנ"מ לפיקוד א"א (אנטי־אוויר) העצמאי שנסגר באותה שנה. עם קליטת טילי MIM-23 הוק בישראל ב־1965 הוקמו יחידות נ"מ תחת חיל האוויר (יטנ"מ 136, 137, 138 ו־139) וב־1970 הועבר המערך כולו לחיל האוויר.

במהלך מלחמת ההתשה ב־1969 והשנים שלאחריה הוקמו גדודים רבים במערך הנ"מ, שגדל מ־12 גדודים ויחידות ל־31. 9 גדודי מילואים הוקמו על בסיס ציוד שלל, בעוד חמישה גדודי מילואים הוקמו על בסיס ציוד קיים.

במהלך שנות השמונים החל תהליך של איחוד וסגירת יחידות. בשנות התשעים, עם הקמת פיקוד העורף, הועברו כמה מגדודי המילואים של המערך אליו. גדודי המילואים האחרונים של המערך נסגרו בשנות העשרה של המאה ה־21.

כיום, מערך ההגנה האווירית הישראלי מתבסס על מספר סוגי מערכות הגנה אווירית אקטיביות וסוללות טילים נגד טילים. היחידה הבסיסית ביותר היא הפלגה – (מחלקה) צוות הגנה אווירית בסיסי. מספר פלגות מאוגדות בסוללה (פלוגה). הסוללות מאורגנות ביחידות (גדודים). כלל גדודי ההגנה האווירית המבצעיים נמצאים תחת פיקודו הישיר של מפקד מערך ההגנה האווירית. בנוסף, קיימת כנף היערכות 168.

למערך ההגנה האווירית גדודים מבצעיים המתפעלים מגוון מערכות לחימה והגנה:

מבנה מערך ההגנה האווירית
סמל	שם	מספור	מערכות
גדודי הגנה אווירית
	רם	66	קלע דוד ומנת"ב (מרכז ניהול תמונה בליסטית)
	חרב מגן	136	חץ 2 וחץ 3
		137	גדוד כיפת ברזל צפון
		138	גדוד כיפת ברזל דרום
		139	גדוד כיפת ברזל
	דרקון	946	גדוד הגנה בתווך הקרוב לקרקע
	גולן	947	גדוד כיפת ברזל דרום ומרכז
כוחות נוספים
	כנף 168	168	כנף היערכות
		533	גדוד קשר 533 נייד של חיל האוויר
	ביסל"א	883	בית הספר להגנה אווירית

מונחים

חלק מיחידות מערך ההגנה האווירית היו בעלי כינויים ייחודיים.

• אגנ"מ – אגד נ"מ. יחידה מקבילה לחטיבה, הוקמו בשנות השבעים ופעלו עד 2011
• גדנ"מ, גנ"מ – גדוד נ"מ
• גונדת נ"מ – מסגת שפעלה בשנות החמישים והששים, במסגרת חיל התותחנים וכוחות היבשה. כל גונדה כללה מפקד יחידה ושלוש סוללות תותחים 20 ו־30 מ"מ.
• גנמ"מ – גדוד נ"מ מתנייע
• גדוד תנמ"ק – גדוד תותחי נ"מ קלים. החליפו בשנות הששים את הגונדות.
• יטנ"מ – יחידת טילים נגד מטוסים. כינויים של יחידות ההוק ולאחר מכן הפטריוט.
• יטק"א – יחידת טילי קרקע-אוויר. הכינוי הראשוני ליחידות טילי ההוק שהוקמו בחיל האוויר (בניגוד לגדודי הנ"מ שפעלו בחיל התותחנים)
• ינמ"ם – יחידה נגד מטוסים
• יתנ"מ – יחידת תחזוקה נ"מ
• מגנ"מ – מרכז גיוס נ"מ
• מנ"מ – מרכז נ"מ. כינויים של יחידות מרחביות שיו אחראיות ליחידות מילואים במרחב מסוים. פעלו בראשית שנות השבעים.
• סטנ"מ – סוללת טילי נ"מ
• סטנמ"מ – סוללת טילי נ"מ מתנייעת
• סנ"מ – סוללת נ"מ
• סנמ"מ – סוללת נ"מ מתנייעת
• פטנ"מ – פלוגת טילים נ"מ
• פנ"מ – פלגה נ"מ
• פנמ"מ – פלגה נ"מ מתנייעת
• צנ"מ – צוות נ"מ
• צנמ"מ – צוות נ"מ מתנייע

גדודי הגנה אווירית

גדוד רם 66

סמל גדוד רם 66 כגדוד קלע דוד

גנמ"מ 66 – גדוד נ"מ מתנייע

גדוד רם 66 הוקם באפריל 1970 כגנמ"מ 66. המספר נלקח מגדוד מילואים של חטיבה 55 ששינה את מספרו, מספר שעורר אסוציאציה עם שני קנים על גלגלים. הגדוד הפעיל ערכת נ"מ שהורכבה על בסיס ערכת תותחי M55 Quadmount ששימשה לתחמושת בראונינג 0.5 אינץ' ממלחמת העולם השנייה עליהם הורכבו תותחי אורליקון 20 מ"מ שהוסרו ממטוסי אורגן צרפתיים שהוסבו לתותחי 30 מ"מ. המערך הורכב על גבי BTR-40, משוריין סובייטי שנפל לידי צה"ל במלחמת ששת הימים. 11 כלים כאלה פוזרו בחזית התעלה והופעלו על ידי לוחמים מגדודים 881, 882 ו־945. ב־28 בפברואר 1970 הפילה יחידה כזו שני מיג-17, והדבר הביא להקמת הגדוד.

ב־8 באוקטובר 1973 בשעה 06:45 תקפה רביעיית מיג-17 ריכוזי חי"ר ומוצבי צה"ל באזור טסה. פלגה מהגדוד הפילה אחד מהמטוסים התוקפים. בשעה 08:20 תקפו שישה מיג-17 את סוללת ההוק של יטנ"מ 139 בג'ידי ומטרות אחרות. סוללות ההוק שיגרה שני טילים ללא תוצאות, ופלגה מגנמ"מ 66 שהגנה על הסוללה הפילה מיג אחד. בשעה 08:50 תקפה שישיית מיג-17 את סוללת ההוק באבו סמרה של יטנ"מ 136. בגלל תקלה לא שיגרה הסוללה טילים לעבר המטוסים התוקפים, ופלגת גנמ"מ 66 הפילה שני מטוסים תוקפים.

הגדוד שכן במשך שמונה שנים בבח"א 5 באל־עריש, ולאחר מכן עבר לבסיס איתם ולאחר מכן לבסיס משאבים.

ב־1977 הוסב הגדוד לגדוד "חובט" (M163 VADS חמוש בM61 וולקן).

באפריל 1981 יירטה סוללה א' של הגדוד כדור פורח שחצה את גבול ישראל–לבנון באזור מנרה. שני מחבלים שהיו בבבלון חוסלו על ידי כוחות חי"ר.

ב־1993 עבר הגדוד מאגד נ"מ דרום 170, שאוחד עם ביסנ"ם 883, לאגד נ"מ צפון 168. הגדוד התיישב במחנה קבע ברמות נפתלי.

בינואר 1998 השלים הגדוד את קליטת המחבט, מערכת נשק ששילבה תותחי M61 וולקן וטילי סטינגר. הגדוד הוגדר כגדוד חביר לעוצבת הפלדה (162), במקום אוגדת המפץ (146). בעקבות סגירת גדוד 946 ב־2003 קלט הגדוד סוללת ברקן ושתי רמיות.

ב־2007 נסגרה סוללה ד' בגדוד.

ב-9 באוגוסט 2012 הוסב גדוד 66 לגדוד של פיקוד העורף וקיבל את המספר 668.

ב־2016 גדוד 66 הוקם מחדש כגדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת קלע דוד תחת כנף 168 ובאותה שנה, בעקבות שינוי ארגוני הגדוד הוכפף ישירות למפקדת המערך ההגנה האווירית בחיל האוויר.

ב-10 במאי 2023, במסגרת מבצע מגן וחץ, ביצע הגדוד יירוט מבצעי ראשון במערכת קלע דוד, אשר יירטה רקטה ששוגרה מרצועת עזה מעל גוש דן. במלחמת חרבות ברזל ביצעה "קלע דוד" עשרות יירוטים ואף יירטה טילים בליסטיים (מדגמי קאדר 1 ועיאש 250) ששיגרו חזבאללה וחמאס לעבר גוש דן.

מפקדי גדוד 66

מפקד	התחלת כהונה	סיום כהונה	הערות
20 מ"מ
אליהו ברוך	יולי 1970	אוגוסט 1973	שימש כמפקד בח"א 5 מדצמבר 1971 עד אפריל 1972
אילן קלצ'קו	אוגוסט 1973	ינואר 1975
חובט
ישראל שראל	ינואר 1975	יולי 1977
צביקה כהן	יולי 1977	יוני 1978
גבי פרץ	יוני 1978	יוני 1980
בנימין כהן	יוני 1980	אוקטובר 1980
אבי בוקק	אוגוסט 1981	ספטמבר 1982
מתיתיהו רביבי	אוקטובר 1982	אוקטובר 1983
יעקב גורן	אוקטובר 1983	ינואר 1985
יצחק בן משה	ינואר 1985	נובמבר 1986
יעקב ברוש	נובמבר 1986	אפריל 1988
אמנון בן דוד	אפריל 1988	אפריל 1990
חובט + ברקן
מתיתיהו סמימי גולן	אפריל 1990	ספטמבר 1991
נחמיה אדמוני	ספטמבר 1991	מאי 1993
צביקה וולק	מאי 1993	מאי 1995
יואל מדמוני	מאי 1995	ספטמבר 1997
ציון שי	ספטמבר 1997	אוגוסט 1999
שמעון לסרי	אוגוסט 1999	אוקטובר 2001
רונן ליבוביץ	אוקטובר 2001	אוגוסט 2003
רן כוכב	אוגוסט 2003	יולי 2005	לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
ברקן
אייל גרוס	יולי 2005	נובמבר 2007
יאיר וקני	נובמבר 2007	אוקטובר 2009
גלעד בירן	נובמבר 2009	ספטמבר 2011
ריצ'רד הבט	ספטמבר 2011	אוגוסט 2012
קלע דוד
גלעד מלכא	מאי 2015	אוקטובר 2015	לימים מפקד ביסל״א
קובי רגב	אוקטובר 2015	מאי 2018	לימים מפקד ביסל"א
טל מסט	מאי 2018	ספטמבר 2020
יואב ביגר	ספטמבר 2020	23 באוגוסט 2022
רויטל ברזני	23 באוגוסט 2022	2024	מפקדת הגדוד במהלך מלחמת חרבות ברזל
עופרי לנדסמן	2024

גדוד 136 (חרב מגן)

סמל יחידת חרב מגן

יטק"א 136 הוקמה בבח"א 27 עם קליטת MIM-23 הוק ב־1965 וכללה שתי סללות MIM-23 הוק, והיא נועדה לשמש סוללת הדרכה למקצועות המבצעיים – קציני בקרה, עוזרי בקר ומפעילי טיל משגר. בנוסף הוקמה סוללה 137 תחת היחידה, שהפכה ליטנ"מ 137 יחד עם סוללה נוספת שפרסה במתכים. ב־25 אוקטובר 1969 הפילה סוללה א' שנפרסה במעבר הגידי מיג-21 ואיליושין Il-28.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הופצצה סוללה ב' של היחידה שהייתה פרוסה בי"ב 528. סוללה א', שפרסה באבו סמרה, הפילה 10 מטוסים מצריים. היחידה שויכה לאגד 167 עם הקמתו במרץ 1977.

