מלאכת מכבה
מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת. ככל ל"ט המלאכות, גם מלאכה זו אסורה מכיוון שהייתה נעשית במשכן. אב המלאכה במשכן היה כיבוי האש כדי לשמור את הפחמים לשימוש חוזר לצורך צירוף הזהב והכסף שהיה במשכן.
הגדרת המלאכה היא הפסקת תהליך הבעירה או הקטנת להבה, כאשר התכלית היא הכנת פחמים. כיבוי שלא למטרת הכנת פחמים אסור מדרבנן, כיוון שזוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה.
יישומים
מלאכת כיבוי הוא לא רק מעשה כיבוי מוחלט של אש, אלא גם טלטול נר - מלבד איסור המוקצה שבו, עשוי לגרום לנר להכבות מעט, והוא אסור מהתורה.
שריפה בבית
ערך מורחב – שרפה בשבת
במקרה ויש שריפה בבית, התירו חז"ל לומר "כל המכבה אינו מפסיד", למרות שיש בכך רמז שהוא קורא לגוי לכבות וכן רמיזה על כך שהוא יקבל את שכרו לאחר השבת על פעולותיו. ליהודי עצמו מותר להציל רק מזון שלוש סעודות, שכן חששו שאם יתירו לו להציל את כל ממונו ולהתעסק בשריפה יותר מדי, הוא ישכח ומתוך בהלה - יסייע בפעולות הכיבוי, האסורות בשבת.
במקום שיש חשש ממשי לסכנת חיים, מותר לכבות את האש, כמובן, ככל העבירות בתורה שהותרו משום מצוות פיקוח נפש, חוץ משלוש עברות החמורות שהם עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.
במקרה של שריפה יש לברוח מהבית חכמים התירו לנסוע במכונית גם בשבת[דרושה הבהרה].
מלאכת כיבוי ביום טוב
הפוסקים דנים האם כיבוי הוא מהמלאכות המותרות ביום טוב, שכן קשה למצוא פעולה בהכנת אוכל הכרוכה בכיבוי. במסכת ביצה[1] הגמרא אומרת כי מותר לצלות בשר על הגחלים, לפי רש"י - הפירוש הוא, שלמרות שהדבר כרוך בכיבוי והבערה כאחד, שהרי כאשר שמים את הבשר על גחלי האש, האש נכבה מעט ורק לאחר מכן מתלקח. יש ראשונים הסבורים שאכן הכנת אוכל זו כרוכה בכיבוי גחלים.
אך יש ראשונים (ובראשם הרי"ף הסבורים שמלאכה זו אינה נחשבת לכיבוי, שכן על ידי פעולה זו מובערת האש ביתר שאת בסופו של דבר, ולכן למרות שתחילת הפעולה היא בכיבוי רגעי, אין כיבוי כזה נחשב לכיבוי. הפוסקים מפרשים[2], שלפי דברי הרי"ף, הותרה מלאכה זו לצורך אוכל נפש, למרות שאין זה בגדר "אוכל נפש" שהותרה ביום טוב, מכיוון שאין בשר על גחלים דרוש לכל אדם רק למפונקים הרגילים בו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מבעיר ומכבה, מאת הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה
- אסופת מאמרים בנושא מבעיר ומכבה, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג עמוד א'.
- ^ ראה מקורות בקובץ בית אהרן וישראל.
