שיחה:עבודה זרה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נראה בסדר, תודה.
הביאו כאן בדף השיחה (לעניין אחר) את דברי רמב"ם עבודה זרה ב ב: "סְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בַּעֲבוֹדָתָהּ הֵיאַךְ עִקַּר עֲבוֹדָתָהּ וּמַה מַּעֲשֶׂיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ. צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִקְרוֹת בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים כְּלָל וְלֹא נְהַרְהֵר בָּהּ וְלֹא בְּדָבָר מִדְּבָרֶיהָ.
אני חושב שזה מחייב למחוק מדף זה את הפיסקא צורות הפולחנים, וכן חלק נרחב מהאלילים ופולחניהם.
לכאורה נראה שבצורה כללית אין איסור. ואולי גם לצורך ידיעת הדינים, להביא דוגמאות לצורת עבודות. שהרי יש לשאול בעיקר דין זה כיצד למדו חז"ל והסנהדרין לצורך הדין?
קוראים לזה 'להבין ולהורות'. ב לא חושב שיש לזה מקום באנצקלופדיה. כפי שגם יש ספרים על דברים שבצניעות שהעוסקים שבדבר קוראים.
יש היתר מיוחד לסנהדרין, וזכור לי כשתוב שמטעם זה הותר להם גם ללמוד כישוף, כדי שידעו מי מכשף.
אני לא חושב שזה מתיר לכלל הציבור, ומה תעשה עם דברי הרמב"ם?
אני מסכים שתיאור טכני כגון לתאר מהי עבודת הפעור מותר שהרי רש"י מבאר זאת בפירושו לתורה וכן עוד רבים.
אני חושב שכוונת הרמב"ם לתיאור הרציונל שמאחורי העבודה, ואת זה לדעתי צריך למחוק.
הערך לא יורד לפרטים. לא קראתי הכל אבל לא נראה שיש בעיה וזה גם עוזר להבין את הפסוקים ודברי חז"ל (כמו למשל אשרה שהוא עץ כידוע).
כל הקטע הזה לדוגמא לא נצרך להבנת הפסוקים, ונראה לי שעל זה בדיוק נאמרו דברי הרמב"ם שהבאתי בראש השיחה:
"אף שבתרבויות רבות ישנם מספר אלילים דומים, כמו האליל העליון, אבי האלילים וראשם, שהוא על פי רוב גם האליל הראשוני, אליל הבריאה, ולצדו אליל השמש, אלילת הירח, אליל הגשם והסערה והברקים, אליל השמים, אלילת האדמה, אלילת הפריון, אליל השאול והמוות, אליל הים, ואלת האהבה והיופי, עדיין מספר האלילים, פולחניהם, והסיפורים אודותיהם, היו רבים כדמיונו של האדם. לעיתים אליל מסוים תפס מקום מרכזי בעיר מסוימת ונחשב ל'פטרון המקום', כמו אליל הירח השומרי באור כשדים, כמו אלילת ה'מלחמה והחוכמה' היוונית שנחשבה לפטרונית העיר אתונה, כמו אליל הסערה של העיר אוגרית וכמו השמש שנעבדה בבית שמש".
בקטע הזה לא כתוב פה כלום על "היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה". לא רואה בעיה.
הקטע שהבאתי היה דוגמא לדברים שלא נצרכים להבנת הפסוקים.
אני מבין בדברי הרמב"ם ש"עבודתה" הכונה לצורת עבודת העבו"ז [כנראה שתיאור כללי כגון שהיו מקריבים לה קרבנות אין בעיה]
"מעשיה" הכונה היכולות שיש כאילו לעבו"ז
ו"משפטיה" הכונה למצות כאילו של העבו"ז.
עפי"ז אין להכניס בערך תיאורים המרחיבים על אמונתם של עובדי עבו"ז ביכולות העבו"ז, משפטיה ועבודתה.
לדוגמא בקטע האמור מה שכתוב "אליל מסוים תפס מקום מרכזי בעיר מסוימת ונחשב ל'פטרון המקום',", לכאו' זה כלול ב"מעשיה".
