נטורי קרתא
נְטוּרֵי קַרְתָּא[1] (מארמית: 'שומרי העיר') היא קבוצה חרדית קטנה המוכרת בהתנגדותה החריפה למדינת ישראל ולציונות. לתפיסתם קיומה של מדינה יהודית טרם בוא המשיח אינו לגיטימי, והם רואים בהקמת המדינה ובקיומה "התגרות באומות" הגורמת לשפיכות דמים, במלחמות ובפיגועים. הקבוצה קרובה מאד בהשקפתה לעדה החרדית, אך נבדלת ממנה ונחשבת קיצונית ממנה. הקבוצה בישראל היא פרושית לעומת אלה שמחוץ לארץ, שהן חסידיות ברובן.
חברי נטורא קרתא מרבים בפעילויות מחאה כנגד מדינת ישראל, כנגד חילולי שבת וכנגד זרמים חרדיים אחרים, כגון אגודת ישראל. לעיתים הם אף מביעים מחאה כנגד העדה החרדית. חלק קטן מאנשי הקבוצה אף נוקט בעמדות קיצוניות יותר, כגון קריאה להקמת מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל. בין חברי הקבוצה יש מספר קיצוניים שהתפרסמו בשל פעולותיהם האלימות ומכונים בציבור החרדי "סיקריקים", אם כי לא כל המכונים "סיקריקים" משתייכים לנטורי קרתא.
חלקם הגדול של נטורי קרתא בישראל (כ-700 משפחות)[דרוש מקור] מתגוררים בשכונת מאה שערים בירושלים, המהווה את מרכז קהילתם, ובנוסף בקהילות בבית שמש (כ-300 משפחות)[דרוש מקור], ניו יורק ולונדון[2][3].
מקור השם
השם "נטורי קרתא" לקוח מתוך מדרש:
רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבור בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין [לעבור בעיירות שבא"י לתקן להן מלמדי תינוקות למקרא ולמשנה] עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין [נכנסו למקום אחד ולא מצאו לא סופר מלמד תינוקות ולא אלו המשנין משניות] אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא [אמרו להם: "הביאו לנו שומרי העיר"] אייתון לון סנטורי קרתא [ שומרי שערי העיר] אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא [אמרו להם: "אלו הן שומרי העיר?! הם אינם אלא מחריבי העיר"] אמרין לון ומאן אינון נטורי קרתא [ומי הן שומרי העיר] אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב[4] אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר [ובזכות התורה ה' משמר אותנו]
הכוונה שעומדת מאחורי הכינוי היא, שלא המדינה היא המגינה על היהודים אלא דווקא לומדי ומקיימי התורה. את השם הגה הרב אליהו פרוש גליקמן מעסקני ירושלים בתקופת קום המדינה[דרוש מקור].
היסטוריה
ראשיתה של נטורי קרתא בשנת 1935, כאשר פרשו הרב עמרם בלוי (מבני כולל הונגריה), הרב אהרן קצנלנבוגן (מבני כולל ליטא) ואחרים מאגודת ישראל, בשל מתינותה לדעתם. הם הקימו קבוצה בשם "חברת החיים". בשנת 1938 פרסמה הקבוצה כרוז נגד כופר היישוב שעליו חתמה בשם "נטורי קרתא" ומאז דבק בהם כינוי זה[5].
בשנת תש"ה העדה החרדית פרשה מאגודת ישראל, ודגלה אף היא בהתבדלות ובקיצוניות. עם זאת נטורי קרתא נשארו כקבוצה עצמאית, קיצונית יותר. בהמשך היו מספר חיכוכים בין אנשי נטורי קרתא לעדה החרדית, בין היתר בשל נישואיו של הרב בלוי עם הגיורת רות בן דוד. מהדמויות הבולטות בקבוצה היו רבי דב סוקולובסקי ולייבל'ה וייספיש.
בשנת ה'תשל"ג נעשה ניסיון לייסד סניף לנטורי קרתא בבני ברק, אך הדבר לא החזיק מעמד[6].