ב־1990, ערב מלחמת המפרץ, נקלטו ביחידה סוללות MIM-104 פטריוט ("יהלום").

ב־1997 הוקמה גרעין הקמה ליחידת חרב מגן, כיחידה שתפעיל את חץ 2. ב־2000 הוקמה היחידה באופן רשמי עם קליטת המשגרים, וסוללות ההוק שלה הועברו ליטנ"מ 139. ב־2009 החלה היחידה לבצע כוננות ביטחון שוטף. ב־2017 קלטה היחדה את חץ 3. במלחמת חרבות ברזל רשם ה"חץ 3" הפלת בכורה מבצעית של טיל בליסטי.

מפקדי גדוד 136

מפקד	תקופת כהונה	הערות
כיחידת הוק
רס"ן ברוך דינור	מרץ 1965–מאי 1966
רס"ן אפרים רונן	מאי–נובמבר 1966
משה מזרחי	נובמבר 1966–יוני 1968
רס"ן יאיר חכם	יוני 1968–מרץ 1972
רס"ן עמרי יחיאל	מאי 1972–מאי 1974	מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
רס"ן אלחנן משי	מאי 1974–ספטמבר 1975
רס"ן דב דותן	ספטמבר 1975–ספטמבר 1977
סא"ל שלמה טל	ספטמבר 1977–ספטמבר 1979
סא"ל משה רומם	ספטמבר 1979–מאי 1982
סא"ל שלמה נג'רי	מאי 1982–אפריל 1984	מפקד היחידה במלחמת לבנון הראשונה
סא"ל חנן ברטל	אפריל 1984–מאי 1986
סא"ל אבי פרידמן	מאי 1986–ספטמבר 1988
סא"ל אריה לימור	ספטמבר 1988–ספטמבר 1991
סא"ל אריה פישביין	ספטמבר 1991–יולי 1992	למים מכהנ"ם
סא"ל יורם כהן	יולי 1992–ספטמבר 1994
סא"ל סמי כהן	ספטמבר 1994–ספטמבר 1997
סא"ל דני מילוא	ספטמבר 1997–ספטמבר 1999	לימים מכהנ"ם
כחרב מגן (חץ)
סא"ל חיים מוריה	מאי 1999–יוני 2001
סא"ל שחר שוחט	יוני 2001–נובמבר 2003	לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
סא"ל יריב שנפ	נובמבר 2003–אוגוסט 2005
סא"ל רונן ליבוביץ	אוגוסט 2005–אפריל 2006
סא"ל רן כוכב	אפריל 2006–מאי 2008	לימים מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה"ל
סא"ל נועם אינצינגר	מאי 2008–אוקטובר 2010
סא"ל אורי אייל	אוקטובר 2010–אוקטובר 2013
סא"ל גיל דולוב	אוקטובר 2013–מאי 2015
תמיר צימבר	מאי 2015–יוני 2017	לימים מפקד כנף 168
סא"ל יונתן טל	יוני 2017–אוגוסט 2019
סא"ל רועי פלדשו	אוגוסט 2019–אוקטובר 2021
סא"ל עידן ניר	אוקטובר 2021-אוגוסט 2023
סא"ל אייל פרנקל	אוגוסט 2023	מפקד היחידה במלחמת חרבות ברזל

גדוד 137

סמל יטנ"מ 137 בזמן שהותה במתכים

סיכת גדוד 137 משנת 1968

הסמל החדש של הגדוד 137, מ-2017

כחלק מקליטת סוללות MIM-23 הוק בפברואר 1965 הוקמה סוללה 137 תחת יטק"א 136 בבח"א 27. בינואר 1966 פרסה סוללה 137 למתחם מתכים שבמישור רותם. בנובמבר 1966 ב‌עקבות מידע מודיעני שבכוונת המצרים לבצע גיחת צילו‌ם בגובה רב בשמי מתכים, פרסה למקום סוללה מיטק"א 136. בסוף 1966 אוחדו שתי הסוללות אשר שהו במתכים ליטק"א 137. היחידה הוצבה במתחם מתכים במישור רותם, ובמקביל הוקמה עמדה קבועה בדים. בתחילת 1967 הוקמה סוללה נוספת ביחידה. במהלך מלחמת ששת הימים נפרסה סוללה של היחידה להגן על הקמ"ג בדימונה, והפילה מטוס אוראגן ישראלי ששב מתקיפת שדה התעופה מפרק בירדן והקשר עימו ניתק. לאחר המלחמה נפרסה אחת מסוללות היחידה להגן על י"ב 511 בג'בל אום־מרג'ום במערב סיני. היחידה נסגרה במאי 1973 ונפתחה בשנית ב־1977 עם ארבעה סוללות, מהן שתים סדירות ושניים במילואים. ב־1981 כחלק מהיערכותו מחדש של צה"ל עקב נסיגתו מסיני אוחדה היחידה עם יטנ"מ 139.

ב־2000 הוקמה היחידה מחדש בביסל"א כיחידה בפיקוד רס"ן שנועדה לספק שירותי הדרכה לצד שירות מבצעי שהפעילה סוללת הוק (סוללה 5721א) וסוללת MIM-104 פטריוט שנקלטה מיטנ"מ 136 שהפכה למסגרת חץ. בפברואר 2003 נקלטו ביחידה שתי סוללות הוק גרמניות שנקלטו עקב מלחמת עיראק.

בפברואר ב־2012 מונה סא"ל לירן כהן כמפקד הגדוד במסגרת המרתו לגדוד כיפת ברזל, ובדצמבר 2012 חדל מלשמש גדוד פטריוט. ב־24 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, רשם הגדוד הפלה מבצעית ראשונה כגדוד כיפה בהגנה על אילת כאשר יירט רקטה ששוגרה מסיני לעבר העיר.

ב-24 באפריל 2017 לאור ההחלטה להקים את גדוד 137 מחדש כגדוד כיפת ברזל שני האחראי על הגזרה הצפונית, עזב הגדוד את ביסל"א. בספטמבר 2017 נפתח הגדוד מחדש כגדוד "כיפת ברזל" הצפוני וכאחראי על כיפה ימית.

במהלך מבצע בית הקלפים ב־10 במאי 2018 יירט הגדוד 4 מתוך כ־20 טילים איראניים ששוגרו לעבר קו המוצבים הקדמי ברמת הגולן. היה זה היירוט המבצי הראשון של הגדוד כגדוד כיפת ברזל. בספטמבר 2019 נקלטה סוללת ארבל בגדוד.

מפקדי גדוד 137

מפקד	תקופת כהונה	הערות
כיחידת הוק
סרן צבי קדמון	1965–1966	סוללה ביטנ"מ 136
רס"ן ברוך דינור	1966–1968
רס"ן יאיר חכם	1968–1971
רס"ן זאב שריג	1971
רס"ן דב דותן	1971–1973	היחידה נסגרה עם סיום כהונתו
רס"ן יהושע צורי	1977–1981	היחידה נפתחה ונסגרה
כיחידת הדרכה בביסל"א
רס"ן קובי מאל	1999–2003
רס"ן חמי בראל	2003–2004	לימים מפקד בית הספר להגנה אווירית
רס"ן טל כדורי	2004–2006
רס"ן גרשון זלוטניק	2006–2008	לימים מפקד כנף 168
רס"ן אדיר ברמי	2008–2010
רס"ן קובי רגב	2010–2012	לימים מפקד בית הספר להגנה אווירית
סא"ל לירן כהן	2012-2014	לימים מפקד בית הספר להגנה אווירית
סא"ל דדי מאירי	2014-2106
כגדוד כיפת ברזל צפוני
סא"ל יוני גרינבוים	2016 - 2018	במהלך כהונתו הוסב הגדוד לגדוד כיפת ברזל צפוני
סא"ל עמוס ג'רבי	2018 – 2020
סא"ל מאור גבריאל	2020 – 2023	מפקד הגדוד במבצע שומר החומות; לימים סגן מפקד המערך
סא"ל איתמר עבו	2023 – 2025	מפקד הגדוד במהלך מלחמת חרבות ברזל
סא"ל אבירם טובלי	2025 -

גדוד 138

סמל גדוד 138 עד 2024

סמל הגדוד 138 מ-2024

גדוד 138 הוקם בפברואר 1965 עם הגעת טילי ההוק לארץ. היחידה נקראה יטק"א (יחידת טליל קרקע-אוויר) 138 ושכנה בביסל"ט 21. בפברואר 1969 קלטה היחידה סוללה שנייה ובינואר 1971 נקלטה סוללה שלישית כסוללת מילואים

היחדיה רשמה הפלה ראשונה ב־21 במאי 1969, כאשר סוללה א' שהייתה פרוסה בבלוזה הפילה מיג-21. בקרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969 הפילה הסוללה בפריסתה בבלוזה שני מטוסים מצריים, בהם סוחוי Su-7 אחד מטוס נוסף, סוחוי Su-7 או מיג-21. סוללה ב' של היחידה יירטה מיג-17 ב־21 באפריל 1970.

בתקיפות האוויריות של חיל האוויר הסורי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים הפילה סוללת הגדוד שהוצבה ביב"א 506 סוחוי Su-20 סורי שניסה לתקוף את היחידה והביא להנסת שאר הרביעייה. ב־21 באוקטובר הוקמה סוללה רביעית ליחידה על בסיס ציוד שהובא במבצע ניקל גראס. הסוללה פרסה בתחילה במפרץ חיפה, והועברה ב־27 באוקטובר למרחב יב"א 511 וב־30 באוקטובר הועברה לצורך הידוק הכיתור על הארמייה השלישית המצרית למעבר המיתלה.

היחידה שויכה לאגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975.

ב־1981 הועבר ליחידה פלגה מיטנ"מ 139 שהפכה לסוללה ה'.

