שיחה:חיבת ארץ ישראל/ארכיון

אריה יונה תודה על הערך הנפלא, שפתיים ישק.

מה השם המקובל יותר בספרות התורנית. אהבת א"י או חיבת א"י. המקורות המצוטטים בערך מדברים על חיבה, לא זה צריך להיות שם הערך?

בעד יוסף יש לשנות את שם הערך לאהבת ארץ ישראל

ג"א מצטרף לדברי ר' יוסף להחליף לחיבת הארץ, כשגור בלשון חכמינו.

שאלתי ואמרו לי שעדיף "חיבת ארץ ישראל"

אינני יודע כיצד משנים

וגם כדאי שיהיה הפניה מאהבת ארץ ישראל לחיבת

בהצלחה

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‏‌‌‌‌‏‎‏‎‏‌‌‌‏‌‏‌‌‌‏ ובעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ ‌אני פותח מחדש את השאלה.

כשאני עובר על הערך אני רואה שיש בו הרבה מקורות על "אהבת ארץ ישראל", ומקומות בודדים על "חיבת הארץ", והרבה תוספות שעצם שיוכם לערך זה גובל במחקר מקורי.

אני רוצה לשנות ל"אהבת ארץ ישראל" ולהשאיר רק את המקורות שקשורים במישרין.

מי בעד שינוי השם ומי נגד

בעד, לשון פשוטה ומצויה יותר, ואם היה חיבת ארץ ישראל לשון המצוי בש"ס ניחא, אבל אינו מצוי כלל.

בעד חזק מאד אבל להוסיף הפניה

הובאו בערך מקורות חשובים, לחשיבות של אהבת ארץ ישראל - למשל הפסוק בתהילים.

אבל האם נכון להגדיר את זה כמצווה, וכאחת משלוש אהבות שנצטווינו עליה, לצד אהבות שהציווי עליהן בתורה מפורש?

לא מצאתי בערך מקור מרכזי [נניח - רמב"ם, שו"ע, מוני המצוות] שהגדיר את זה כמצווה. [הובא אמנם ספר חרדים שכתב את הלשון 'צריך', אבל גם הוא לא מנה את זה שם כמצווה, או כחלק ממצווה, אלא הזכיר את אחרי מצוות לא תעשה התלויות בארץ].

מקורות שהובאו מפסוקים וכדו' לנקודה הזו, נראים לי לא מוכרחים.

ואם כבר מונים אהבות שנצטווינו עליהם, אהבת הגר היא פסוק מפורש בתורה, וצריך למנות אותה.

הערה נכונה מאוד, העירו לי בעוד מקום על כך.

לכן שניתי לגמרי את הפתיחה, על פי ספרו של ר' דוד מן זצ"ל בספרו באר מרים.

כדאי לראות שם, קיים באוצר החכמה, אם יהיה ביקוש נוכל לעלות את זה.

דברים נפלאים שכתב ר' ירוחם ממיר זצ"ל (דעת תורה במדבר עמ' קכ"ד):

הנה שורש חטאם של המרגלים והדור, מצינו בקרא מזכיר עליהם "הארץ אשר מאסתם בה" ומפורש יותר כי זה גרם לענשם מצינו בכתוב (תהלים קו כד) מתחיל באמרו "וימאסו בארץ חמדה" ואשר על כן "וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות" חטאם היה בסוד הארץ...

וכן הוא הענין בסוד ארץ ישראל, ארץ ישראל היא אחת מן המתנות הטובות כתורה וכעולם הבא. ארץ ישראל אלינו היא מעיקרי התורה היא יסוד כל התורה כולה. אמרו חז"ל (כתובות קי) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק עיי"ש וכשדומה כמי שאין לו אלוק הרי שכלום אין לו. יסוד הארץ הוא שישתלם ישראל על ידה בתכלית השלמות, ולא לילך לארץ הנה הוא חלילה כאינו ישראל, כמי שיאמר ישראל אנכי אולם ללא תורה וללא עוה"ב, ודאי הוא כי חסר מכל, וכסוד התורה כן סוד ארץ ישראל אינה מתחזקת אלא ביסורין אינה מתחזקת אלא במסירת נפש אינה מתקיימת אלא כשממיתין עליה, וכשאין ממיתין עליה הנה זה חטא וחסרון כלפי עצם הארץ, הנה זה טענה בעיקר סוד הארץ ומתנתה. כשאמרו ישראל: "למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז", גילה לנו התורה כי פחדתם זו באה מן "וימאסו בארץ חמדה" החומד הארץ אין פחד נגד עיניו, כי מסוד הארץ הוא מסירת נפש ממש גם ליהרג עליה.

יהושע וכלב לא פחדו כלל, כלום לא עמד לפניהם, האמינו וגם בטחו כי ארץ חמדה היא, חמדו את הארץ ואיך יפחדו, וחטא מאיסה בארץ הנה זה חטא בכל מתנת הארץ, כי על כן ודאי אשר אמר "וישא ידו להם להפיל אותם במדבר", באין מסירת נפש אובדים את הארץ, וזה אינו ענין של עונש כשאר עונשים על עבירה שעושים אלא זה חטא וחסרון בעיקר מתנת הארץ, וכאין נתינה איך יקיימו אותה. ואמנם חטא הוא המאיסה בארץ, הנה זה חטא ממש חטא מסוד יצה"ר ככל החטאים וכן אהבתה מצוה ככל מצות התורה.

קיצור הדברים:

א. ממה שהמרגלים נענשו על חטא מאיסת הארץ, לומדים אנו שצריך לאהוב את ארץ ישראל, לא אהבה רגילה אלא אהבה עד כדי מסירות נפש של ממש.

ב. מי שלא אוהב את הארץ, זהו חסרון בכל מתנת הארץ, ויהודי בלי ארץ ישראל, זה כיהודי ללא עולם הבא.