הפיצול הראשון והעיקרי בקבוצה היה בשנות ה-60, כאשר פלג בלוי בראשות הרב אורי בלוי, בנו של רבי עמרם, התקרב חזרה לעדה החרדית ואחיו הרב אלימלך אף שימש כעורך ביטאון העדה עד פטירתו. פלג זה אינו מכונה יותר בשם "נטורי קרתא". לעומת זה פלג "תורה ויראה" (המכונה על שם ישיבת "תורה ויראה" בה מרוכזים אנשיו) בראשות הרב חיים קצנלנבוגן חתנו של רבי עמרם בלוי התחזק בשלילתו את המדינה והוא כיום הפלג המרכזי בתנועה. עם פלג זה נמנה בעבר גיסו, משה הירש שהיה ידוע בקשריו הטובים עם יאסר ערפאת. הירש, שפעילותו שנויה במחלוקת פנימית בתוך נטורי קרתא, מונה על ידי ערפאת ל"שר לענייני יהודים" ברשות הפלסטינית וכחבר המועצה הלאומית הפלסטינית.
הפיצול השני התרחש בשנת ה'תשס"ה, כאשר פלג קיצוני המשתכן כיום בבית הכנסת אוהל שרה, התפלג מ"תורה ויראה", בשל טענות כלפי הממסד ב"תורה ויראה", וכן בין היתר בשל מחאתו של הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, ממנהיגי "תורה ויראה", על הזדהותם של אנשי נטורי קרתא בחו"ל ואנשי משה הירש עם יאסר ערפאת וארגוני הטרור הפלסטינים.
נטורי קרתא כיום
תורה ויראה
 |
ראו גם – קהילת תורה ויראה |
לאחר פטירת הרב חיים קצנלנבוגן עמדו בראש הקהילה גיסו רבי אברהם יעקב עפשטיין ובנו הרב זעליג ראובן קצנלנבוגן, העומד אף בהנהלת ישיבת "תורה ויראה" ומוסדותיה. לאחרונה התקרבה הקהילה יותר לחוגי העדה החרדית. הקהילה מוציאה לאור ירחון השקפה בשם "החומה", שעורכו היה רבי אברהם יעקב עפשטיין, ביטאון אקטואליה דו שבועי בשם "האמונה" וביטאון תורני שנתי בשם "העמק".
קהילה זו מונה 400 משפחות [דרוש מקור], בראשותה עומד הרב זעליג ראובן קצנלבוגן.
לקהילה בית כנסת גדול בשכונת מאה שערים בירושלים ובית כנסת בעיר בית שמש, ומוסדות לכל טווח הגילאים, החל מ"תלמוד תורה" לילדים הנמצאת במרכז שכונת מאה שערים בירושלים, וכן "ישיבה קטנה" לבחורים צעירים בני 13 עד 16 הנקראת בשם "תפארת הגר"א" ונמצאת בסמיכות לשכונת מאה שערים, ובעיר בית שמש קיימות ישיבה קטנה לצעירים בשם "מעלות נפתלי" ו"ישיבה גדולה" לבחורים בוגרים יותר בשם "בית הלוי". כן קיימים במוסד כוללים לאברכים נשואים במשך כל שעות היום. בנוסף לכך קיים בעיר בית שמש תלמוד תורה נוסף השייך להרב זעליג ראובן קצנלנבוגן, אך אינו מזוהה רשמית כשייך למוסדות "תורה ויראה" והוא נקרא בשם "רמ"א", במוסדות הקהילה לומדים כ-3000 תלמידים [דרוש מקור] חלק ניכר מהם איננו מבני הקהילה.
קהל יראי ה'
| |
ראו גם – בית הכנסת אוהל שרה |
הקהילה מונה 400 משפחות [דרוש מקור] ועומדת תחת הנהגתם של הרב שמעון אליהו קרישבסקי (תרפ"ח, 1928 – י"ח באב תשע"ב, 6 באוגוסט 2012), לשעבר ראש הכולל ב"תורה ויראה", הרב ראובן מרצבך ראש כולל "לומדת יראתך", ישראל מאיר קויפמן, ויצחק ארזי. בשנת תש"פ נערכו בחירות להנהגת הקהילה אשר כוללת "ז' טובי העיר", כאשר הרב ראובן מרצבך, וישראל מאיר קויפמן, ויצחק ארזי, נשארו בתפקידם, ונוספו עליהם אהרן שלמה ארזי, הרב אברהם פרידמן משגיח בישיבה מסורת התורה, אברהם מושקוביץ ודוד קרישבסקי, לקהילה יש ביטאון חודשי בשם "שורא דקרתא", המתחרה ב"החומה" של תורה ויראה.
