משמרות כהונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כ"ד משמרות כהונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמרות כהונה
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, י"ח, ו'-ח'; דברי הימים א', כ"ד
משנה תורה ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ל"ו
ספר החינוך, מצווה תק"ט

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית[1], וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת, היו בני משפחה אחת, והתגוררו ביחד באחת מערי ישראל.

סדר החלוקה למשמרות

חלוקת הכהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר דברי הימים[2].

על פי המדרש, חלוקה זו נעשתה לראשונה על ידי משה במשכן, אשר פעל כך במצוות הקב"ה[3]. בימי משה החלוקה הייתה ל-8 משמרות בלבד, כמו שכתוב בתלמוד: "אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר[4]. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה"[5].

משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן אהרן, וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק את משפחות הכהונה לשש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את משפחות הכהונה לעשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב הריבוי הטבעי בעם, ובמקביל בכהנים.

תורנות המשמרות

יש אומרים שסדר תחלופת המשמרות התנהל על פי תאריכים קבועים[6]: בשבת הקרובה לראש חודש ניסן החלה המשמרת הראשונה - יהויריב, את עבודתה, ולאחריה שאר המשמרות זו אחר זו[7]. באחד ממדרשי חז"ל משתמע כדעה זו[8]. מנגד, מכמה מקורות בתלמוד הבבלי והירושלמי מוכח שסבב המשמרות התנהל ברצף, ללא כל היצמדות לתאריך קבוע[9].

במסכת תענית נאמר: "כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו, ויודע שבתי אבותיו קבועין שם – אסור לשתות יין כל אותו היום. במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם – אסור לשתות יין כל אותה שבת"[10] כלל זה תקף אף לאחר חורבן בית המקדש, כפי שמפרש רש"י: "שמא יבנה בית המקדש ותכבד העבודה ויהיה זה צריך לעבוד".

טבלת תורנות המשמרות לשנים הקרובות[11], התאריך המופיע הוא של תחילת המשמרת.
יהויריב ל' כסלו תשע"ט כ' אייר תשע"ט י"א חשון תש"פ א' אייר תש"פ כ"ב תשרי תשפ"א י"ד ניסן תשפ"א ה' תשרי תשפ"ב כ"ה אדר תשפ"ב ט"ז אב תשפ"ב ו' שבט תשפ"ג כ"ו תמוז תשפ"ג י"ח טבת תשפ"ד ט' סיון תשפ"ד כ"ט חשון תשפ"ה
ידעיה ז' טבת תשע"ט כ"ז אייר תשע"ט י"ח חשון תש"פ ח' אייר תש"פ כ"ט תשרי תשפ"א כ"א ניסן תשפ"א י"ב תשרי תשפ"ב ב' אדר ב תשפ"ב כ"ג אב תשפ"ב י"ג שבט תשפ"ג ד' אב תשפ"ג כ"ה טבת תשפ"ד ט"ז סיון תשפ"ד ו' כסלו תשפ"ה
חרם י"ד טבת תשע"ט ה' סיון תשע"ט כ"ה חשון תש"פ ט"ו אייר תש"פ ו' חשון תשפ"א כ"ח ניסן תשפ"א י"ט תשרי תשפ"ב ט' אדר ב תשפ"ב ל' אב תשפ"ב כ' שבט תשפ"ג י"א אב תשפ"ג ג' שבט תשפ"ד כ"ג סיון תשפ"ד י"ג כסלו תשפ"ה
שערים כ"א טבת תשע"ט י"ב סיון תשע"ט ב' כסלו תש"פ כ"ב אייר תש"פ י"ג חשון תשפ"א ה' אייר תשפ"א כ"ו תשרי תשפ"ב ט"ז אדר ב תשפ"ב ז' אלול תשפ"ב כ"ז שבט תשפ"ג י"ח אב תשפ"ג י' שבט תשפ"ד ל' סיון תשפ"ד כ' כסלו תשפ"ה
מלכיה כ"ח טבת תשע"ט י"ט סיון תשע"ט ט' כסלו תש"פ כ"ט אייר תש"פ כ' חשון תשפ"א י"ב אייר תשפ"א ג' חשון תשפ"ב כ"ג אדר ב תשפ"ב י"ד אלול תשפ"ב ד' אדר תשפ"ג כ"ה אב תשפ"ג י"ז שבט תשפ"ד ז' תמוז תשפ"ד כ"ז כסלו תשפ"ה
מימן ו' שבט תשע"ט כ"ו סיון תשע"ט ט"ז כסלו תש"פ ז' סיון תש"פ כ"ז חשון תשפ"א י"ט אייר תשפ"א י' חשון תשפ"ב א' ניסן תשפ"ב כ"א אלול תשפ"ב י"א אדר תשפ"ג ב' אלול תשפ"ג כ"ד שבט תשפ"ד י"ד תמוז תשפ"ד ד' טבת תשפ"ה
הקוץ י"ג שבט תשע"ט ג' תמוז תשע"ט כ"ג כסלו תש"פ י"ד סיון תש"פ ה' כסלו תשפ"א כ"ו אייר תשפ"א י"ז חשון תשפ"ב ח' ניסן תשפ"ב כ"ח אלול תשפ"ב י"ח אדר תשפ"ג ט' אלול תשפ"ג א' אדר תשפ"ד כ"א תמוז תשפ"ד י"א טבת תשפ"ה
אביה כ' שבט תשע"ט י' תמוז תשע"ט ל' כסלו תש"פ כ"א סיון תש"פ י"ב כסלו תשפ"א ד' סיון תשפ"א כ"ד חשון תשפ"ב ט"ו ניסן תשפ"ב ו' תשרי תשפ"ג כ"ה אדר תשפ"ג ט"ז אלול תשפ"ג ח' אדר תשפ"ד כ"ח תמוז תשפ"ד י"ח טבת תשפ"ה
ישוע כ"ז שבט תשע"ט י"ז תמוז תשע"ט ז' טבת תש"פ כ"ח סיון תש"פ י"ט כסלו תשפ"א י"א סיון תשפ"א ב' כסלו תשפ"ב כ"ב ניסן תשפ"ב י"ג תשרי תשפ"ג ג' ניסן תשפ"ג כ"ג אלול תשפ"ג ט"ו אדר תשפ"ד ו' אב תשפ"ד כ"ה טבת תשפ"ה
שכניהו ד' אדר תשע"ט כ"ד תמוז תשע"ט י"ד טבת תש"פ ה' תמוז תש"פ כ"ו כסלו תשפ"א י"ח סיון תשפ"א ט' כסלו תשפ"ב כ"ט ניסן תשפ"ב כ' תשרי תשפ"ג י' ניסן תשפ"ג א' תשרי תשפ"ד כ"ב אדר תשפ"ד י"ג אב תשפ"ד ג' שבט תשפ"ה
אלישיב י"א אדר תשע"ט ב' אב תשע"ט כ"א טבת תש"פ י"ב תמוז תש"פ ד' טבת תשפ"א כ"ה סיון תשפ"א ט"ז כסלו תשפ"ב ו' אייר תשפ"ב כ"ז תשרי תשפ"ג י"ז ניסן תשפ"ג ח' תשרי תשפ"ד כ"ט אדר תשפ"ד כ' אב תשפ"ד י' שבט תשפ"ה
יקים י"ח אדר תשע"ט ט' אב תשע"ט כ"ח טבת תש"פ י"ט תמוז תש"פ י"א טבת תשפ"א ב' תמוז תשפ"א כ"ג כסלו תשפ"ב י"ג אייר תשפ"ב ד' חשון תשפ"ג כ"ד ניסן תשפ"ג ט"ו תשרי תשפ"ד ו' אדר ב תשפ"ד כ"ז אב תשפ"ד י"ז שבט תשפ"ה
חפה כ"ה אדר תשע"ט ט"ז אב תשע"ט ו' שבט תש"פ כ"ו תמוז תש"פ י"ח טבת תשפ"א ט' תמוז תשפ"א ל' כסלו תשפ"ב כ' אייר תשפ"ב י"א חשון תשפ"ג א' אייר תשפ"ג כ"ב תשרי תשפ"ד י"ג אדר ב תשפ"ד ד' אלול תשפ"ד כ"ד שבט תשפ"ה
ישבאב ב' אדר ב תשע"ט כ"ג אב תשע"ט י"ג שבט תש"פ ד' אב תש"פ כ"ה טבת תשפ"א ט"ז תמוז תשפ"א ז' טבת תשפ"ב כ"ז אייר תשפ"ב י"ח חשון תשפ"ג ח' אייר תשפ"ג כ"ט תשרי תשפ"ד כ' אדר ב תשפ"ד י"א אלול תשפ"ד א' אדר תשפ"ה
בלגה ט' אדר ב תשע"ט ל' אב תשע"ט כ' שבט תש"פ י"א אב תש"פ ג' שבט תשפ"א כ"ג תמוז תשפ"א י"ד טבת תשפ"ב ה' סיון תשפ"ב כ"ה חשון תשפ"ג ט"ו אייר תשפ"ג ו' חשון תשפ"ד כ"ז אדר ב תשפ"ד י"ח אלול תשפ"ד ח' אדר תשפ"ה
אמר ט"ז אדר ב תשע"ט ז' אלול תשע"ט כ"ז שבט תש"פ י"ח אב תש"פ י' שבט תשפ"א א' אב תשפ"א כ"א טבת תשפ"ב י"ב סיון תשפ"ב ב' כסלו תשפ"ג כ"ב אייר תשפ"ג י"ג חשון תשפ"ד ה' ניסן תשפ"ד כ"ה אלול תשפ"ד ט"ו אדר תשפ"ה
חזיר כ"ג אדר ב תשע"ט י"ד אלול תשע"ט ד' אדר תש"פ כ"ה אב תש"פ י"ז שבט תשפ"א ח' אב תשפ"א כ"ח טבת תשפ"ב י"ט סיון תשפ"ב ט' כסלו תשפ"ג כ"ט אייר תשפ"ג כ' חשון תשפ"ד י"ב ניסן תשפ"ד ג' תשרי תשפ"ה כ"ב אדר תשפ"ה
הפצץ א' ניסן תשע"ט כ"א אלול תשע"ט י"א אדר תש"פ ב' אלול תש"פ כ"ד שבט תשפ"א ט"ו אב תשפ"א ו' שבט תשפ"ב כ"ו סיון תשפ"ב ט"ז כסלו תשפ"ג ז' סיון תשפ"ג כ"ז חשון תשפ"ד י"ט ניסן תשפ"ד י' תשרי תשפ"ה כ"ט אדר תשפ"ה
פתחיה ח' ניסן תשע"ט כ"ח אלול תשע"ט י"ח אדר תש"פ ט' אלול תש"פ א' אדר תשפ"א כ"ב אב תשפ"א י"ג שבט תשפ"ב ג' תמוז תשפ"ב כ"ג כסלו תשפ"ג י"ד סיון תשפ"ג ה' כסלו תשפ"ד כ"ו ניסן תשפ"ד י"ז תשרי תשפ"ה ז' ניסן תשפ"ה
יחזקאל ט"ו ניסן תשע"ט ו' תשרי תש"פ כ"ה אדר תש"פ ט"ז אלול תש"פ ח' אדר תשפ"א כ"ט אב תשפ"א כ' שבט תשפ"ב י' תמוז תשפ"ב ל' כסלו תשפ"ג כ"א סיון תשפ"ג י"ב כסלו תשפ"ד ג' אייר תשפ"ד כ"ד תשרי תשפ"ה י"ד ניסן תשפ"ה
יכין כ"ב ניסן תשע"ט י"ג תשרי תש"פ ג' ניסן תש"פ כ"ג אלול תש"פ ט"ו אדר תשפ"א ו' אלול תשפ"א כ"ז שבט תשפ"ב י"ז תמוז תשפ"ב ז' טבת תשפ"ג כ"ח סיון תשפ"ג י"ט כסלו תשפ"ד י' אייר תשפ"ד א' חשון תשפ"ה כ"א ניסן תשפ"ה
גמול כ"ט ניסן תשע"ט כ' תשרי תש"פ י' ניסן תש"פ א' תשרי תשפ"א כ"ב אדר תשפ"א י"ג אלול תשפ"א ד' אדר תשפ"ב כ"ד תמוז תשפ"ב י"ד טבת תשפ"ג ה' תמוז תשפ"ג כ"ו כסלו תשפ"ד י"ז אייר תשפ"ד ח' חשון תשפ"ה כ"ח ניסן תשפ"ה
דליהו ו' אייר תשע"ט כ"ז תשרי תש"פ י"ז ניסן תש"פ ח' תשרי תשפ"א כ"ט אדר תשפ"א כ' אלול תשפ"א י"א אדר תשפ"ב ב' אב תשפ"ב כ"א טבת תשפ"ג י"ב תמוז תשפ"ג ד' טבת תשפ"ד כ"ד אייר תשפ"ד ט"ו חשון תשפ"ה ה' אייר תשפ"ה
מעזיהו י"ג אייר תשע"ט ד' חשון תש"פ כ"ד ניסן תש"פ ט"ו תשרי תשפ"א ז' ניסן תשפ"א כ"ז אלול תשפ"א י"ח אדר תשפ"ב ט' אב תשפ"ב כ"ח טבת תשפ"ג י"ט תמוז תשפ"ג י"א טבת תשפ"ד ב' סיון תשפ"ד כ"ב חשון תשפ"ה י"ב אייר תשפ"ה

כלוח שנה

בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג' הוזכר שהיו מציינים את התאריך בחותמות לנסכים על ידי המשמר השבועי. אנשי כת קומראן גם ציינו במגילות רבות את לוח השנה שלהם בהתאמה למחזור המשמרות.

עבודת המשמר

משמרות הכהונה היו מתחלפות מידי שבת בצהריים[12]. העבודות שהיה על המשמר לבצע בשבוע שנקבע לו, היו כדלקמן:

בתי אב

כל משמר היה מחולק לשבעה בתי אב, שכל אחד שירת ביום אחר[13]. בתפקיד ראש בית אב נשא אחד מזקני וחשובי אותו בית אב, ראש בית האב היה מבֵין אלה שהלכו לצידו של הכהן הגדול, יחד עם הסגן, ולקחו חלק בפעולות טקסיות כמו הוצאת הגורלות, ניחום אבלים ועוד. במסכת תמיד מסופר שמפתחות העזרה היו בידי זקני בית האב.

העבודה בשלושת הרגלים

בשלושת הרגלים באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצען באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל הקרבת נדרים ונדבות שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל[14]. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל, כגון מוספי החג, ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל, כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה, הוקרבו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך, קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע, את מתנות הכהונה של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו לכל המשמרות. יוצא מן הכלל הוא לחם הפנים, שאת העבודות הקשורות בו, ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אך הוא נאכל על ידי כל המשמרות[15].

עליית עזרא ונחמיה

לא כל 24 המשמרות עלו בעליית עזרא ונחמיה. על פי המסופר בספר עזרא בין העולים היו משפחות "יְדַעְיָה", "חָרִם", "פַּשְׁחוּר" (כינויה של משמרת יקים[16]) ו"אִמֵּר" בלבד, (4289 נפש), והמשפחות האחרות נשארו בבבל[17]. חלק ממשפחת בני "הקוץ" עלו אף הם, והיות שלא מצאו את כתבי הייחוס של משפחת חביה מבני הקוץ, שוחררו משפחתו ממשמרתו בכהונה, ונאסר עליהם לאכול מתנות מסוימות מבין מתנות הכהונה. לאחר חנוכת בית המקדש השני[18] קמו הנביאים חגי וזכריה וחילקו מחדש את ארבע המשמרות, לעשרים וארבע משמרות[19], אשר עבדו על פי מתכונת המשמרות במקדש שלמה וגם כונו בשמות המשמרות הקודמות[20]

רשימת המשמרות ומקומותיהם

שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים[21]. לאחר חורבן בית המקדש השני ומרד בר כוכבא, לא יכלו עוד משפחות הכוהנים להישאר בירושלים ועברו להתגורר בגליל. בקינת איכה ישבה חבצלת השרון קונן רבי אלעזר הקליר על משמרות הכהונה.

שם משפחת המשמר שם נוסף[22] המיקום המשוער בימינו של מגורי המשמר

[23]

יְהוֹיָרִיב מסרבי מרון מירון
יְדַעְיָה ציפורים ציפורי
חָרִם מפשטה פסוטה
שְׂעֹרִים עיתה לו אולי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב הנמצא צפונית לבירנית, ויש המזהים אותו עם עילוט שבגליל התחתון[24].
מַלְכִּיָּה בית לחם בית לחם הגלילית
מִיָּמִן יודפת יודפת
הַקּוֹץ עיילבו עיילבון
אֲבִיָּה עִידּו כפר עוזיאל מזוהה עם שדה עמודים[25]
יֵשׁוּעַ נשדף ארבל
שְׁכַנְיָהוּ כבול כאבול
אֶלְיָשִׁיב קנה כפר כנא
יָקִים פַּשְׁחוּר צפת/ביריה
חֻפָּה בית מעון בית מעון (בצלע ההר מעל טבריה, שם קבר רבי עקיבא)
יֶשֶׁבְאָב חוצפית - שוחין שיחין
בִּלְגָּה מִעַדְיָה מע'אר
אִמֵּר יבנית חרבת יבנית בין ביריה לעמוקה, ויש מזהים אותו עם יבנאל
חֵזִיר ממלח כפר ממלח
הַפִּצֵּץ נצרת נצרת יש האומרים כי דבורייה
פְּתַחְיָה אכלה ערב עראבה
יְחֶזְקֵאל מגדל נוניה מגדל אשר על שפת ים כנרת ועסקו בה בדיג. דג בארמית = נון
יָכִין כפר יוכנה דיר חנא שבצפון, ויש המזהים אותו עם כפר ענאן
גָמוּל בית חוביה כוכב הירדן - כאוכב אל הווא
דְּלָיָהוּ גנתון חורבת צלמון
מַעַזְיָהוּ אריח חמי טבריה (חמת אריח)

תקנת כ"ד מעמדות

ערך מורחב – מעמדות (יהדות)

במקביל למינויים של 24 משמרות הכהונה ו-24 משמרות הלוייה[26], תיקנו הנביאים הראשונים שיש למנות גם 24 קבוצות של אנשים מישראל[27], אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות[28]. כך אומר הרמב"ם בעניין זה:

אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים בעזרה בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות

משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ו', הלכה ה'

אנשי המעמד היו מתחלפים מדי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים או שלוש בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באו התפילות תיקנו חז"ל פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.

סדר המעמדות

רב עמרם גאון בסידורו מביא את סדר המעמדות כפי שנכתבו במשנה, בתוספת פסוקים מנביאים וכתובים, פרשת המן, עשרת הדיברות, פרק ממסכת תמיד והדרן. פרקי המעמדות מסודרים לכל יום בשבוע. רב עמרם גאון פוסק שהמנהג לומר מעמדות בכל יום נכון עבור יחידי סגולה, אך כל הציבור אינם צריכים לנהוג כך, כדי שלא יתבטל איש ממלאכתו.

האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מהתנ"ך המשנה והתלמוד. ומזה הסתעף אחר כך הסדר "חק לישראל" עם הוספות מספר הזוהר לכל ימי השנה, על פי סדר פרשיות השבוע. ר' יעקב עמדן ערער על הסדר הזה, והכין סדר חדש, המופיע בסוף סידורו "בית יעקב".

הזכרת המשמרות בבית הכנסת

בחפירות שנערכו באשקלון בשנת 1921, ובחפירות בקיסריה בשנת 1962, התגלו חלקי לוח שיש סמוך לבתי כנסת, ועליהם רשומים חלקים מרשימת משמרות הכהנים. בסמוך לקיבוץ כיסופים נמצא בשנת 1961 שבר אבן חרות שהוצע לקרוא בו את שם משמרת פתחיה[29]. משערים שבמאות הראשונות לאחר חורבן בית המקדש השני, היה מנהג לשים כתובת כזו בבית הכנסת[30]. מנהג זה נהג גם מחוץ לגבולות ארץ ישראל. בחפירות ארכאולוגיות בכפר בית אל חאצ'ר שבתימן, התגלתה אבן שעליה רשומים שמות המשמרות[31].

בקובץ פיוטים משנת ד'תשצ"ד נמצא נוסח להזכרת המשמרת מדי שבת:[32]

היום שבת קדש שבת קודש ליי היום איזו היא המשמרת כך וכך משמרת כך וכך הרחמן ישיב את המשמרות למקומה מהרה בימינו אמן כמה שנים משנברא העולם ועד עכשיו ארבעת אלפים ושבע מאות ותשעין וארבע משנברא העולם ועד עכשיו כמה שנים משחרב בית המקדש ועד עכשיו תשע מאות ושישים ושבע[33] משחרב בית המקדש ועד עכשיו הרחמן יבנה ביתו והיכלו ואמרו אמן

פיוטי משמרות

המנהג להזכיר את המשמרות בבית הכנסת משתקף בפיוטים רבים שנמצאו בגניזה הקהירית ועוסקים במשמרות.

הפייטן הדותהו שפעל בארץ ישראל הביזנטית במאה השישית, כתב מחזור קדושתאות העוסק בעשרים וארבע משמרות הכהונה, שהשתמר בחלקו. ככל הנראה, בקהילתו של הדותהו נהגו לומר כל שבת קדושתא[34], אך בניגוד לקהילות אחרות שאמרו כל שבת קדושתא העוסקת בסדר או בפרשת השבוע שנקראו בתורה בשבוע זה, בקהילתו של הדותהו אמרו קדושתא העוסקת במשמר שאמור היה לשמש במקדש בשבוע זה. בפיוטיו, עוסק הדותהו בתפילה להחזרת המשמרות לעבודתם ואגב כך גם בתפילה על בניין המקדש, ופורענות באומות. הדותהו בונה את תפילתו על משחקי מילים והטיות של שורשים הדומים לשם המשמר כפי שהוא מופיע ברשימה שבספר דברי הימים ולשם מקומו וכינויו של המשמר המופיעות בברייתא דכ"ד משמרות[35].

רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, פייטן שחי בכפרא שעל יד טבריה במאה השמינית, חיבר סדרה בת 24 שבעתות על משמרות הכהונה, שחלקה הגדול שרד בידינו. בנוסף לסדרת השבעתות, כתב רבי פינחס גם סדרה נוספת של פיוטים מסוג 'עושה השלום'[36] שעסקו במשמרות. חוקרי הפיוט עזרא פליישר ושולמית אליצור, שיערו ששתי סדרות הפיוטים משקפות שני מנהגים שונים בדורו של רבי פנחס, יש שנהגו להקדיש למשמר של השבוע חזרת הש"ץ שלמה של אחת מתפילות השבת ויש שנהגו להקדיש לנושא זה רק את הברכה האחרונה באחת מהתפילות, ורבי פינחס כתב שתי סדרות פיוטים לצורכי קהילות שונות שכל אחת מהן אחזה במנהג אחר[37].

גם הפייטן רבי חדותא בירבי אברהם, שחי בדרום איטליה בראשית המאה התשיעית עסק בכתיבת פיוטים למשמרות, ובגניזה שרד חלק משבעתא פרי עטו בשם 'אתה הוא שוכן עד' שיועדה לשבת שבה היה אמור לשרת משמר שכניה[38].

בנוסף לפיוטים אלה שנכתבו לכל משמר בנפרד ונועדו להאמר בשבתות שבהן כל משמר היה אמור לשרת במקדש, נכתבו גם כמה וכמה פיוטים המזכירים את כל המשמרות יחד ונועדו להזדמנוית שונות. בין הפיוטים המזכירים את המשמרות בולטים במיוחד פיוטים שנועדו לתשעה באב.

בקרובה לתשעה באב שנכתבה ככל הנראה בידי יניי[39] חורז כל בית בשם של אחד המשמרות ובסוף כל בית באים המילים 'לכן תבכה משמר פלוני'. בראש חטיבות השלמת הקרובה של פיוט זה, מופיעים מילים מהמשפט ”כל משמרות עשרים וארבעה” במקומות שבהם אמורות להופיע מילים מפסוק מסגרת מהתנ"ך. מכיוון שמשפט זה אינו מופיע במקרא, שיער פליישר שמשפט זה לקוח מברייתא דכ"ד משמרות[40]. לאחר כל בית בקרובת הי"ד ובהשלמת הקרובה באה מחרוזת סיום פזמונית שמילות הפתיחה שלה הם 'כל משמרות ישמחו לי' (או 'כל משמרות יבכו לי'[41])[42].

הפייטן רבי אלעזר ברבי קליר, מחשובי פייטני ארץ ישראל בתקופה הקלאסית של הפייטנות, עסק בנושא המשמרות בפיוטים רבים מפרי עטו. בקרובת הי"ד לתשעה באב 'זכור איכה אנו' (שחטיבותיה האחרונות נאמרים עד היום בקהילות אשכנז כקינה נפרדת בשם שבת סורו מני), מקפיד הקליר לרמוז בכל חטיבה לשמה של אחת המשמרות. למשל במילים ”סכות והובלגו גיבורי”[43] יש רמיזה למשמרת בילגה. בקינה איכה ישבה חבצלת השרון מוקדש כל בית לבכיה על גלותה של אחת המשמרות, בקינה זו מופיעים במפורש שמה או מקומה של המשמרת ולא ברמיזה כמו בשבת סורו. שני פיוטים אלה וקינה קלירית נוספת בשם 'הילילו הה' שעוסקת גם היא במשמרות נאמרו בחלק קהילות אשכנז במהלך הדורות[44] והרבה מהמידע על המשמרות שהיה לפרשני ימי הביניים לקוח משלוש פיוטים אלה. שלוש פיוטים אלה אף שימשו את שמואל קליין בעבודת השחזור של ברייתא דכ"ד משמרות[45].

בגניזה הקהירית התגלו עוד פיוטים קליריים העוסקים במשמרות. בקרובה בשם 'אהלי איכה בשלי הוזעם',[46] שמיועדת גם היא לתשעה באב מזכיר הקליר בכל בית את שמה של אחת המשמרות כנושא קבע. בפיוט זה מוזכרים בכל ברכה גם פריטים מרשימות נוספות חוץ מרשימת המשמרות[47]. תופעה דומה יש בקרובה 'והיה אויב מתגבר' שכתב הקליר לתענית י"ז בתמוז שבה מוזכרים בכל בית שם של שבט ושם של משמר. בפיוט 'אני הגבר אשר ברעות הג' שהוא חלק קדושתא שכתב הקליר לשבת איכה מוזכר בכל בית שמו המקראי של אחד המשמרות (בניגוד לפיוטיו האחרים שבהם מוזכרים המשמרות בכינויים שניתנו להם בברייתא ולא בשמם המקראי) [48].

גם הפייטן רבי יוסף אבן אביתור, מראשוני פייטני ספרד, הקדיש חלק מיצירתו לנושא המשמרות. בקינה פרי עטו בשם 'איכה אהלי ידידות משכני אהב' התייחס רבי יוסף בכל בית לאחת מהמשמרות, תוך חידוש צורני שלא היה בפיוטי קודמיו- המשמרות מובאות על פי סדר אלפביתי, בניגוד לנהוג שהמשמרות מובאות לפי סדרם בברייתא או לפי התפתחות מהלך הפיוט. בחמש הבתים הראשונים אף מצא משמרות המתחילות ב5 האותיוית הראשונות באלף בית וכך יכל לשלב את שם המשמרת באקרוסטיכון. לאחר שלא היה לו משמרת ששמה מתחיל באות ו הוא הפסיק לשלב את המשמרות באקרוסטיכון, אך המשיך לסדרם על פי סדר אותיות האלף בית[49].

בשבעתא שכתב פייטן בשם מבורך מובאים שמותיהם של 24 וארבע המשמרות[50]. בסוף כל בית בשבעתא זו באה מחרוזת סיום שלשונה ”יחד כל משמרות הכהנים לשרת באריאל \ זקוקים עשרים וארבעה במתנותם לימד יקותיאל. פליישר ראה במחרוזת זו הֶרְמֵז ללשונה של ברייתא דכ"ד משמרות, תופעה שקיימת גם בקרובתו של יניי לתשעה באב[51].

הפייטן מסאפר בן יוסף שפעל באלכסנדריה ופוסטאט במאה האחת עשרה, כתב קדושתא לתפילת שחרית של שבת בשם 'אות נופש מראש', שכל בית בה מסתיים בשמו של אחד המשמרות. מקדושתא זו שרד רק פיוט המגן, שהוא המרכיב הראשון של הקדושתא[52].

בפיוט מסוג מי כמוכה[53] של הפייטן רבי יהושע בן כלפה שפעל בפוסטאט בסביבות שנת 1,000, מפויטים שמותיהם של 24 המשמרות על פי הרשימה המקראית בספר דברי הימים תוך שימוש במשחקי מילים מהסוג המאפיין את פיוטי המשמרות של הדותהו ופנחס[52].

בפיוט בן 12 בתים מסוג זולת החתום "ראובן הכהן חזן", מופיעות בכל בית שתי משמרות לצד אחד מהשבטים, אחת מאבני החושן, אחד מחודשי השנה, ואחד מהמזלות[54].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שלמה יהודה רפפורט, "משמרות", בתוך אברהם משה לונץ (עורך), "המעמר" חלק שני, ירושלים תרע"ב, עמ' של"ב-של"ה.
  • הרב עזריה אריאל, שו"ת בית חשמונאי בתוך "באורך נראה אור - ספר זיכרון לסגן דני כהן הי"ד", ירושלים תשס"ד, עמ' 57 - 59.
  • עזרא פליישר, 'שבעתות חדשות על משמרות הכהונה לפייטן ר' פינחס', סיני ס"א (תשכ"ז), עמ' ל'-נ"ו
  • עזרא פליישר, 'לעניין המשמרות בפיוטים', סיני ס"ב (תשכ"ח), עמ' י"ג-מ'
  • עזרא פליישר, חדשות בנושא המשמרות בפיוטים, ספר דב סדן, ירושלים תשל"ז, עמ' 256–284

