רבנו חננאל
| לידה | 965 |
|---|---|
| פטירה | 1055 (בגיל 90 בערך) |
| השתייכות | ישיבת קירואן |
| רבותיו | אביו רבינו חושיאל, רבי ניסים בר יעקב מקירואן |
| תלמידיו | רבי נתן מרומי (בעל ספר הערוך) |
| בני דורו | רבנו נסים, רב האי גאון, רבי שמואל הנגיד |
| חיבוריו | פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות. |
רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10. פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו.
ביוגרפיה
מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי",[1] אך אביו, רבינו חושיאל, היגר לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה דימינו) (ראו גם סיפור ארבעת השבויים). רבו המובהק היה אביו ויש מי שכתב שלמד אף אצל רב האי גאון [2]. ידוע כי גם למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות[דרוש מקור].
רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״.[3]
חיבוריו
פירושו לתלמוד
רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי[4], אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי. (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר).
בשנת ה'תש"ן יצא לאור ליקוט פירושי רבינו חננאל על מסכת ברכות על פי ציטוטי הראשונים משמו, כתבי יד נוספים ודפים מהגניזה הקהירית בצרוף מבוא, מקורות, ציונים וביאורים על ידי מכון לב שמח[5]. בהמשך הוציא המכון לאור גם את פירושו על מסכתות: שבת עירובין, פסחים, ראש השנה, יומא, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא.
סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.
לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.
כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים.
מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו. כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן. בחיבוריו שלרש"י הוא מוזכר[6]
ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.[7]
פירושו לתורה
ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.
קישורים חיצוניים
- רבנו חננאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks
- HANANEEL BEN ḤUSHIEL, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספריו, סרוקים באתר HebrewBooks
- טקסט מוקלד של ליקוט פי' רבינו חננאל עה"ת באתר Sefaria
תולדות רבינו חננאל, מגדל חננאל, פירוש רבנו חננאל על הספרים: מסכת פסחים, מסכת בבא בתרא, בבא מציעא, בבא קמא, חולין, קידושין, זבחים
הערות שוליים
- ^ הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא
- ^ שם הגדולים בערכו
- ^ צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, תשמ״ט, עמ' 50
- ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks.
- ^ על מהדורה זו למסכת ברכות יצאו עוררין על כך שליקוט הפירושים נעשה ברשלנות ויחוסם לרבנו חננאל מוטל בספק, ולא זו בלבד שהוצאת וגשל הדפיסה את הפירוש מסביב בגליון ונראה כאילו יצא הפירוש מקולמוסו של ר"ח. ראה דיון בזה בפורום אוצר החכמה.
- ^ ראה בסידור רש"י סימן רע"ח
- ^ צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, תשמ״ט, עמ' 50
| תקופת חייו של רבנו חננאל על ציר הזמן |
|---|
 |
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • רבינו חננאל • רבי ניסים גאון • רי"ף • רא"ש • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • תוספות הרא"ש • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • ר"ש משאנץ • עליות דרבינו יונה • מרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה / ים של שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה / כפות תמרים / תוספות יום הכיפורים • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת (ספר) • תורת גיטין • שרידי אש • תורת חיים | |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
