מסכת אבות
מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, עוסקת מסכת זו בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים[1],אך במשך השנים התווספו למסכת קטעים שונים. הארוך מבין קטעים אלו נוסף כפרק שישי למסכת, ומכונה פרק קניין תורה. שינויי הנוסח בפרק זה (ובמשניות שנוספו בפרק הקודם) רבים, ככל הנראה בשל העובדה שהם נוספו למשנה רק בשלב מאוחר יותר.
למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, וגם אין לה מסכת מקבילה בתוספתא. עם זאת, החיבור אבות דרבי נתן מושתת בעיקרו על חיבור זה, ומהווה הרחבה שלו. כמו כן, פירושים רבים חוברו למסכת במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, וכך גם לפרק קניין תורה.
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין
הרמב"ם בהקדמתו למשנה נותן שני טעמים למיקומה של המסכת בסדר נזיקין:
טעם אחד הוא על מנת לפרסם את החובה לכבד את בית הדין שכן כל דור ודייניו המתאימים[2]. כמו כן, ראוי להודיע את מקור סמכויות בית דין העוברות מבית דין לבית עד להר סיני - "שלא יאמרו: מדוע נקבל משפט פלוני, או תקנת דיין פלוני? ואין הדבר כן, שהמשפט אינו לפלוני השופט, אלא להקב"ה שציווה אותנו בו, כמו שנאמר[3]: "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹ-הִים הוּא". אבל הכל משפט אחד, וקבלוהו איש מפי איש, על הדורות החולפים".
הטעם השני שנותן הרמב"ם, הוא שחיוני לדיינים ללמוד מידות טובות מן חכמים (הטעם העיקרי לכך הוא ששופט שלא יהיה בעל מוסר וצנוע, יזיק לעצמו ויזיק לבני אדם, ובנוסף מציין הרמב"ם טעמים נוספים[4]), ולכן באה מסכת אבות אחרי מסכת סנהדרין (שעניינה השופטים והדיינים) ושאר המסכתות המפרטות את סמכויות הדיינים ומהלך המשפט.
פרקי המסכת
מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה - התנאים, כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו.
- משה קיבל תורה מסיני (שמונה עשרה משניות[5]) – הפרק מדגיש את השתלשלות התורה שבעל פה - כל תנא או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד משה רבנו דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור. הרב משה שפירא מוצא בפרק זה קשר רעיוני בין דברי התנא לבין המצב התורני של דורו, מצב שהיה נתון לשינויים רבים ותכופים במהלך ימי הבית השני. בין המקבלים לא נמצאים השופטים, הכהנים, והמלכים. לעומת זאת באבות דרבי נתן, פרק ראשון ג', מתוארת השתלשלות התורה שבעל פה בדרך שונה: ממשה ליהושע, לזקנים, לשופטים ומהם לנביאים (תוך הבחנה בין שאר הנביאים לבין חגי, זכריה ומלאכי) והלאה.
- רבי אומר (שש עשרה משניות) - הפרק ברובו כלול מדברי התנא הלל הזקן, תלמידו רבי יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. מספר משניות אף עוסקות ישירות בתכונותיהם הרוחניות של חמשת תלמידי רבי יוחנן בן זכאי והיחס בין שנים מהם, רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך, לבין יתר חכמי ישראל.
- עקביא בן מהללאל אומר (שמונה עשרה משניות).
- בן זומא אומר (עשרים ושתיים משניות).
- בעשרה מאמרות נברא העולם (עשרים ושלוש משניות) – הפרק מסודר בתחילתו על פי המספרים עשרה, שבעה, ארבעה, כך שכל משנה עוסקת בעניין הקשור למספר המדובר בה. הפרק מחולק בעיקר לנושאים הבאים:
- הדורות מבריאת העולם ועד תקופת אברהם אבינו ויציאת מצרים ומעשי בני ישראל במדבר.
- הניסים שנעשו בבית המקדש והדברים המופלאים שנבראו בערב שבת בין השמשות.
- פורענויות שונות והסיבות בגללם הם באים.
- סוגי אופי, התנהגות, חשיבה וכישרון שונים.
- ניגודים. כגון אהבה התלויה בדבר לעומת אהבה שאינה תלויה בדבר, מחלוקת לשם שמים לעומת מחלוקת שאינה לשם שמים ועוד.
- שנו חכמים בלשון המשנה (אחת עשרה משניות) – הפרק אינו חלק מהמשנה כפי שנחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. הפרק הוא אוסף ברייתות העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ונקרא גם "קנין תורה", וצורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות בבית הכנסת בשבתות שבין פסח לשבועות ולהשלים בכך את שש השבתות הללו, וגם כדי להסמיך את ענייני קניין תורה לחג מתן תורה. פרק זה מופיע במקור בתנא דבי אליהו זוטא פרק י"ז (מכונה גם "פרק דרבי אליעזר" פרק ב') ובמסכת כלה רבתי פרק ו'. מקובל בדפוסים להקדים למסכת זו את המשפט "שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם".