ב־31 באוגוסט 1982 השתתפה היחידה במבצע גוזל, בו סוללה שהוצבה בג'בל בארוכ הצליחה ליירט מיג-25 שטס בגובה רב. המיג נפגע על ידי טילי ההוק ולאחר שאיבד מגובהו השלימו את היירוט מטוסי F15 מטייסת 116.

ב־1993 קלט הגדוד סוללת יהלום (MIM-104 פטריוט) ראשונה.

ב־2007 הפכה היחידה מיטנ"מ לגדוד.

מ־2013 עד ערב מבצע צוק איתן עסק הגדוד בקליטת סוללות יהלום גרמניות והוצאת מערכת ההוק משירות. ב־14 ו־17 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן יירט הגדוד שני כטב"מים ששוגרו על ידי חמאס על ידי טילי פטריוט.

הגדוד רשם לזכותו מספר הפלות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה של כלי טיס של חיל האוויר הסורי שחדרו לרמת הגולן. ב־23 באוגוסט 2014 יירטה סוללת בירייה של הגדוד סוחוי Su-24, וב־31 באוגוסט 2014 יירט הגדוד כטב"ם סורי. כטב"מים נוספים יורטו על ידי הגדוד ב־27 באפריל, 19 בספטמבר ו־11 בנובמבר 2017, וב־11 ביולי 2018. ב־24 ביולי 2018 יירט הגדוד מטוס סורי (סוחוי Su-22 או סוחוי Su-24).

במהלך מלחמת חרבות ברזל ביצע הגדוד 9 יירוטים. בעקבות סגירת מערך היהלום ב־2024 הוסב הגדוד לגדוד כיפת ברזל.

מפקדי גדוד 138

מפקד	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערות
מנחם מצא	מרץ 1966	דצמבר 1967
מנחם אבן	ינואר 1968	נובמבר 1971
עמרי יחיאל	נובמבר 1971	מאי 1972
איתן יריב	מאי 1972	יוני 1974	לימים מכהנ"ם, מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
אורי רם	יוני 1974	אוגוסט 1976	לימים מכהנ"ם
אלחנן משי	אוגוסט 1976	מאי 1979
יצחק (צקי) בירן	מאי 1979	ספטמבר 1982	לימים מכהנ"ם
זאב צוק-רם (ווה)	ספטמבר 1982	אוגוסט 1984	לימים ראש רשות החירום הלאומית וסגן ראש המטה לביטחון לאומי
יעקב מזור	אוגוסט 1984	יוני 1986
חנן ברטל	יוני 1986	יוני 1987
מתתיהו (מתי) רביבי	יוני 1987	אוגוסט 1989
אבי פרידמן	אוגוסט 1989	אוגוסט 1991
אילן ביטון	אוגוסט 1991	יוני 1993	בימיו נקלטה בגדוד סוללת פטריוט ראשונה; לימים מכהנ"ם
פנחס (פיני) יונגמן	יוני 1993	אוגוסט 1995	לימים מפקד אגד צפון
רענן אריזון	אוגוסט 1995	אוגוסט 1997
דורון גביש	אוגוסט 1997	יוני 1999	לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
יריב שנפ	אפריל 2001	נובמבר 2003
קובי מאל	נובמבר 2003	אוגוסט 2005
חמי בראל	אוגוסט 2003	יוני 2007	לימים מפקד בית הספר להגנה אווירית
שבתאי בן בוחר	יוני 2007	ספטמבר 2009
גרשון זלוטיק	ספטמבר 2009	יוני 2011	לימים מפקד כנף 168
אמיר מורנו	יוני 2011	אפריל 2014	במהלך כהונתו נסגר מערך ההוק
רועי כץ	אפריל 2014	ספטמבר 2016
גלעד מלכא	ספטמבר 2016	אוגוסט 2018	לימים מפקד בית הספר להגנה אווירית
יואב ביגר	אוגוסט 2018	יוני 2020
לירן כהן	יוני 2020	מאי 2022
מתן שלום	מאי 2022	2025	מפקד הגדוד במהלך מלחמת חרבות ברזל, במהלך כהונתו הוסב לגדוד כיפת ברזל
תומר סרולוביץ	2025

גדוד 139

סמל גדוד 139 הנוכחי

סמל ישן של גדוד 139

יטנ"מ 139 הוקמה בסיני באפריל 1969, בתחילת מלחמת ההתשה. היחידה הוקמה על בסיס סוללה 137 ב' שפרסה בג'בל אום־מרג'ום להגנת יב"א 511 וסוללה חדשה בראס סודר. היחידה קיבלה אחריות על מערב סיני ממפקדתה בבסיס רפידים, בתוספת סוללה סדירה מיטנ"מ 136 שנפרסה במרחב.

ב־20 ביולי 1969 רשמה היחידה הפלה ראשונה כאשר סוללת ראס סודר הפילה סוחוי Su-7. ב־13 באוקטובר 1969 הפילה סוללת ראס סודר מטוס דרור כתוצאה מזיהוי שגוי, וחמשת נוסעיו נהרגו. ב־10 בינואר 1970 הפילה סוללת ראס סודר שני סוחוי Su-7.

ב־1971 נוספה סוללה ג' ליחידה שפרסה במעבר הגידי.

בערב יום הראשון של מלחמת יום הכיפורים הפילה סוללה של היחידה מסוק מי-8 שנשא כוחות קומנדו מצריים. בנובמבר 1973 נוספה סוללה שהגיעה ברכבת הימית שנקרא 139 ה' ונפרסה יב"א 511. בדצמבר 1973 פרסה פלגה מהסוללה החדשה לבסיס נחשון ופלגה אחת נשארה ביב"א 511. שתי הפלגות פורקו בינואר 1974 והציוד נותר בבח"א רפידים. היחידה הפעילה במהלך המלחמה טילי מרקיז, פיתוח על בסיס טיל הלוז.

ב־1974 הוקמו שתי פלגות מתנייעות ביחידה, אחת על בסיס סוללה 139ג'. ב־1975 הועברה סוללה 139ד' ליטנ"מ 138.

בעקבות הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975 הועברה סוללה א' לנח"ל ים/מחג'ר וסוללה ב' לביר תמדה. לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים ב־1979 פונו אתרים אלה, וסוללה א' הפכה לסוללת בית הספר (5721 א') וסוללה ב' הפכה לסוללה 136ב' בי"ב 503 בבעל חצור. מפקדת היחידה עברה לבסיס איתם. לאחר יציאת כוחות צה"ל מסיני ב־1981 אוחדה היחידה עם יטנ"מ 137 וכללה סוללה סדירה של יטנ"מ 137 במתכים, ושלושה סוללות מילואים, בהן אחת שהשתייכה ל־137. מפקדת היחידה ישבה בדים.

ב־1983 הוקמה פלגה מתנייעת 139 ה'. ב־1993 אוחד אגד נ"מ דרום 170 עם בית הספר לנ"מ, והיחידה הועברה לפיקוד ביסנ"מ.

עם הסבת יחידה 136 להפעלת מערכת חץ ב־1999 הועברו סוללות ההוק שלה ליחידה. עם הארגון של מערך הנ"מ למרך ההגנה האווירית ב־2011 הוכפף הגדוד לכנף הגנת שמיים (168).

עם סגירת מערך ההוק בראשית שנות העשרה של המאה העשרים ואחת הוסב הגדוד ליהלום (MIM-104 פטריוט). בינואר 2021 הועבר סוללה אחת מהגדוד לגדוד 138 ואחרת נסגרה, ובינואר 2022 נסגר הגדוד. הגדוד נפתח מחדש במאי 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל כגדוד כיפת ברזל הרביעי.

מפקדי גדוד 139

מפקד	תקופת כהונה	הערות
סרן עמרי יחיאל	מרץ 1969–פברואר 1971
רס"ן אבי שגיב	פברואר 1971-אוגוסט 1973
אלי ברוך	אוגוסט 1973–מאי 1974
רס"ן יהושע צורי	מאי 1974–מרץ 1975	ממלא מקום
עומרי יחיאל	מרץ 1975–מרץ 1976	כהונה שנייה
רס"ן זאב צוק-רם	מרץ–יולי 1976	ממלא מקום, לימים ראש רשות החירום הלאומית וסגן ראש המטה לביטחון לאומי
סא"ל צבי מאור	יולי 1976–אוגוסט 1978
סא"ל יעקב פלד	אוגוסט 1978–יולי 1980
סא"ל זאב צוק-רם	יולי 1908–יולי 1981	כהונה שנייה
סא"ל שלמה טל	יולי 1981–פברואר 1983
סא"ל דוד גודר	פברואר 1983–אוגוסט 1985
סא"ל גלעד רמות	אוגוסט 1985–ספטמבר 1986	לימים מכהנ"ם
סא"ל אריה פישביין	ספטמבר 1986–יוני 1988	לימים מכהנ"ם
סא"ל מוטי אהרוני	יוני 1988–יוני 1990
סא"ל אביב כנען	יוני 1990–יולי 1992
סא"ל שלמה (סמי) כהן	יולי 1992–אוגוסט 1994
סא"ל שי סרוגו	אוגוסט 1994–מאי 1997
סא"ל חיים מוריה	מאי 1997–מאי 1999
סא"ל יואב אתגר	מאי 1999–אוגוסט 2001
סא"ל עידו אריזון	אוגוסט 2001–אוגוסט 2003
סא"ל שלום ערבה	אוגוסט 2003–יולי 2005
סא"ל נועם אינצינגר	יולי 2005–מאי 2008
סא"ל אורי אייל	מאי 2008–אפריל 2010
סא"ל אבי חדידה	אפריל 2010–אוקטובר 2011
סא"ל אדיר ברמי	אוקטובר 2011–אוקטובר 2013
סא"ל קובי רגב	אוקטובר 2013–יולי 2015	לימים מפקד ביסל"א
סא"ל איתן בירן	יולי 2015–אוגוסט 2017
סא"ל רז נחום	אוגוסט 2017–אוגוסט 2019
סא"ל שחר נתנאל	אוגוסט 2019–מרץ 2021
כגדוד כיפת ברזל
סא"ל תום עירוני	ספטמבר 2023

גדוד 946

סמל גדוד 946 של מערך ההגנה האווירית

סמל גנמ"מ 946 כגדוד דרקון

חיילי גדוד 946, 2025

גדוד 946 הוקם ב־1974 גנמ"מ 946 שהפעיל מערכת נשק מסוג MIM-72 צ'פרל (דרקון") שהגיעו לישראל בשלהי הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים. מפקדת הגדוד הייתה בבסיס תל נוף.

ב־6 במאי 1974, במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית, הפילה סוללת הגדוד שהייתה פרוסה בח'אן ארנבה מיג-17 סורי, בהפלה המבצעית היחידה של הדרקון.

