הר גובינד קוראנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר גובינד קוראנה (באנגלית: Har Gobind Khorana;‏ 9 בינואר 19229 בנובמבר 2011) היה מדען אמריקאי, ממוצא הודי, שנמנה עם מפצחי הקוד הגנטי. הוא חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1968, יחד עם מרשל וורן נירנברג ורוברט הולי, על תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזת החלבון.[1]

ילדות ונעורים

קוראנה נולד בראיפור, כפר עני בחבל פנג'אב, הודופקיסטן המודרנית) כבן זקונים למשפחה בת חמישה אחים.[2] למרות העוני דאגו הוריו לחינוך ילדיהם. לדבריו של קוראנה, משפחתו הייתה "אחת המשפחות הבודדות, בכפר המיושב על ידי 100 תושבים, שידעה קרוא וכתוב". כשרונו למדעים ניכר כבר בעת לימודיו בבית-הספר התיכון, והוא אף זכה למלגה ללימודי כימיה באוניברסיטת פג'נאב.[3]

קריירה מחקרית

את התואר הראשון והתואר השני קיבל קוראנה בעת לימודיו מאוניברסיטת פג'נאב.

ב-1945 החל, בעזרת מלגה שהעניקה לו ממשלת הודו, בלימודי דוקטורט באוניברסיטת ליברפול שבאנגליה, בהנחייתו של אלכסנדר טוד, חתן פרס נובל לכימיה.[4] את מחקר הפוסט-דוקטורט ביצע קוראנה במכון הטכנולוגי של ציריך שבשווייץ (1949-1948), ולאחר מכן קיבל מלגת מחקר באוניברסיטת קיימברידג'. השהות בקיימברידג' (1952-1950) הייתה בעלת ערך מכריע לקוראנה, שכן בין החוקרים שם היו חוקרי חלבונים וחומצות גרעין רבים. שורשי התעניינותו בנושאים הללו נעוצים באותה התקופה.[2]

ב-1952 גויס קוראנה על ידי מועצת המחקר של קולומביה הבריטית בוונקובר, קנדה, שם הצטרף לקבוצת חוקרים בתחום חומצות הגרעין, וזכה להכרה בינלאומית על סינתזת הקואנזים A.

ב-1960, עבר קוראנה למכון לחקר האנזימים שבאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארצות הברית, שם עסק במחקר שהוביל לזכייתו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1968), וב-1970 הצטרף למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.[3]

משפחתו

בשנת 1952, במקביל למעבר לקנדה, נישא קוראנה לאסתר סיבלר, שווייצרית במקור. נולדו להם שלושה ילדים. ב-1979, נפטרה בתם אמילי אן. אסתר נפטרה בשנת 2001.[3]

תרומתו לחינוך

בנוסף לעבודתו המחקרית קוראנה התמקד גם בחניכה ובהנחיה של מדענים צעירים. בתו, ג'וליה קוראנה, העידה כי "אפילו כשהיה עסוק בביצוע מחקריו הוא תמיד התעניין בחינוך, בסטודנטים, ובצעירים".[5]  לאחר פרישתו של קוראנה לגמלאות נוסדה תוכנית על שמו, המעניקה מלגות לסטודנטים צעירים מהודו, ומאפשרת להם מחקר באוניברסיטאות עילית בארצות הברית.[6]

פענוח הקוד הגנטי

מודל מולקולרי של סליל הדי.אן. איי. הכפול.
תרשים של הקוד הגנטי

פענוח המבנה הכימי המדויק של ה-DNA– "הסליל הכפול" (1953) –היה תגלית מפתח שציינה את ראשית הביולוגיה המולקולרית והמריצה את חקר ה-DNA.[7] ב- 1966 קוראנה, מרשל נירנברג ורוברט הולי, שעבדו בנפרד, התבוננו בחומצות הגרעין שנמצאו ב-RNA, וגילו שארבעת הבסיסים הכימיים מהם הוא מורכב מתאחדים ליצירת "מילים" בנות שלוש אותיות, המייצגות את חומצות האמינו, שמהן החלבונים בנויים.

עבודתו של קוראנה הוכיחה כי הקוד הגנטי מורכב מ-64 "מילים" כאלו, וביחד עם נירנברג הוא גילה כי חלק מהמילים משדרות לתא מתי להתחיל ולהפסיק את קריאת הקוד. ב-1972 דיווח קוראנה על פריצת דרך שנייה –היכולת לייצר גן מלאכותי.[3]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר גובינד קוראנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיית בריטניקה – קורות חייו של קוראנה, באתר Encyclopedia Britannica
  2. ^ 2.0 2.1 "H. Gobind Khorana - Biographical". Nobel Lectures, Physiology or Medicine 1963-1970. Elsevier Publishing Company, Amsterdam, 1972
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 DENISE GELLENE, H. Gobind Khorana, 89, Nobel-Winning Scientist, Dies, אתר עיתון הNY Times, ‏NOV. 14, 2011
  4. ^ H. Gobind Khorana, אתר NNDB
  5. ^ Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89, MIT News
  6. ^ Emily Finn. "Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89". MIT News Office. November 10, 2011
  7. ^ פרופ' אבינעם אדם, "מיזמי גנום האדם : גנטיקה וגנאתיקה", בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2014


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0