אדוארד טייטום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארד טייטום
אדוארד טייטום
אדוארד טייטום

אדוארד לורי טייטוםאנגלית: Edward Lawrie Tatum;‏ 14 בדצמבר 1909 - 5 בנובמבר 1975) היה ביוכימאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם ג'ורג' בידל ויהושע לדרברג על גילוי תפקיד הגנים בניהול תהליכים ביוכימאים בתא[1].

קורות חיים

טייטום נולד בשנת 1909 בולדר שבקולורדו, ארצות הברית. אביו ארתור, פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ולאמו מייבל. משפחתו השתקעה ב-1918 בשיקגו[2].

ב-1931 סיים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת ויסקונסין. את התואר השני במיקרוביולוגיה סיים בשנת 1932 ואת הדוקטורט שלו בביוכימיה, על תזונה ומטבוליזם של בקטריות, הגיש בשנת 1934. מחקרו ועבודתו על הדוקטורט שלו הניחו את היסודות לעבודתו בהמשך[1] . שנה לאחר שסיים את הדוקטורט, זכה במלגה באוניברסיטת אוטרכט, הולנד. בשנת 1937, הפך לשותפו למחקר של ג'ורג' בידל באוניברסיטת סטנפורד. מחקרם בשנים אלו הוא שזיכה אותם בפרס נובל[3]. בשנת 1945, ביקר באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס למשך סמסטר ומשם עבר לאוניברסיטת ייל שם היה פרופסור למיקרוביולוגיה ומרצה זוטר לבוטניקה. בייל, חקר בעזרת ממצאיו ממחקרו עם בידל מוטציות גנטיות בבקטריה. את מחקרו ערך עם סטודנט שלו, יהושע לדרברג אשר זכה ביחד עם טייטום ובידל בפרס נובל[3][1]. בשנת 1948, חזר לאוניברסיטת סטנפורד כפרופסור מן המניין לביולוגיה ובהמשך הפך לראש המחלקה לביוכימיה. בשנת 1953 קיבל את פרס רמסן של האגודה האמריקאית לכימיה ונבחר להיות חבר בחברה הפילוסופית האמריקאית[2][3]. בשנת 1957, עבר למכון רוקפלר שם היה פרופסור. בשנת 1958 קיבל פרס נובל ביחד עם ג'ורג' בידל ויהושע לדרברג[3]. טוטם היה אמן מוכשר בקרן צרפתית[4]. הוא היה בצוות העריכה של כתבי עת מדעיים רבים כגון כתב העת "science" ועבד גם כיועץ מדעי בפאנלים רבים[3]. לטייטום שתי בנות מאשתו הראשונה, ג'ון אלטון (june) ממנה התגרש בשנת 1956[1]. באותה שנה נישא מחדש לויולה קנטור אותה הכיר מעבודתו, שנפטרה באופן פתאומי מסרטן בשנת 1974. טייטום נישא פעם נוספת בשנת 1974 לאלזי ברגלנד. באותה שנה נפטר טייטום מאי-ספיקת לב שנגרמה על ידי נפחת כתוצאה מכך שהיה מעשן כבד[4].

מחקרו

בשנת 1937, ערך טייטום את מחקרו הראשון עם בידל. במחקרם ניסו לבודד את המרכיבים האחראים על הגדרת צבע העיניים בדרוזופילה (זבוב הפירות). לאחר ארבע שנות מחקר, קבוצת חוקרים אחרת הקדימה אותם בפרסום הממצאים[2] . חוויה זו דחפה את בידל וטייטום לחפש אורגניזם קל יותר לשליטה. באותה שנה, החלו לחקור את האורגניזם "Neurospora crassa", פטריית עובש אדומה הגדלה על לחם. באורגניזם זה יש רק עותק אחד מכל גן - אין יחסי דומיננטיות[5] . בפטרייה יש אנזימים שהופכים את החומרים ממצע הגידול למרכיבים הכרחיים לתהליך הגדילה. השערתם הייתה שלכל אנזים יש גן שאחראי על ייצורו ולכן אם הם יגרמו למוטציה בגן, ייצור האנזים יושפע ובעקבות כך גם גדילת הפטרייה תיעצר. הגדילה תתאפשר אם יוסיפו את החומר המופק מהאנזים למצע הגידול. מטרתם במחקר הייתה למצוא את אותן פטריות בעלות מוטציות ולאשש את השערתם. הם, בעזרת קרני רנטגן, גרמו למוטציות בגנים ובודדו את החומר המסוים שהיה חסר לפטרייה ואת האנזים שמפיק אותו. אם גן אחד אחראי על אנזים אחד, אמורה להיות מוטציה לכל אנזים בפטרייה. ואכן, נמצאו מוטציות גנטיות שהשפיעו על כל אנזים בנפרד. בנוסף, בכל מוטציה הושפע רק שלב אחד מתהליך המטבוליזם בפטרייה[5] . לכן, כל גן אחראי על יצירת אנזים אחד. על גילוי זה קיבלו בידל וטייטום מחצית מפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה בשנת 1958[6] . בכך גם איששו את השערתו של ארצ'יבלד גרוד שמחלת ה "alkaptonuria" היא תוצאה של תקלות מולדות בתהליך המטבוליזם שנגרמות על ידי מוטציה גנטית[5] .

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0