בסך הכל יש במסכת 108 משניות.
מאפייני המסכת
בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת הלכות, ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות - ששים מסכתיות של הלכה"[6], וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת בתלמוד הבבלי או התלמוד ירושלמי. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר רבא: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות", כלומר - מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הכתוב בפרקי אבות[7].
שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם, וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס לרש"י: "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה". פירוש אחר בשם הגר"א, על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.
רבי עובדיה מברטנורא, מסביר מדוע המסכת מתחילה ממשה רבנו:
- "אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצווה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולם מוסרים ומידות וחכמי העולם גם כן חברו ספרים כמו שהמציאו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני".
לשון המסכת
מסכת אבות כתובה כולה עברית, מלבד שלושה קטעים שנכתבו ארמית:
- דברי הלל: "נגד שמא, אבד שמה. ודלא מוסיף, יסיף. ודלא יליף, קטלא חייב. ודאשתמש בתגא, חלף." (פרק א, יג) המימרא "ודאשתמש בתגא, חלף" מופיעה פעם נוספת בדברי רבי צדוק (פרק ד')
- אמרה נוספת מפי הלל: "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון" (פרק ב, ו.)
- "בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה, דכולא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא." (פרק ה, כב)
לימוד מסכת אבות
בשבתות הקיץ סמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה) קוראים בבית הכנסת פרק מהמסכת. בקהילות יוצאי ספרד נוהגים לקרוא את המסכת רק בשבתות ספירת העומר (סך הכול שישה שבועות, פרק אחד בכל שבת) ואילו יוצאי אשכנז נוהגים זאת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה וסך הכל קוראים את המסכת בשלושה מחזורים נוספים, שהראשון מתחיל בפרשת נשא, השני בפרשת פינחס והשלישי בפרשת שופטים אשר מסתיים בראש השנה (עקב כך שחסרות לנו שתי שבתות נוהגים בשבתות האחרונות לקרוא שני פרקים על-מנת להשלים את הסדר) וסימנם: נפ"ש. סך הכול ארבעה מחזורים[8]. בשנים שבהן יום ראשון של פסח, ושביעי של פסח חלים בשבת, מתחילים לקרוא במסכת אבות בשבת שלאחר שביעי של פסח, ובשבת שנוספה קוראים פרק מתוך מסכת דרך ארץ זוטא והוא נקרא בשבת שלפני שבועות משום דרך ארץ קדמה לתורה.
שורשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה בתקופת הגאונים, אז תיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם. מכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל, אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול, תקנו את אמירת פרקי אבות. טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר, אשר עניינם מופיעים במסכת.
מנהג שהיה נפוץ בעבר אצל יהודי ספרד הוא שחזנים ידועי שם היו קוראים את הפרק של אותה שבת, בדרך כלל תוך אלתור על פי מקאם כלשהו, ולאחר מכן אף תרגמו התוכן לשפת הלאדינו.
פתיחה וסיום
בנוסח פרקי אבות המופיע בסידורים, כל פרק פותח במשפט המבא ממסכת סנהדרין כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ומסתיים עם מאמרו של רבי חנניה בן עקשיא ממסכת מכות רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות וזאת בשביל שידעו כל הלומדים, שהדברים הנלמדים במסכת הם אפשריים לכל העם ולא יאמר מישהו שהדברים הם לא מכוונים אליו.
מפרשי המסכת
למסכת אבות נכתבו באלף השנים האחרונות למעלה ממאתיים פירושים. סקירה מקיפה על הפירושים השונים נכתבה על ידי יצחק יוסף כהן[9]. רשימה ביבליוגרפית מפורטת מהפירושים והביאורים שנתחברו על מסכת אבות מראשית ימי הדפוס ועד שנת תשל"ב נערכה על ידי יהודה רובינשטיין[10], וסקירה קצרה וממצה של הפירושים הקדומים ערך שמעון שרביט[11].
בין הפירושים:
- פירושו של ר' יעקב בן שמעון, מגדולי תלמידי תלמידיו של רש"י במאה ה־13. הפירוש נדפס בתוך "מחזור ויטרי".
- פירוש הרמב"ם שנכתב כחלק מפירוש המשניות שלו. הרמב"ם אף כתב הקדמה מיוחדת למסכת אבות הנחשבת חיבור בפני עצמו, ונקראת: "שמונה פרקים לרמב"ם".
- פירושו של רבינו יונה החסיד מגירונדי.
- פירוש רבי מנחם המאירי, מגדולי חכמי פרובאנס במאה ה־13.
- פירוש מגן אבות לרשב"ץ (ר' שמעון בן צמח דוראן, בן המאה ה־14)[12].
- פירושו של רבי יוסף יעב"ץ החסיד - ממגורשי ספרד.
- מדרש שמואל - ליקוט מקיף של פירושים וביאורים על המסכת, נערך על ידי רבי שמואל די אוזידא מתלמידי האר"י.
- דרך חיים למהר"ל.
- רוח חיים, פירושו של רבי חיים מוולוז'ין[13].
