תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg תחנות רכבת ישראל רכבת ישראל
אשדוד עד הלום
Bahn asdod092.jpg
Handicapped Accessible sign.svg נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 30 בספטמבר 2003
מיקום
מיקום ליד מחלף עד הלום, אשדוד
קואורדינטות 31°46′26″N 34°39′58″E / 31.7740045°N 34.6660251°E / 31.7740045; 34.6660251
אתרים סמוכים אזור התעשייה עד הלום, כביש 4, מתחם Big
מידע על התחנה
שירות רכבות באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, יבנה, ראשון לציון, בת ים, חולון, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, הוד השרון, רעננה, הרצליה, נתניה, חדרה, בנימינה
(למפת אשדוד רגילה)
Israel ashdod location map.svg
 
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
Click to Shrink Back
אופקיםאחיהודאשדוד – עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע – מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה – מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה – דרוםרעננה – מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזMap of Israeli trains.svg
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים תחנות רכבת ישראל

תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על-שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ויישובי הסביבה, וקרויה על שם גשר עד הלום הסמוך. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון, בסמיכות לכניסה הדרומית לאשדוד, ומשמשת כתחנת ביניים בקו זה.

היסטוריה

מפה בריטית משנת 1930 של תחנת "איסדוד" וסביבתה
מפה בריטית משנת 1930 של תחנת "איסדוד" וסביבתה

מסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים[1]. ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה הרג חייל בריטי ופוצץ קטר[2].

ביום שבת, 15 במאי 1948, אחר הצהריים, התקדמו כוחות חיל המשלוח המצרי אל התחנה וסביבתה והשתלטו עליה, עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הם נעצרו בנקודה זו ולא המשיכו צפונה, מכאן שם התחנה "עד הלום". הם החזיקו במקום עד מבצע יואב באוקטובר 1948[3].

לאחר הקמת המדינה מסילת לוד-אשקלון המשיכה לשמש בעיקר לרכבות משא. בשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצעה[4]. בשנים 19721973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי[1][5].

בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא.

בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות[6]. השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת הרכבת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה, עקב מיעוט נוסעים (הקו שירת רק 2,700 נוסעים מדי חודש)[7]. בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול שמונה רכבת ביום בכל כיוון[8]. עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום[9]. תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003[10].

בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה במרכז אשדוד, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית בוטלה אחר כך[11].

בשנת 2000 התקבלה החלטה לחדש את קטע אשדוד-אשקלון[12]. בשנת 2002 פורסמו מכרזים ועוד באותה שנה החלו העבודות[13]. באפריל 2005 נחנכה תחנת הרכבת באשקלון, והחל לפעול שירות נוסעים בין אשדוד לאשקלון[14].

ב-29 באוקטובר 2009 נערך טקס, בו נקראה התחנה על שם משה בר-כוכבא (בריל), אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד[15].

ב-4 באוגוסט 2013 נחנך קטע מסילת תל אביב – פלשת, בין יבנה לבני-דרום המחבר את אותה למסילת לוד-אשקלון בסמוך לצומת פלשת, צפונית מזרחית לנמל אשדוד. חיבור זה מאפשר נסיעה בין אשדוד לתל אביב בלא הצורך לעבור דרך רחובות ולוד.

בתחנה הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, העבודות הסתיימו בינואר 2021. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.

מבנה התחנה

במבנה התחנה יש אולם ממוזג, קפיטריה וקופות. כמו כן נבנה גשר הולכי רגל מעל הרציפים לשימוש החונים בחניה החיצונית הממוקמת מזרחית לתחנה (בסמוך לכביש 4). לתחנה רציף צד ורציף אי, המחוברים באמצעות מעבר תת-קרקעי. הכניסה הראשית לתחנה היא מצד מערב, וגשר עילי המאפשר כניסה לתחנה גם לבאים מצד מזרח.

Ashdod Ad Halom.svg
הכניסה לתחנה

שירות הרכבות בתחנה

זוהי תחנה ביניים בקווים אשקלון - הרצליה ובאר-שבע - בנימינה.

  • ברוב שעות הפעילות עוצרות בתחנה שלוש רכבות בשעה לכיוון אשקלון, אחת מהן ממשיכה לבאר-שבע, שתי רכבות בשעה לכיוון הרצליה (דרך טבעת השרון) ורכבת אחת בשעה לבנימינה (דרך לוד).
  • בשעות השיא יוצאת מהתחנה רכבת נוספת להרצליה דרך טבעת השרון, שאינה עוצרת בתחנות בת ים וחולון.
קו הרכבת באר שבע – מרכזבנימינה
באר שבע – מרכזבאר שבע – צפוןאופקיםנתיבותשדרותאשקלוןאשדוד – עד הלוםיבנה – מזרחרחובותבאר יעקבלודלוד – גני אביבכפר חב"דתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – אוניברסיטההרצליהבית יהושענתניה – ספירנתניהחדרה – מערבקיסריה – פרדס חנהבנימינה
קו הרכבת אשקלוןהרצליה (קו השרון - אשקלון)
אשקלוןאשדוד – עד הלוםיבנה – מערבראשון לציון – משה דייןבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלחולון – וולפסוןצומת חולוןתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – אוניברסיטהבני ברק – רמת החיילפתח תקווה – קריית אריהפתח תקווה – סגולהראש העין – צפוןכפר סבא – נורדאוהוד השרון – סוקולוברעננה – דרוםרעננה – מערבהרצליה


קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה

כל קווי האוטובוס היוצאים מהתחנה מופעלים על ידי חברת אפיקים.

