מלאכת פוצע
מְלֶאכֶת הַפּוֹצֵעַ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, שמהותה היא סתירת אריגה. ככל מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו הוא העבודות שנעשו להקמת המשכן, שבמהלך הקמתו היו "סותרים" את הבד הארוג במקרה והאריגה לא עלתה יפה.
מלאכה זו הופכית למלאכת אורג.
המלאכה
קיימת מחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד כיצד נעשה אב מלאכת הפוצע. לפי הרמב"ם, ”פוצע הוא המפריש את הארוג, בין שהוציא את הערב מן השתי, בין שהעביר השתי מעל הערב.” הראב"ד משיג על הרמב"ם, וסובר שמלאכת פוצע היא ”שחותך שני חוטין שאחר שהשלים אריגתו חותך את הארוג מן המשויר שבמסכת, אפילו לא חתך ממנו אלא שני חוטין חייב.” על דברי הרמב"ם טוען הראב"ד שאין זו מלאכת פוצע אלא מלאכת קורע. המגיד משנה מצדד בדעת הרמב"ם, וטוען שפירושו של הראב"ד הוא מלאכת מכה בפטיש.
החיוב על מלאכת פוצע הוא רק אם הפציעה נעשית בדרך תיקון ולא קלקול, ולכן הפוצע על מנת להרוס את הבד או הבגד אינו עובר על המלאכה מדאורייתא (אך דבר זה אסור מדרבנן, כדין מקלקל).
בכל פעולה הנעשית לפרק את האריג לצורך פעולת תיקון, כנטילת חוט מבגד על מנת לתקנו, יש משום מלאכת פוצע. גם בהתרת קליעת צמות בפאה נכרית (כאשר הצמה עומדת דרך קבע) יש איסור דאורייתא של מלאכת פוצע.
.jpg){kind=small}
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