ג. מדברים אלו למדנו שאהבת ארץ ישראל, היא אחת מהיסודות החשובים ביהדות.

בעיקרון, לדעתי, אם רבי ירוחם ממיר ורבי דוד מן סוברים שזו מצווה, אז צריך להופיע בערך שהם כתבו שזו מצווה. אבל לכתוב כעובדה מוסכמת, באופן שמופיע בערך, מתאים לדעתי רק במקרה שמתקיימים שני תנאים - זה מופיע במקור מרכזיים מאוד, [גמרא, רמב"ם, שו"ע וכדו'], ואין על זה חולק משמעותי.

לגבי אהבת א"י כדבר בעל חשיבות - מתקיימים שני התנאים, ולדעתי בכך הערך צריך לפתוח.

לגבי אהבת ארץ ישראל כמצווה, לדעתי לפחות התנאי הראשון לא מתקיים, ולכן זה צריך להופיע בהמשך הערך, בשם הרבנים החשובים שאמרו זאת.

חנניה דבריך קילורין לעיינים. עם זאת סבורני שאין מקום להגדיר מצוה או לא מצוה על סמך רבנים בדורות האחרונים. האחד בעל מוסר והשני ראש ישיבה. גדלותם במקומם מונחית. אבל לא מפיהם אנו שותים. אלא מפי הראשונים וגדולי האחרונים. ובמקום שלא מצאנו אצלם שהגדירו זאת כמצוה אין ענין להגדירה כמצוה על סמך הנלי"ם. [על אף שבאופן אישי הכרתי את ראש הישיבה רבי דוד מן זצ"ל. וספרי רבי ירוחם ממיר מצויים בארון הספרים שלי]

הצדיק המקובל האלקי רבי אלעזר אזכרי זצוק"ל תלמידו של האר"י ז"ל ובעל מחבר השיר "ידיד נפש" כתב בספרו (ספר חרדים בפרק נט על מצות ישוב ארץ ישראל): "וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכייה לדורות יען מאסנו בה. רבי אלעזר אזכרי מביא פסוק מספר תהלים (קו) שמסביר את שורש חטא המרגלים במאיסת הארץ. "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ: וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'".

מה הפתרון? מסביר רבי אלעזר אזכרי שהפתרון הוא "אהבת הארץ": "ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתיב: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" ובהמשך כתוב "אתה תקום תרחם ציון". ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחילת השירה, "ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו'," כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ראש חודש בשמחה רבה ומתחננים לא-ל שאל יגרשנו מעליה".

אריה יונה רגשות מרוממות מתוך שירה ופיוט אין להם ענין בכל הנוגע להגדרת אהבת ארץ למצוה יחד עם המצוות המנויות בתרי"ג.

עליה לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכלל מצוות אהבת ארץ ישראל, היא העלייה לארץ ישראל לבני חו"ל. אף על פי שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מחייבת עליה, היות שהיא מצווה קיומית, מחמת החיבה ואהבה לארץ ישראל צריך כל בן חו"ל לעלות לגור לא"י. כמו שכתב החרדים "צריך כל איש ישראל לחבב את א"י ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו".

היכן מצאת שבעל החרדים הגדיר זאת כמצוה ולא כהמלצה טובה?

ובכלל פיוט אינו תחליף לספרי המצוות.

האם יתכן ובכיה לדורות תהיה על דבר שהוא לא עבירה "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה"

וע"כ שזה מצווה גמורה.

האם יתכן והגאלה תגיע על דבר שהוא לא מצווה ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתיב: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" ובהמשך כתוב "אתה תקום תרחם ציון". כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה"".

נכתב בערך: אהבת ארץ ישראל היא ענף של מצוות אהבת ה', שכן האוהב את ה' אוהב את נחלת ה' את ביתו של ה'.

לדעתי הערך מוטה. וכבר בפתיח מוצג כמצוה שאין חולק בה. בעוד שאר מוני המצוות לא הזכירו ממנה.

חנניהיהודה 2עמוס חדדמוטיאלשרגא דעתכם על הערך?

←

ערך מומלץ

אני מקוה שלא כל הערכים המומלצים מוטים באופן חד משמעי.

שרגא ערך יפה עם הטיות חמורות.

קח עוד דוגמה ממה שנכתב בערך: מצוות ברכת המזון, ענינה להודות על ארץ ישראל, כמו שכתוב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"^[1]. מטרת ההודיה והברכה לעורר את האהבה והשמחה בארץ ישראל.

ברכת המזון מטרתה לעורר את האהבה והשמחה לארץ ישראל או שמא להודות לקב"ה על המזון. וכי בחו"ל לא מברכים?

שאלה נפלאה ששואל הזוהר הקדוש, וראה מה הוא מתרץ...

הטיות כלומר?

כבר פרטתי חלק מההטיות

א. מה שנכתב על סמך דברי החרדים בפיוטו שהיא מצוה. דבר שאינו נכון.

ב. עיקר ברכת המזון נועדה לעורר על אהבת הארץ. דבר שאינו נכון.

ג. להציג זאת כמצוה בין תרי"ג מצוות בעוד לא הוזכר בראשונים אלא במערכה של גאון מדורינו, אינו נכון.

ד. להציג את הרמ"ד וואלי ועוד מפרשים שכתבו על הענין לאהוב את הארץ לא מגדיר זאת כמצוה.

ה. תראה את דברי הטעם שעורר חנניה

לסיכום כל מי שישים עיון קל בערך הנהדר הזה, ישים לב שהוא לא עומד בקריטריונים הפשוטים ביותר של המצאת מצווה.אין צורך למחוקו אלא לעורכו מחדש עם מקורות ועם ניסוח לא מטעה ומוטה.