בית הכנסת של הקהילה הוא בית הכנסת אוהל שרה בירושלים, כמו כן בדומה ל"תורה ויראה" פתחו אף הם מוסדות, תלמוד תורה "חומת יהושע", ישיבה לצעירים "משמרת ירושלים - מתיבתא דר' אהרן", וכן ישיבה לבוגרים. בשל מתיחויות בין החברים בו באמצע שנת 2009 פרשו רוב הבחורים הבוגרים לישיבה חדשה, כאשר הישיבות נסגרו זמן קצר לאחר פתיחתם, בשנת תשע"ה נפתחה הישיבה לצעירים מחדש תחת השם "מסורת התורה" תחת הנהגתו של הרב אברהם פרידמן ובה לומדים כמאה תלמידים.
אמעריקאנער שול
קהילה קיצונית יותר המונה כ-100 משפחות[דרוש מקור], אין לקהילה מוסדות מלבד כולל אברכים "בני ירושלים" בו לומדים כ-20 אברכים, הקהילה מכונה גם "אוצר היהדות" זאת על שם בית מדרש השוכן בשוק מאה שערים הנושא שם זה, מוציאי הגליונות "משמרת היהדות" "לידע ולהודיע" וירחון "האמת" משתייכים לקהילה זו.
ראשי הקהילה הם, הרב זעליג דב טרבלו, שמואל לובצקי וישראל מאיר הירש.
יראים חסידים
קהילה המונה עשרות משפחות בודדות ולהם בית מדרש ברחוב החרש בשכונת מאה שערים, הקהילה זהה בתפיסת עולמה לקהילת "אמעריקאנער שול" והשינוי היחיד הוא נוסח התפילה. ראשי הקהילה הם הרב יהודה ליב דייטש ראש כולל בני ירושלים והרב שמשון בנימין בלומנטל.
מתיבתא דרבי עמרם
קהילה המזוהה עם העדה החרדית בשנות ה'תש"מ מנתה הקהילה עשרות משפחות רובם מתולדות אהרן, כיום מונה הקהילה מספר מועט של משפחות ובראשם עומד הרב אורי בלויא בנו של רבי עמרם.
לקהילה כולל בשם זה הממוקם בבית הכנסת "קהל יראים" ברחוב מאה שערים.
בית יהודי
לנטורי קרתא ישנו מרכז גם במונסי, בראשות הרב משה בער בעק שעזב את ישראל בגלל התנגדותו לציונות. קבוצה זו קיימה קשרים עם איראן ונשיאה לשעבר מחמוד אחמדינג'אד וחבריה מרבים להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות נגד מדינת ישראל.
תורה ותפילה
קהילה נוספת קיימת בלונדון מהדמויות הבולטות שבה הוא הרב ישראל מאיר ויינטרוב (בנו של רבי שמואל).
יחס לציונות
אנשי נטורי קרתא שותפים לשיטתו של רבי חיים אלעזר שפירא, רבי יואל טייטלבוים ואחרים, לפיה ישנו איסור חמור להקים מדינה יהודית, גם אם תהיה מדינת הלכה, לפני בוא המשיח. חלקם מגדירים את עצמם כאזרחי פלסטין ולא כאזרחי מדינת ישראל.
הביסוס ההלכתי לגישתם הוא שלוש השבועות המצוינות בגמרא:
- שלא יעלו ישראל בחומה
- שלא ימרדו בגויים
- שלא ידחקו (נוסח אחר: ירחקו) את הקץ
ההבדל בין אנשי "תורה ויראה" לאנשי "אהל שרה", הם, שאנשי תורה ויראה מתנגדים לפגישות עם גויים הנלחמים נגד מדינת ישראל, בעוד אנשי אוהל שרה והאחרים אינם מתנגדים ואף חלקם תומכים בזאת. עוד הבדל הוא, שאנשי תורה ויראה מעדיפים את ההתנגדות הרעיונית [7], לעומת אנשי שאר הקהילות שיותר דומיננטיים בהפגנות, הפצת עלונים, פאשקוילים ומודעות רחוב. כמו כן בקהילת תורה ויראה לא מרשים לבחורים להשתתף בהפגנות.