קווי BRT

אחד מתוך שני קווי ה-BRT באשדוד, שנפתחו ב-21 בינואר 2022.

קו מסלול הערות נוספות
1 ת.מ. אשדוד - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד ♿ מהיר

שירות עירוני ואזורי

בנוסף לשני קווי ה-BRT בעיר ישנם מספר קווי אוטובוס עירוניים המשרתים את רובעי העיר השונים וקווי אוטובוס ליישובים הסמוכים וקריית מלאכי.

קו מסלול הערות נוספות
4/4א ת.מ. אשדוד - רובע הקריה מע"ר - רובע המרינה - רובע ד' - החוף הטיילת והשוק (קו 4א בלבד) - רובע א' - רובע ב' - רובע ג' - רובע ז' - רובע ט' - רכבת אשדוד
5 מסוף בני ברית - שד' בני ברית - רובע ג' - שד' ז'בוטינסקי - שד' הרצל - רובע הקריה מע"ר - שד' משה דיין - שד' עובד בן עמי - רובע י"א - רובע י"ב - רובע י"ג - רובע י' - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד
7/7א רכבת אשדוד - רובע ט' - רובע ח' - רובע ו' - רובע ה' - רובע ד' - החוף הטיילת והשוק - רובע א' - רובע ב' - שד' הנשיא ויצמן - א.ת. קריית איתנים - א.ת. הבושם/האומן
8/8א א.ת. הבושם/האומן - א.ת. קריית איתנים - שד' הנשיא ויצמן - רובע ג' - רובע ז' - רובע ח' - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד - א.ת. עד הלום (קו 8א בלבד)
9/9א מסוף בני ברית - שד' בני ברית - שד' הנשיא ויצמן - רובע ב' - רובע א' - החוף הטיילת והשוק (קו 9א בלבד) - רובע ד' - שד' הרצל - ת.מ. אשדוד - רובע הקריה - רובע י"ב - רובע י"ג - רובע י' - בית חולים אסותא אשדוד - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד
17/17א אשדוד - גן יבנה
19 אשדוד - גן יבנה - ביצרון
21 מסוף רביירה - שד' תל חי - רובע י"ז - שד' בני ברית - רובע ט"ז - רובע י"ג - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד
22 מסוף רביירה - שד' מונטיפיורי - שד' רוטשילד - שד' א. גורדון - רובע י"ב - רובע הקריה - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד
23 מסוף רביירה - שד' משה דיין - רובע י"א - מע"ר דרום - ת.מ. אשדוד - שד' מנחם בגין - רכבת אשדוד
26 מסוף בני ברית - שד' בני ברית - שד' ז'בוטינסקי - שד' הנשיא ויצמן - א.ת. קריית איתנים - א.ת. קריית חלוצים - שד' בני ברית - שד' משה סנה - בית עלמין - רובע ז' - רובע ט' - רכבת אשדוד
27 אשדוד - גן יבנה - ביצרון - בני עי"ש - כנות
38 אשדוד - גן יבנה - חצור אשדוד - נווה מבטח - ביצרון - בני עי"ש - כנות - גדרה -
140 אשדוד - שתולים - עזריקם - קריית מלאכי - צומת קסטינה -
141 אשדוד - בית עזרא - עזר - אמונים - גבעתי - שדה עוזיהו - שתולים - עזריקם - אורות - קריית מלאכי - צומת קסטינה -
142 אשדוד - קריית מלאכי - צומת קסטינה -
152 אשדוד - ניצן - באר גנים - אשקלון -

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דני צדקוני, קו הרכבת ת"א - עזה פועל שוב באופן סדיר, דבר, 2 בנובמבר 1972
  2. ^ קרב בין צבא ויהודים, בדרום, הארץ, 4 באפריל 1946
  3. ^ שלמה טנאי, המצרים נסוגו מ<<לשון אשדוד>> - כוחות ישראל באשדוד וניצנים, הארץ, 29 באוקטובר 1948
  4. ^ הרכבת מתכוננת לפתיחת הנמל, דבר, 12 במרץ 1963
  5. ^ דב שובל, גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
  6. ^ גבי קסלר, הרכבת תחל עוד השנה בתיכנון רכבת פרברים בגוש דן וחיפה, מעריב, 14 באפריל 1986
  7. ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
  8. ^ מאת דוד חיון, ‏לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
  9. ^ שרון קדמי, ‏תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
  10. ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
  11. ^ גדי גולן, ‏אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
  12. ^ דוד חיון, ‏שחק: להאיץ תכנון המסילה אשדוד-אשקלון, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
  13. ^ גל ניסים, ‏אשקלון: מכרז לתחנת רכבת חדשה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2002(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
  14. ^ שרון קדמי, החל מאפריל: קו רכבת חדש בין תל אביב לאשקלון, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2005
  15. ^ מיכל גלילי, תחנת "אשדוד - עד הלום" תקרא על שמו של משה בר כוכבא ז"ל(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022), 29.10.2009, באתר "לוקאל אשדוד"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0