ב־1977 הפך הגדוד לגדוד של ארבע סוללות סדירות ועוד סוללת מילואים, כשייעודו הראשוני היה לתת הגנת נ"מ לאתרי חיל האוויר. במקביל הוקם גדוד 5706, כגדוד מילואים חביר לאוגדה, ובו שלוש סוללות.

הגדוד היה חביר לעוצבת הפלדה (162) עד 1998.

הגדוד הורכב מ-4 סוללות: 3 סוללות של צ'פרל וסוללה אחת של סטינגר. ב־1999 הועבר הגדוד לאגד 168, ומחנה הקבע שלו עבר מבח"א 8 לסאסא. הגדוד נסגר באפריל 2003. סוללת ברקן של הגדוד עברה לגדוד 947, וסוללת ברקן נוספת הוקמה בגדוד 66 על בסיס אנשי הגדוד. שני הגדודים קלטו שתי רמיות כל אחת.

בנובמבר 2024 הוקם גרעין הקמה להפעלתו מחדש של הגדוד כגדוד טקטי שיפעל נגד רחפנים וכטב"מים. הגדוד הפעיל גם נשקי לייזר. במאי 2025 הוקם הגדוד מחדש, כשהוא מיועד לפעול תחת אוגדה 91.

מפקדי גדוד 946

מפקד	תקופת כהונה
אלי קינן	1973–1976
יעקב פרץ	1976–1978
משה קליסקי	1978–1982
עקיבא מנחם	1982–1983
אבי בוקק	1983–1984
יוסי הורביץ	1984–1986
אורן מיכאל	1986–1988
חגי איטן	1988–1990
יאיר דורי ז"ל	1990–1992	לימים מכהנ"ם
אבי קרנכל	1992–1994
אודי כהן	1994–1996
אורן ברטל	1996–1999
נעם בן יהודה	1999–2001
צביקה חיימוביץ'	2001–2003	לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
כגדוד הגנה בתווך הקרוב לקרקע
סלבה גולובצ'ינר	2025 -

גדוד 947

סמל גדוד 947 מ-2009 כגדוד כיפת ברזל

גנמ"מ 947, סמל הקודם של הגדוד, עד 2009

גדוד הקלעים 947 הוקם במאי 1974 כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, כגדוד נ"מ טקטי. הגדוד הוקם על בסיס גנ"מ 882, ומחנה הקבע שלו נקבע בקלע שברמת הגולן. הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975. ב־1977 הוסב הגדוד לגדוד "חובט" (M163 VADS).

במהלך מלחמת לבנון הראשונה שימש הגדוד ככוח חביר לאוגדה 36. הגדוד השתמש בחובט גם כאמצעי ללוחמה קרקעית, אך גם הפילה מיג-21 ב־10 ביוני בעין דוחה.

ב־1998 הוסב הגדוד למחבט, מערכת נשק ששילבה תותחי M61 וולקן וטילי סטינגר. בעקבות סגירת גדוד 946 ב־2003 קלט הגדוד סוללת ברקן ושתי רמיות.

ב־2007 נסגרה סוללה ד' בגדוד. במאי 2007 נקלטה בגדוד סוללת עין הסערה (מערכת גילוי של נאוטילוס) מגדוד 947, ובקיץ 2008 עברה לגדוד 136.

במהלך 2009 החל מערך הנ"מ בהקמת צוותי הקליטה למערכת כיפת ברזל, וב-11 באוקטובר 2009 הוחלט להסב את גדוד 947 לגדוד כיפת ברזל הראשון.

בתחילת 2011 הוצבו סוללות כיפת ברזל הראשונות של הגדוד בעקבות הסלמה שהייתה באזור הדרום, כאשר ב-27 במרץ 2011 מוקמה סוללה בבאר שבע וב-4 באפריל מוקמה סוללה באשקלון, זאת אף על פי שהמערכת עדיין לא הוכרזה מבצעית. ב-7 באפריל 2011 הצליחה המערכת ליירט לראשונה רקטת "גראד" שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון. ב-20 באוגוסט 2011 יירטה המערכת 9 "גראדים" מתוך מטח של 11 רקטות שנורה לעבר באר שבע ויישובי הדרום. שתי הרקטות הנותרות התפוצצו בעיר (אחת מהן גרמה להרוג אחד) ב-31 באוגוסט הוצבה סוללה שלישית ליד אשדוד.

מפקדי גדוד 947

שם	תקופת כהונה	הערות
אברהם שגיב	1973-1975	לימים מפקד בית הספר לנ"מ
דב שדה	1975-1976
מאיר און	1976-1978
גיורא צור	1979-1981
זאב צוק-רם	1981-1982
ישראל שראל	1982-1982
איתן סתר	1982-1984
ניסים דהן	1984-1985
שמואל קרא	1985-1987
יאיר דורי ז"ל	1987-1988	לימים מכהנ"ם
אבי קרנכל	1988-1990
יוסף הורוביץ	1990-1991
עדי אבידן	1991-1993
מקס שנקרמן	1993-1995
נועם בן יהודה	1995-1997
גיל שלו	1997-1999
אבי כהן	1999-2001
איציק פאריינתי	2001-2002
יהודה עמוסי	2002-2005
יוני סיידה מרום	2005-2007	לימים מפקד ביסל"א
ארז אלימלך	2007-2009
גלעד בירן	2009	כהונה ראשונה, לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
כגדוד כיפת ברזל
שבתאי בן בוחר	2009-2011	במהלך כהונתו נקלטה מערכת כיפת ברזל לראשונה במערך
גלעד בירן	2011-2014	כהונה שנייה, לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
לירן כהן	2014-2016	לימים מפקד ביסל"א
אלירן גרינברג	2016-2018
ניר טליאס	2018-2020
יהונתן שבתאי	2020-2023
אלעד צינמון	2023-2025
מתן שלום	2025-

יחידות נוספות

כנף 168

ערך מורחב – כנף 168

לאחר מלחמת ההתשה הוקם מנ"מ 168 כיחידת תמיכה לגדודי המילואים בצפון. ב־1975 הפך לאגד נ"מ צפון 168. ב־2011 הפך לכנף הגנת שמיים, וב־2016 הוסב לכנף היערכות.

מהגנ"א 516

מפקדת מערך ההגנה האווירית. הוקמה בדצמבר 1970 בעקבות העברת הפיקוד על מערך הנ"מ לחיל האוויר כמפקדת כוחות הנ"מ.

גדוד קשר 533

ערך מורחב – גדוד קשר 533

גדוד קשר ארצי, עבר למערך ההגנה האווירית ב־2008 עם סיגת בח"א 27 בו שכן לפני כן. שוכן בביסל"א.

ביסל"א 883

ערך מורחב – בית הספר להגנה אווירית

ביולי 1955 הוקם גנ"מ 883, שצויד בתותחי 3.7 אינץ' והורכב מסוללה סדירה להגנת תל אביב וסוללת מילואים להגנת חיפה. כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים הפך הגדוד לבית הספר לנ"מ, שנועד להכשיר את לוחמי המערך. ששת סוללות הגדוד שימשו בסיס לגדוד המילואים 5723 שנועד להגן על נמל התעופה בן-גוריון.

יחידות מילואים

גדוד 203

גדוד 203 החל כגונדה 203 שסופחה לחטיבת גולני במלחמת העצמאות. בשנות החמישים הייתה הגונדה גונדה פיקודית בפיקוד צפון בת ארבעה סוללות 20 מ"מ נגרר. גונדה 203 נלחמה במבצע קדש במסגרת כיבוש עזה תחת חטיבה 11. מפקד הגונדה סרן ירחמיאל עמלי וסגנו מאיר שפינר נפלו בקרב.

בשנות הששים הוסבו גודנות הנ"מ, בהם גונדה 203, לגדודי תנמ"ק. במהלך מלחמת ששת הימים פרס הגדוד להגנה על מתקני המוביל הארצי באשד כינורות. לאחר המלחמה הוסב הגדוד לתותחי 14.5 מ"מ דו\ארבעה קני. ב־1972 הוסב לגדוד מתנייע 20 מ"מ קני בפיקוד מוסה כהן ויועד לחבור לאוגדה 36. ב־21 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הפיל הגדוד שני מטוסי מיג-17 סוריים בח'אן ארנבה.

הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975, והימ"ח של היה בבח"א 21.

ב־2003 הוסב הגדוד לגדוד ברקן בעל 4 סוללות.

ב־2014 הוסב הגדוד להגנה קרקעית של פריסות מערך ההגנה האווירית. הגדוד כפוף לכנף 168. במהלך נגיף הקורונה בישראל השתתף הגדוד בשינוע בדיקות קורונה מנקודות בדיקה למעבדות.

מפקדי גדוד 203

• משה גרינברג
• מוסה כהן – פיקד על הגדוד במלחמת יום הכיפורים
• יפתח (טדי) שמאי – קיבל פיקוד על הגדוד לאחר מלחמת שלום הגליל
• יואב וינקרט
• יואב רזין
• איתן מלצר
• אייל ניסים – פיקד על הגדוד ב־2014 במהלך הסבתו להגנה קרקעית

גדוד 968

גדוד 968 הוקם ב-1972 כגדוד הק"ח (הגנת רקע חילית) בבסיס עציון (כנף 10). במהלך מלחמת יום הכיפורים הגדוד השתתף במרדפים אחר חוליות מודיעין מצריות. במלחמת שלום הגליל ב־1982 סופחה פלוגה אחת של הגדוד לדובר צה"ל וליוותה את הכתבים הצבאיים שיצאו לסיורי שטח. יתר הפלוגות ליוו ואיבטחו שיירות אספקה. הגדוד ביצע תעסוקה מבצעית לא אורגנית ברצועת עזה וביהודה ושומרון. ב־1998 החל הגדוד להשתתף באבטחת פריסות של מערך הנ"מ ותרגילי ג'וניפר קוברה. הגדוד כפוף לכנף 168. במהלך נגיף הקורונה בישראל השתתף הגדוד בשינוע בדיקות קורונה מנקודות בדיקה למעבדות.

מפקדים: סא"ל יואב שניצר (1985–1990), סא"ל חיים כהן (1990–1994), סא"ל חזי גוטמן (1994–1999), אל"ם משה חביביאן (1994–).

גדוד 5729

גדוד 5729 החל כגנמ"מ 5729 והוקם ב־1 ביוני 1977 תחת אגד 168 כגדוד מילואים שכלל שלוש סוללות תותחי 20 מ"מ על גבי נגמ"שי M-113 ("זלדה") סוללה א' הועברה מגנמ"מ 203, סוללה ב' עברה מגנמ"מ 207, וסוללה ג' חדשה. בנוסף הייתה סוללת FIM-43 רד-איי, גם היא על זחלי M-113. ב־1992–1993 הוסב הגדוד לחובט. ב־2000–2001 הוסב הגדוד ל־FIM-92 סטינגר ("ברקן") וצויד להתנייעות בהאמרים. ב־2013 הוסב הגדוד לגדוד הגנה קרקעית ליחידות הפורסות של מערך ההגנה האווירית. הגדוד שייך לכנף 168. במהלך נגיף הקורונה בישראל השתתף הגדוד בשינוע בדיקות קורונה מנקודות בדיקה למעבדות.