- קנין תורה פירוש על פרק שישי במסכת אבות מאת הרב צבי יהודה קוק, יצא בשתי מהדורות.
- ביאורים לפרקי אבות לרבי מנחם מנדל שניאורסון.
- משניות מבוארות לרב פינחס קהתי.
מהדורה מדעית
מהדורה מדעית למסכת יצאה על ידי שמעון שרביט. המהדורה מבוססת על כתב יד קאופמן, ומתייחסת למאות עדי נוסח, החל מכתבי היד החשובים של המשנה וכלה בקטעי גניזה וכתבי יד של סידורים.
מהדורה מדעית לפרק קניין תורה יצאה בשנת 1936 על ידי ד"ר מיכאל היגער מניו יורק[14].
לקריאה נוספת
- מיכאל היגער, פרק קניין תורה, בתוך: חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, תרצ"ו ירושלים. עמ' 162 - 174
- ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם, הוצאת שוקן
- שמעון שרביט, מסכת אבות לדורותיה, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד
- שמעון שרביט, לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006
- הפולמוס "מי חיבר את פירוש רש"י לאבות", יוסף ויכלדר, המבשר תורני, ו' תמוז - י"ב תמוז תשע"א
פרשנות:
- יהודה שביב, בדרך אבות, הוצאת מכון צומת, 2006
- אביגדור שנאן, פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש, קרן אבי חי וידיעות ספרים, 2009
- יורם טהרלב, על בִּרְכֵּי אבות - פירוש מרענן למסכת אבות, כנרת זמורה-ביתן, 2016
- שאול מושקוביץ, לב שמח על פרקי אבות
- ישראל מאיר לאו, יחל ישראל על מסכת אבות, ובעקבותיו אבות לדור: על מסכת אבות
- שלמה אבינר, מסכת אבות
- אשר וסרמן (עורך), משנת אבות על מסכת אבות, תש"ס-תשס"ב
- ישעיהו ליבוביץ, פרקי אבות, לפי פירוש 'רוח חיים' של ר' חיים מוולוז'ין, אגם הוצאה לאור, 2012
- משה קודעי, שירי אבות, בהוצאת מכון משה - הספר מחבר בין מאמר החכם לבין תולדותיו, על פי העקרון שכל מאמר מייצג את המוטו של הכותב. לכל משנה מצורף קטע שירה (בחריזה) המסכם את הדברים.
- רמיאל עמירה, מסכת אבות - מחרוזת הבן, הוצאת אור המערב - הנוסח המקורי של מסכת אבות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה, ולצד כל משנה נוספה גרסה מחורזת שלה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת אבות |
 טקסט בוויקיטקסט: משנה מסכת אבות |
נוסח המשנה, באתר ויקיטקסטנוסח המשנה - כתבי יד
- כתבי יד של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
- נוסח המשנה בכתב יד קויפמן (לא כולל את פרק קניין תורה)
- כתב יד דה-רוסי (לא כולל את פרק קניין תורה)
- כתב יד פרנקפוט (כולל את פרק קניין תורה, מכיל שינויים ותוספות בפרק החמישי)
נוסח המשנה - מהדורות מודרניות
- מהדורת אינטרנט מעוצבת באתר דעת. (כולל את פרק קניין תורה)
פרשנים
- מאתר HebrewBooks:
מאמרים
- פרקי אבות, אתר בית חב"ד
- מסכת אבות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
שונות
- אתר המפיץ משנה יומית בפרקי אבות
הערות שוליים
- ^ זהו המצב במספר כתבי יד עתיקים של (ראו בקישורים החיצוניים), וכן מעידים כמה מן הראשונים. להרחבה, ראו למשל הערך בנושא באנציקלופדיה דעת.
- ^ וכן דורשים את הפסוק: ”מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ” (ספר תהילים, פרק צ"ט, פסוק ו'). ואמרו בגמרא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ה עמוד א'): "אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר ”וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ט') ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הם כבית דינו של משה".
- ^ ספר דברים, פרק א', פסוק י"ז
- ^ רבי משה בן מימון, הקדמה לפירוש המשנה, ד"ה "וצריך שייווסר השופט""
- ^ מספר המשניות בכל פרק נתון כאן לפי הספירה במהדורת "משניות מבוארות" (קהתי); בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ שיר השירים רבה ו ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל' עמוד א'
- ^ אליהו כי טוב, ספר התודעה (בכרך אחד) עמוד ת"פ, ירושלים ה'תשס"ה
- ^ מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, קריית ספר מ', תשכ"ד עמ' 104–117. ובספרו מקורות וקורות, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ב, עמ' 40–73.
- ^ קונטרס נחלת אבות, בסוף ספר דורש לפרקים
- ^ מסכת אבות לדורותיה, מוסד ביאליק, 2004
- ^ מגן אבות לרשב"ץ
- ^ רוח חיים
- ^ מיכאל היגער, פרק קניין תורה, בתוך: חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ירושלים: תרצ"ו, עמ' 162–174.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
