ממשלת ישראל החמש עשרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הממשלה החמש עשרה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממשלת ישראל החמש עשרה
הממשלה החמש עשרה בישיבתה הראשונה בכנסת
מידע כללי
15 בדצמבר 196910 במרץ 1974 (4 שנים ו־12 שבועות)
ראש ממשלה גולדה מאיר
הקבינט הקודם ממשלת ישראל הארבע עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-15 בדצמבר 1969 עד ה-10 במרץ 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השביעית.

תוצאות הבחירות לכנסת השביעית

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
המערך גולדה מאיר 56 632,035 46.2% קואליציה רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
גח"ל מנחם בגין 26 296,294 21.7% קואליציה רשימה משותפת למפלגות חרות והמפלגה הליברלית
מפד"ל חיים משה שפירא 12 133,294 9.7% קואליציה בהמשך פרש חבר הכנסת אבנר חי שאקי והקים סיעת יחיד
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 4 44,002 3.2% אופוזיציה
ליברלים עצמאיים משה קול 4 43,933 3.2% קואליציה
הרשימה הממלכתית דוד בן-גוריון 4 42,654 3.1% אופוזיציה בהמשך פרש חבר הכנסת מאיר אביזוהר והקים סיעת יחיד, ומאוחר יותר
הצטרף למערך
רק"ח מאיר וילנר 3 38,827 2.8% אופוזיציה
קידמה ופיתוח סיף א-דין א-זועבי 2 28,046 2.1% קואליציה
פועלי אגודת ישראל קלמן כהנא 2 24,968 1.9% אופוזיציה
שיתוף ואחווה אליאס נח'לה 2 19,943 1.4% קואליציה
העולם הזה-כוח חדש אורי אבנרי 2 16,853 1.2% אופוזיציה בהמשך פרש חבר הכנסת שלום כהן והקים סיעת יחיד, ומאוחר יותר
שינתה הסיעה את שמה ל"מר"י"
המרכז החופשי שמואל תמיר 2 16,393 1.2% אופוזיציה
מק"י משה סנה 1 15,712 1.1% אופוזיציה בהמשך שינתה הסיעה את שמה ל"מוקד"

הקמת הממשלה

בבחירות לכנסת השביעית, בשנת 1969, זכה המערך (השני) ב-56 מנדטים, הישג שנראה כבלתי נתפס בימינו, אולם למעשה היווה ירידה בכוח הסיעה, משום שהמפלגות שהרכיבו אותה מנו 63 מנדטים בעת איחודן בסוף הכנסת השישית. גולדה מאיר בחרה להמשיך בקיומה של ממשלת ליכוד לאומי, כפי שהיה מאז יוני 1967, וצירפה לממשלתה את מנחם בגין בראש מפלגתו גח"ל. ממשלה זו כיהנה זמן ארוך יותר מכל ממשלות ישראל.

ציוני דרך ומדיניות

בתקופת כהונת הממשלה, נעשו ניסיונות להגיע לפתרון מדיני של הסכסוך בין ישראל למצרים. מזכיר המדינה האמריקני ויליאם רוג'רס, ערך מסעות דילוגים בניסיון לגבש פשרה בקוורטט בינלאומי: אמריקני, בריטי, צרפתי ורוסי.

בזירה הפנימית הייתה התחושה שכהונתה של גולדה מאיר התאפיינה בשמרנות ובחוסר תשומת לב לשכבות המצוקה. זכורה אמירתה בעקבות פגישתה עם אנשי תנועת הפנתרים השחורים: "הם לא נחמדים" (13 באפריל 1971). היא עצמה העלתה על נס פרויקטים שקידמה לרווחת תושבי עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה. הממשלה נקטה במדיניות רווחה מובהקת: בפברואר 1971 הקימה מאיר את "ועדת ראש הממשלה לטיפול בילדים ובני נוער במצוקה", ונעשו צעדים רבים לצורך צמצום הפערים, כולל קצבאות אוניברסליות. ההוצאה על שירותי רווחה גדלה.

בהקשר הפלסטיני זכורה אמירתה "אין עם פלסטיני". מאיר התירה הקמת התנחלויות באזור חברון אחרי התלבטות ממושכת. ההתנחלות שהוקמה הייתה קריית ארבע.

בעקבות אימוץ יוזמת רוג'רס השנייה, אשר מכילה בחובה את עקרונותיה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242, על ידי הממשלה התפטרו שרי גח"ל ב-6 באוגוסט 1970.

בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, בראשות אש"ף בהפעלת גל טרור כנגד ישראל וכנגד מטרות יהודיות בחו"ל.

ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים ובראשם קוזו אוקמוטו טבח בנמל התעופה לוד. 24 בני אדם נרצחו ו-71 נפצעו, בטבח שערכו באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד (כיום נתב"ג).

שיא גל הטרור היה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-5 בספטמבר 1972 בו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן. התגובה המיידית לרצח הייתה מהלומה אווירית על בסיסי המחבלים בסוריה ובלבנון. בנוסף, בעקבות הטבח, החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להרוג את חברי ארגון "ספטמבר השחור" שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם הא-ל הצליח להרוג, במשך שנים אחדות, לפחות שמונה מהאחראים לרצח, ובהם מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, שחוסל בינואר 1979

מלחמת יום הכיפורים

כשלושה ימים לפני יום הכיפורים ביקר שר הביטחון, משה דיין ברמת הגולן ואיים כי צה"ל יגיב בחריפות על כל ניסיון לתקוף את ישראל. באמ"ן הסבירו את הפעילות הסורית בגבול עם ישראל כתגובה להפלת 13 מטוסי מיג חודש קודם.

את טעותה הגדולה ביותר, שעליה "לא הייתה לה נחמה", ראתה גולדה מאיר בהחלטתה שלא לקרוא לגיוס מילואים כללי בערב יום כיפור, זאת בהסתמך על חוות דעתם של אנשי ביטחון מובהקים כמשה דיין וכחיים בר לב. המילואים גויסו לבסוף ביום כיפור עצמו, שעות לפני המלחמה, בהחלטה שלה שהתקבלה כנגד דעתו של דיין, שחשש שהעולם יראה זאת כהתגרות וכתוקפנות, ובתמיכת הרמטכ"ל דוד אלעזר. הכורח להכריע בין שתי דעות מנוגדות של אנשי ביטחון בשעה הגורלית הבעית אותה, אולם בדיעבד הייתה החלטתה אחת ההחלטות הנכונות והחשובות ביותר שהתקבלו במהלך המלחמה. מנגד סירבה להצעתו של הרמטכ"ל להנחית מכה מקדימה מחשש שכך תמנע הגעת עזרה בינלאומית במהלך המלחמה.

חרף המכה הקשה שספגה ישראל בתחילת ימי הקרבות, תוצאותיה של המלחמה היוו הישג לצה"ל שמנקודת פתיחה קשה ביותר הכריע לחלוטין את אויביו ובערוב היום האחרון של הקרבות מצאו עצמם חייליו כ-35 ק"מ מדמשק, בירת סוריה ו-101 ק"מ מקהיר, בירת מצרים, כשבין כוחות צה"ל לעיר הגדולה במזרח התיכון לא חוצצים כוחות מצריים. אולם, מבחינה פוליטית, היוותה המלחמה הישג למדיניותה של מצרים שרצתה לשבור את התעקשותה של ממשלת ישראל שלא לדון בגורל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים וכן חפצה לפגוע ככל האפשר בחיילי צה"ל.

המלחמה הכשירה את הקרקע להסכמי קמפ דייוויד, שנחתמו שנים אחדות לאחריה, ובמסגרתם נסוגה ישראל מחצי האי סיני שנכבש מידי מצרים, וזאת בתמורה להסכם שלום בין ישראל למצרים. זו הייתה מטרתה של מצרים מלכתחילה, טען נשיאה אנואר סאדאת, שהושגה חרף הכישלון הצבאי - רוב מטרותיה הצבאיות של מצרים, מעבר לימי הלחימה הראשונים, לא הושגו, ומפלתו של צבא סוריה, אחרי המפנה בלחימה ברמה, הייתה קשה עוד יותר.

יש האומרים כי מלחמת יום הכיפורים הייתה יכולה להימנע. טיעון זה מתבסס על העובדה שבשנים שלפני המלחמה, דחתה ממשלת ישראל את כל ניסיונות התיווך, שהתבססו על נסיגה מסיני תמורת שלום, כולל יוזמות שלום של נשיא מצרים עצמו, אנואר סאדאת.

בעקבות המלחמה, נדחה מועד הבחירות לכנסת השמינית, ובתום תקופת כהונת הכנסת המשיכה הממשלה לכהן כממשלת מעבר עד לבחירות.