מפקדים: דובי רביד (1977–?), אבי להב (?–1993), דובי אמיתי (1993–?), ארגואטי משה, סא"ל רן לוין.

יחידת מגידו 7167

יחידת מגידו 7167 היא יחידת מילואים במערך ההגנה האווירית הממונה על תרגיל ג'וניפר קוברה ועל התיאום עם כוחות ארצות הברית הנפרסים בישראל.

מפקדים: אל"ם פנחס (פיני) יונגמן (עד 2023).

יחידות עבר שפורקו

כנף 167

ערך מורחב – כנף 167

לאחר מלחמת ההתשה הוקם מנ"מ 167 כיחידת תמיכה לגדודי המילואים במרכז. במרץ 1977 הפך לאגד נ"מ מרכז 167. ב־2011 הפך לכנף ההגנה האקטיבית, ונסגר ב־2016.

אגד 169

לאחר מלחמת ההתשה הוקם מנ"מ 169 כיחידת תמיכה לגדודי המילואים בנגב. ב־1975 הוסב לאגד נ"מ נגב 169. בעקבות נסיגת צה"ל מסיני כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים אוחד עם אגדים 170 ו־173 לאגד דרום 170.

האגד כלל את יטנ"מ 139 (הוק) בהגנה על הקריה למחקר גרעיני – נגב, גדוד 955 (40 מ"מ) בהגנה על בסיס חצרים, גדוד 945 (40 מ"מ) בהגנה על בסיס עציון גדוד 40 מ"מ סדיר 945, גדוד המילואים 936 (40 מ"מ) בהגנה צמודה על הכור, גדוד המילואים 832 (20 מ"מ נייח) בהגנה על יב"א 509, גדוד מילואים 37 מ"מ בהגנה על מתקן הדלק בחצרים, גדוד מילואים 895 (37 מ"מ) בהגנה על נמל אילת ומתקני הדלק, וגדוד המילואים 291 (20 מ"מ מתנייע) החביר לאוגדה.

על האגד פיקדו יהודה רווה, דב שדה ואיתן יריב (לימים מפקד מערך הנ"מ).

אגד 170

לאחר מלחמת ההתשה הוקם מנ"מ 170 כיחידת תמיכה לגדודי המילואים בסיני. במהלך מלחמת יום הכיפורים תפקדה היחידה כמפקדה ראשית של יחידות הנ"מ בסיני, ובעקבות כך הוסב לאגד נ"מ סיני 170. בעקבות נסיגת צה"ל מסיני כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים אוחד עם אגדים 169 ו־173 לאגד דרום 170.

ב־1993 אוחד האגד עם בית הספר לנ"מ.

אגד 173

ב־1979 הוקם אגד נ"מ 173 שפעל במרחב שלמה, בהתבסס על יחידות מאגד 167, בהם סוללת הוק של יטמ"מ 136, סוללת צ'פטל של גנמ"מ 946 וסוללות תותחי 40 ו־20 מ"מ. בעקבות נסיגת צה"ל מסיני כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים אוחד עם אגדים 169 ו־170 לאגד דרום 170.

גונדות 204, 205

במהלך שנות החמישים והששים התקיימו גונדות 204 ו־205 שהפעילו תותחי 20 מ"מ.

גדוד 206

גונדת נ"מ 206 הוקמה בשנות החמישים והוסבה באוגוסט 1966 לגדוד 206. הגדוד כלל שלושה סוללות מצוידות בתותחי 20 מ"מ קניים נגררים וסוללת מפקדה. לאחר מלחמת ששת הימים הוסב לגדוד 14.5 מ"מ. קודם מלחמת יום הכיפורים החלה הסבתו לגנמ"מ אך רק סוללה אחת הוסבה קודם המלחמה. הגדוד נועד ליבור לאוגדה 146. בדצמבר 1973 הוסב גדוד 206 לגדוד נ"מ מתנייע. במהלך מלחמת שלום הגליל חבר הגדוד לאוגדה 162. כמו שאר גדודי הנ"מ המתנייעים במלחמה, השתמש הגדוד במערכות הנ"מ ללוחמה קרקעית, אך גם הפילה שני מטוסים סורים במלחמה, אחד מהם על ידי טיל אישי FIM-43 רד-איי ("בזק"), שהפיל מיג-23.

ב־1992 הוסב הגדוד ל-MIM-72 צ'פרל ("דרקון") ו-FIM-92 סטינגר, והגדוד חבר לאוגדה 370. הגדוד נסגר ב־2004, במקביל לנסגירת האוגדה.

מפקדי גדוד 206

• יעקב לוין - מקים הגדוד, פיקד עליו במלחמת ששת הימים
• רס"ן אליהו שרב – פיקד על הגדוד מ־1970 עד אמצע 1973
• ישראל חסון – פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפורים
• סא"ל אבנר גרליץ - קיבל פיקוד על הגדוד בשלהי שנות השבעים, פיקד עליו במלחמת לבנון הראשונה עד מותו ב־1983
• זאב מרגלית
• דב גולן (1992–1996)
• עמי לנדאו (1996–2001)
• יעקב שרעבי (2001–2004)

גדוד 207

ב־1954 הוקמה גונדת נ"מ 207 שכללה שתי סוללות תותחי 20 מ"מ נגררים. במהלך מבצע קדש נפרסה הגונדה יחד עם גונדה 205 להגנת באר שבע באמצע שנות הששים הוסב לגדוד 207. באפריל 1972 החל הסבה לגדוד מתנייע, ונועד לחבור לאוגדה 252. במהלך מלחמת יום הכיפורים נפרסו שתי סוללות להגנת אגד התחזוקה של אוגדה 143 בבסיס רפידים, וסוללה שלישית נפרסה להגן על סוללת ההוק במעבר הגידי. הימ"ח של הגדוד היה בדים שבמישור רותם.

ב־17 באוקטובר 1973 נפרס הגדוד להגן על גשר הגלילים. ב־18 באוקטובר 1973 הפיל הגדוד מסוק מי 8. ב־19 באוקטובר הפיל שני מטוסי מיג-17. ב־21 באוקטובר הפיל הגדוד מיג-17, ב־22 באוקטובר הפיל סוחוי Su-7 וב־29 באוקטובר הפיל מיג-17 נוסף.

במהלך מלחמת לבנון הראשונה חבר הגדוד לאוגדה 90.

ב־1992 הוחלט על פירוק גדוד 291 והפיכת הימ"ח של הגדוד לימ"ח של גדוד 207 שהפך לגדוד 291.

מפקדי גדוד 207

• ישעיהו (שייק'ה) שפיר – מהקמת הגדוד בשנות החמישים עד אפריל 1972
• סא"ל עמוס ארד – מאפריל 1972, כמינוי משני. פיקד על הגדוד במלחמת יום הכיפורים.
• בני כהן – מינוי חירום במלחמת לבנון הראשונה
• גיורא צור (1983–1988)
• יהושע אגסי (1988–1994)

גדוד 208

סמל גנמ"מ 208

גונדה 208 הוקמה בשנות החמישים והפעיל תותחי 20 מ"מ. הגדוד הוקם ב־1966/1967 כגדוד בן שתי גונדות, כל אחת בת 4 סוללות. במאי 1971 הוצאה פקודת הארגון להפיכת הגדוד לגדוד מתנייע החביר לאוגדה 143 והימ"ח שכן במחנה סירקין. במאי 1972 התקיים אימון גדודי במסגרת של שתי גונדות בנות 4 סוללות שהתקיים קודם לכן, ולאחריו הוחלט לארגנם כשלוש סוללות בנות שלושה צוותים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הוצב הגדוד להגן על מפקדת אוגדה 143 בטסה ואגד ארטילרי 214 שהשתייך לה. עם התייצבותה בבוקר 8 באוקטובר רביעיית מטוסי הוקר האנטר עיראקיים תקפה עמדות של הגדוד בטסה. הגדוד שעוד היה בהיערכות לא הגיב. בשעה 17:20 שמונה מטוסי האנטר נוספים תקפו את מפקדת אוגדה 143 וארבעה מטוסים תקפו את סוללת ההוק באבו סמרה. יחד עם שתי סוללות של גנ"מ 935 הפיל הגדוד שני מטוסים כאשר למטוסי חיל האוויר שחגו באזור אושרו שלוש הפלות נוספות.

ב־15 באוקטובר החלה גרירת גשר הגלילים ממרחק 17 ק"מ לכיוון התעלה. מחשש לתקיפות אוויריות הגנו עליו שלוש סוללות מגנמ"מ 208 אליהן צורפה סוללה מגנמ"מ 207. על כל כוח הנ"מ שנע עם הטנקים ציוד ויחידות הצליחה פיקד מפקד גדוד 208 רס"ן ניסן גלעד. בהתקרבם לתעלה חזרה הסוללה מגנמ"מ 207 לשטח החיוני במרחב מוצב "לקקן" וגדוד 208 כולו נערך ב"חצר" שבקרבת מעוז מצמד (דוורסואר).

ב־16 באוקטובר בשעה 11:08 הגיעה לאזור החצר שמיניית מטוסי מיג-17 ותקפה כוחות צה"ל שהיו בדרכם לצליחת התעלה. גנמ"מ 208 הפיל מטוס אחד. ב־17 באוקטובר חצתה סוללה ב' מגנמ"מ 208 את התעלה על גבי תמסחים והתמקמה בגדת התעלה המערבית. ב־18 באוקטובר הפיל הגדוד מיג-21 ומיג-17, וב־19 באוקטובר הפיל מיג-21 נוסף. במהלך המלחמה הפיל הגדוד 11 מטוסים מצריים.

במלחמת לבנון הראשונה נפרסה סוללה ב' באנסאר. הגדוד היה חביר לאוגדה 340 הגדוד נסגר באוגוסט 2001.

מפקדי גדוד 208

• חצרוני (1966/7–1971)
• רס"ן ניסן גלעד (1971–1985; מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים)
• אורי ורון (1985–1990)
• זאב ברנדיס (1990–2000)

גנמ"מ 291

גדוד 291 הוקם כגדוד מתנייע באוקטובר 1972 כגדוד חביר לאוגדה 252, וזאת תחת פיקודו של המג"ד הוותיק ישעיהו (שייקה) שפיר, שפיקד קודם לכן על גדוד 207. ימ"ח הגדוד היה בבח"א 5 באל-עריש.

