מייקל רוסבאש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייקל רוסבאש
Michael Rosbash
Michael Rosbash EM1B8756 (38847326642).jpg
לידה 7 במרץ 1944 (76)
ענף מדעי גנטיקה, כרונוביולוגיה
ארצות מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פרסים והנצחה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017)

תרומות עיקריות
מחקריו בתחום השעון הביולוגי

מייקל רוֹסבּאש (באנגליתMichael Rosbash; נולד ב-7 במרץ 1944) הוא גנטיקאי וכרונוביולוג יהודי אמריקאי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 על מחקריו בתחום השעון הביולוגי, יחד עם ג'פרי סי. הול ומייקל יאנג.

חייו

מייקל רוסבאש נולד בקנזס סיטי שבמיזורי להורים מהגרים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית בשנת 1938. אביו היה חזן בבית הכנסת המקומי. בשנת 1946 עברה משפחתו לבוסטון. בצעירותו גילה רוסבאש עניין מיוחד במתמטיקה, אולם החליט לבחור בלימודי הכימיה והביולוגיה. במהלך חופשת הקיץ של לימודיו, החל לעבוד במעבדתו של נורמן דייווידסון, בה עסק במחקר ביולוגי, ואז החליט להמשיך בלימודיו לתארים מתקדמים.

רוסבאש סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה ב-1965 עם תואר בכימיה. בהמשך עבד כשנה במכון לביולוגיה פיזיקלית וכימית בפריז.[1] בשנת 1970 קיבל תואר דוקטור בביופיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר מכן, עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, בה עסק במחקרים בתחום הגנטיקה.[1] מאז 1974 הוא חבר סגל באוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית.[1]

הזכייה בפרס נובל

ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה. מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם.[2][1]

גילוי הגן האחראי על פעילות השעון הביולוגי

בשנת 1984, שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת בוסטון, יחד עם מייקל יאנג, באוניברסיטת ניו יורק, הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.[2][1]

חשיבותה של התגלית

השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, בהם: טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים, ומצבי ערנות ושינה.

בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולתם להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות דו-קוטביות, בעיות זיכרון, הפרעות שינה, דיכאון, ואף להתפרצותם של זיהומים, ומגוון מחלות לרבות סרטן ומחלות ניוון.

מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית) שבכוחן יהיה למנוע מחלות, ולסייע בהצלת חיי אדם.[2][1]

תפקידים

  • מנהל המרכז הלאומי ברנדייס לגנומיקה התנהגותית[3]
  • חבר במרכז למדעי המוח ע"ש פיטר גרובר[4]
  • מייסד וחבר המועצה המייעצת המדעית של חברת Hypnion, העוסקת במחקר ופיתוח של תרופות לטיפול בבעיות במערכת העצבים[5]
  • חבר במושב המייעץ של המרכז הלאומי להפרעות שינה ה- NIH (ארצות הברית)[6]
  • חבר המרכז לכרונוביולוגיה של NSF
  • חוקר במכון הרפואי ע"ש הווארד יוז (1989 עד היום)
  • עמית באגודה האמריקנית לקידום המדע (2007)
  • חבר באקדמיה הלאומית למדעים (2003)
  • חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1997)
  • מלגת גוגנהיים (1989 - 1990)
  • עמית הלן היי ויטני (1971 - 1974)
  • תוכנית פולברייט (1965 - 1966)

פרסים

  • פרס שאו (2013)[7]
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017)

משפחתו

מייקל רוסבאש נשוי למדענית נדיה אבוביץ', שהייתה בעבר סטודנטית שלו. יש לו בת חורגת בשם פאולה (1975) ובת בשם טניה (1986).[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0