סיעות הקואליציה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 56 משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והתרבות,
משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה,
משרד הביטחון, משרד הבריאות,
משרד החקלאות, משרד הפיתוח,
משרד החוץ, משרד המשטרה,
משרד המשפטים, משרד העבודה,
משרד השיכון, המשרד לקליטת עלייה,
משרד התקשורת, משרד התחבורה,
4 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הבריאות,
משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות,
משרד התחבורה,
המשרד לקליטת עלייה
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • משרדי המסחר והתעשייה, הדואר
    (תחת השם החדש "משרד
    התקשורת"), הפיתוח והתחבורה
    עברו לידיה לאחר פרישת גח"ל
  • שר בלי תיק מונה בהמשך לשר
    הבריאות
  • שר בלי תיק מונה בהמשך לשר
    לקליטת עלייה
גח"ל 26 משרד הדואר, משרד המסחר והתעשייה,
משרד הפיתוח, משרד התחבורה,
2 שרים בלי תיק
15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
מפד"ל 12 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
משרד החינוך והתרבות,
משרד הפנים
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
ל"ע 4 משרד התיירות משרד התיירות 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
קידמה ופיתוח 2 משרד התקשורת 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
שיתוף ואחווה 2 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
    בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

הממשלה מנתה 29 שרים, מתוכם 19 המשיכו מממשלות קודמות (מאיר, אלון, בגין, פנחס ספיר, דיין, גבתי, גלילי, יוסף ספיר, ורהפטיג, אבן, ארן, יעקב שמשון שפירא, בורג, אלמוגי, חיים משה שפירא, שרף, ברזילי, קול ו-10 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ויצמן, שם טוב, רימלט, דולצ'ין, בר-לב, לנדאו, חזני, פלד, הלל, פרס)

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
גולדה מאיר המערך משרד ראש הממשלה 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
יגאל אלון המערך משרד החינוך והתרבות 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
פנחס ספיר המערך משרד האוצר,
משרד המסחר והתעשייה
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
משה דיין המערך משרד הביטחון 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
חיים גבתי המערך משרד הבריאות,
משרד החקלאות,
משרד הפיתוח
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • כיהן כשר החקלאות לאורך כל כהונת הממשלה
  • כיהן כשר הבריאות החל מ-22 בדצמבר 1969, עד ל-27 ביולי
    1970, עת הוחלף בידי ויקטור שם טוב
  • כיהן כשר הפיתוח החל מ-1 בספטמבר 1970,
    עד לסוף כהונת הממשלה
ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת שר בלי תיק,
משרד הבריאות
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • כיהן כשר מטעם המערך
  • כיהן כשר בלי תיק עד ל-27 ביולי 1970, עת החל לכהן כשר הבריאות
אלימלך-שמעון רימלט גח"ל משרד הדואר 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
  • התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
זרח ורהפטיג לא היה חבר כנסת משרד הדתות 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
אבא אבן המערך משרד החוץ 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
יוסף ספיר גח"ל משרד המסחר והתעשייה 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
  • התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
חיים בר-לב לא היה חבר כנסת משרד המסחר והתעשייה 5 במרץ 1972 10 במרץ 1974
שלמה הלל המערך משרד המשטרה 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1972
יעקב שמשון שפירא המערך משרד המשפטים 15 בדצמבר 1969
12 בספטמבר 1972
13 ביוני 1972
1 בנובמבר 1973
  • התפטר במהלך הכהונה, וחזר לתפקיד לאחר מספר חודשים
יוסף בורג לא היה חבר כנסת משרד הסעד,
משרד הפנים
15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
  • כיהן כשר מטעם המפד"ל
  • כיהן כשר הסעד עד ל-1 בספטמבר 1970, עת החל לכהן כשר הפנים,
    בעקבות פטירתו של חיים-משה שפירא
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד 1 בספטמבר 1970 10 במרץ 1974
יוסף אלמוגי המערך משרד העבודה 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
חיים לנדאו גח"ל משרד הפיתוח 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
  • התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
חיים-משה שפירא מפד"ל משרד הפנים 15 בדצמבר 1969 16 ביולי 1970
  • נפטר במהלך הכהונה
זאב שרף המערך משרד השיכון 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
עזר ויצמן לא היה חבר כנסת משרד התחבורה 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
  • כיהן כשר מטעם גח"ל
  • התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
שמעון פרס המערך שר בלי תיק,
המשרד לקליטת עלייה,
משרד התקשורת,
משרד התחבורה
15 בדצמבר 1969
1 בספטמבר 1970
27 ביולי 1970
10 במרץ 1974
משה קול לא היה חבר כנסת משרד התיירות 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
נתן פלד לא היה חבר כנסת המשרד לקליטת עלייה 27 ביולי 1970 10 במרץ 1974
מנחם בגין גח"ל שר בלי תיק 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
  • התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
ישראל ברזילי לא היה חבר כנסת שר בלי תיק 15 בדצמבר 1969 12 ביוני 1970
  • כיהן כשר מטעם המערך
  • נפטר במהלך הכהונה
אריה דולצ'ין לא היה חבר כנסת שר בלי תיק 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
  • כיהן כשר מטעם גח"ל
  • התפטר עקב פרישת הסיעה מהקואליציה
ישראל גלילי המערך שר בלי תיק 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974