מורינו שרגא היקר. עד כה לא קבלתי את תגובתך. דעתך חשובה לנו.

א. זה לא רק חרדים, זה רמב"ם מפורש שמעתיק את זה

הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"

מדוע כתב הרמב"ם מעשיות אלו בספר ההלכה שלו וכי איזו הלכה אנו לומדים מכך שגדולי ישראל נישקו לעפר הארץ וחיבקו את אבניה? אלא דבר גדול אנו לומדים מהלכה זו, שיש לאהוב את ארץ ישראל. לא מספיק לגור בארץ ולדעת את ערכה ושבחה, אלא צריכים גם לאהוב את ארצנו הטובה והקדושה

בנוסף ראה כמה ראשונים:

חינוך מצוה ש"מ: אם מכר בית בעיר המוקפת חומה, כיון ששלמה שנה לראשון, הוחלט הבית לשני, מפני שענין מוכר בעיר חומה שהוא מוחלט לשנה, כעין קנס הוא שקנסה תורה למוכר מפני חיבת הארץ, ומכיון שעמד זולתו שנה ראוי הוא שיחלט גם ביד השני.

רבינו בחיי דברים כג, טז: לא תסגיר עבד אל אדוניו. האדון הזה איננו ישראל, ועבד זה ברח מחוצה לארץ לארץ, ואסור להסגירו לידי אדוניו שבחוצה לארץ, וזה משום חיבת הארץ.

אדרת אליהו להמקובל רבי עימנואל חי ריקי בעל משנת חסידים ברכות מד, א: כי הוו אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גינוסר וכו'. אני אומר דמשום רוב חיבת הארץ היו יוצאים מהשואה באכילת פירות המשובחים שבה.

ביאור הגר"א למגילת אסתר ב, ו: אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה אשר הגלה וכו'. בפסוק אמר כאן הגלה ג' פעמים, אשר הגלה מירושלים אשר הגלתה אשר הגלה, להודיע חיבת ארץ ישראל עליו, שבכל פעם חזר לירושלים, והיה נגלה ג' פעמים, וזהו שאמרו בגמרא שגלה מעצמו, כלומר מדעתו, שחזר לארץ ישראל , משום כך נגלה פעם שנית וכן פעם שלישית.

וראה את התשובה של הבן איש חי מובא בסוף הערך.

ב. עניתי לעיל שהזוהר שואל זאת. וראה רמב"ן על התורה שמפורש מסביר כך.

ג. בספר 'עבד המלך' למד מצווה זו מהכתוב (שמות יג): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְדֹוָד אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: רש"י: "ונתנה לך - (מכילתא) תהא בעיניך כאלו נתנה לך בו ביום ואל תהי בעיניך כירושת אבות". מכאן למדנו שצריך שהארץ תהיה חביבה בעיננו תמיד.

ד. זה לא עניין, זה דבר שבו תלויה הגאולה, כך גם מפורש בכוזרי.

חינוך מצוה ש"מ: אם מכר בית בעיר המוקפת חומה, כיון ששלמה שנה לראשון, הוחלט הבית לשני, מפני שענין מוכר בעיר חומה שהוא מוחלט לשנה, כעין קנס הוא שקנסה תורה למוכר מפני חיבת הארץ,ומכיון שעמד זולתו שנה ראוי הוא שיחלט גם ביד השני.

מספיק להעיף מבט על ראיה אחת מתוך מה שכתבת להבין שיש כאן עירוב תחומין בשגגה.

החינוך מנמק בטוב טעם את המצוה של חליטת הבית ותולה בחיבת הארץ. וברור שאין בכך להגדיר את חיבת הארץ למצוה בפני עצמה!

חברים אשמח אם מישהו ניטרלי יעבור על הטענות שלי ושל חנניה כנגד הערך הנהדר והנחמד של אריה יונה

הערך ראוי למכלול אם כי יש בו פגמים רבים כפי שיבחין כל קורא אובייקטיבי.

יוסף כל הכבוד על העריכה המקצועית. אם כי יש עוד מה לערוך.

נכתב בערך:

מקורות למצווה

• בתהלים^[1] נאמר "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". למדנו מכאן כותב החרדים^[2]: שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו.
• בתורה מצאנו עונש גדול מאוד בחטא המרגלים על הוצאת דיבה על א"י. מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את א"י, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע^[3].
• התורה כותבת (במדבר לו, ט): "ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל". הלשון ידבקו בא להורות על עניין זה שעם ישראל צריכים להיות דבוקים בארץ, מלשון "ודבק באשתו" והיינו "דבקות נפשית"^[4].
• התורה משבחת ומחבבת בעיננו את ארץ ישראל, כמו שכתוב: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים פרק ח): המשמעות הפשוטה העולה מהפסוקים, שהתורה מחנכת אותנו לאהוב את ארץ ישראל ומתוך כך להודות לה' עליה^[5].
• חמשה בנות זכו להכתב בתורה שלוש פעמים, וזכו ליתר פרשת נחלה בתורה, וזכו לדבר נדיר שהקב"ה הודה לדבריהן כמו שכתוב "כן בנות צפלחד דוברות". במה זכו אותן בנות יותר מכל בנות ישראל? מה הייתה מעלתן? אומרים חז"ל: "שהיו מחבבות את ארץ ישראל" ללמדנו עד כמה חשובה אהבת הארץ^[6].

בעל החרדים לא מסיק שזו מצוה. כך שהבאת הדברים תחת הכותרת "מקורות למצווה". היא מטעה.

בנוגע להוצאת הדיבה. וההסקה "מכאן למדנו שיש עלינו מצוה גדולה לאהוב את ארץ ישראל עד שלא נרצה לראות בה דבר רע". אפשר להסתייג. יש הבדל בין להוציא דיבה ובין חובה ומצוה של אהבת הארץ. חידוש גדול חידש הרב מן. ואין לכתוב את הדברים כמוסכמה פשוטה. אלא להוסיף יש שלמדו וכו'.