במהלך מלחמת יום הכיפורים נפרסו סוללות הגדוד במרחב שבין רומני לבלוזה, והגנו על מפקדת אוגדה 162, אגד ארטילרי 215 ומרכזי התחזוקה של האוגדה. ב־10 באוקטובר בשעה 15:20 תקפו שני מבנים עם 12 מטוסי מיג-17 את כוחות צה"ל באזור בלוזה. סוללות גנמ"מ 291 פגעו בשלושה מטוסים, שאחד נפל ושניים חזרו פגועים לנחיתה.

ב־20 באוקטובר, כשהגדוד חצה את גשר הגלילים יחד עם אוגדה 162, הפיל שני טילי קלט. בשעות הבוקר של 21 באוקטובר נכבשה פאיד על ידי כוחות שריון, סיירת מטכ"ל וסוללה א' מהגדוד, שנשלחה להגן על שדה התעופה. חיילי קומנדו מצריים מצוידים במרגמות הסתובבו שם ומדי פעם פתחו באש. לוחמים מהסוללה השיבו באש גם מהתומ"תים. למחרת ב־15:30 הגיחה רביעיית מיג-21 מצרית ושני מיראז' 5 לוביים אשר תקפו מטרות קרקעיות. התפתח קרב אוויר שבמהלכו הופלו שני מטוסים מצריים כששני מיגים המשיכו בקרב. הסוללה הפילה אחד מהם כשהשני הופל על ידי פנטום שחש לאזור.

כוחות הגדוד השתלבו בלחימה בסואץ, כאשר פגזים הקלים אפשרו לו לבצע ירי קל יותר מאשר כוחות השריון בלחימה העירונית.

ב־1992 נסגר הגדוד וגדוד 207 הפך לגדוד 291. הגדוד נסגר ב־2000.

מפקדי גדוד 291

• סא"ל ישעיהו (שייקה) שפיר (1972–1977)
• זאב אטינגר (1977–1981)
• סא"ל אורי צין (1981–1992)
• אילן פורת (1994–?)

גדוד א"א 411

גדוד הנ"מ הראשון בצה"ל הוקם ב־1 באוגוסט 1948 כגדוד א"א (אנטי־אווירי) 1 בחיל התותחנים ולאחר זמן קצר הפך לגדוד 411. הגדוד הפעיל שתי סוללות והפעיל תותחי בופורס 40 מ"מ ותותחי היספנו סוויזה 75 מ"מ. במהלך מלחמת העצמאות נרשמו לזכות הגדוד 6 הפלות. הגדוד פורק ב־1951. גדוד 411 הוקם מחדש בתפקידים אחרים בחיל התותחנים.

על הגדוד פיקד רס"ן טוביה דוסטרובסקי.

גנ"מ 470

גדוד נ"מ 470 הוקם ב־1970 כגדוד מילואים נייח על בסיס ציוד שלל של שבעה סוללות תותחי 37 מ"מ שנועד להגן על בתי הזיקוק באשדוד. במהלך מלחמת יום הכיפורים פרס הגדוד גם להגנת בח"א 3 באל-עריש. הגדוד פורק ב־1985.

על הגדוד פיקד צבי צילקר, במקביל לכהונתו כראש עיריית אשדוד. ב־1984 נועד הפיקוד לעבור ליצחק פרנקל, אך עקב תהליכי פירוק הגדוד הדבר לא התבצע.

גנ"מ 662

גנ"מ 662 הוקם לאחר מלחמת ששת הימים על בסיס של חמש סוללות של תותחי שלל 57 מ"מ ונועד להגנת תחנת הכוח רדינג. הימ"ח ומרכז הקישור היו במחנה סירקין. ב־1983 החל פירוק הגדוד ואיחודו עם גדוד 913 שנגמר ב־1984.

על גדוד פיקדו שמואל גפן (מהקמתו עד 1983) ונחמיה תנא (1983–1985).

גנ"מ 664

גנ"מ 664 הוקם לאחר מלחמת ששת הימים בשנים 1969/1970 בהרכב של שלוש סוללות 57 מ"מ ושתי סוללות 37 מ"מ פרס להגנה על פי גלילות. הימ"ח ומרכז הקישור היו במחנה סירקין. מפקד הגדוד מהקמתו עד 1989 היה יונה בנימיני, כאשר שמואל און קיבל את הפיקוד לזמן קצר עד פירוק הגדוד. הגדוד אוחד עם גדוד 913.

גנ"מ 809

הוקם ב־1970 על בסיס שבע סוללות 37 מ"מ. הגדוד נועד להגן על בסיס דלק חצרים (6830) שתחת מרכז ציוד. הגדוד פורק בנובמבר 1984. על הגדוד פיקדו דויד נהיר ואלחנן אילת (1973–1984).

גנ"מ 832

גנ"מ 832 הוקם באוקטובר 1970 ונועד להגנה על יב"א 509 במצפה רמון. הגדוד היה מצוידב עם הקמתו ב־2 סוללות 30 מ"מ בימ"ח ביב"א. בתחילת שנות השבעים עבר הגדוד הסבה ל־2 סוללות 20 מ"מ נגרר דו קני.

במהלך מלחמת יום הכיפורים נפרסו סוללות הגדוד להגנה על סוללות ההוק, לצד פריסתן ביב"א. ב־20 באוקטובר הפילו סוללות הגדוד במעבר הגידי שני טילי קלט יחד עם גדוד 835.

בספטמבר 1982 הועברו לגדוד שתי סוללות 40 מ"מ מגדוד 945.

מפקדי הגדוד: יעקב בר נר, יהודה פלרמן (עד 1979), צביקה שמיר (1979–1990), ראובן אביטל (1990–1992) וצביקה קורן.

גדוד 835

סמל גנ"מ 835

גדוד 835 הוקם באפריל באפריל 1969 והורכב מ־4 סוללות תותחים 30 מ"מ ונועד להגן על שדה החירום בשדה התעופה ביר תמדה שנועד לשמש שדה אלטרנטיבי לבסיס רפידים, בו שכן הימ"ח של הגדוד. בתחילת 1971 הוסב הגדוד לתותחי 20 מ"מ נגררים. ייעוד הגדוד היה להגן על סוללות ההוק של יטנ"מ 139 במערב סיני.

ב־11 באוקטובר 1973 הפיל הגדוד שנפרס באבו סמרה מטוס מצרי. ב־20 באוקטובר הפילו סוללות הגדוד במעבר הגידי שני טילי קלט יחד עם גדוד 832.

ב־1975 הועבר הגדוד מרפידים לבסיס איתם.

מפקדי הגדוד: רס"ן ניסן גלעד (1969–1972), רס"ן חיים שנהב (1972–?), ציון מנדיל.

גדוד 837

גנ"מ 837 הוקם ב־21 באוגוסט 1970 כגדוד 30 מ"מ נייח, ובתחילת 1971 הוסב ל־2 סוללות 20 מ"מ נגרר. ייעוד הגדוד היה גנה על יב"א 506 בהר מירון בו היה ימ"J היחידה. לאחר מלחמת יום הכיפורים נוספו לגדוד פלגת MIM-72 צ'פרל ("דרקון") וצוות רמית. הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975.

ב־1994 הועבר הגדוד לפיקוד העורף.

מפקדי הגדוד: אריה שביט, גרשון ציפור, תנחום אורן (1982–1990) ומיכאל שרי (1990–1994).

גדוד 852

גנ"מ 852 הוקם ב־5 באוקטובר 1970 כגדוד חמש סוללות 57 מ"מ, שיועד להגן על בתי הזיקוק במפרץ חיפה ועל מפעלי המפרץ. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוסב לגדוד 37 מ"מ. הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975. בפברואר 1982 אוחד הגדוד עם גדוד 853.

באוגוסט 1984 הוקם מחדש עם 3 סוללות 40 מ"מ וסוללת 20 מ"מ להגנת כנף 28.

מפקדי הגדוד: שלמה גבעון, חיים ארוך ושמעון וייס (1984–?).

גדוד 853

בתחילת שנות החמישים פעלה יחידת בלוני נ"מ במפרץ חיפה תחת מספר 853. הגדוד הוקם ב־5 באוקטובר 1970 כגדוד בן 5 סוללות 57 מ"מ שיועד להגנת תחנת הכוח חיפה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוסב ל־37 מ"מ הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975.

ב־1979 הוסב הגדוד ל־7 סוללות 37 מ"מ. בפרואר 1982 אוחד גדוד 852 עם גדוד 853, ומערכות הנשק של הגדוד המאוחד הוסבו בפברואר 1984 מתותחי 37 מ"מ לשתי סוללות 23 מ"מ ושתי סוללות טילים אישיים.

הגדוד פורק ב־1992/1993.

מפקדי הגדוד: רס"ן יובל עמירם (1970–1973), אמנון שור (1973–1992/3)

גנ"ם 881

גנ"מ 881 הוקם ב־1951, יחד עם גנ"מ 882 הסדיר וגדוד המילואים 935. מפקדתו של הגדוד ישבה בתחילה במחנה 137 ליד טירת כרמל, וב־1952 עברה למחנה ג'למה. בשנים 1954/55 מפקדת הגדוד והימ"ח שכנו במפרץ חיפה מול בח"א 21 בתקופה זאת הגדוד היה מצויד גם בתותחים 40 מ"מ 60 L שהוחלפו אחר כך בתותחים 30 מ"מ. בשנת 1956 הפך גדוד 881 לגדוד מילואים. לאחר מבצע קדש הוצב הגדוד להגנה על כנף 1 ובשנת 64 הועברה המפקדה לכנף, והגדוד הפך לגדוד סדיר 40 מ"מ ומילואים 20 מ"מ ו־30 מ"מ. ישב בכנף 1.

ב־1963 נקלטו בגדוד תותח בופורס 40 מ"מ L-70 מונחי מכ"ם שנרכשו מידי צבא גרמניה המערבית.

במהלך מלחמת ששת הימים השתתף הגדוד בהפלת מטוס סורי ב־5 ביוני ובהפלת מטוס טופלוב עיראקי שחדר לישראל ב־6 ביוני. במהלך מלחמת ההתשה פרסה סוללה של הגדוד בראס סודר והפילה סוחוי Su-7 ב־4 ביולי 1967.

ב־24 ביולי 1969 הפילה סוללת הגדוד באום חשיבה סוחוי Su-7.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הפיל הגדוד טיל קלט באום חשיבה.

הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975.

ביולי 1998 הפך הגדוד מגדוד סדיר לגדוד מילואים. במהלך זה נסגר מערך תותחי ה-40 מ"מ, והגדוד עבר הסבה לתצורת "ברקנית" (ברק וכפו"ז (כוונת פשוטה וזולה). לאחר שנה הושבה התצורה הקודמת של ברקן נייח עם צג רמית.

