רבי משה יהושע הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה יהושע הגר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ה'ישועות משה' מויז'ניץ
רבי משה יהושע הגר
האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה"ישועות משה.jpg
לידה י"ג בסיוון ה'תרע"ו
גרוסוורדיין
פטירה כ' באדר ה'תשע"ב (בגיל 95)
בני ברק
מקום קבורה אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
חיבוריו
  • ספר ישועות משה על התורה ומועדים
  • ישועות משה מעדני השולחן עה"ת
  • דברי מוסר ישועות משה ה"כ
  • דרשות ישועות משה ד"כ
  • אסופות רשימות ישיעות משה על הש"ס
  • וידעת היום(הליכות והלכות במשנתו)ב"ח
בת זוג לאה אסתר פנט, שיינדל דייטש
אב רבי חיים מאיר הגר
אם מרגלית לבית טברסקי
צאצאים חנה חיה טוורסקי, הרב ישראל, סאשא טייטלבוים, שרה רוקח, הינדא ארנסטר, הרב מנחם מנדל
אדמו"ר מויז'ניץ ה־חמישי
ט' בניסן ה'תשל"בכ' באדר ה'תשע"ב
רבי חיים מאיר הגר ה'אמרי חיים'

רבי משה יהושע הגר (י"ג בסיוון ה'תרע"ו - כ' באדר ה'תשע"ב, מכונה לאחר פטירתו ה"ישועות משה") היה האדמו"ר החמישי מויז'ניץ ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

קורות חייו

באירופה

בגרוסוורדיין

נולד בי"ג בסיוון ה'תרע"ו לרבי חיים מאיר הגר ומרגלית (בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא) בעיר גרוסוורדיין שבחבל טרנסילבניה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). נקרא משה יהושע על שם משה רבנו ויהושע בן נון שמוזכרים בקריאת התורה בזמן לידתו (פרשת בהעלותך ופרשת שלח).

האדמו"ר מוויז'ניץ עם הרב שטינמן

בבחרותו למד בחברותא עם הרב משה אליעזר פרומוביץ (לימים רבה של צילסהיים). בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ של דודו רבי אליעזר הגר בעיירה ויז'ניץ. בזמן לימודו בישיבה היה ממשיך ללמוד בעליית גג לאחר כיבוי האורות בבית המדרש בשעה 11, עד לפנות בוקר אז התחילו הלימודים בישיבה, והיה ישן רק שנת צהריים[1]. בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי רבי פנחס צימטבוים רבה של גרוסוורדיין, רבי יעקב אלימלך פנט אדמו"ר ורבה של דעש והרב יחזקאל וידמן רבה של סיטשל. בשנת ה'תרצ"ז חזר לגור ליד אביו בגרוסורדיין ונסע לעיתים ללמוד אצל גיסו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב בקלוז' ואצל דודו רבי אליעזר הגר מויז'ניץ.

בוילחוביץ

בחורף ה'תרצ"ט נסע עם אביו לשבות בוילחוביץ שבקרפטרוס ובני העיירה החליטו למנותו לרב, במקום אביו שעבר לגרוסוורדיין לאחר פטירת סביו אהבת ישראל,[2]. באותה תקופה התארס לבתו של רבי מנחם מנדל מקשאנוב. בראש חודש חשוון שנת ה'ת"ש הקים ישיבה בגרוסוורדיין ועמד בראשה. בשנת ה'תש"ב רצו לגייסו לצבא ונמלט לקלוז' לגיסו רבי יהודה הורוויץ. לאחר שלוש שנים שלא נוצר קשר עם ארוסתו ולא הצליחו לחלצה מפולין, התירו לו רבנים להתארס בשנית ובחודש טבת ה'תש"ב התארס ללאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל פנט מדעעש. נישא בב' בניסן ה'תש"ב. לאחר חתונתו התגורר בדז' למשך שנה ולאחר מכן חזר לוילחוביץ שם הקים תלמוד תורה. בתחילת ה'תש"ד נסע לגרוסורדיין שם עשה שימוש אצל רבי יצחק יעקב וייס (לימים, גיסו) וכן קיבל היתר הוראה מרבי מרדכי בריסק שהגיע לעיר ליטול ארבעה מינים. לאחר החגים חזר לוילחוביץ' עם מספר בחורים בשביל להקים ישיבה בעיירה.