בנוגע לדברי הרמ"ד כנ"ל אין להם ענין עם הגדרת המצוה. וזו הטעיה בשגגה להביא את הדברים תחת הכותרת מקורות למצווה.

בנוגע לפסוק כי ה' אלקיך וכו'. זו גם הטעיה והבנה של בעל דבר לפרש את התשבחה שמרעיפה התורה על ארץ ישראל כחובה ומצוה לאדם הפרטי.

בנוגע לבנות צלפחד ציין לדברי רש"י במדבר. ובעיוני ראיתי שלא דקדק לגמרי.

איך זה עכשיו?

אריה יונה, יצרת כאן ערך עצום ונפלא, כל כל כל הכבוד!!! יצירת מופת!!! שים לב שלאומר שזה יסוד למצוות זה יותר להגדיל את הדבר מלאומר שזה רק מצווה מסיימת (או ענף מצווה). יסוד זה מושג גדול ורחב המשמש כיסוד שורש וטעם למצוות רבות. מעיין מה שכתב רבי חיים ווטאל על 'מידות' שזה לא מצווה אלא יותר גדול ממצווה זה שורש למצוות רבות. זכור לי שהגר"א כתב על בהרחבה על נושא זה של "מצוות שורשיות" שהם השורש למצוות רבות.

כל הכבוד ליוסף על העריכה הנפלאה בהתיחס להערות הנכונות שהזכירו כאן. וכל הכבוד לאריה יונה על היצירה בכללותה.

חזק, ואחרי ככלות הכל, אבהיר שלא ערכתי כלום בערך מלבד הגהות כתיב ותקלדות, בו"ה.

רבינו שרגא הודיתי ליוסף שערך כמעט מחדש -בצורה מדויקת ונכונה מבלי לסטות מאמיתות הדברים כפי שאפשר לראות בהבדל הגירסאות.

תודה לכל העורכים, פשוט נפלא.

כל הכותרות והסדר, העתקתי אותם גם למחשב שלי.

לדעתי הפתיחה צריכה להיות אם יותר רגש, לא כמו ערך מהגמ' של "יאוש שלא מדעת"

לדוגמא: אחד מהערכים המקודשים של העם היהודי במשך כל הדורות היה החיבה לארץ ישראל. יהודים צדיקים היו קשורים בכל נימי נפשם לארצנו הקדושה, והשתוקקו תמיד מתוך התעוררות של געגועים חזקים לעלות ולהתיישב בארץ.

אריה יונה למה לא כמו ערך מהגמרא של "יאוש שלא מדעת"? התרגשות ו"סופרלטיבים" אין להם מקום בדרך כלל באנציקלופדיה.

צודק במאה אחוז. ומשום מה עינים להם ולא יראו איך שערכיו מוטים או מיותרים [במקום לכתוב בערך אחד כוללני] אבל זה מה יש

לפי השמועות, הביע הרב זלמן נחמיה גולדברג תמיכה בפעילות האגודה, וכן רבי נתן רוטמן. רבי מאיר מאזוז נפגש עם חברי האגודה ותמך בפעילותם, ואף הביע את רצונו להשתתף בועידה השנתית של האגודה, אולם הדבר לא התאפשר מסיבות טכניות. בגלוי הביעו את תמיכתם רבי יואל שוורץ, רבי יצחק ברנד, רבי מנחם מנדל טוביאס, רבי מרדכי שריקי ראש מכון רמח"ל והרב עובדיה בן הרב יעקב יוסף. רבים מזהים את העמדות המובעות בעלון עם דעותיו של רבי יצחק שלמה זילברמן, ורבים מבני קהילתו נמנים על כותבי העלון ופעילי האגודה.

סליחה כל הקטע האחרון לא ראוי להכלל במכלול. על סמך שמועות?!

מכיון שאני די חדש כאן אשמח לקבל ממכם הכוונה. אני ערכתי את הקטע של ארגון נחלת ה' והוספתי שהוא זכה לתמיכתו של רבי חיים קניבסקי, וכן מחקתי את הכותרת התנגדות לארגון הנ"ל, את העריכות הללו עשיתי לאחר המידע שקיבלתי מבעל הגליון שאמר לי שהוא קיבל תמיכה מרבי חיים קניבסקי וכן שלא היה לו שום התנגדות מאף רב חרדי. ולאחר מכן אחד העורכים שיחזר שוב את "טענות המתנגדים" שכפי הנראה זה הוא, אבל לא ידוע על מישהו בעל שיעור קומה שמתנגד, נכון אמנם שגם מה שכתבתי על תמיכתו של רבי חיים קניבסקי אין לה מקור שאפשר לציין אליו ולכן הוא הוסיף בצדק דרוש מקור, אבל אני סבור שלכתוב טענות המתנגדים על סמך תחושה אישית אין לזה מקום. אלא אם כן באמת ידוע לו על מישהו שמתנגד ואז הוא מוזמן לרשום את שמו. שוב, אני לא מספיק יודע מה נכון לעשות כאן ואשמח לקבל ממכם הותיקים הכוונה. תודה רבה.

בנוגע לאי התנגדות כנגד הארגון.

פשוט מאד משום שהארגון הוא אפילו לא נחשב לארגון קיקיוני. בשונה מקדושת ציון שהתפרסם ברבים וזכה לביקורות קטלניים.

מה זה משנה מה הסיבה, לא התכוונתי לשכנע אותך משהו לגבי הארגון, השאלה אם אפשר לכתוב במכלול שיש התנגדות שלא קיימת.

כל עוד אין מקור חיצוני המאמת שהרב קנייבסקי נתן את תמיכתו הרי שמדובר בהשערה ומטה מכך.

