חציצה
בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.
מושג החציצה משמש במספר נושאים הלכתיים בהם קיים מעבר בין מצבים הלכתיים שונים, כדוגמת: טבילה במקווה, נטילת ידיים, טבילת כלים וקידוש ידיים ורגליים בבית המקדש, בכל נושאים אלו במידה וקיימת חציצה, פעולות המעבר השונות אינם בעלות תוקף, ונדרשת חזרה עליהם לאחר הסרת החציצה.
מקור
התלמוד בבלי[1] דייק מן הפסוק "ורחץ את כל בשרו במים", שאסור שיהיה דבר חוצץ בין בשרו למים.
דיני חציצה בטבילה במקווה
אדם הטובל במקווה כדי להיטהר צריך לטבול את כל גופו בפעם אחת, ללא דבר הדבוק לגופו המונע מן המים לגעת שם. מדאורייתא דווקא 'רובו המקפיד' נחשב חציצה, כלומר שרוב גופו יהיה מכוסה ויקפיד על דבר זה שלא יהיה שם. ומדרבנן גזרו אף אם אינו מקפיד, וכן אף בחציצה מועטת אם מקפיד עליה מלהיות שם.
כל דבר שרוב בני האדם מקפידים עליו ורוצים לסלק אותו בטרם ילכו לאירוע חשוב, או שהטובל עצמו מקפיד עליו, נחשב חציצה. גם דבר המכסה רק חלק קטן מגוף הטובל או שערותיו נחשב חציצה. צבע שאין בו ממשות ואינו יכול להסירו – אינו חוצץ. שאריות אוכל וכדומה הנמצאות בין השיניים – חוצצות, לכן צריך הטובל לנקות היטב את פיו ולצחצח שיניים לפני הטבילה (מומלץ להשתמש בקיסם או חוט דנטלי וכיוצא בזה). יש להסיר את הלכלוכים מהעיניים, מהאף ומהאוזניים. יש לנקות את הציפורניים ומתחתן, בפרט בחלק הציפורן הבולט מבשר האצבע. ציפורניים ארוכות שדעתו לגזוז – צריך לגזוז לפני הטבילה. אם יש לטובל כינים בשערו צריך להסיר אותן, ומה שאי אפשר להסיר, ואינו מקפיד עליו - אינו חוצץ. קשקשים הנמצאים בשיער לאחר חפיפה וסירוק, אינם חוצצים. גלד שעל הפצע צריך להסיר. אבל אם יש צער בהסרתו, או שזקוק להשאירו לרפואת הפצע – יעשה שאלת חכם. תחבושת, פלסטר, וכדומה – חוצצים. קוץ הבולט מן העור – חוצץ ויש להסירו. קילופי עור, יבלות וכדומה שמפריעים לו – יסירם כפי יכולתו. סתימה קבועה, כתר וכדומה – אינם חוצצים. 'גשר' ו'פלטה' שניתן להוציאם – חוצצים. סתימה זמנית, עדשות מגע (שאין רגילים להוציאן כל ערב), שיניים תותבות וכדומה - ישאל שאלת חכם. ראוי להסיר מן הגוף שעונים, צמידים, תכשיטים וכדומה אף אם המים יכולים לחדור תחתם. מי שנצרך לנקביו - יתפנה לפני הטבילה.
חפיפה
כדי להימנע מחציצה בשעת הטבילה, מקפידים הטובלים להתכונן לטבילה ולנקות את גופם היטב. הם נוהגים לחפוף את שערם היטב, לצחצח שיניים, לגזור ציפורנים, ולרחוץ ולנקות את הפצעים שעל גופם (אם יש) ולרככם. להכנות שיש לעשות טרם הטבילה במקווה, כדי שלא תהיה חציצה, קוראים בלשון ההלכה חפיפה.
דיני חציצה בנטילת ידיים
כשנוטלים ידיים, אסור שתהיה הפרדה בין הידיים לבין המים. לכלוך הנמצא בין הציפורניים לבין הבשר נחשב לחציצה. צבע, סיד או טיט הדבוק ליד נחשב לחציצה, אלא אם כן מדובר באדם שעובד כצבע ורגיל בצבע הדבוק לידו, ולא אכפת לו שישאר שם. מי שעונד טבעת לאצבעו צריך להסירה בזמן הנטילה אפילו אם היא רפויה, ואם היא רפויה והוא נטל את ידיו מבלי להסיר אותה - יצא ידי חובה בדיעבד.
אם הלכלוך קבוע, ואין דרך להסירו, נוטלים ללא ברכה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: חציצה |
- רבנים שונים, שאלות בנוגע לחציצה, אתר "כיפה".
הערות שוליים
- ^ מסכת עירובין, דף ד, עמוד ב.
חיי אישות ביהדות | ||
---|---|---|
סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • נישואים • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות | |
מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה (לידה) • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה | |
טהרת המשפחה | נידה • דם בתולים • דם חימוד • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה | |
צניעות | איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.