בישראל

בחודש אדר ה'תש"ד, כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלט עם אשתו ובתו לגרוסוורדיין. בח' באייר הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לאראד שברומניה. בחסידות ויזניץ מציינים יום זה כיום הצלתו של האדמו"ר. בכ"ו באייר עבר גם אביו את הגבול והצטרף לבנו. בכ"ט באייר המשיכו לבוקרשט שם נשאר אביו ואילו רבי משה יהושע ומשפחתו יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת המעפילים "מורינה" לישראל ובכ"ה באב ה'תש"ד הגיעו לחיפה. המשפחה נעצרה על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית, ובהשתדלותם של חסידי ויז'ניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים. לאחר שחרורו נסע לירושלים שם קיבל דירה קטנה בבתי אונגרין. הוא הצטרף לחבורת שומר אמונים בראשות רבי אהרן ראטה.

בתל אביב

בחודש אדר ה'תש"ה עבר להתגורר בתל אביב ומונה על ידי דודו, רבי אליעזר הגר מויז'ניץ (ה'דמשק אליעזר'), לכהן בראשות ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בתל אביב. לאחר פטירת דודו בשנת ה'תש"ו נטל על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה.

בבני ברק

בשנת ה'תשי"ב עבר לגור בבני ברק בקריית ויז'ניץ ומונה על ידי אביו לכהן כאב"ד שיכון ויזניץ כשמעתה משמש גם כאב"ד שיכון ויזניץ וגם כראש הישיבה של ישיבת ויזניץ בשנת ה'תשכ"ג כשנחלש אביו, והוא החל לערוך "באטע'ס" לאחר הטיש של אביו. וכן הקים בשנת תשל"א ועד למציאת פתרונות דיור (בין פעולות הוועד היו הקמת השכונה החסידית באשדוד).

ב ט' ניסן שנת תשל"ב נפטר אביו רבי חיים מאיר הגר התמנה לשמש בכתר האדמו"רות ובמשך השנים מכתיר את בנו הגדול הרב ישראל הגר לממלא מקומו בהנהגת השיכון לאחר קבלת היתר הוראה כאב"ד קריית ויז'ניץ וכן הכתיר את חתנו הרב מנחם ארנסטר כראש ישיבת ויז'ניץ.

מיד לאחר מינויו לאדמו"ר הקים ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" וכן ארגון בשם "חיים מאירים" במטרה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה לחסידות. הארגון סייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות. בתקופת אדמו"רותו הוקמו מוסדות תורה וחינוך רבים.

בשנת ה'תשמ"ד הרחיק את בנו הגדול, רבי ישראל הגר, ממעמדו כרב הקריה בבני ברק, ובשנת ה'תש"ן הכתיר את בנו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, לרב השיכון. בשנת ה'תשס"ב נערך פיוס בין האב לבנו הגדול שחזר למעמדו כרבו של קריית ויזניץ.

בשנת ה'תשמ"ט, עם חלוקת מועצת גדולי התורה, מונה לנשיא המועצת של אגודת ישראל.

בשנת ה'תש"ן יזם כינוס ענק של כל חסידי ויזניץ מכל העולם שנערך בגני התערוכה בארוע שנקרא "התוועדות חסידי ותלמידי ויזניץ" לציון 50 שנה מאז הקים את ישיבת ויזניץ בשנת ה'ת"ש בעיצומה של מלחמת העולם השניה בגרוסווארדיין.

בשנת ה'תש"ס, כשש שנים לאחר פטירת אשתו הראשונה הרבנית לאה אסתר, נישא בשנית לרבנית שיינדל, בתו של רבי יהושע סג"ל דייטש, הצעירה ממנו ב-20 שנים.

בשנת ה'תשס"ג לקה האדמו"ר במחלת אלצהיימר ומאז מיעט להופיע בציבור וכמעט לא תקשר עם סביבתו. בשנותיו האחרונות ניהל את ענייני החסידות בנו, הרב ישראל.

בשנת ה'תש"ע נערך בבנייני האומה אירוע גדול בשם "קשר איתן", לציון 70 שנה לתחילת פעילותו החינוכית של האדמו"ר והקמת המוסד החינוכי השבעים במספר של החסידות[3].