כל הזרמים טוענים שהעדה החרדית אינה עקבית בעמדתה, ובדברים רבים פועלת נגד הרוח הרשמית, כמו למשל כיבוד פוליטיקאים ציונים, מתן כשרות למפעלים המזוהים עם המפעל הציוני וכדומה.
נושאים בהם אין אחידות דעה או התנהגות בקרב אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא (חלק מהם אינדיבידואלים ולא קשורים לקהילה).
- האם יש איסור לבקר בכותל המערבי
- האם יש איסור לבקר בקברי צדיקים ואתרים שכבש צה"ל במלחמת ששת הימים.
- האם מותר ליהנות מתקציבי ביטוח לאומי.
- חברות בקופת חולים.
- שימוש בשירותי תחבורה של אגד.
- שימוש במוצרי תנובה.
פעילות
אנשי הקבוצה מקיימים ביום העצמאות עצרות קינה וצום, (מלבד זאת מקיימים קהילות המשתייכות לעדה החרדית גם הם עצרות) בקהילות "קהל יראי ה'" ו"אמעריקאנער שול" נוהגים לצאת בסיום העצרת לתהלוכה בשכונות מאה שערים והבוכרים.
אנשי הקבוצה רגילים לשרוף את דגל ישראל בפורים ובל"ג בעומר, ולהניף דגלי הרשות הפלסטינית. הם מפגינים נגד מוסדות חינוך הנוטלים תקציבים ממשלתיים ותוקפים חיילים מהמגזר החרדי, המכונים על ידיהם חרד"קים, כאשר הם מופיעים במדיהם במקומות ציבוריים.
אנשי הקבוצה משתלחים גם בחברי הכנסת החרדיים ובמנהיגיהם הרוחניים בשל השתתפותם בבחירות לכנסת ונימוקים נוספים. בין היתר השמיצו את הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בגלל תמיכתו בחוק טל ובנח"ל החרדי. ראש עיריית ירושלים החרדי אורי לופוליאנסקי הותקף בצאתו מבית הרב אלישיב, בשל תפקידו הרשמי במדינה. אנשי הקבוצה קראו לרב אלישיב "קוקניק" (תלמיד של הרב קוק) ואף זרקו לעברו אבנים, עקב הסכמתו להעתקת קברים בכביש פסגת זאב.
חבירה למתנגדי מדינת ישראל
הקנאים רואים במדינת ישראל והצלחתה אחת מתחבולותיו של השטן[8], ולכן, כדי לעכב את צמיחתה, נוהגים הקיצוניים שבהם (בעיקר תושבי חו"ל), לחבור לאויבי המדינה.
דוגמאות למעשיהם של הקנאים, אשר מנצלים את התקשורת לצורך פרסום המעשים, הם מפגשיהם עם יאסר ערפאת, מינויו של משה הירש כשר לענייני יהודים ברשות הפלסטינית[9], מינוי שלא החזיק מעמד זמן רב. נטורי קרתא גינו את מבצע עופרת יצוקה[10].
בסוף שנת 2005, נסעה קבוצה קיצונית מקהילות נטורי קרתא בחו"ל לוועידה להכחשת השואה בטהראן, ונפגשה עם נשיא איראן אחמדינז'אד[11]. קבוצה זו מונהגת על ידי הרב משה בער בעק. תומכים בה הרב יואל מורגנשטרן אב"ד שארמאש והאחים הרב אליעזר חיים בלום אב"ד קאשוי והרב שמחה ישראל בלום דומ"צ קאשוי. גם הרב חנינא אברהם לייטנר אב"ד מונטווידאו תמך בה.