מכלולאים פעילים‌‌‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‎‎‏‎‌‏‎‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‏‎‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ מי שיכול להביא מקור למתנגדים לארגון נחלת ה' ומקור לתמיכת הרב קניבסקי בו.

אולי במקום להמציא התנגדויות על סמך תחושות, נכון יותר לנסך דבר מוסכם ברוח המשפט הבא: העלון עוסק ביקרת מצוות יישוב הארץ, נושא שבגלל התנגדות לציונות אינו מדובר ומובלט במערכות החינוך ובהשקפה החרדית הקלאסית. העלון טורח להביא ביסוסים לגישתו מדמויות רוחניות מפורסמות מן המיינסטרים החרדי, ועם זאת הינו ייחודי בגישתו.

הסר

בערך הארוך, יש קטע בן שתי שורות המסקר את "אגודת קדושת ציון" עם הפניה לערך מורחב על האגודה. אתמול הוסיף ילקוט השבעתי אתכם פירוט על עורך העלון, ומי היו רבותיו. אני הסרתי את ההוספה ונימקתי בתקציר העריכה "אין צורך להיכנס לרזולוציות דקות בערך זה, מקומם בערך המורחב" - הרי אם נעמיס פרטים כאן כבר לא יהיה צורך בערך נפרד על האגודה! קובנא שיחזר אותי וכתב בתקציר העריכה "השחתה". ואני אשאל 2 שאלות:
1. האם הגירסה היציבה עומדת לצידי?
2. האם ראוי לכנות עריכה מנומקת בשם "השחתה"?

הוא הוסיף כמה מילים בודדות שמזכירות שעורך העלון הוא תלמיד של מאיר כהנא וזה נחוץ להציג מי ומי ההולכים, גם בנציון עבר על זה והבין שזה מידע שאמור להיות גם בערך הנוכחי, כנ"ל אנוכי הקטן, ולכן אני חושב שזו השחתה מסויימת.

זה שאתה או מישהו אחר חושבים אחרת ממני - לא הופך את עריכתי ל"השחתה". נשאל את מפעילי מערכת: האם העריכה שלי נחשבת להשחתה?

ולגופם של דברים - מקריאת הערך אגודת קדושת ציון נראה שהאגודה מיועדת לחרדים. לדעתי, אם בשתי השורות המוקדשות בערך זה לאגודה נכתוב רק שעורך העלון הוא תלמיד של הרב כהנא ישתמע מזה כביכול האגודה שייכת לתלמידי הרב כהנא (ייתכן שזה אכן כך, אבל מקריאת הערך על האגודה לא הבנתי שזה כך).

זה ממש לא כך. האגודה פונה לציבור החרדי, ויהודה אפשטיין כבחור צעיר ומתחזק למד אצל הרב כהנא, וכהכרת הטוב בא לאזכרה שנערכה לזכרו. הרבה יותר נכון יהיה לכתוב בערך "העלון יוצא לאור על ידי הרב יהודה אפשטיין מקהילת אדרת אליהו (זילברמן)", ולא כמו שקובנא כתב.

בא לאזכרה ודיבר שם על "מורינו ורבינו" "שראה יותר טוב מכולם" וכו' וכו' אבל הוא לא בהשקפה שלו...

יהודה אפשטיין - מתלמידי המחזור הראשון של ישיבת הרעיון היהודי באזכרה ליום השנה ה25 של מאיר כהנא, סרטון באתר יוטיוב

מורנו ורבנו, האדם הגדול בענקים, שידע לראות יותר מכל אחד בדורות האחרונים - בני ציון זה נשמע לך כמו שניסיתי להציג את זה?!

כמובן שאני בעד הנוסח של קובנא.

יתכן דויד, שאפשטיין עצמו רואה את הרב כהנא כאדם הגדול בענקים, כהנא צדק וכו' וכו'. אבל המציאות היא שהוא לא מזוהה ככהניסט מהשורה, ואגודת ציון בוודאי לא מזוהה ברחוב כאגודה כהניסטית. עובדה היא שמשתמש:ילקוט השבעתי אתכם טרח לכתוב מאמר באתר ילקוט השבעתי אתכם ה"מסיר את הלוט" מעל פני האגודה, ומגלה לנו מהם המטרות האמיתיות של האגודה... וגם כאן השבעתי אתכם הוסיף את עובדת היות אפשטיין תלמיד של הרב כהנא במטרה להשמיץ את האגודה כולה, בתקציר העריכה הוא כתב: "ציון מי הקים את קדושת ציון ואצל מי למד" ולמעשה הוספה כזו מעוותת וטענת כביכול קדושת ציון היא אגודה כהניסטית... כפי שכתב משתמש:מקור האמת, אין סיבה בקטע קצר זה להוסיף מי היו רבותיו של עורך העלון, אם זה לא משקף את מהות האגודה כולה.

לדעתי אין אפשרות שהשקפת עורך העלון לא משפיעה על האגודה, ובאמת באופן "מפתיע" היא עוסקת בדברים הקשורים לציונות...

גם אם זה משפיע, מכיוון שהאגודה לא נתפסת ברחוב כאגודה כהניסטית הרי שלסקר אותה כך זה חטא לאמת.

איננו יודע לגבי כהניסטית אך אני יודע לגבי ציונית, וכשהרב של העורך הוא תלמיד של כהנא - זה אומר גם על ציונית - וזה חשוב.

יש במכלול הטיה חמורה של קנאים וסיקריקים נגד כל דבר שבקדושה.

מתייג למשל את עמוס חדד.

בני ציון, הייתי בחופשה מכלולאית וקשה לי קצת לקרוא את כל המלל כאן, אשמח לסיכום הבעיות וההצעות לפתרון.

נשמע שאתה מבין בעניין, ואם כך אני השתכנעתי. אם השקפתו אינה דומה לכהנא - אני מסכים לנוסח שלך.

