המונח "משכנות הרועים" מפנה לכאן. לערך העוסק במאחז בשם זה, ראו מאחז הבלאדים.
משמאל לימין: האדמו"ר רבי עקיבא רבינוביץ מפוריסוב, האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ ממשכנות הרועים,
הרב אברהם יצחק אולמן, הרב יהודה ניישלאס, הרב יהושע אשר רבינוביץ.
בית המדרש של החסידות במאה שערים
משכנות הרועים היא חסידות-ירושלמית המונה כ-300 משפחות[דרוש מקור] ומשתייכת לעדה החרדית. מרכזה של הקהילה בשכונת מאה שערים בירושלים, ובראשה עומד האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ.
היסטוריה
רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית, נהג למסור שיעורים ושיחות מוסר לקבוצה גדולה מאנשי ירושלים שמוצאם ממשפחות חסידיות ואינם נמנים על קהילה מסויימת. לאחר פטירתו בשנת תשל"ב, ביקשו בני הקבוצה מרבי בנימין רבינוביץ, חבר בית הדין של העדה החרדית ובן אחר בן לרבי יעקב יצחק היהודי הקדוש מפשיסחה, למלא את מקומו במסירת השיעורים.
מאוחר יותר, בשנת תשל"ט, ביקשו בני הקבוצה לפתוח בית כנסת קהילתי, שיהווה מקום קבוע לבני הקהילה שאינם משוייכים לקהילה אחרת. רבי בנימין הסכים לכך בתנאי שימולאו דרישותיו: שתהא הפסקה בין קבלת שבת לתפילת ערבית ללימוד ספרי חסידות, וכן שתפילת שחרית בשבת תתקיים בשעה מוקדמת כל כך שיוכלו להספיק לקרוא קריאת שמע בברכותיה קודם סוף זמן קריאת שמע[1].
בעת היווסדה, הקהילה שכנה בבית הכנסת שהיה שייך לחסידות ויז'ניץ בבתי מילנר (על יד קריית שומרי אמונים), ובהמשך עברה למשכנה הנוכחי בבית הכנסת "קהל יראים" (לשעבר "מארמרושע שוהל") במאה שערים, שהשתייך קודם לכן לנטורי קרתא.
לאחר פטירתו של רבי בנימין בא' בשבט ה'תשס"ב, הוכתר בנו רבי חיים רבינוביץ באופן רשמי לאדמו"ר של החסידות; אחיו של רבי חיים הוכתרו אף הם לאדמו"רים, רבי עקיבא רבינוביץ לאדמו"ר מפוריסוב ורבי מאיר שלום רבינוביץ לאדמו"ר מקאלשין ורבי יהושע אשר לראש החבורות.
שמה של החסידות מבוסס על הפסוק ”אִם־לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים” (מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ח').
פעילות
שני מנהיגי החסידות היו חסידי בויאן, ורבים ממנהגיה מבוססים על חסידות זו.
מלבד מרכזה של החסידות, יש לה בתי כנסת נוספים ברמת בית שמש בשכונת קנה בשם בשכונת נחלה ומנוחה ובשכונת רמת בית שמש ב ובקריית יואל שבארצות הברית; בבית כנסת בקרית יואל, כיהן כרב בנו של האדמו"ר רבי חיים, רבי שאול יצחק רבינוביץ, עד לפטירתובכ"ה בכסלו תשע"ט.
כרב של החסידות משמש הרב יהושע אשר כהנא, נכדו של רבי בנימין רבינוביץ (בן חתנו רבי אלימלך מספינקא) וחתנו של הרב מנחם מונדרר.
הערות שוליים
- ^ בכך הוא רצה ליצור קבוצה מובחרת של אברכים שייענו לדרישותיו הרוחניות.
| חצרות חסידיות
|
| שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
| חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
| חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
| חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
| חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית נדבורנה: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע רבי יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט
|
| חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
| חסידויות ארץ ישראל
|
ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: ר' אשר פריינד • תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
|
| חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|
.png){kind=small}