רבי מרדכי הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי הגר בצעירותו

רבי מרדכי הגר (מכונה ר' מוטל'ה; י"ח בתמוז תרפ"ב - כ"ט אדר תשע"ח) היה מייסד ואדמו"ר חסידות ויז'ניץ מונסי במשך 46 שנה.

קורות חייו

נולד בגרוסוורדיין לרבי חיים מאיר הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ (ה'אמרי חיים'), ולרבנית מרגלית (או 'מרגליא'), בתו של רבי זאב טברסקי, מאדמו"רי רחמסטריווקא (בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא).

מילדותו היה דבוק בסבו, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ה'אהבת ישראל'). בגיל צעיר עזב את בית אביו והלך ללמוד תקופה קצרה אצל רבי יואל מסאטמר, אותו החשיב כאחד מרבותיו יחד עם רבי יוסף גרינוולד מפאפא.

נשא לאישה את פיגא מלכה, בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא. לאחר שנפטרה בלי ילדים נשא את אחותה הצעירה הרבנית סימא מירל, ונולדו להם 14 ילדים.

לאחר השואה, בכ"ט אדר תש"ח, הגיע לארצות הברית יחד עם חמיו, והחל לשמש כרב של חסידי ויז'ניץ בארצות הברית. תחילה בבורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. לאחר תקופה קצרה הודיע שאינו רוצה לגור בעיר הסואנת שבה קשה לשמור את העיניים מראיות אסורות, ועבר למונסי.

לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ב (1972), הוכתרו לאדמו"רות שני בניו: רבי משה יהושע הגר כאדמו"ר מויז'ניץ בישראל, ורבי מרדכי בארצות הברית (בארצות הברית הוא כונה "האדמו"ר מויז'ניץ", ואילו בישראל הוא כונה "האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי" או "האדמו"ר ממונסי").

נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר יחד עם רבי שלמה מבאבוב ורבי משה טייטלבוים מסאטמר.

בחודשי חייו האחרונים אושפז בבית החולים מאונט סיני במנהטן, שם נפטר בערב שבת, כ"ט באדר ה'תשע"ח. הלווייתו יצאה מבית המדרש המרכזי של החסידות במונסי, והשתתפו בה עשרות אלפים[1]. במהלך ההלוויה חולק על פי צוואתו לכל אברך הלומד בכולל 72 דולר, וציבור חסידיו נתבקש בהוראתו ללמוד במשך השנה לעילוי נשמתו דף גמרא מדי יום (והילדים משנה)[2]. נקבר לצד בנו באוהל בחלקת ויז'ניץ בבית הקברות במונסי[3].

היחסים עם אחיו

לאחר שרבי משה יהושע הרחיק את בנו רבי ישראל מחצרו, קיבל אותו רבי מרדכי, למורת רוחו של האב. דבר זה גרם לפירוד בין שתי החצרות. בעיקר בשל העובדה שהרב מרדכי, נחשב לקנאי, בעוד אחיו כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

לאחר שהרב משה יהושע החזיר את בנו הרב ישראל לחצרו בבני ברק, ולאחר תיווך של כמה מהתורמים הגדולים של שתי החצרות, התחדשו הקשרים ביניהם.

דעותיו

הרב מרדכי הגר היה בעל השקפת עולם דומה לעדה החרדית ולחסידות סאטמר, ובטישים בסעודה שלישית היה נוהג למחות על פרצות בדת. עם זאת, מפני כבוד אביו לא יצא נגד אגודת ישראל. כמו כן בנוגע להשתתפות בבחירות בישראל לא הביע דעה וכן לגבי נטילת תקציבים ממשלתיים.

דברי תורתו מתובלים בחישובי גימטריאות, כדרך אבותיו.

היה אוסר על חסידיו לטלטל בבורו פארק ובוויליאמסבורג, למרות ההכשר שהעניקו לעירוב המקומי חלק מרבני העיר.

היה מתנגד לאכילת גלידה בסוף הסעודה, בשל ספקות הלכתיים בהלכות ברכות הנהנין וגם לשם פרישות מתענוגות עוה"ז הראויה לאברך עובד ה' כפי שהבהיר מספר פעמים.