נסיעה זאת הייתה חציית קווים אדומים גם מצד גורמים אשר בדרך כלל תומכים בדרכם של הקנאים, אך כבני משפחות של ניצולי השואה, לא יכלו לשאת את צעדה הנוכחי של הקבוצה, מה גם שצעד זה מזיק לתדמיתה של העדה החרדית כולה:[12]
- האדמו"ר מסאטמר יצא במודעה נגד "המתפרצים בלבוש קנאות ועושים מעשי טירוף ללכת שלובי זרוע עם הערבים".
- הרב ירחמיאל ישראל דאמב מהבולטים שבמנהיגי נטורי קרתא המתגורר בלונדון, יצא בגילוי דעת פומבי, "האנשים האלה אינם חלק מן נטורי קרתא... המה בודדים מטורפים".
- רבני בית הדין של העדה החרדית הגדירו את ההשתתפות בכנס כ"חילול השם נורא"[13].
אנשי הקבוצה שומרים על קשר קבוע עם מנהיגים ערבים ופלסטינים ומשתתפים בהפגנות של מוסלמים כנגד ישראל. כך למשל באוגוסט 2011 ביקרו אנשי הקבוצה את השייח ראאד סלאח כששהה בלונדון.
אנשי הארגון אומרים שהערבים והאיראנים שעמם הם עומדים בקשר הם אויבים של המדינה ולא של היהודים, ושישנה תועלת בהתקרבות אליהם. כמו כן הם טוענים שהם מייחלים לביטול המדינה הציונית ללא שפיכות דמים.
לנטורי קרתא שיר המושר בהזדמנויות ובאירועים שונים ומזוהה אתם[14]. לשיר מספר נוסחאות. הנוסח המפורסם:
ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים
התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים.
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים.
בדרך התורה נלך באש ובמים
בדרך התורה נלך לקדש שם שמים
השיר משמש גם קבוצות חרדיות אחרות, בעיקר במערכות ומאבקים נגד השלטון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רונן יצחק, "פעילותם של נטורי קרתא נגד הקמת המדינה", כיוונים חדשים: כתב עת לציונות וליהדות, 9 (אוקטובר 2003), עמ' 158–174.
- בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- אתר נטורי קרתא בארצות הברית
- פגישת נציגי נטורי קרתא עם נשיא אירן, youtube
- בנימין בראון, "יחס החרדים למדינה", בתוך: כשיהדות פוגשת מדינה
- זאב גלילי, מנטורי קרתא דרך חסידי סאטמר ועד כת "לב טהור", באתר "היגיון בשיגעון", 24 במאי 2009
- ליאת בר סתו, "החרדים לא מחכים למשיח, הם מחכים לכסף", באתר מאקו, 13 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ כך ההגייה המקובלת של השם. הצורה התקנית בארמית, הנגזרת מהשורש נט"ר, היא נָטוֹרֵי קרתא (פיקוח וניטור, 13 באוקטובר 2015, באתר האקדמיה ללשון העברית).
- ^ ישראל כהן, לונדון: נטורי קרתא הפגינו בשבת נגד ישראל, באתר ככר השבת, 6.7.2014
- ^ יענקי פרבר, עלילת דם במצעד של נטורי קרתא בלונדון, באתר בחדרי חרדים, 19-6-2017
- ^ תהלים, קכ"ז, א'
- ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית, עמ' 89-88
- ^ ירושתנו - ירחון איגוד היראים תמוז ע"ח עמ' 19 באתר אוצר החכמה
- ^ בביהכ"נ תורה ויראה באתר איגוד בתי הכנסת העולמי
- ^ מרגליות, קומי אורי, "מאמר שורש הערב רב".
- ^ נטורי קרתא, משה הירש - שר לענייני יהודים, אמת ניוזנט
- ^ נטע סלע, נטורי קרתא: מגנים את הטבח ברצועת עזה, ynet
- ^ צח יוקד, ידידי אחמדיניג'אד, nrg מעריב
- ^ נטע סלע, ירושלים - טהרן - ובחזרה, ynet
- ^ בני שטיין, הלך העורב אצל הזרזיר - סאלח מחזיר ביקור לדעת
- ^ השיר גם הופיע בבלנק של ביטאון 'החומה' שבהוצאת נטורי קרתא.