נפטר בשנת ה'תשע"ב, קרוב לגיל 96, לאחר כ-40 שנות אדמו"רות. נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בנו הגדול רבי ישראל מונה לאחר פטירתו כאדמו"ר מויז'ניץ ורוב החסידים פנו אחריו. בנו הצעיר רבי מנדל הוכתר אף הוא לאדמו"ר וחצרו מכונה "מרכז חסידי ויז'ניץ".

בהוראת בנו רבי ישראל, ישיבות ויז'ניץ שבנשיאותו באחוזת ברכפלד ובאשדוד קבעו את שמן לאחר פטירתו לישיבת "ישועות משה", וכן נקראו על שמו קהילות ויז'ניץ בעפולה, אלעד, אשדוד, גרין פארק ובית שמש. כמו כן הורה בנו רבי מנחם מנדל לקרוא לישיבת ויזניץ בבני ברק שבנשיאותו בשם "ישועות משה".

ארבע שנים לאחר פטירתו בשנת תשע"ו הוקם מכון 'אור פני משה' בחסידות ויז'ניץ בו יצאו לאור דברי תורתו וכן ספרים העוסקים במשנתו.

הנהגותיו ודעותיו

נודע כמתמיד. אף בשעת הטיש של אביו היה יושב עם ספר לימוד, וכן בשעת קבלת קהל היה לומד בין אדם לאדם. עסק רבות בספרים קצות החושן ומנחת חינוך. בשנת ה'תשל"ז תיקן חובת "שיעורי תורה ברבים" - סדר לימוד של שעה מדי ערב לכל החסידים. נודע כמקפיד על שמירת העיניים ובצעירותו היה מבקש מאנשים או מילדיו שייקחו אותו ברחוב כדי שיוכל ללכת בעצימת עיניים. תפילותיו והטישים שערך מדי שבת וחג התאפיינו בהתלהבות. בשנת ה'תש"מ, קרא בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל לתקן לימוד יומי בספר חובות הלבבות שער חשבון הנפש. בכנס ביד אליהו בשנת ה'תשנ"ב קרא לייסוד קווי מהדרין ייעודיים לציבור החרדי.

צאצאיו

(לפי סדר הולדתם)

ספריו

מכון 'אור פני משה' [4]

  • ישועות משה על התורה ב' כרכים דברי תורתו שאמר בשבתות ומועדים
  • אסופת רשימת ישועות משה על הש"ס שיעורים שאמר וכן פיענוח מראי מקומות שכתב על הש"ס
  • ישועות משה ליקוטים דברי תורתו מלוקוטים במועדים וזמנים שונים
  • מכתבי קודש ב' כרכים המכתבים ששלח לגדולי הדור וכן לחסידיו.
  • וידעת היום ב' כרכים הלכות ומנהגים.
  • בדחילו וברחימו קורות חייו.
  • בסערה השמימה קובץ מאוגד עם פרקי העיתונות החרדית שנכתבו לאחר פטירתו.

מכון 'יד יוסף' [5]

  • הליכות ישועות משה ד' כרכים קורות חייו ומשנתו.

מכון 'וועד להוצאת דברי אלוקים חיים' [6]

  • דברי אלוקים חיים ה' כרכים תורותיו.
  • דברי מוסר ה' כרכים שיחותיו לתלמדי הישיבה.
  • דרשות ד' כרכים שיחותיו לאבריכים.
  • לקוטי ישועות משה ליקוט מתוך תורותיו.
  • מעדני השולחן ישועות משה ה' כרכים שיחותיו בלילי שבתות.
  • חובות הלבבות אראנו בישע פירוש מתורותיו על חובות הלבבות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קשר איתן, גיליון 67 אדר א' תשע"ט, עמוד 16 ועמוד 84
  2. ^ לשם מינויו הרשמי, נבחן בידיעת השפה המקומית.
  3. ^ קובי נחשוני, 70 שנה לחסידות של המדינה, באתר ynet, 15 במרץ 2010
  4. ^ מו"ל חסידות ויזניץ
  5. ^ מו"ל ר' יחזקאל יוסף גייגר חסיד ויזניץ
  6. ^ מו"ל מרכז חסידי ויז'ניץ


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0