ג"א מצטרף.

דבריך דברי טעם

א. זאת ודאי לא השחתה, וכדאי להיזהר במילים כאלו.

ב. זאת גם ממש לא עריכה משנית.

ג. הגרסה היציבה היא כמובן לפני ההוספה שקרתה לפני כמה ימים ויצרה חוסר יציבות.

ד. לדעתי דוקא כדאי לרשום זאת, וכדי שלא יתבלבלו כדאי לרשום שהיא מיועדת לחרדים.

בשביל מה צריך הפניה לערך מורחב, אם נכתוב את הכל פה?

אתה ודאי צודק ולכן צריך להחליט מה כן ומה לא - לדעתי דבר כזה שמראה משהו על ההשקפה של כל הארגון - חשוב.

הוספתי שגם דעתו היא לגבי כניסה להר הבית מתוך האתר אקטואליק ושוהא 'הפעיל החרדי של תנועת כך', בין היתר הוא מחזור ראשון של ישיבת הרעיון היהודי, אלו עובדות שאינם מנסים להסתיר... אזי שבפועל קדושת ציון הוקמה ע"י תלמיד של הרב כהנא כדי להחדיר את הרעיונות של הציונות בציבור החרדי

זה שקר כמובן. אגודת קדושת ציון קמה כדי להחדיר את הרעיונות של התורה במדינה החילונית.

אני שם לב שאתה מגיב בצורה חריפה לדברים, אבל אלו הדברים שנאמרו על ידו, ולא לפי השערה...

וגם הטענה שלך לא הגיונית, כי אילו הם היו רוצים כדבריך 'להחדיר רעיונות של תורה במדינה חילונית' הם היו צריכים להפנות את משאבי הפרסום שלהם לציבור החילוני, ולא לנסות "לחנך" את הציבור החרדי, בדעות של תנועת המזרחי

אם המדינה היא חילונית ולא יהודית (כי אין דבר כזה יהדות חילונית או יהדות רפורמית, כי יהדות היא יהדות, ולא משמשת כמצע לנטע זר), אז צריך להתייחס לכך בהתאם

האגודה טוענת, שעל הציבור החרדי לדרוש חיים של תורה במדינה. אל לנו להתעסק עוד עם זוטות של תקציבים, שעל זה קמים ונופלים ממשלות וכנסות, אלא עלינו לדאוג למהות - חיים רוחניים של אומתינו על אדמתה.

לגבי התוספת שלך לערך - זה כמובן לא קשור לערך זה, תוכל להוסיף את דעות הרב אפשטיין לערך על הרב אפשטיין, כאן מדובר ב"אגודת קדושת ציון" ומטרתה היא כפי שכתבתי.

אינני מבין את המהומה הזאת א. מצידי שגם יוכנס על הערך של יהודה אפשטיין, אבל גם שיופיע כאן, כי הוא באמת הקים ועומד ומפעיל אותה

ב. שאתה אומר "שעל הציבור החרדי לדרוש חיים של תורה במדינה. אל לנו להתעסק עוד עם זוטות של תקציבים, שעל זה קמים ונופלים ממשלות וכנסות, אלא עלינו לדאוג למהות - חיים רוחניים של אומתינו על אדמתה" כוונתך ו/או כוונת יהודה אפשטיין ו/או קדושת ציון היא לומר לרבנים של אגודת ישראל ולש"ס "אנחנו ננהל את הציבור החרדי יותר טוב ממכם, כי אתם רק מתעסקים ב"זוטות של תקציבים"... ובשביל לעשות כך אזי 'קדושת ציון' אומרת לציבור החרדי עזבו אתכם מגדולי ישראל, כי הם לא מתעסקים במהות החיים שלנו כאן בארה"ק.... האם זה מה שובן מדבריך, אם לא נא תקן אותי

ג. יהודה אפשטיין הוא פעיל של תנועת כך ובוודאי מצביע למפלגת עוצמה, אזי שהוא בעצם מנסה למשוך קולות מהציבור החרדי להצביע בבחירות למפלגת עוצמה, ע"פ ההבנות שמופיעים בקדושת ציון, ג. ישנה מטרה גלויה, אבל כמובן ישנה גם מטרה סמויה, ועל זה אפשר ללמוד ממי שעומד מאוחרי קדושת ציון (וככל הנראה ציינתי אותה בסע' ב')

ילקוט - כל זה לא רלוונטי כרגע. גם מה שהוא מצביע לא רלוונטי.

אתה זה שהזכרת ענייני תקציבים, אזי שהתכוונת לענייני מפלגות...

א. סלח לי אבל אתה צריך להבין מה עומד מאחורי מה שאתה כותב ולא אח"כ לבוא ולתקוף אותי, אני רק משיב לדבריך לפי מה שאתה כותב

ב. אז העריכה נשארת על כנה, ולא משתנה, דהיינו שמי שהקים את אגודת קדושת ציון הוא יהודה אפשטיין הוא פעיל של תנועת 'כך' בציבור החרדי (זה נשמע בעצם ש'אגודת קדושת ציון' היא בפועל אחת מהזרועות של תנועת 'כך' אם חושבים על זה)...

אתייחס כעת רק לגופו של עניין (אולי בהמשך ארחיב): אתה מנסה להציג מצג שווא, כביכול "קדושת ציון" היא זרוע של תנועת כך או של עוצמה יהודית. בפועל זה לא כך, העובדה היחידה היא שיהודה אפשטיין למד בישיבת הרעיון היהודי, ותו לא. כלומר אין שום הכרח והוכחה שזו מטרת האגודה; להיפך, בריש גלי מצהירה האגודה כי היא אינה אגודה פוליטית, ומטרתה אידיאולוגית בלבד.