כחלק מסגירת מערך הברקן נסגר גדוד 881 ב־10 בינואר 2005.

מפקדי גדוד 881

• עוזי אורשנסקי
• יוסף שטראוס
• יהודה בירנבאום
• יובל עמירם
• זאב כספין
• מייק זרח
• עוזי מור
• אריה לרר (לפיד)
• יהודה רווה (מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים)
• דב שדה
• עמוס מורד (1975–1977)
• צביקה כהן
• מיקי טל (1977-1979)
• אריה דגון
• מנשה מנשה
• יעקב גורן
• עקיבא מנחם
• סא"ל איציק פלד (אוקטובר 1986–?)
• פיטר טוביה
• יוסי שחר
• מוטי נווה
• גקי חלווה
• צביקה גנצר (1998–2005, כגדוד מילואים)

גנ"מ 882

גנ"מ 882 הוקם ב־1951 כגדוד 20 מ"מ חד קני סדיר, יחד עם גנ"מ 881 הסדיר וגדוד המילואים 935. מפקדת הגדוד ישבה בהרצליה. במהלך מלחמת יום הכיפורים הפיל הגדוד שני מטוסים מצריים.

במשך הזמן התווספו לגדוד תותחים 40 מ"מ L60 ומאוחר יותר תותחי 30 מ"מ עם מזין (שנתגלה כלא שמיש) ולאחר מכן מחסנית.

בתחילת 1962 הוקם רשמית ביסנ"מ 883, וגדוד 882 עבר לבסיס חצור. ב־1964 הוסב הגדוד לתותחים 40 מ"מ L70. במהלך מלחמת ההתשה היו לגדוד 3 סוללות סדירות וארבעה סוללות מילואים. במהלך המלחמה הוקמה בגדוד סוללה 9 שעבדה מול כוחות מיוחדים, שהפכה ב־1972 ליחידה 155.

באוקטובר 1974 הוסב לגדוד מילואים מלא, כאשר חייליו הסדירים של הגדוד הוסבו לגדוד 947.

הגדוד נסגר בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.

מפקדי גדוד 882

בהרצליה

• דוד גורן
• יהושע ברעם
• מרדכי בר מור (פישביין)
• משה ברמן
• משה תמיר
• אריה שפאק (דגן)

בחצור

• אברהם (אברשה) גרנות
• אברהם אורן
• רוניה לפיד
• אבי שגיב (אוגוסט 1973 –?)
• צביקה ארז
• מייק זרח
• משה קליסקי

גנ"מ 884

גנ"מ 884 הוקם ב־1963 במרחב אילת, וכללה שתי גונדות, אחת תותחי שדה 75 מ"מ או 25 פאונד והאחרת תותחי נ"מ 20 מ"מ חד קני. במלחמת ששת הימים פרס הגדוד להגנת אילת. לאחר המלחמה הופקד הגדוד על בח"א 5 באל־עריש, והגדוד שודרג לתותחי 20 מ"מ ובו 4 סוללות בנות 4 כלים. ב־1977 הועבר הימ"ח לבסיס משאבי שדה ואורגן במסגרת של 3 סוללות בנות 3 פלגות בהן 3 כלים. הגדוד פורק ב־1985.

על הגדוד פיקד אייבי מקליס.

גנ"מ 885

ב־1951 הוקמה גונדה 885 1951 כמערכת נ"מ כבדה בתותחי 75 מ"מ תוצרת צרפת מונחי מכ"ם עם שולחן איתור לצורכי חישובים של המצב העתידי, אליו היה צריך לכוון את הפגז על מנת שיפגע במטוס. הגונדה ישבה במחנה 137 (טירת כרמל) כדייר משנה של גדוד 881. פיתוח המערכת שלא נועדה הגונדה התבצע במכון דוד על ידי חיל המדע, אך תוך פחות משנה הוחלט לסגור את הגונדה עקב קשיים טכניים בלתי נפתרים בפיתוח המכ"ם.

ב־25 באוקטובר 1970 הוקם גנ"מ 885 בבסיס עציון. הגדוד כלל 2 סוללות 40 מ"מ ו־3 סוללות 20 מ"מ דו קני נגרר. בעקבות הקמת גדוד 949 כגדוד תותחי 40 מ"מ ייעודי לבסיס עציון ביולי 1971 שונה ייעוד גדוד 885 ובמלחמת יום הכיפורים פרס הגדוד, בתוספת סוללה 20 מ"מ נגרר דו קני מגדוד 883 להגנה על שדה אופיר ועל סוללת ההוק באזור.

לאחר נסיגת צה"ל מסיני הועבר הגדוד להגן על יב"א 503.

בשנים 1992/1996 עבר הגדוד הסבה לחי"ר קל במסגרת פיקוד העורף.

מפקדי גדוד 885

סרן יהודה בירנבאום (גונדה 885, 1951), סא"ל אריה לרר (1970–1975; מינוי חירום במסגר תפקידו כמפקד ביסל"א), דודו דינור (1975–1977), יהודה רווה (1977–1979; מינוי חירום למפקד ביסל"א), חנן פארן וזוהר גרינברג.

גנ"מ 895

הגדוד הוקם ב־1971 כגדוד תותחי 37 מ"מ בהרכב של 3 סוללות כאשר כל סוללה מונה 4 כלים ונועד להגנה על מתקני קצא"א ונמל אילת. ימ"ח הגדוד היה בבסיס עציון.

בנובמבר 1985 הוסב הגדוד לתותחי 23 מ"מ דו קני על צריח ניגרר בהרכב של 3 סוללות ובכל סוללה 3 פלגות ובכל פלגה 3 כלים לצד סוללת 20 מ"מ. הגדוד במתכונתו החדשה ישב במחנה סירקין תחת אגד נ"מ מרכז 167.

הגדוד פורק לאחר 1992/1993.

מפקדי הגדוד: ישראל שוורץ (37 מ"מ), משה ויגדור (23 מ"מ).

יחידת אגרופן 897

סמל יחידת אגרופן

יחידת אגרופן הוקמה ב־1982, אחרי מלחמת שלום הגליל. היחידה נועדה לשמור על כשירותם של טייסי חיל האוויר על ידי בימוי יחידות אויב לצורכי אימונים. בנובמבר 2002 הוחלט על צמצום היחידה כחלק מתהיליכי התייעלות, ובמאי 2003 הוחלט על סגירתה. היחידה נסגרה סופית בערב ראש השנה תשס"ד ויכולותיה הועברו לידי חברה אזרחית אלישרא.

מפקדים: יוסי שטרן (1985–?).

גדוד 913

גדוד 203 החל כגנ"מ 913 והוקם ב־1972 על בסיסי תותחי שלל 37 מ"מ ונועד להגן על תחנת כוח אשכול באשדוד. הגדוד כלל 7 סוללות. במהלך מלחמת יום הכיפורים נפרס הגדוד בבח"א 5 באל־עריש, ולאחר המלחמה עבר הימ"ח לבסיס חצור.

ב־1984 הועבר הגדוד מאגד 167 לאגד 168 והוסב מתותחי 37 מ"מ לתותחי 23 מ"מ. ב־1968 הוסב הגדוד ל-FIM-43 רד-איי ("בזק") והגדוד נבנה מחדש על בסיס כוח האדם של גדודים 662, 664 שנסגרו לצד כוח האדם של הגדוד במסגרת של 3 סוללות הכוללות 3 פלגות כל אחת (36 צוותים), וייעודו היה להגן על תחנות הכוח בחדרה, תחנת הכוח רדינג בתל אביב ומסוף פי גלילות.

במהלך מלחמת המפרץ נפרס הגדוד מעל מחצבות מגדל צדק, וב־1991 פורק הגדוד ובהמשך הפך לגדוד הגנה קרקעית.

מפקדים: רס"ן משה און (1972–1979), בצלאל זינגר (1979–1990), חיים פוזנר (1990–1991).

גנ"מ 935

גנ"מ 935 הוקם ב־1951 כגדוד מילואים. במקור היה גדוד תותחי 20 מ"מ, וב־1967 הוסב לתותחי 30 מ"מ. בתחילת שנות ה־70 הוסב הגדוד ל־4 סוללות 20 מ"מ דו קני נגרר ומשימתו הייתה מתן הגנה נ"מ לבח"א 27. במהלך מלחמת יום הכיפורים הפיל שלושה מטוסים והיה מעורב ביירוט שלושה טילי קלט.ב־1975 הוקם גדוד 5723 שהופקד על הגנת בח"א 27, וגדוד 935 הוסב להגנה על סוללות ההוק בבקעת הירדן.

מפקדים: עוזי מור (1964–1967), אנטול (טוני) אייל (1967–1972), יוסי כהן (1972–?).

גנ"מ 936

גנ"מ 936 הוקם ב־1 במאי 1970 כגדוד מילואים שכלל ל־4 סוללות תותח בופורס 40 מ"מL70, ומאוחר יותר נוספות שתי סוללות נוספות, לצד סוללת מיצפים. הגדוד נועד להגנת הקמ"ג ממחנה דים. באמצע שנות שהבעים נוספה סוללת FIM-43 רד-איי ("בזק") וסוללת MIM-72 צ'פרל ("דרקון") הוצבה תחת פיקודו.

ב־1998 הוסב הגדוד לתצורת ברקן עד אשר נסגר סופית ב־10 בינואר 2005. יחידת הקישור של הגדוד הייתה בפג'ה שבפתח תקווה אך הגדוד היה תחת פיקוד אגד דרום 170.

מפקדי הגדוד: גרישה פוליאקוב, שי רדום, גבריאל קרטיס, נחום אדן, גדעון יקיר ואליעזר פרום.

גנ"מ 945

סמל גנ"מ 945

גנ"מ 945 היה גדוד הנ"מ הראשון שהוקם תחת פיקוד א"א (אנטי־אוויר) ב־1950. הגדוד, שהיה גדוד מילואים, הוקם על ידי העברת גדוד 945 חי"ם ממפקדת מחוז תל אביב לפיקוד הא"א. הגדוד צויד בתותחי 20 מ"מ ומפקדתו שכנה במחנה סירקין.

לאחר מבצע קדש ב־1956 הוקם גרעין סדיר בגדוד והגדוד יועד להגנת בח"א 8. הגדוד כלל תותחי 30 מ"מ לצד תותחי 20 מ"מ. בקרב תל דן ב־13 בנובמבר 1964 נהרג מג"ד 945 רס"ן לואי בורנשטיין ושלושה לוחמים מגנ"מ 881.

ב־1965 הוקמו בגדוד סוללות 40 מ"מ (סדירות).

ב־11 ביולי 1967 הפילו סוללות של גנ"מ 945 שפרס בקנטרה סוחוי Su-7, וב־15 ביולי הפילו שני מיג-17.

