הרב חיים ורנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב חיים שלמה ורנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב חיים ורנר

הרב חיים שלמה ורנר (נולד בי"ב באדר א' ה'תש"ו 13 בפברואר 1946) הוא משפיע ותלמיד חכם חסידי. נמנה עם תלמידיו הקרובים של האדמו"ר מסלונים רבי שלום נח ברזובסקי, בעל הנתיבות שלום.

ביוגרפיה

נולד לרב אשר זאב ורנר, רבה של טבריה, ולנחמה, בתו של רבי אהרן יוסף לוריא, בעל הספר "עבודת פנים" ומחשובי העדה הסלונימאית בטבריה[1]. בילדותו התייתם, והוא גדל בבחרותו אצל רבי שלום נח ברזובסקי, שכיהן אז כראש ישיבת בית אברהם. למד בישיבת בית אברהם. נישא לבת דודו הרב מרדכי יחיאל לוריא.

היה משגיח בולט ודומיננטי בישיבת זוויהל, והשפיע על תלמידים רבים מהישיבה לעבור לחסידות סלונים. בעקבות זאת נוצרו חיכוכים בינו לבין הסגל בישיבה והוא נאלץ לעזוב את משרתו. יחד עמו עזבו תלמידים רבים. לאחר מכן כיהן כר"מ ומשגיח בישיבת באבוב בבת ים[2], בישיבת איתרי ובישיבת אמשינוב. בשנת תשל"ח עבר למושב חזון יחזקאל יחד עם קבוצה מחסידי סלונים, ועמד שם בראשות ישיבה מקומית בשם אור משה. עם סגירת הישיבה בשנת תש"מ חזר לירושלים, והתמנה על ידי רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כמשגיח בישיבה קטנה של החסידות. שם שוב צבר הערצה ואהדה והנחיל את גישתו לבני הנוער. במהלך כהונתו בתפקיד זה עלה מעמדו בחסידות, והוא נחשב לאדם המשפיע ביותר בחסידות אחרי האדמו"ר. לאחר מכן עבר לכהן כמשגיח בישיבת באר שלמה ("אטיק") עד שזו נסגרה בשנת תשס"ה (2005). בשנת תשנ"ט פתח בית כנסת וכולל ברחוב יואל בירושלים.

כיום מנהל הרב חיים ורנר קהילה הכוללת את בני משפחתו ומעט חסידים. עם זאת, הוא עדיין משתייך רשמית לחסידות סלונים, ועד שנת תשפ"א שימש שם כבעל תוקע וכחזן בימים נוראים וביום הראשון של אמירת הסליחות, בשבת בבוקר הוא עורך מניין בבית מדרשו, המתנהל לפי הקצב האישי שלו: התפילה אורכת כארבע שעות, תפילת נשמת כל חי עורכת שעה תמימה וכוללת ניגונים רבים. סגנון התפילה הייחודי מושך אליו סקרנים רבים מרחבי העיר.

הרב ורנר מוציא מדי שנה ספר חדש בנושאים שונים, מגמרא והלכה ועד חסידות וקבלה. חיבר שירי דבקות רבים בעברית וביידיש אותם הצמיד למנגינות עממיות. כמו כן התאים מילים לניגונים חסידיים רבים, שנהפכו לנכס צאן ברזל בחסידות סלונים, כגון ניגון "ישמחו במלכותך", המוכר יותר כ"מי יתן לי כאבר כיונה" ששרים חסידי ברסלב ו"ואני תמיד עמך", הוא נוהג להאריך בשירה גם במהלך התפילה. הרב ורנר היה אחראי בחסידות סלונים על סדר שמחת תורה, ואף ביצע רפורמות בסדרי הניגונים שהיו מקודשים בחסידות, החל משמחת תורה תשע"ו החל לערוך את סדרי שמחת תורה בבית מדרשו הפרטי ברחוב יואל. בעבר היה מדריך החתנים בחסידות. כמו כן הוא עוסק בשלום בית.

רבו, הנתיבות שלום, כתב עליו במכתב המלצה: ”האי גברא רבא ויקירא הרב הגאון מוהרח"ש ורנר שליט"א... כאחד מכוחות המובחרים מיהדות החרדית הנאמנה, אב בחכמה ורך בשנים, כח כביר ובעל מעוף מיחידי סגולה, שמלבד גדלותו בתורה והצטיינותו באמירת שיעורים הוא מחנך דגול בלתי רגיל, שיודעים להדליק אור אלקות ואור התורה בלבות הצעירים לעלות במעלות התורה והיראה וטהרת המידות והוא איש הטוב והישר והאהוב על כל הבאים במגע איתו ושם שמים מתקדש ומתגדל על ידו בכל מקום המצאו ואשרי הישיבה שהוא יעמוד בראשה”[2].

