חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אין קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חיים מאיר יחיאל שפירא
האדמו"ר מדרוהוביץ'
חיבורו העיקרי השלום והאחדות
תאריך לידה 1863
מקום לידה אוקראינה
תאריך פטירה 1924
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
חסידות חסידות דרוהוביץ'
מקום מגורים דרוהוביץ', וינה, ירושלים
מקום פעילות דרוהוביץ', ירושלים
מספר בשושלת הראשון
הבא אברהם יעקב שפירא
תחילת כהונה י"ט אב ה'תרמ"ה
סיום כהונה ל' ניסן תרפ"ד
רבותיו סבו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא
חיבוריו השלום והאחדות
אב אבי עזרא זעליג שפירא
אם הדסה פייגא פרידמן
בת זוג שבע פרידמן
ילדים אברהם יעקב שפירא, אבי עזרא זעליג שפירא, יצחק שפירא, ישראל שפירא, בלומה רייזל

חיים מאיר יחיאל שפירא (מכונה: "השלום והאחדות" (ע"ש ספרו) ורבי חיים מוניא) (י' בכסלו ה'תרכ"ד, 1863 - ל' בניסן ה'תרפ"ד, 1924) נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא). היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות דרוהוביץ' ומייסד החצר.

תולדותיו

חיים מאיר יחיאל שפירא נולד בי' כסליו בשנת ה'תרכ"ד (1863), בן לאביו הרב אבי עזרא זעליג שפירא מסטרי. הרב חיים מאיר היה נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) (ע"ש נקרא) שהיה מגדולי וחשובי אדמו"רי פולין. אביו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא היה הרב אבי עזרא זעליג שפירא מגרניץ שהיה נכדו של הרב ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המגיד מקוז'ניץ) ממנהיגי תנועת החסידות בדורו.

אמו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא הייתה הרבנית הדסה פייגא פרידמן (נפטרה לאחר יום הכיפורים בי"א בתשרי ה'תרצ"ב)[1], בתו של הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (האדמו"ר הזקן מסדיגורה) מי שהיה מייסד שושלת חצר החסידות סדיגורה, בנו של הרב ישראל פרידמן מרוז'ין (הרוז'ינר) שהיה מייסד שושלת חצר החסידות רוז'ין והיה אב לכמה חצרות חסידות.

הרבנות והאדמו"רות

עם פטירת אביו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, הרב אבי עזרא זעליג שפירא בי"ט אב של שנת ה'תרמ"ה ניסו אנשי חצרו של אביו לכפות את מרותו עליהם. הרב חיים מאיר סירב בתוקף והוא התעקש שלא לכהן כאדמו"ר במקום אביו, הוא הסביר עצמו כי הוא מרגיש שאינו ראוי לכך אך לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו מבכירי הקהילה וויתר לבסוף והסכים לשמש באדמו"רות בעיר דרוהוביץ' הנמצאת בחבל לבוב שבאוקראינה.

בעיר דרוהוביץ' זכה הרב חיים מאיר לאהדה רבה, לאחר שהסתיימו פרעות קישינב התרכזו בדרוהוביץ' ובקישינב ואף בערי רוסיה השונות פליטים רבים והוא דאג לסיפוק צורכיהם. הרב חיים מאיר נמנה עם היותו האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות רוז'ין שהביע הזדהות פומבית עם התנועה הציונית והיה מהאדמו"רים היחידים ששקלו את השקל הציוני.

הציונות והעלייה לארץ ישראל

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח הרב חיים מאיר להונגריה ומשם היגר לווינה, בירת אוסטריה. לאחר הכרזתה של הצהרת בלפור, בווינה ייסד הרב חיים מאיר בשיתוף עם הרב שלמה חיים פרידמן (היה אדמו"ר חמישי מסדיגורה) ועם הרב יעקב פרידמן (היה אדמו"ר שלישי להוסיאטין) את ארגון "ההסתדרות החסידית ציונית", מטרתו העיקרית של הארגון הייתה לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. הרב חיים מאיר נהג לומר כי "ארץ ישראל לא צריכה להיות רק מדינתו של העם היהודי אלא מרכזה של התורה בעולם, כך מן הראוי". בשנת ה'תרע"ז הסתפחה ההסתדרות החסידית-ציונית אל תנועת המזרחי.

בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה הרב חיים מאיר לארץ ישראל והשתכן בירושלים, ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים. בירושלים הקים הרב חיים מאיר את "אגודת בוני הארץ בגופם" אשר חבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לשם סיוע בבניין ארץ ישראל. בתקופה זו היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת ה'תרפ"ד בראש חודש אייר (ל' ניסן) נפטר הרב חיים מאיר יחיאל שפירא לאחר שנפל למשכב שנתיים קודם לכן. הוא ניטמן בבית הקברות הר הזיתים בירושלים. אשתו, הרבנית שבע שפירא נפטרה בכ' אדר א' של שנת ה'תרצ"ו והיא נטמנה לצידו בהר הזיתים.

משפחה

הרב חיים מאיר יחיאל שפירא נישא לרבנית שבע פרידמן, בת הרב יצחק פרידמן מבוהוש שהיה האדמו"ר הראשון מבוהוש. ילדיהם:

  • הרב אברהם יעקב שפירא, (ה'תרמ"ד - כ"ד אדר ב' ה'תשכ"ב (נהרג בתאונת דרכים)) אדמו"ר מדרוהוביץ'-ירושלים. מחבר הספר נתיבות-שלום על ספרי בראשית ושמות. נישא בזיווג ראשון לרבנית אסתר גלדה בת הרב נתן דוד רבינוביץ' מביאלה-פרציווה, בזיווג שלישי נישא לרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל פרידמן מבויאן-לייפציג. ילדיו:
  • אבי עזרא זעליג שפירא, (נפטר י"ח תשרי ה'תשכ"ח). נישא לרבנית בלומה רייזל (נפטרה כ"ד שבט ה'תשי"ג) בת הרב משה יהודה לייב פרידמן מפאשקאן. בתם:
    • שרה חוה שפירא (נפטרה כ"ב חשוון ה'תשמ"ה). אשת הרב ישעיהו ויניצקי (נפטר כ"ג חשוון ה'תשל"ד)
  • יצחק שפירא
    • יוסף שפירא, ד"ר ואיש חינוך מירושלים
  • ישראל שפירא (נפטר י"ט תשרי ה'תש"ם (ד' חוהמ"ד סוכות)). נישא לרבנית ציפורה (נפטרה י' אייר ה'תשל"ג) בת הרב חיים יצחק טברסקי
  • בלומה רייזל, אשת הרב אבי עזרא זעליג שפירא מגוודז'יץ. ילדיהם:
    • ישראל שפירא
    • שלמה שפירא
    • משה שפירא (נפטר י"ט ניסן ה'תשכ"ב (ד' חוהמ"ד פסח)). נישא לרבנית אסתר דינה ברכה בת הרב יעקב דוד פרידמן מפאשקאן
    • חיים שפירא

ספריו

  • השלום והאחדות

לקריאה נוספת

  • מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון הר-ברכה, ה'תש"ע
  • הרב משה צבי נריה, 'על אדמו"ר מדרוהוביטש ובנו "קשור בצפיית ישועה וצמיחת אור גאולה"', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 79-88
  • מכון מורשת ישראל, השלום והאחדות-נתיבות שלום, ירושלים, תשע"ד

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. 'הרבנית שפירא ז"ל', דואר היום, 25 בספטמבר 1931, עמ' 10.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0