ורנר ארבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורנר ארבר

ורנר ארבר אנגלית: Werner Arber; ) הוא מיקרוביולוג וגנטיקאי שווייצרי. בשנת 1978 זכה יחד עם המילטון סמית' ודניאל נתנס פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילויים של אנזימי הגבלה. תגלית זו הובילה לחקר DNA רקומביננטי.

קורות חיים

ורנר ארבר נולד בגרנינכן, בקנטון ארגאו, שווייץ, שם למד בבית ספר ציבורי עד גיל 16. בין השנים 19491953, למד פיזיקה וכימיה במכון הטכנולוגי של ציריך. בתום הלימודים, עבד כאסיסטנט במעבדה בה היה שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים באוניברסיטת ז'נבה, ובזמנו הפנוי חקר בקטריופאג'ים וכתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא מוטציות למבדה פרופאג' פגומות. בשנת 1956, למד ארבר על ניסויים בבקטריופאג' למבדה (Lambda). בעקבות זאת, חשבו ארבר וקבוצת החוקרים איתה עבד, שזנים אלה צריכים להיות כלולים באוסף של מוטציות פרופאג' תחת מחקר במעבדה שלהם. מאוחר יותר, מחקר זה התברר להיות פורה הרבה יותר מן הצפוי.[1] 

בשנת 1958 לאחר שקיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת ז'נבה, החל לעבוד באוניברסיטת דרום קליפורניה בתחום הגנטיקה בחיידקים. באותה שנה קיבל את ההצעה לחזור לז'נבה, אבל ארבר הסכים להצעה רק אחרי שבילה כמה שבועות מוצלחים בכל אחת מהמעבדות הבאות: גונתר סטנטאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, יהושוע לדרברג ואסתר לדרברג - אוניברסיטת סטנפורד וסלבדור לוריאהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.  

בשנת 1971 עבר ארבר לאוניברסיטת בזל, שם היה אחד מהראשונים שעבדו ב"ביוזנטרום" (מחלקה באוניברסיטת בזל המתמחית במחקר מולקולרי וביו-רפואי בסיסי והוראותו).[2]

בשנת 1965 מונה לפרופסור מן המניין בגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת ז'נבה. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי במשך שנה.[1][2]

בהמשך התקבל ורנר ארבר לחבר של עולם הידע המדעי (World Knowledge Dialogue) ושל האקדמיה האפיפיורית למדעים. כמו כן, נבחר לחבר באקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים בשנת 1984. האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר מינה אותו לנשיא של האקדמיה למדעים בינואר 2011.[1][2]

המחקר עליו זכה בפרס נובל

בשנת 1968, הצליח ורנר ארבר לבודד מחיידקים אנזימים מסוימים שתפקידם להגן על החיידק מפני פלישת דנ"א זר. אנזימים אלה נקראים אנזימי הגבלה, והם חותכים את הדנ"א הזר מבלי לפגוע בדנ"א של החיידק עצמו. גילוי זה נעשה תוך מחקר על יחסי גומלין בין חיידקים לבקטריופאג'ים. בקטריופאג' הוא נגיף התוקף חיידק, מתרבה בתוכו ואז פורץ החוצה תוך כדי הרס תא המאכסן. המחקר תרם מאד לחקר הגנטיקה, מפני שבעזרת האנזימים ניתן לחתוך דנ"א בצורה מאד מדויקת ומבוקרת, ובכך לחקור את הגנים יותר לעומק. על מחקר זה זכה בשנת 1978 בפרס נובל יחד עם המילטון סמית' ודניאל נתנס על גילוי אנזימי הגבלה ויישומם לבעיות של גנטיקה מולקולרית.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורנר ארבר בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0