בעניותי איני חושב שהדוג' שהבאת נכנס במעשיה, אתה בעצמך פירשת "יכולת", וזה לא יכולת, אלא ההסתכלות עליה באזור מסויים.
מכלולאים פעילים.
שלמה המלך הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
האם התוכן מבוקר וכשיר בפני עצמו?
אליצור, מה דעתך?
לא מבין רמיזות. האם הערך כשיר להסיר דף מותאם? גבולי יש בעיות קטנות בעיקר (כאלו שאפשר אפי' למצוא ב"בדוק מילים חשודות") לי לא מפריע שיהיה פתוח כבר. להסיר תיבת שכתוב?- עדיין לא. למה שלא ימשיכו לעבוד עליו..
לא חושב שאליצור רציני... זה כולו מלא כפירה מיתולוגיה ונצרות... לא נורא. בכל מקרה התחלתי בשכתוב, והחלפתי את רובם המוחלט של מופעי "אלים" וכו' וכו', ואתם מוזמנים לעזור להמשיך ובעז"ה גם לסיים.
אני לא אוהב לחזור על עצמי במיוחד כשאפשר לקרוא את דברי למעלה, הם עדיין רלוונטיים. ד"א עד כמה שידוע לי גּוּלְגֹלֶת (גולגולת בכתיב מלא) ברבים - גולגָלות קמץ מחליף את החולם החסר (ולא גולגולות. כך בכל משקל קֻטוֹלֶת כמו כותונת ברבים כותָנות ולא כותוֹנות) גם בנסמך גולגָלתו (ותרץ את גולגלתו שופטים ט נג)
א. יש גם ענייני צניעות. תבדוק טוב. ב. על מה אתה מדבר עם הגולגלות?
א. מסכים שיש בעיות אבל בבדיקב פשוטה רואים אותן זה כל ה שאמרתי.
ב. יש"כ על הסרת הפיסקה "גיור מונחים" בושתי וגם נכלמתי שלא ראיתי אותה. אכן זו הייתה בעיה חמורה
ג. לא על הגולגולתא חח על הגולגולת!!! מה מסובך במה שאמרתי? גולגולת -יחיד ברבים גולגלות (בלי ויו גלגולות כמו שתיקנת בעריכתך הראשונה) עד כמה שידוע לי זה קמץ ולא חולם. (אין לי ראיה ברבים לכן הבאתי צורת נסמך גולגלתו (שופטים ט) וגם כותונת -כותנות ולא כותונות)
ד. באחת העריכות תיקנת "מארבע-ה- היסודות" בציטוט לשון הרמב"ם. (תיקנת ללשון זכר, והיה צריך להיות "מארבעת ה־") אבל כאן התיקון אינו נכון. אכן אתה צודק לפי העברית התקנית בה כותבים במכלול. אבל מדובר בציטוט וצריך להיות כתוב כמו במקור כמובן. דוגמה גסה אם תצטט הפסוק ותצאנה שתים דבים מן היער (מלכים ב פ"ב כ"ד) לא תתקן ל"שנים" או ל"דובות". כך גם בלשון משנה (ולשון הרמב"ם) נר לשון זכר ועם זאת כותבים "נרות דולקות" !!! (כלומר הטיית הפועל באותה צורה ששם העצם ברבים ולא לפי צורת היחיד) בקיצור כידוע כללי השפה העברית הם תוצאה של החלטה על 'פי רוב המובאות המקראיות אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל וודאי בלשון משנה. וציטוט צריך להיות ציטוט. מסכים? פתקה טבא.
א. כתבת "בעיות קטנות", ועל זה עניתי...
ב. לגבי הגוגולת-תתקן אם אתה חושב שככה אמור להיות (למרות שאני לא בטוח בכך).
ג. האמת-צודק... 
אליצור, רציתי שתענה על שאלת Vמאירי.
אפשר גם בדיקת תמונות? תודה רבה.
אני סיימתי, דרוש חומר הלכתי אודות איסור עבודה זרה: משא ומתן בימי אידיהן,אמירת שלום, רחיצה במרחץ ע"ז סוגי עבודות האסורים, הזכרת שמם, עיון בספריהם, הבטה, (נראה שיש למחוק את התמונה הראשונה של מלך אשור) וכיו"ב.