גישתו

גישתו מתאפיינת באהבה לזולת, שימת דגש על התחושה האישית, ופיתוח הרגש. הוא מתנגד חריף למשטר קשה וקולקטיבי, ומתאפיין בהבנה עמוקה לנפש האדם. רבים מרבים להתייעץ עמו בנושאים מגוונים. שם דגש על תפילה מתוך כוונה ולא מתוך הרגל - "מצוות אנשים מלומדה". אמרה ידועה שלו היא "אמרתי את המילים, כעת אני צריך להתפלל"[דרושה הבהרה].

לשיטתו, התפילה היא עניין אישי בין האדם לה', ולכן, באופן עקרוני, יש להתמקד במטרה להגיע להרגשת חיבור זו ולא להתחשב בגורמים אחרים כמיקום התפילה או מניין. כדרך רבו, בעל הנתיבות שלום[דרושה הבהרה], הוא עוסק בעיקר בחובת האמונה ובהחדרת האמונה ללב עד שמתעוררת אהבה באדם לה' ותשוקה להדבק בו ("דבקות"), ומכאן הדגש שהוא שם על תפילת "נשמת כל חי". כמו כן הוא שם דגש על הרגשת קדושת השבת, המקשרת בין האדם לה' וגורמת לשקוע ברוחניות ללא ענייני גשמיות והעולם הזה.

משפחתו

בנו הרב אשר זאב ורנר כיהן כמשגיח בישיבה גדולה חזון נחום.

עץ משפחת ורנר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה מנחם מנדל ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה בונים ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנוך העניך ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אשר זאב ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
שמואל ברוך ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שושנה ולדנברג
 
רבי
אליעזר יהודה ולדנברג
 
הרב חיים ורנר
 
יפה מרים אוירבך
 
רבי
אברהם דב אוירבך
 
אסתר לאה
דייטש
 
הרב
חיים שלום דייטש
 
פסיה קרלנשטיין
 
רבי
דב צבי קרלנשטיין
 
הרב דוד ורנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיטל שמידע
 
הרב משה שמידע
 
דינה אטינגר
 
הרב
ברוך מרדכי אטינגר
 
 


מחיבוריו

  • קונטרס יעד החיים, ירושלים, תשנ"א
  • ‫חובת היהודי בעולמו, ירושלים, תשנ"ב
  • זיכרון צבי הירש: בענייני חובת היהודי בעולמו (יצא לקראת יום השנה לבנו צבי הירש), ירושלים, תשנ"ה
  • חוקי חיים: עיונים בחוקי המשפט, ענייני עדות ושטרות חזקות, קנינים והמסתעף, ירושלים, תשנ"ה
  • שמים וארץ קנין אחד, ירושלים, תשנ"ו
  • הליכות חיים: איגרת לצעירים, ירושלים, תשנ"ט
  • הליכות חיים: שיחות שבת קודש שנאמרו בישיבת אור משה, ירושלים, תשס"א
  • ‫הליכות חיים: שיחות ימי החנוכה, ירושלים, תשס"ב
  • חוקי חיים: על מסכתות נדרים, קידושין ויבמות ירושלים כסלו תשס"ב
  • הגדה של פסח עם פירוש הליכות חיים, ירושלים, ניסן תשס"ב
  • חוקי חיים: על מסכתות כתובות, גיטין, חולין, מקואות, ירושלים, תשס"ג
  • ‫רזא דאחד: שיעורים עיוניים בפרשיות התורה על דרך העבודה, ירושלים, תשס"ד-תשס"ה (2 כרכים). מהדורא שנייה עם השלמות בתשס"ו.
  • ‫עטרת צבי: על מסכת אבות, עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא, ‫ ירושלים, בית ועד לחכמים, תשס"ה.
  • סביב לעמו: על מגילת אסתר, ירושלים, תשס"ז.
  • רזא דשבת דברי תורה מסעודות ליל שבת בביתו, חשוון תשע"א.
  • ולתתך עליון: שמועסן, ירושלים, תשע"א.
  • בהעלת הנרות, קונטרס שנתי המכיל דברי תורה מהדלקת נרות חנוכה בשנה הקודמת, החל משנת תשע"ב.

הערות שוליים

  1. ^ סבו, אבי אביו הרב שמחה בונים ורנר, היה חתנו של רבי יהודה לייב קסטלניץ, אחיינו של היסוד העבודה, מנכבדי חסידות סלונים. אבי אמו היה בנו של הרב צבי הירש לוריא, גיסו של האדמו"ר מסלונים רבי אברהם וינברג, בעל ה"ברכת אברהם" (שניהם חתני הרב מרדכי (מאטע) לידר, מזקני ונכבדי העדה).
  2. ^ 2.0 2.1 הסכמת הנתיבות שלום לספרו הליכות חיים עמ' 3.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0