ב־1975 הועבר הגדוד להגנת בסיס עציון בעקבות קליטת גדוד MIM-72 צ'פרל בבח"א 8. עד תחילת שנות השמונים הפך לגדוד מילואים.

מפקדים: רס"ן לואי בורנשטיין (1957–1964), אלי ברוך (1965–1967), מייק זרח (1967–?), מאיר שריב, אנטול (טוני) אייל (1972–1975), צביקה ארז (1975–1977), אהרן גליל (1977–1979), יצחק מיכאלי (1979–).

גנ"מ 948

גנ"מ 948 הוקם באפריל 1972 כגדוד מילואים בן שתי סוללות תותחים 20 מ"מ דו קני, כל סוללה שתי פלגות ובכל פלגה 4 צוותים. הגדוד יועד להגן על בסיס פלמחים.

מפקדים: חיים דגן (1972–אוקטובר 1976), יוסי כהן (אוקטובר 1976–יוני 1990), יעקב משה.

גנ"מ 949

סמל גנ"מ 949

גנ"מ 949 הוקם ביולי 1971 להגן על בסיס עציון. הגדוד כלל עם הקמתו 4 סוללות תותחי 40 מ"מ כשלכל סוללה נוספו 2 תותחי 20 מ"מ. לקראת מלחמת יום הכיפורים גדל הגדוד ל־8 סוללות 40 מ"מ כשלכל סוללה תותח 20 מ"מ אחד. בעקבות פינוי בסיס עציון עם פינוי סיני הועבר הגדוד ב־1985 להגנת בח"א 8. ב־1992 העובר הגדוד לפיקוד העורף.

מפקדי הגדוד: יעקב ברנר (1971–1989), ארזי גדעון (1989–1992).

גנ"מ 955

סמל גנ"מ 955

גנ"מ 955 הוקם ב־1966 כגדוד סדיר על בסיס 3 סוללות 40 מ"מ L70 מגדודי המערך שהיו מבצעות תעסוקה מבצעית במתכים.

מיד לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967 הועבר הגדוד לסיני להגנת בסיס רפידים, כשהוא מקבל סוללה רביעית מגנ"מ 881. ב־26 באוגוסט 1967 הפילה סוללה ד' של הגדוד סוחוי Su-7 שניסה לתקוף את רפידים.

ביוני 1969 עבר הגדוד לבסיס חצרים, למרות שמרבית הזמן היה פרוס בסיני להגנה על סוללת ההוק של יטנ"מ 139 בבלוזה ומחנה טסה. ב־20 ביולי 1969 הפילה סוללה ד' של הגדוד מיג-17 בבלוזה, וב־27 ביולי 1969 הפילה מיג נוסף במקום. בקרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969 הפיל הגדוד מיג-17 נוסף בבלוזה.

ב־15 באוקטובר 1980 הוסב לגדוד מילואים בן 5 סוללות.

מפקדים: אברהם גרנות (1966–1968), מאיר שריב (1968–1969), סא"ל עמוס ארד (1969–1972), סא"ל מנשה גונן (1972–),יעקב גורן, צביקה כהן, עקיבא מנחם, דוד דינור, סא"ל אילן גליקסמן (1987–?).

יחידת מחסני חירום 5631

יחידת ימ"חים בסטלה מאריס שהפכה לבסיס אגד נ"מ צפון 168.

גנ"מ 5702

גנ"מ 5702 הוקם ב־1975 כגדוד בן 4 סוללות תותחים 23 מ"מ בהרכב של 3 פלגות בכל סוללה ו־3 תותחים בכל פלגה שנועד להגן על מרחב אילת. בינואר 1985 נסגרה סוללת 23 מ"מ אחת ובמקומה הוקמו שתי סוללות FIM-43 רד-איי ("בזק"). ימ"ח הגדוד היה בבסיס משאבי שדה. ב־1991 אוחד הגדוד עם גדוד 5704 והועבר לפיקוד העורף.

מפקדים: חיים דגן (1975–1986), ציון מנדיל (1986–1991).

גנ"מ 5703

גנ"מ 5703 הוקם כגדוד 20 מ"מ נגרר בספטמבר 1974 ונועד להגנה על שדה התעופה מחניים, מחנה בזק וביריה. בסיס האם היה בסטלה מאריס בחיפה. הגדוד נכלל באגד נ"מ צפון 168 עם הקמתו בסוף 1975. במאי 1985 הוסב לסוללת 23 מ"מ ושלושת סוללות FIM-43 רד-איי ("בזק") ויועד להגנת פריסות ההוק בצפון. במקביל הוקם מחנה הקבע של הגדוד ברמות נפתלי, שישמש לימים את גדוד 66.

מפקדים: רפאל ששונקין (1974–1982), משה אביבי (1982–?).

גנ"מ 5704

גנ"מ 5704 הוקם בפברואר 1977 כגדוד 20 מ"מ נגרר דו קני בהרכב של 3 סוללות בבסיס עציון. עם פינוי הבסיס הועבר בספטמבר 1982 למשאבי שדה. בסוף 1982 הוסב הגדוד למבנה של 2 סוללות 23 מ"מ דו קני נגרר וסוללה 20 מ"מ דו קני נגרר.

גנ"מ 5705

גנ"מ 5705 הוקם ביוני 1975 כגדוד בן 6 סוללות 37 מ"מ כאשר בכל סוללה 4 צוותים שנועד להגנת מסוף הדלק של חברת קצא"א באשקלון. הגדוד נקרא בעיקר לשמירות. הגדוד פורק ביוני 1985.

מפקד הגדוד: אהרון שריג (1975–1985).

גנמ"מ 5706

גנמ"מ 5706 היה גדוד מילואים של מערכת דרקון (MIM-72 צ'פרל) שהוקם ב־1975 בבח"א 8 ולאחר מכן עבר לבח"א 5. ב־1977 הועבר בסיס האם למשאבי שדה והוקמה סוללה נוספת. הגדוד נועד להגן על בסיס רמון ולהיות גדוד חביר לאוגדה 560. הגדוד נסגר ב־2003.

מפקדים: אלי קינן (1975–1977), צבי מאור (1977–1982), אליעז פולג (1982–1983), גדי בן חמו (1983–1996), צביקה ויספלד (1996–2003).

יחידת תחזוקה מרחבית 5720

יחידה 5720 הייתה יחידת תחזוקה מרחבית של אגד נ"מ צפון 168.

גנ"מ 5722

גנ"מ 5722 הוקם ב־1 ביולי 1977 כגדוד מילואים בן 4 סוללות 40 מ"מ תחת אגד סיני 170 שנועד להגנת בסיס רפידים, בעוד הימ"ח היה בבח"א 5. עם פינוי רפידים בנובמבר 1981 שונה יעוד הגדוד להגנה על בסיס עציון והימ"ח הועבר אליו.

מפקדים: שמי צינמון, שמואל קורצוויל, שמי צינמון.

גנ"מ 5723

גנ"מ 5723 הוקם ב־1 במאי 1976 על בסיס סוללות המילואים של גנ"מ 883 שהפך לביסנ"ם. הגדוד כלל 8 סוללות תותחים 40 מ"מ L70 כאשר בכל סוללה 3 תותחים ומעכן. יעוד הגדוד היה הגנת בח"א 27, בעוד הימ"ח היה בהרצליה ולאחר מכן הועבר לבח"א 27. ב־1987 הוסבה מערכת הכינון למערכת כינון ללא מכ"ם – כפוז (כוונה פשוטה וזולה). ביולי 1998 הוסב הגדוד לתצורת ברקן (FIM-92 סטינגר).

מפקדים: אנטול (טוני) אייל (1977–1987), דני ספרן (1987–?), מוטי רסקין.

יחידת תחזוקה מרחבית 5725

יחידת תחזוקה מרחבית של אגד 169.

גנמ"מ 5728

סמל גנמ"מ 5728

גנמ"מ 5728 הוקם בספטמבר 1978 בהרכב של 3 סוללות 20 מ"מ. הגדוד הוקם כתוצאה מכוננות "כד נוזלים" עליה הכריז הרמטכ"ל מוטה גור שחשש מהונאה מצרית עקב ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל. סוללה א' הייתה סוללת המילואים של גנמ"מ 66, סוללה ב' הגיעה מגנמ"מ 206 וסוללה ג' מגנמ"מ 208. הגדוד הוגדר כגדוד חביר לאוגדה 880.

ב־1981 הוקמה בגדוד סוללת FIM-43 רד-איי ("בזק"). הגדוד נסגר ב־1992.

מפקדים: סא"ל מאיר און (1978–?), ישראל שראל, סא"ל זאב (פולי) רונן (1980–).

גנמ"מ 5962

גנמ"מ 5962 הוקם ביוני 1979 והפעיל 3 סוללות 20 מ"מ מתנייע לצד סוללת FIM-43 רד-איי ("בזק"). הגדוד הוקם תחת אגד 167 והימ"ח שלו היה במפקדת האגד במחנה סירקין. הגדוד עבר לאחריות אגד 168 לאחר הקמת מחנה הקבע שלו בנעורה.

באפריל 1986 הוסב הגדוד לחובט וסוללת FIM-92 סטינגר. הגדוד היה חביר לאוגדה 366 במחנה פילון ולאחר מכן לאוגדה 78 בנעורה.

בספטמבר 2000 הוסב הגדוד ל־M-163 מחבט. הגדוד נסגר ב־21 במרץ 2007.

מפקדים: גבי פרץ (1979–1983), דב בהרב (1983–?), אבי רוזנבלט (?–1994), אייל שוורץ (1994–1997), בועז שליט (1997–2007).

ינמ"מ 7298

ערך מורחב – יחידת נ"מ מוצנחת 7298

ב־1992 הוקמה ינמ"מ (יחידת נ"מ מוצנחת) 7298, שהפעילה טילי FIM-92 סטינגר אישיים. היחידה פעלה במחנה סירקין בכפיפות לאגד 167 אך נכללו בפועל באוגדה 98. היחידה נסגרה ב־2014.

לקריאה נוספת

• 70 שנות הגנה אווירית, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יוני 2018 (בערך: 70 שנות הגנ"א)
• דני אשר, ואם יעלו השמיים: סיפורו של מערך הנ"מ הישראלי במלחמת יום הכיפורים, 2023 (בערך: אשר)
• דן ברק (ע), מערך הנ"מ בקרב על המים – עדויות הלוחמים, תחום ההיסטוריה בחיל האוויר והחלל, 2022 (בערך: ברק)
• שימור ותיעוד מורשת מערך ההגנה האווירית (בשמו הקודם מערך הנ"מ), באתר מרכז מורשת והנצחה של מערך ההגנה האווירית
• גנמ"מ 946

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחידות מערך ההגנה האווירית41237546Q134446050