היה מעודד את חסידיו להעסיק יהודים ולהעדיפם על פני גוים, ובאולמות השמחה שבבעלות מוסדותיו במונסי עובדים רק יהודים חרדים.

הרב הגר היה מתנגד לצילומו[4], ואף פנה למערכות העיתונים החרדיים שלא יפרסמו את תמונותיו. בעקבות כך גם בכל העולם כולו הפסיקו לפרסם תמונות שלו.

צאצאיו

אשתו נפטרה כעשור לפניו. לאחר מותו מונו על פי הוראתו שבעת בניו ונכדו (במקום בנו הגדול שנפטר) לממלאי מקומו כאדמור"י החסידות בקהילותיה[5].

  • ציפורה, נשואה לרבי אברהם דב טברסקי, רב קהילת רחמסטריווקה במונסי, בן רבי יוחנן, האדמו"ר מרחמסטריווקה.
  • הרב פנחס שלום (נפטר בגיל 67, בסיוון ה'תשע"ה, 2015), היה רב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" בבורו פארק. היה נשוי לזיסל רייזל, בת האדמו"ר רבי שמואל צבי הורביץ מספינקא[6].
    • בנו-נכדו, הרב יעקב יוסף הגר, מילא את מקום אביו, ולאחר פטירת סבו מונה לאדמו"ר בבורו פארק. נשוי לבת דודו, הרב אברהם דב טברסקי, רב קהילת רחמסטריווקה במונסי.
  • הרב ישראל, ממלא המקום המרכזי של אביו בחצר במונסי. קודם לכן שימש כרב הקהילה המקומית, "קהל תורת חיים ויז'ניץ", וכיד ימינו של אביו שם. נשוי למרים בת רבי אליעזר מייזליש מאויהל.
  • מלכה חנה רחל, נשואה לרב ישראל אליעזר פיש, האדמו"ר מביקסאד וויליאמסבורג
  • הרב מנחם מנדל, האדמו"ר בקייאמישא לייק שבהרי קטסקיל. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" המקומי המונה כ-150 משפחות. מתנגד שיצלמו אותו ונחשב לחריף ובעל עמדות בדלניות כאביו. נשוי לפייגא שפרה בת דודו הרב חי יצחק טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקה ארצות הברית.
  • הרב יצחק יוחנן, האדמו"ר בויליאמסבורג. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" המקומי. נחשב קנאי כאביו. נשוי לחיה מינדל בת רבי משה מקיוויאשד.
  • הינדא, נשואה לרב יהוסף בנציון רוטנברג, האדמו"ר מקוסון בבורו פארק.
  • הרב אליעזר זאב, הוכתר כהאדמו"ר בירושלים, אך מתגורר בארצות הברית. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" ברחוב אדוניהו הכהן בעיר. עסקן רפואי ורב בית מדרש של החסידות בבורו פארק. חתן רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא בורו פארק.
  • הרב דוד, האדמו"ר בלונדון. ייסד ושימש בעבר רב "קהל אמרי חיים ויז'ניץ" המקומי, המונה כ-150 משפחות. נשוי לחנה מרים, בת רבי משה טויב מקאלוב ארצות הברית. כחמיו עוסק בהחזרה בתשובה.
  • הרב אהרן, האדמו"ר במונטריאול. שימש בעבר רב "קהל אהבת ישראל ויז'ניץ" המקומי. נשוי לשרה, בת רבי נפתלי אריה טויב מקאליב ארצות הברית.
  • חוה רייזל, נשואה לרב אהרן מנחם מנדל טברסקי, בן דודה רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא.
  • הרב ברוך שמשון, האדמו"ר בבית שמש ובבני ברק, ממלא מקומו המרכזי בישראל. בעבר שימש רב הקהילה בבית שמש ורב בית המדרש של החסידות ברחוב הרב מלצר בבני ברק. נשוי למרים, בת בן דודו הרב ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
  • גולדה, נשואה לרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ, רב קהילת שאץ במונסי, בן רבי יוסף חיים משאץ ויליאמסבורג.
  • ברכה, נשואה לרב נחמן יוסף טברסקי, בנו של רבי זאב טברסקי (מראשי ישיבת "מאור עיניים" ובנו של רבי יוחנן מרחמסטריווקא).

חסידים מפורסמים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0