הווארד וולטר פלורי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. הווארד וולטר פלורי (באנגלית: Howard Walter Florey; 24 בספטמבר 1898 - 21 בפברואר 1968) היה מדען חוקר אוסטרלי בתחומי פיזיולוגיה, פתולוגיה וחקר חומרים אנטי בקטריאליים. בשנת 1945 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בפיתוח הפניצילין ביחד עם אלכסנדר פלמינג וארנסט צ'יין.
ביוגרפיה
פלורי נולד באדלייד שבאוסטרליה, לג'וזף וברטה מארי פלורי. למד בבית הספר הקולגיאלי של סנט. פטר ולאחר מכן באוניברסיטת אדלייד, שאותה סיים כ M.B. וכ S.B.; בשנת 1921 זכה למלגת רודז ללימודים באוניברסיטת אוקספורד וסיים בה לימודים לתוארי B.A., B.Sc. ו M.A., בבית הספר לפיזיולוגיה הכיר את צ'ארלס שרינגטון, שהפך מדריך רב השפעה בעבורו, וחבר קרוב. בשנת 1924 עבר פלורי ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' (Ph.D., M.A.), לאחר מכן נסע ל-10 חודשים לארצות הברית, וחזר לעבוד בלונדון.
עוד כשהיה סטודנט באדלייד, פלורי פגש את מרי אתל הייטר, ולאחר התכתבות ממושכת היא הצטרפה אליו בלונדון, שם נישאו ב-19 באוקטובר 1926.[1]
החל מ-1927 הרצה פלורי במחלקה לפתולוגיה בקיימברידג' שם עבד על הדוקטורט שלו בנושא זרימת הדם והלימפה. בשנת 1931 התמנה לפרופסור לפתולוגיה באוניברסיטת שפילד. ארבע שנים מאוחר יותר עבר לתפקיד דומה בבית הספר סר ויליאם לפתולוגיה באוקספורד, ושם הוא נשאר עד 1962, אז התפטר לטובת משרת מנהל קווין קולג'.[1]
מתוך הכרה בצורך במומחיות ביוכימית על מנת לטהר את האנזימים, פלורי גייס את ארנסט צ'יין לצוות המחקר שלו. בשנים 1938–1939 פלורי וצ'יין יזמו חקירה שיטתית של המאפיינים הביולוגיים והביוכימיים של חומרים אנטי בקטריאליים, ובסופו של דבר החליטו לחקור את הפניצילין, שהתגלה על ידי אלכסנדר פלמינג בשנת 1928.[2]
על תרומתו לפיתוח הפניצילין לתרופה קיימת, זכה פלורי לפרסים רבים. בשנת 1944 קיבל תואר אבירות, בשנת 1945 זכה ביחד עם פלמינג וצ'יין בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה. כמו כן זכה באות לגיון הכבוד הצרפתי ב-1946.[1]
פיתוח הפניצילין
הפניצילין הוא התרופה האנטיביוטית הראשונה. הפניצילין פועל על דופן התא של החיידק, הוא מתקשר לאנזימים היוצרים את דפנות התאים, ומעכב את גידולו ואת ההתרבות של החיידק בדרך החלוקה. יתר על כן, הוא מעורר לפעולה אנזימים אחרים, שמפוררים את דופן התא. משום כך, הוא יעיל רק נגד אותם חיידקים שיש להם דפנות תא.[3]
הוא התגלה על ידי פלמינג 1928 כתוצאה מתצפיות על תבנית שהתפתחה בכמה צלחות פטרי, אך הוא לא הצליח לבודד את החומר הפעיל, ולכן הנושא ננטש[3]. בשנת 1939, פלורי וצ'יין עמדו בראש צוות של מדענים בריטיים, אשר הצליחו לבודד את התרופה, אך לא לייצר ממנה כמות מספיקה. לאחר שהצליחו לשכנע את הממשל הבריטית בחשיבותה של התרופה להציל חיי אנוש, והממשלה העבירה משאבים לטובת פיתוח התרופה, הם הצליחו לפתח תרופה בכמויות מספיקות, והצילו חיי אדם רבים ממלחמת העולם השנייה ואילך.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 [adb.anu.edu.au/biography/florey-howard-walter-10206 The Australian dictionary of biography]
- ^ [www.nobelprize.org/nobel_prizes/medicine/laureates/1945/florey-bio.html The Nobel prize]
- ^ [www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-19019-MTkwMTlfNDY0MzU0NDZfMTQ4NjgzNjAw-FreeYaan,00.html אנציקלופדיית ynet: פניצילין]
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) | |
