יועזר איש הבירה
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לתנאים |
|---|---|
| השתייכות | בית שמאי |
יועזר איש הבירה היה תנא מתלמידי בית שמאי, חי במאה הראשונה לספירה בארץ ישראל. מוזכר פעם אחת במשנה במסכת ערלה (משנה, מסכת ערלה, פרק ב', משנה י"ב).
מקור שמו
את מקור שמו "בירה", יש המפרשים כמקום סמוך לירושלים ("מלאכת שלמה"), ויש מפרשים כמקום בהר הבית או הר הבית עצמו. (על פי: תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ב' עמוד א', דברי הימים א', כ"ט, י"ט, נחמיה, ב', ח', נחמיה, ז', ב', משנה, מסכת פסחים, פרק ג', משנה ח') [1].
תפארת ישראל - בחלק הפשט: "יכין", מסביר כי היה שר בכיר האחראי על בית המקדש, וזה לשונו: "איש הבירה. ר"ל היה שר בבית המקדש לצוות ולפקד בכל העניינים דבית המקדש נקרא בירה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ב' עמוד א').
אמרתו
הוא מוזכר במסכת ערלה בסדר זרעים בדיון על תערובות בהן מתערבבת "תרומה" (המותרת למאכל רק לכוהנים) במאכל, בסוגיה האם "שְֹאוֹר שֶׁל חֻלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִסָּה", גורמים לכך שהעיסה תהיה אסורה בשימוש (משנה, מסכת ערלה, פרק ב', משנה י"א). זאת, במצב בו כל סוג שאור ("חולין" או "תרומה") שאין כמות מספקת לחמץ את העיסה, אך הכמות כוללת מחמיצה את העיסה.
בעדותו, שאל את דעתו של רבן גמליאל הזקן בסוגיה, כאשר פגש אותו בהר הבית (ב"שער המזרח"), והוא מאשר את דעת החכמים הקובעת שהעיסה מותרת, כל עוד לא היה בשאור של האיסור כמות המספיקה לחמץ את העיסה.
יוֹעֶזֶר אִישׁ הַבִּירָה הָיָה מִתַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְאָמַר. שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן עוֹמֵד בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח, וְאָמַר. לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ.
עדותו דומה במבנה לעדותו של דּוֹסְתַּאי, אִישׁ כְּפַר יַתְמָה (משנה, מסכת ערלה, פרק ב', משנה ה').
כיוון שיועזר היה מבית שמאי ורבן גמליאל הזקן מבית הילל (היה נכדו של הלל הזקן), מעשה זה הובא לראיה "שאף מתלמידי בית שמאי קבלו מבית הלל" [2].
הנצחתו
על שמו קרוי רחוב ביפו.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "יועזר איש הבירה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 755, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ פינחס קהתי, "משניות מבוארות".
- ^ יום-טוב ליפמן הלר, "תוספות יום טוב".