בס"ד ההצהרות שלך לעומת מה שהתפרסם באקטואליק מעידות אחרת...

כתוב במפורש הוא מציג עצמו כפעיל של תנועת 'כך' בציבור החרדי, וגם זה מה שמופיע בסופו של דבר בעלונים שלהם,

נראה שאתה מנסה להתחמק ממה שנאמר על ידו

http://actualic.co.il/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E/

וכאן עוד מופיע שהוא ר"מ בישיבת הרעיון היהודי https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=878471155619016&id=695385327260934

בהתחלה עוד כתבת שהם מנסים להכניס רעיונות של תורה במדינה החילונית, ואח"כ מדבר אתי על הציבור החרדי שמתעסק רק בתקציבי ממשלה... נתתי לך ללכת סחור סחור כדי להגיע שוב פעם לנק' הראשית, והיא שאתה מנסה להתכחש לעובדה שקדושת ציון הם סך הכל סניף של תנועת 'כך'

אינני מבין אתה מנסה לעבוד על העורכים של המכלול ועלי או עליך

הרב יהודה אפשטיין - מתלמידי המחזור הראשון של ישיבת הרעיון היהודי https://www.youtube.com/watch?v=fRhv1qM2nJg

ילקוט בוא נעשה סדר. לא כל מטרות האיש הן מטרות האגודה. אבל ברור שיש קשר - ולכן צריך לתת מידע אנציקלופדי ניטרלי ושהקורא יחליט. לרשום מי היו רבותיו, ונגמר. הכי טוב -תכתוב ערך על יהודה אפשטיין ושם תרחיב כאוות נפשך, ומי שירצה יכנס שם לראות.

חבל על הדיון הבלתי נגמר

דויד בא ונעשה סדר, לחוסר סדר שלך

מי שהקים את 'קדושת ציון' זה יהודה אפשטיין והוא תלמיד של הרב כהנא והוא ר"מ בישיבת הרעיון היהודי... אז הקמתה של האגודה הנ"ל היא למטרות האלו, אז נא לא לנסות להעלים מידע מהציבור, מידע שהוא אנציקלופדי וניטרלי ... אז נא להחזיר את התמונה הנ"ל, ולא לנסות להוריד אותה שוב, כי ככל הנראה יש לך אגנדה להסתיר את זה מהצבור.

חושב שאמרתי כבר את דעתי בהודעה הקודמת, תקרא שוב ותבין שאיני בעד להסתיר כלום.

את התמונה אמנם לא אני הסרתי, אבל ברור שאין מקומה במכלול, זאת אנציקלופדיה, לא מעלים פה תמונות להוכחות, את זה תעלה באתר לך ותביא קישור לשם ליד טענתך עליו.

אם שמת לב הרב המלקט כל הקטע המדובר נמחק מהערך, וכעת הנידון מתנהל בערך אגודת קדושת ציון.

)

הועבר לדפים נפרדים

שרגא למה שחזרת מהמחיקה שלי? נראה לך שבערך על "חיבת ארץ ישראל" אמור להיות פיסקה על כל העלונים שמדברים מזה? בשביל זה קיימת הפיסקה "ראו גם".

תאמין לי שלא ראיתי שזה היה בכלל בערך העתקתי מויקי.

ומה אתה אומר למעשה, זה אמור להיות בערך או זכאי לערכים נפרדים? (אגב גם בויקיפדיה הערך נוצר ע"י אריה יונה? אם כן שישים בו תבנית {{תפ}}.

לדעתי עדיף בערך, אכן בויקי גם נוצר על ידי ר' אריה יונה, בו"ה.

ראה למה שכתבתי בדף שיחת משתמש:אריה יונה.

בעלי זכות הצבעה ‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ מה דעתכם האם הפיסקות על "נחלת ה'" ו"קדושת ציון" אמורים להיות בערך?

אני נגד חזק

למה לא? זה גם קשור לערך.

תרצה שאני אדחוף את כל הערך ילקוט השבעתי אתכם בערך שלוש השבועות?!

"אם כך אז יש מקום לכתוב תקציר עם הפניה לערך מורחב"

מאיפה הציטוט?

נגד חזק אם כי יש מקום להם בערך נפרד

אם כך אז יש מקום לכתוב תקציר עם הפניה לערך מורחב

בעד חלש. צריכים להיות בערך נפרד, עם אזכור פה. אבל לפחות בראשונה אין מספיק חומר לערך נפרד, וגם בשנייה לא כ"כ מספיק.

אם אין חומר עושים קצרמר או טיוטה, זה לא סיבה לדחוף חומר שלא מתאים לערך.

מכלולאים פעילים‌‌‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‎‎‏‎‌‏‎‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‏‎‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ עכשיו שיש כבר ערך קדושת ציון בודאי אין מקומו כאן בכלל

כמו שזה עכשיו, תקציר עם הפניה לערך מורחב, זה מעולה.

מסכים עם יצמח

ואני מסכים דווקא עם רבי דוב, זה פשוט הזוי שבערך על ענין חיבת ארץ ישראל דוחפים מידע ויח"צנות על אגודות פסבדו-חרדיות, אני פשוט לא מצליח להבין מה ענין שמיטה אצל הר סיני?!

בעלי זכות הצבעה ‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ מה דעתכם האם יש מקום לארגונים במתכונת הנוכחית או לא

בעד חזק שישאר כמו שעכשיו, תקציר עם הפניה לערך מורחב.

בעד להשאיר

ככה זה בסדר.

בכלל לא, מה פתאום גליון תורני, בתוך הערכים צריך לנסות להסתיר את הסוגריים.

לא הבנתני יצמח.

מצטער, אבל זה לא נקרא "אגודות וארגונים"...! צריך שזה יהיה ברור.