סגני שרים

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
צבי דינשטיין המערך משרד האוצר 22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
עבד אל-עזיז זועבי המערך משרד הבריאות 24 במאי 1971 10 במרץ 1974
מיכאל חזני מפד"ל משרד החינוך והתרבות 22 בדצמבר 1969 1 בספטמבר 1970
  • עזב את התפקיד לאחר שמונה לשר הסעד
אהרון ידלין המערך משרד החינוך והתרבות 22 בדצמבר 1969 26 ביולי 1972
אבנר חי שאקי מפד"ל משרד החינוך והתרבות 1 בספטמבר 1970 17 ביולי 1972
  • הודח עקב הצבעה נגד הממשלה
זבולון המר מפד"ל משרד החינוך והתרבות 16 בינואר 1973 20 בינואר 1974
בן-ציון חלפון המערך משרד החקלאות 22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
יוסף גולדשמידט מפד"ל משרד הפנים 22 בדצמבר 1969
19 ביולי 1970
16 ביולי 1970
1 בספטמבר 1970
  • סיים את כהונתו על פי חוק עקב פטירתו של שר הפנים,
    וחזר לתפקיד לאחר מספר ימים
גד יעקבי המערך משרד התחבורה 2 בנובמבר 1972 10 במרץ 1974
יהודה שערי ליברלים עצמאיים משרד התיירות 22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
ג'בר מועדי קידמה ופיתוח משרד התקשורת 27 באוקטובר 1971 10 במרץ 1974
שלמה רוזן המערך המשרד לקליטת עלייה 20 בנובמבר 1972 10 במרץ 1974

חילופי שרים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חיים-משה שפירא מפד"ל משרד הפנים פטירה 16 ביולי 1970 יוסף בורג לא היה חבר כנסת 1 בספטמבר 1970
חיים גבתי המערך משרד הבריאות התפטרות מתיק זה והחזרתו למפ"ם 27 ביולי 1970 ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת 27 ביולי 1970
שמעון פרס המערך המשרד לקליטת עלייה עמד להתחיל לכהן כשר התחבורה
ושר התקשורת
27 ביולי 1970 נתן פלד לא היה חבר כנסת 27 ביולי 1970
חיים לנדאו גח"ל משרד הפיתוח פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 חיים גבתי המערך 1 בספטמבר 1970
יוסף ספיר גח"ל משרד המסחר והתעשייה פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 פנחס ספיר המערך 1 בספטמבר 1970
עזר ויצמן לא היה חבר כנסת משרד התחבורה פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 שמעון פרס המערך 1 בספטמבר 1970
אלימלך-שמעון רימלט גח"ל משרד הדואר פרישת הסיעה מהקואליציה 6 באוגוסט 1970 שמעון פרס (כשר התקשורת) המערך 1 בספטמבר 1970
יוסף בורג לא היה חבר כנסת משרד הסעד החל לכהן כשר הפנים 1 בספטמבר 1970 מיכאל חזני מפד"ל 1 בספטמבר 1970
פנחס ספיר המערך משרד המסחר והתעשייה מסירת התיק לשר במשרה מלאה 5 במרץ 1972 חיים בר-לב המערך 5 במרץ 1972
יעקב שמשון שפירא המערך משרד המשפטים התפטרות 13 ביוני 1972 יעקב שמשון שפירא (מונה שנית) המערך 12 בספטמבר 1972
יעקב שמשון שפירא המערך משרד המשפטים התפטרות שנייה 1 בנובמבר 1973 גולדה מאיר המערך 1 בנובמבר 1973
מיכאל חזני מפד"ל סגן שר במשרד החינוך והתרבות מונה לשר הסעד 1 בספטמבר 1970 אבנר חי שאקי מפד"ל 1 בספטמבר 1970
אבנר חי שאקי מפד"ל סגן שר במשרד החינוך והתרבות פיטורין 17 ביולי 1972 זבולון המר מפד"ל 16 בינואר 1973
אהרן ידלין המערך סגן שר במשרד החינוך והתרבות התפטרות 26 ביולי 1972 לא מונה מחליף (כיהן סגן שר נוסף במשרד)
זבולון המר מפד"ל סגן שר במשרד החינוך והתרבות התפטרות 20 בינואר 1974 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים


הקודם:
ממשלת ישראל הארבע עשרה
מרץ 1969-דצמבר 1969
ממשלת ישראל החמש עשרה
15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974
הבא:
ממשלת ישראל השש עשרה
מרץ 1974-יוני 1974

24079225ממשלת ישראל החמש עשרה