למה למחוק אותה?
רמב"ם עבודה זרה ב ב: "סְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בַּעֲבוֹדָתָהּ הֵיאַךְ עִקַּר עֲבוֹדָתָהּ וּמַה מַּעֲשֶׂיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ. צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִקְרוֹת בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים כְּלָל וְלֹא נְהַרְהֵר בָּהּ וְלֹא בְּדָבָר מִדְּבָרֶיהָ. וַאֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת הַצּוּרָה אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. וּבָעִנְיָן הַזֶּה נֶאֱמַר (דברים י״ב:ל׳) וּפֶן תִּדְרשׁ לֵאלֹקיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ, שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל עַל דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ הֵיאַךְ הִיא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה עוֹבְדָהּ, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ וְלַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶׁהֵן עוֹשִׂין שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי:"
אבל זה תמונה של בן אדם, לא? לא תמונה של ע"ז!
אז מה זה קשור לערך?
שאלה טובה
מה אתה מציע? להסיר את כל התמונות בערך ?
אני חושב שהוא לא סתם הרכיב את פרצופו על גבי פסל מוזר. אלא שזה ע"ז כמו הרבה מלכים שהעריצו את עצמם יותר מידי.
אז תעשה מחקר תורני מקיף כמו שאתה יודע, ותמשיך? או שאתה צריך עזרה ממכלולאים פעילים או שאתה רוצה שאבקש עבורך בפורום לתורה (וכדו') השלמת מקורות? אגב באמת כל הכבוד על העבודה הצויינת שעשית כאן.
לדעתי הערך עדיין לא מספיק מותאם. אני אנסה לעבור עליו בל"נ מחר בצהריים.
שרגא, עריכה זו בחלקה לדעתי לא מוצדקת, הן בשינוי מ"[[ה'|קל יחיד עליון]]" ל[[ה']], שלדעתי משנה לחלוטין את כוונת מאירי, ואם כבר אז יש להסיר את הקישור, (או שלא? לא יודע. בכל מקרה לא ככה), והן במספר שמות הקודש שצריכים להישאר ככה (כאשר מכוון לאלוהים אחרים וכדו'), וכו'. לשנות או שתשנה בעצמך?
כל הכבוד ששאלת לפני
לא ראיתי בשום שם ששרגא שינה כוונה לאלהים אחרים.
ניצחון
אלוהי הרומאים על אלוהי ישראל כביכול->
אלילי הרומאים על אלוקי ישראל כביכול
ולכן הוא שינה ל"אלילי" ולא ל"אלוקי". אני לא רואה בזה בעיה.
אבלאני חושב בהחלטשכן
וכך לדעתי גם המדיניות
כשהכוונה לאלוהים אחרים להשאיר.
אין מדיניות מחייבת, אם אתה רוצה אתה יכול לפתוח בהצבעה.
למה אין? בטח שיש. דרך אגב הגירסה יציבה זה לפני שרגא, אז...
זה סך הכל פירוש מוטעה של המילה אלוהים. בדרך כלל הכוונה לכח הנהגה. כמו אלוהים לא תקלל לדעת רב במפרשים זה דיינים. אז כשבאים לזלזל בעבודה זרה נכון להפחית מערכה. אליל. אבל כשבאים לומר משפט מעשי, אין בכך צורך, אבל לא כזה נורא. לדעתי.
שרגא שינית בדווקא ואתה חושב שעדיף כמו ששינית? או שלא משנה בכלל?
שיניתי כי כך נראה לי מי שנראה לו אחרת יכול לשנות.
הוא שינה את "הם מונחים המתארים מעשה [[פולחן|פולחן]] המופנה ל[[אליל]] או ישות [[חומר]]ית או [[רוחניות|רוחנית]] שאינו [[<s>השם|קל יחיד עליון]] [[<ins>ה'</ins>]].
וזה מכוון להגדרת השם כקל עליון שליט יחיד, מלבד עצם שמו..
לגבי העריכה הראשונה - לא הגבתי, כי איני מבין בזה. אם זה אכן בכוונה - תרגישו חופשי להחזיר.
אין נושאים ישנים יותר