6 ספרים תחת השם 'אבא בם' באוצר החכמה ואף אחד מהם לא מציין מעניין זה, תמהני לאיזה ספר בכלל התכוון

אין לדבר על פגמים רוחניים בא"י הממשלה וכדומה אלא א"כ יש תועלת מעשית, אבל סתם אין לדבר נגד החיים בארץ ישראל וגם כשמוכרחים לדבר לא להגזים כמו שאוהבים להשוות זמננו לשעת השמד לחיים ברוסיה תחת הממשלה הקומוניסטית וכדומה^[1].

צריך לומר שזה ספר שאינו באוצר החכמה.

ספר אבא ביתך לא אבא בם

מצאתי את הספר באוצר החכמה, אבל כפי שמצויין הוא כותב א"כ יש תועלת...

ולגבי עניין 'כפוי טובה' הרי זה כתוב מפורש בבעל הטורים בפרשת השבוע שחלפה, שמי שלא ירא שמים ולא לומד תורה בארה"ק, הרי הוא כפוי טובה

רבים מזהים את העמדות המובעות בעלון עם דעותיו של רבי יצחק שלמה זילברמן, ורבים מבני קהילתו נמנים על כותבי העלון ופעילי האגודה.

איזה ניסוח אתם מציעים

מה רע בניסוח הקיים

כי זה קטע בפני עצמו ומנוסח בניסוח המשך

{{בוצע}}

כל כך חשוב ונצרך שזה יופיע, גם כאן וגם בערך אתחלתא דגאולה?

קובנא זאת שאלה ששאלתי את עצמי גם כן?

וובכלל האם ערך מסוים אמור להוות במה לפרסום ספר כלשהו?

מטבע הדברים ערך שעוסק בחיבת הארץ אמור להציג את הזיקה בין הארץ ובין אנשיה למשל יהודים גוחנים על עפרה וכהנה רבות ולא ספר כלשהו אלמוני משהו

אני הקטן נגד חזק הצבת תמונת הכריכה בערך!

[לא נשמע טוב "נגד חזק"...]

אני נגד חזק הצבת התמונה גם כאן וגם בערך אתחלתא דגאולה.

גם אני נגד

בהחלט כדאי להוסיף תמונות של יהודים המנשקים את עפר הארץ

אבל אין בעיה לדעתי שיהיה גם תמונה של הספר

מצוין

אם יש תמונה יותר מתאימה, לתאר את חיבוב ארץ ישראל

ואת תמונת הספר להעביר להמשך, לתת נושא שירי ארץ חמדה

היות ויש בספר את השיר שהחרדים שר, מבואר מאוד יפה.

מצורף רעיון לתמונות

זבת חלב ודבש

ארץ ישראל

תפילת הנוטע

אריה יונה אם יש לך תמונות שהזכויות יוצרים עליהם הם שלך, תעלה אותם למכלול ותוסיף לערך. (ראה כאן)

אבל עדיין לא הבנתי מה הענין לדחוף את תמונת ספרך לשני ערכים רק בגלל שהספר מדבר עליהם. (אפשר גם לדחוף את תמונת מכון ילקוט השבעתי אתכם לערך?!)

מכלולאים פעילים‌‌‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‎‎‏‎‌‏‎‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏ אנא חוו את דעתכם (מי שלא הספיק עדיין לחוות), האם יש חשיבות לתמונה בערך זה ובערך אתחלתא דגאולה או לא.

להוריד משניהם.

דעתי כבראשונה. להסיר התמונה.

אפשר להעביר את התמונה לסוף הערך

רבינו מוטיאל. להתפשר תמיד טוב ומומלץ. אבל כשיש הגיון. תמונת הספר אין בה תוספת לערך מלבד יחצנות של הספר. ואם בכל זאת להתעקש מפני מה לא נוסיף גם תמונה מספרו של רבי דוד מן שהערך בין השאר ואולי בעיקר מבוסס על דבריו?

ולכן כפי שכתבתי להמליץ על תמונה לערך כזו שעוסקת בחיבת הארץ ומציגה את הזיקה בין הארץ ובין אנשיה כמו יהודים גוחנים על עפרה וכהנה רבות אבל לא כריכת ספר כלשהו

מצטרף למוטיאל

אני מצטרף למוטיאל, בואו נפרגן לאדם שהשקיע, לשים את התמונה של הספר שלו, לפחות בסוף הערך.

מה דעתכם על התמונה הזו?

לא מספיק רואים הקשר לארץ ישראל.

טוב אבל יותר טוב תמונה איך שמנשקים את הקרקע

אני מצטרף למוטיאל ולמינקי

נו בכל ערך נפרגן ונוסיף לכותב הערך את תמונת ספרו עם קשר ובלי. ובכל זאת גם אם נעדיף לפרגן לכותב ערך כלשהו על פני מקצועיות הערך, סבורני שמיותר לשים תמונה של אותו ספר בשני ערכים כפי שהעיר גם קובנא

יש בתמונת הספר גם קישור לתוכן הספר, יש בזה קצת ערך מוסף לטעמי. ברור שזה לא תמונת הנושא של הערך.

הקישור עומד בפני עצמו בלי צורך להציב את תמונת הכריכה. אבל הרגשתי שהכרת הטוב לכותב הערך, מוציאה אותך משורת הדין. כנראה שבכל זאת נושא הכרת הטוב הוא ערך חזק ביהדות הדוחה גם כללים ועקרונות ויקיפדיים. אולי יש בזה משהו

אני את דעתי כבר אמרתי לעיל, שאני נגד חזק (חזק בלי קשר למשתמש:חזק...) על הצבת התמונה בשני הערכים.

אריה יונה, יישר כח עצום! יש פה קטעים שמועתקים ממקום כלשהו?

את כל הקטעים כתבתי בעצמי, חוץ משתי קטעים שמעותקים מהרב מלמד, כמו שמצוין בהערות.