ארתור קורנברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור קורנברג
Arthur Kornberg
ארתור קורנברג
לידה 3 במרץ 1918
פטירה 26 באוקטובר 2007 (בגיל 89)
ענף מדעי ביוכימיה
מקום מגורים ארצות הברית
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1959; המדליה הלאומית למדעים בשנת 1979
הערות יהודי. אבא של רוג'ר קורנברג.
תרומות עיקריות
סינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו

ארתור קורנברגאנגלית: Arthur Kornberg; ‏3 במרץ 1918 - 26 באוקטובר 2007) היה ביוכימאי יהודי-אמריקאי שעבודתו העיקרית התמקדה בסינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו. ב-1959 זכה קורנברג בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, יחד עם סברו אוצ'ואה, על גילוי מנגנון סינתזת החומר הגנטי העיקרי בתא, ה-DNA. בנוסף, הוא היה הראשון לבודד את אחד מאנזימי השכפול - DNA פולימראז I.

ראשית חייו

נולד בעיר ניו יורק ליוסף ולנה קורנברג שהיגרו לארצות הברית מגליציה בשנת 1900, טרם נישואיהם. סבו שינה את שמו שהיה במקור קוולר כדי להימנע מגיוס לצבא תוך שהוא מאמץ את זהותו של אדם שכבר סיים את שרותו הצבאי. הוריו נישאו ב-1904. אביו עבד במשך 30 שנה כמפעיל של מכונת תפירה עד אשר בריאותו הידרדרה, לאחר מכן פתח חנות לכלי עבודה בברוקלין, ארתור שהיה אז רק בן 9 סייע לאביו בחנות ועזר ללקוחות.

ארתור למד בתיכון ע"ש אברהם לינקולן ולאחר מכן בסיטי קולג' של ניו יורק. את התואר הראשון קיבל ב-1937 ולאחריו תואר דוקטור לרפואה ב-1941 מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק. היו לו רמות גבוהות של בילירובין בדם, סוג של צהבת קלה המכונה תסמונת גילברט. כשהיה סטודנט בבית הספר לרפואה ערך סקר בין חבריו הסטודנטים כדי לבדוק את תפוצת המחלה, ואת התוצאות פרסם במאמרו הראשון שפורסם ב-1942.

לאחר שסיים את התמחותו בבית החולים "Strong Memorial" שברוצ'סטר הצטרף למשמר החופים, שם שימש כרופא ספינה. ראש המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), שהבחין במאמר שפרסם, הזמין אותו להצטרף למחלקת התזונה במכון, שם עבד בין 19421945, תפקידו היה להאכיל עכברים בסוגים שונים של מזון כדי לגלות ויטמינים חדשים.

מחקר

העבודה עם העכברים הייתה משעממת וקורנברג שהתעניין מאד באנזימים עבר לאוניברסיטת ניו יורק ב-1946 שם החל לחקור את הנושא. לאחר מכן שימש בין השנים 19471953 כראש המדור לחקר אנזימים ומטבוליזם בהמכונים הלאומיים לבריאות, שם חקר את ייצור ATP מ-NADH ו-NAD. מחקר זה סייע לו במחקריו בהמשך משום שה-DNA מורכב ממולקולות דומות.

ב-1953 התמנה לפרופסור ולראש המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ושהה שם עד 1959. שם המשיך בחקר האנזימים היוצרים את ה-DNA, ב-1956 הצליח לבודד את האנזים האחראי ליצירת DNA הנקרא כיום DNA פולימראז I[1]. על מחקר זה זכה בשנת 1959 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. ב-1959 עבר למחלקה לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד ונשאר שם עד פטירתו ב-2007.

משפחתו

ב-1943 קורנברג נשא לאשה את סילבי רות לוי, שהייתה ביוכימאית אף היא. לזוג נולדו שלושה ילדים: בנם הבכור, רוג'ר קורנברג, פרופסור לביולוגיה מבנית בסטנפורד, זכה ב-2006 בפרס נובל לכימיה על פענוח תהליך השעתוק ברמה המולקולרית. משפחת קורנברג היא השביעית בהיסטוריה של פרס נובל שבה הורה וילד זוכים בפרס. בנם השני, תומאס ביל קורנברג, גילה את DNA פולימראז II ו-III בשנת 1970 ומשמש היום כביוכימאי באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. בנם השלישי, קנת' אנדרו קרונברג, הוא ארכיטקט המתמחה בתכנון מעבדות.

קורנברג התאלמן פעמיים: לאחר פטירת סילבי ב-1986 נשא קורנברג לאשה את שרלין לברינג ב-1988, ולאחר פטירתה ב-1996 נשא לאשה את קרולין דיקסון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור קורנברג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Nicole Kresge, Robert D. Simoni, Robert L. Hill (2005). Arthur Kornberg's Discovery of DNA Polymerase I. J. Biol. Chem. 280, 46. הטקסט המלא


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0