הרב יצחק יוסף
 | |
| לידה |
16 בינואר 1952 (גיל: 72) ישראל |
|---|---|
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | הלכה |
| תפקידים נוספים | הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא בית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת חזון עובדיה |
| רבותיו | אביו הרב עובדיה יוסף |
| חיבוריו | סדרת ספרי ההלכה ילקוט יוסף, אוצר דינים לאשה ולבת, דיני חינוך קטן, עין יצחק, שולחן המערכת, סידור חזון עובדיה, אגרת לבן תורה. |
רבי יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת תשי"ב) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. הרב יוסף הוא בנו של הרב עובדיה יוסף, מחבר סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המבוססת על פסקי אביו. הסדרה נפוצה בקרב חרדים ספרדים בישראל ובעולם.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשנת תשי"ב, בנם השישי של הרב עובדיה ומרגלית יוסף. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים, שם התקרב לרב אליהו בקשי דורון שמסר שיעורים בישיבה. לאחר מכן למד בישיבת הנגב בנתיבות, ומשם עבר לישיבת חברון בירושלים. כן התקרב לרב בצלאל ז'ולטי.
בשנת תשל"א, בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים תשל"ד-תשמ"ה, במשך 12 שנים, עסק בכתיבת ספרי המשך ל"ילקוט יוסף" ובשנת תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.
בשנת תשל"ג, עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "חזון עובדיה".
בשנת תשל"ה התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.
בשנת תש"ם הוסמך לרבנות, יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לעמוד בראש בית המדרש. בשנת ה'תשמ"ג העניקו לו הרבנים הראשיים דאז הרב שלמה גורן ואביו תעודת כושר לכהן כרב עיר[1].
בשנת תשנ"ב פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.
בשנת ה'תשע"ב היה מועמדה של מפלגת ש"ס לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו.
לאחר שאחיו, הרב אברהם יוסף, פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת ה'תשע"ג, החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. בי"ז באב תשע"ג נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 48 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-28 שתמכו ברב ציון בוארון, אשר קיבל את תמיכת הרב שלמה עמאר[2][3]. בי"ב בתשרי תשע"ד הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי בבית הכנסת יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו, הרב עובדיה לראש ישבת אוהל יוסף ובנו הרב רחמים לכהן במקומו כראש ישיבת חזון עובדיה.
בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים וכן את השיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים[4], לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים.
בשנת ה'תשע"ו מונה לשמש כנשיא ישיבת פורת יוסף.
עמדותיו
בשנת ה'תשע"א, בעקבות המחלוקת ההלכתית שהתנהלה בין הרב יוסף שלום אלישיב לבין אביו שהעניק הכשר גורף לגיורים בצה"ל, נמנה עם הרבנים שניסחו מכתב פשרה בנושא.
הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן נושאים ובעיות. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות נפרדות.
תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות[5].
בתחילת ה'תשע"ז הביע דעתו נגד שירות נשים בצה"ל ובשירות לאומי.[6]
בניסן ה'תש"פ במהלך מחלת הקורונה פסק שאין לקיים תפילות במנין מרפסות. לפסיקה זו הצטרפו חכם שלום כהן ואחיו הרב דוד יוסף.
.JPG)
בחשון ה'תשפ"א התפרסם מכתב חריף ששלח לרב אליעזר מלמד על פגישתו עם "רבה" רפורמית, בו הוא טוען כי הרב מלמד הינו "פורץ גדר" שגדרו "כל גדולי ישראל לדורותיהם" ומצטט את דברי הרא"ש שהורה לנדות רב שלא שמע לגדולי הדור[7].
פועלו הספרותי-תורני
סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת ה'תשל"א כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד. לאחר הוצאה לאור של כעשרה כרכים, החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה מפורטים עם הערות מקורות לכל הלכה. עם זאת, הוא הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.
בתשמ"ח הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור "חזון עובדיה", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנת תשע"א יצא מחדש לאור הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. במקביל כתב נגד סידורי התפילה על פי נוסח מרוקו, וטען שבמרוקו כלל לא התקיים נוסח תפילה ייחודי[8].
באמצע שנת ה'תש"ס החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה ומיועדת לתלמידי חכמים מובהקים. כמו כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "שדי חמד" של הרב חיים חזקיהו מדיני.
מספריו:
- ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השלחן ערוך, 34 כרכים
- קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
- "אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, תשמ"ט. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד.
- איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
- דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השלחן ערוך
- השביעית והלכותיה – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
- כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
- פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
- מפתחות לספר יחוה דעת
- "אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (תשנ"ט, תשס"ו).
- ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
- קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת).
- "עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
- "שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב' , תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
- שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
- כללי הגיור - תשע"ה.
- שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
- "השיעור השבועי" תשע"ה – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי, תשע"ו.
תלמידיו
- הרב יצחק לוי רב העיר נשר
- הרב שלמה דנינו רב מושב יערה
- הרב דוד נקי מחבר ספרי בהלכה ובהגדה
- הרב יוסף זכאי
- הרב יהודה בן דוד מו"ל משנת יוסף
- הרב עבדיאל ישראלי
- הרב אהרון בוארון רב שכונת רוממה
- הרב אליהו דניאל אוזן יו"ר להבין ולהשכיל - מורשת מרן
- הרב משה חיים בן יהוידע מראשי מכון הדרת קודש לההדרת ספרי רבותנו
- הרב יניב עזיז מו"צ לעניני אמת ושקר וראש ארגון "אור יצחק"
- הרב אייל עמרמי
משפחתו
נישא לרות, בתו של המקובל הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים, בנו הבכור הרב עובדיה נישא לבתו של הרב שלמה עמאר בנו השני הרב רחמים נישא לבתו של הרב יעקב כוחי זצ"ל ראש ישיבה בנו השלישי הרב שמואל נישא לבתו של הרב אליהו סויסה שליט"א ובתו מרגלית נישאה לבנו של הרב יהודה דרעי. מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
לקריאה נוספת
- ארי גלהר, יצחק אחרון, ידיעות ירושלים, 2.3.2012
קישורים חיצוניים
- משה גוטמן, ראיון חג עם הרב יצחק יוסף, עיתון המודיע, אפריל 2011
- שיעורי הרב יצחק יוסף באתר ישיבת בית אל
- שלמה קוק, ראשון לאומץ: על רב ראשי מזן אחר, אתר בחדרי חרדים, נובמבר 2014
- חזון יצחק - אתר תלמידי הרב יצחק יוסף
הערות שוליים
- ^ שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013
- ^ חזקי עזרא, הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, י"ז באב תשע"ג, 24/07/13
- ^ ישי כהן, הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
- ^ ישי כהן, הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013
- ^ הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים" ,אתר ערוץ 7
- ^ יקי אדמקר, הרב יצחק יוסף על גיוס נשים: "לבשל ולכבס, חס ושלום ללכת לצבא", באתר וואלה!, 11 בדצמבר 2016
- ^ הראש"ל נגד הרב מלמד: "פרצת גדר, עשית מעשה חמור"
- ^ יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע