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ג, פסוק ח'. ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק כ"ה.
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד
  3. ^ משנת רבי אליעזר, פרשה ב', עמוד 30
  4. ^ מחלוקת תנאים היא, אם משה תיקן 8 משמרות או 16, ורב חמא בר גוריא סובר כאחד מן החולקים.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז עמוד א'.
  6. ^ תשובת רב האי גאון, באתר היברובוקס.
  7. ^ ראו רבנו חננאל על תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ז עמוד א'; וספר ראבי"ה סימן תקכ"ו בשם זקינו ראב"ן (אבן העזר סימן פ"ו).
  8. ^ קהלת רבה, פרשה א', פסקה ג': "בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם". ראו חידושי הרש"ש שם, בשם הרוקח הלכות שבועות סימן רצ"ה.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א עמוד ב'.
    תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'.
    תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ז עמוד א'
  11. ^ לפי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א עמוד ב' שבית המקדש השני נחרב ביום ראשון של משמרת יהויריב ולפי הסכמת החוקרים (אברהם אריה עקביא, הלוח ושמושו בכרונולוגיא, עמוד ס"א. יוסף יצחק איידלר, הלכות קידוש החודש על-פי הרמב"ם, עמוד 383) שתאריך החורבן הוא 5 באוגוסט 70
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ו עמוד ב'.
  13. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'.
  14. ^ אף על פי שהייתה בכך אי שויוניות מסוימת, כי בזמן הרגלים היה מאוד נח לאנשים להביא גם את הנדרים והנדבות שלהם
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ה עמוד ב' (ראו גם בתוספות דיבור המתחיל ובחילוק)
  16. ^ קינה לתשעה באב מהמאה התשיעית.
  17. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוקים ל"ו-ל"ט
  18. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק י"ח.
  19. ^ תוספתא, מסכת תענית, פרק ב' הלכה א'.
  20. ^ תשובות הגאונים, באתר היברובוקס.
  21. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
  22. ^ רבי אלעזר הקליר קונן על המשמרות בקינת איכה ישבה חבצלת השרון, ובו כינה אותם בכינויים חדשים על שם חטאיהם וענשם
  23. ^ נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של גיל ברנר ואנציקלופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".
  24. ^ עדנה סופר, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
  25. ^ חירבת עמודים, באתר SYT
  26. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ה ופרק כ"ו
  27. ^ ישראל הוא כינוי ביהדות ליהודי שאינו כהן ואינו לוי
  28. ^ משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ב'
  29. ^ צבי אילן, שבר לוח כ"ד משמרות-הכוהנים מסביבות כיסופים, תרביץ מ"ג (ה'תשל"ד), עמודים 225-7.
  30. ^ מיכאל אבי-יונה, כתובת מקיסריה על כ"ד משמרות הכוהנים, בתוך: ארץ ישראל - מבחר מאמרים, הוצאת אריאל בשיתוף החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1999 עמ' 185–190 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  31. ^ ריינר דיגן, "כתובת מתימן על כ"ד משמרות הכוהנים", תרביץ, מב [ג/ד] (ניסן–אלול תשל"ג), עמ' 302–303, באתר JSTOR.
  32. ^ מנחם זולאי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך חמישי עמוד קיא, באתר היברובוקס
  33. ^ מתאים ללוחות השנה של ידותון הלוי (ראו למשל לוח לשנת ד'תתקצ"ד), חזן בית הכנסת בן עזרא, שבהם שנות החורבן מתחלפות בתשעה באב, ולא בא' בתשרי כמו כל מנייני השנים, ואז באב ואלול ההפרש באחדות הוא 3 שנים (לפי החשבון השגוי שהחורבן היה בשנת ג'תתכ"ח).
  34. ^ בדומה לקהילות אחרות, כמו קהילותיהם של יניי ושמעון בן מגס
  35. ^ יעקב עציון, קדושתאות הדותהו לכ"ד משמרות הכהונה ולשונן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, תשע"ז, עמ'13–20
  36. ^ עושה השלום הוא כינוי לפיוטים שנועדו להשתלב בברכת שים שלום בחזרת הש"ץ
  37. ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשס"ד, עמ' 62; עזרא פליישר, "חדשות בנושא המשמרות בפיוטים", בתוך: ספר דב סדן, ירושלים תשל"ז, עמ' 261–262
  38. ^ מנחם זולאי, "פיוטים חדשים לר' חדותא", תרביץ, כב [א] (תשרי תשי"א), עמ' 28–42, באתר JSTOR.
  39. ^ הפיוט חתום באקרוסטיכון 'יניי חזן' ופליישר משער שהכוונה ליניי הידוע ולא לפייטן אחר בעל שם זהה
  40. ^ פליישר ציין קרובה נוספת שבה פסוק המסגרת אינו מהמקרא, והפנה לקרובה לערב ר"ה או ערב יו"כ שבה מתחילות חטיבות הפיוט במילים מתפילת 'כל נדרים וחרמים' (גרסה עברית של תפילת כל נדרי)
  41. ^ בבתים המשתייכים לקרובת הי"ד (חלק הפיוט שתפקידו לפייט את הברכות שלפני הקינות ששולבו בברכת בונה ירושלים) הנוסח הוא 'כל משמרות יבכו לי' ובבתים של השלמת הקרובה (חלק הפיוט שתפקידו לפייט את הברכות שלאחר ברכת בנוה ירושלים) הנוסח הוא 'כל משמרות ישמחו לי'. פליישר משער שסיבת השינוי היא שלאחר שבסילוק שמעביר בין חטיבת הקינות לחתימת ברכת בונה ירושלים עסק יניי בנושאי נחמה הוא היה צריך להמשיך לעסוק בנחמה גם בהשלמת הקרובה ולצורך זה שינה את מילות הפזמון מ'יבכו' ל'ישמחו'
  42. ^ עזרא פליישר, חדשות בנושא המשמרות בפיוטים, ספר דב סדן, 279-284. פיוט ליניי חזן על משמרות הכהנים, סיני ס"ד (ה'תשכ"ט), קע"ו-קפ"ד.
  43. ^ מהבית הראשון של הקינה שבת סורו
  44. ^ ' שבת סורו ואיכה ישבה, נאמרו בכל קהילות אשכנז ו'הילילו הה' נאמרה רק בקהילות מערב ארופה
  45. ^ עציון, קדושתאות הדותהו, עמ' 13.
  46. ^ פורסמה על ידי עזרא פליישר, קומפוזיציות קליריות לתשעה באב.
  47. ^ בכל בית מובא אחד מהחודשים, מהשבטים, מהמזלות, ממשמרות הלוויה וממשמרות הכהונה.
  48. ^ עזרא פליישר, "לעניין המשמרות בפיוטים", סיני (כתב עת) סב (תשכ"ח), עמ' יג–מ, קמב–קסב.
  49. ^ עציון, קדושתאות הדותהו, עמ' 17
  50. ^ עזרא פליישר, "שבעתות חדשות על משמרות הכהונה לפייטן ר' פינחס", סיני סא (תשכ"ז)
  51. ^ עזרא פליישר, חדשות בנושא המשמרות בפיוטים, ספר דב סדן, ירושלים תשל"ז
  52. ^ 52.0 52.1 עציון, קדושתאות הדותהו, עמ' 19
  53. ^ ייתכן שפיוט זה הוא חלק ממערכת היוצר לשבת שקלים של יהושע בן כלפה
  54. ^ שרגא אברמסון, קרובות לחתן, תרביץ, כרך ט"ו (ה'תש"ד), עמודים 52-54.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36927036משמרות כהונה