מלאכת מחתך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיתוך נייר טואלט - בחשש מלאכת מחתך
מכשיר המיועד לחיתוך לפי מידה

מלאכת מחתך היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, והוא חיתוך עץ או מתכות או אריגים לפי מידה והגודל הדרוש לו.

עם זאת, חכמים תיקנו, שדבר שדרך להקפיד על מידתו, אין לחתכו גם בדרך הפסד, מתעסק או שחוק[1].

בירושלמי דן מה בין מחתך לקורע, ועונה שקורע הוא באמצע ומחתך בצד וביארו שהכוונה היא שמחתך הוא לעשות גבול לדבר באורך או ברוחב, וקורע הוא כדי לחלק משהו מחלקו האחר ולא בגלל שזה סוף הדבר האחד.

בדברי מאכל

הכלל הוא, שאין מלאכת מחתך באוכלים, אך דווקא דבר שהוא מאכל גמור לאדם או בהמה, כגון עשבים ותבן, אבל חיתוך ענף, שאינו משמש למאכל בהמה אינו מאכל בהמה, הוא בכלל המלאכה. לעומת זאת, תיקון כלי באמצעות אוכל, למשל אם יש חומר בכלי ונוטל חתיכת לחם, חותכה לפי מידת החור ומניחה בחור כדי לסותמה, עובר על מלאכת מחתך[2].

התייחסויות אקטואליות

גם בחגים ומועדים, שהעישון מותר לפי רבים מהפוסקים למי שמורגל בו משום מלאכת אוכל נפש, המחתך את קצה הסיגריה עובר על איסור זה. כך גם, כאשר לאחר האכילה נוטל קיסם שיניים קטן לצחצח את השינים משיירי אכילה, יש להקפיד שלא לעבור על האיסור בכך שחותך את קצה הקיסם כדי לחדדו[3].

לדעת חלק מהפוסקים חיתוך הנייר בבית שימוש אסור גם בגלל איסור מחתך (ולא רק משום קורע ומתקן), ואף שהנייר כבר חתוך ונקוב במידה מסוימת ויש רק להשלים את החיתוך[4].

לדעת חלק מהפוסקים גם בפתיחת פקק של בקבוק והפרדתו מהטבעת עוברים על מלאכת מחתך, וכן בהפרדת גביעי לבן וכדומה זה מזה או פתיחת פחית במקום המסומן. המחלוקת נעוצה בשאלה האם הקפדה צריכה להיות דווקא הקפדה על המידה או גם הקפדה על מיקום מסוים. מדברי הירושלמי שהוזכרו לעיל לכאורה משמע שאף פעולות מעין אלו הם בכלל מלאכת מחתך, אך יש שלמדו מדברי התלמוד בבלי שנקט בלשון "קפיד אמשחתא", שלדעתו רק כשהישנה הקפדה על המידה הדבר אסור.[5]

הערות שוליים

  1. ^ ברית עולם, שכן מוכח מהרמב"ם המובא במשנה ברורה שם.
  2. ^ חיי אדם, ועיין שולחן ערוך סימן שכ"ב סעיף ד' ובמשנה ברורה.
  3. ^ כאשר מחדד קיסם או עיפרון, עובר גם על איסור מלאכת מתקן כלי.
  4. ^ שו"ת שבט הלוי. וכן דעת הרבנים יוסף שלום אלישיב והרב בן ציון אבא שאול (אור לציון חלק ב סימן מ' אות ו'). מנגד יש הטוענים (ביניהם הרב שלמה זלמן אוירבך והרב עובדיה יוסף) שמאחר ואין לאדם עניין שיחתך דווקא בגודל מסוים, הדבר מותר (שמירת שבת כהלכתה תיקונים ומילואים עמוד מ, יביע אומר חלק ט' סימן קח אות קפה). החולקים סוברים שכיוון שהתקבע לחתוך בגודל זה, הדבר מוגדר כהקפדה על גודל מסויים.
  5. ^ בניין שבת[דרוש מקור מלא]
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0